שערי ישר חלק א קעו

בנסקלין בנשרפין משום קבוע, והר"ש בס' כריתות כתב דלהכי אין כל השדות אסור בזריעה מחמת ספק שמא נחל איתן הוא דאין זה קבוע כיון שלא ניכר האיסור במקומו, עיי"ש. ונלענ"ד דאין שייך ענין זה לענין דין ביטול ברוב שהחליט הפר"ח נגד דעת הב"ח, דלכאורה דברי התוס' בנזיר תמוהים הם מש"כ דרק משום קנס הוא משום דליכא תורת קבוע בזה דאין האיסור ניכר, דהלא בבע"ח דלא בטלי אסור ליקח מן הקבוע כדאיתא בפ' התערובות והיא הלכה פסוקה, ועכ"פ לא גרע חשיבות דאשה מבע"ח, והרי בתערובות דבע"ח ג"כ אין ניכר האיסור ומ"מ חשוב קבוע מדרבנן, ולמה כתבו דבאשה אינו אלא קנסא, ומה"ט כתבו דלשאר בני אדם מותר, ובתערובות דבע"ח אסור לכל, ונלענ"ד דבאמת עיקר יסוד הקבוע הוא שיהי' ניכר וידוע במקומו כמש"כ בתוה"ב להרשב"א ז"ל ב"ד ש"ב דמסיק שם בזה"ל משום דכל איסור שנודע מקומו ניכר אינו בטל, וכן איסור חשוב כחה"ל ובע"ח אינן בטלים והרי הן בתערובותם כאיסור קבוע וכיון שכן כל שלוקח ממקום שיש איסור קבוע כאחד מכל אלו הרי הן כמחצה על מחצה. עכ"ל. דלכאורה אינו מובן להחשיב כקבוע כל תערובות אם נמצא בהן דבר חשוב שאינו בטל דמ"מ אין מקומו ידוע, ונראה ביאור ענין זה דהרי בקבוע ממש כחנות ידועה המוכרת בשר נבילה אין נפ"מ אם החנות גדולה או קטנה, אבל כיון שהמקום זה מוגבל שבזאת החנות נמצא האיסור הוא קבוע, לפי"ז גם בתערובות שידוע לנו שבמקום זה נמצא האיסור והוא איסור שאינו מתבטל בתוך ההיתר המעורב עמו במקום זה הידוע חשוב כאיסור קבוע כמע"מ ואסור ליקח מן הקבוע, דליכא בזה דין לילך בתר הרוב, ומשו"ה י"ל דבאשה שקדש השליח אף דהדרה לניחותא והיא נמצאת במקום מיוחד, אבל מקומה אינו ידוע וניכר, אלא שידוע לנו שנמצאת בעולם, אבל אין אנו יודעים להגביל מקומה, אם לא שנעשה את כל כדור הארץ למקום ידוע, ולפי"ז בע"כ עלינו לפרש דמש"כ התוס' לבאר הך דאסור בכל הנשים שהוא משום קנסא ולא מדינא אין כונתם על ענין ביטול ברוב, דבלא"ה בע"ח לא בטלי ומכש"כ לפי"מ שנתבאר בדברינו לעיל, דבאדם ליכא תערובות והתחלפות שאין הספק בכה"ג על עצמות הגוף איזהו אלא על התחדשות הדין על מי נתחדש כמש"כ לעיל בפ"ה, ועוד שמה שאינו במקום אחד לא בטיל ברוב, אלא כונתם על דין אזיל בתר הרוב, דשאני אשה מכל תערובות דלא בטלי דחשבינן לי' כקבוע דהתם נמצא האיסור בתערובות במקום ידוע, ולהכי חשוב קבוע כמש"כ הרשב"א, ואף אם נתפזרו כולם ונשאר אחד במקום הראשון נשאר עלי' דין קבוע דבמקום זה הוי איסור ידוע, אבל באשה לא הי' ניכר האיסור במקום ידוע בתערובותו, ומש"כ התוס' בלשונם במס' גיטין ד' ס"ד בד"ה אסור בכל הנשים שבעולם לענין ביטול ברוב נראה לי כונתם בדרך אחר דז"ל שם, אבל מן הדין מותר בכל הנשים דאין זה חזקה גמורה דאין בידו להתקדש שמא לא תתרצה, ועוד דאזלינן בתר רובא וכו' והא דמשני אמינא לך אנא אשה דלא ניידא לאו משום דתתחשב כקבועה שלא תתבטל ברוב, דבדבר המתערב ואינו ניכר לא אמרינן דליהוי קבוע דידי' כמע"מ, אלא כלומר מחמת קביעותא קנסינן טפי מבגוזל עכ"ל. והנה פתחו בדין אזיל אחר הרוב ולא משום ביטול ברוב, ואח"כ סימו מדין בטילות ברוב, ומלבד זה אי אפשר לומר שיהי' בזה דין ביטול דעכ"פ לא גרע חשיבות אשה מבע"ח כנ"ל, אלא נראה דכונתם עפ"י מה שכתב הרשב"א דהיכא דהאיסור קבוע לעצמו בלי התערובות כמו ט' חנויות אז אינו בטל אף אם הוא דבר שאינו חשוב, והיכא שהוא דבר חשוב ואינו בטל, אז אם גם האיסור אינו ידוע לקבוע לעצמו רק שכל התערובות קבועה במקום אחד וידוע מקומה הוא ג"כ קבוע לענין שאסור ליקח מן הקבוע ולא אזלינן בתר הרוב משום דהוי כמע"מ, ומשו"ה בנידון זה דאין בזה ענין קבוע של תערובות דהתערובות הוא כל העולם כלו, ועלינו לומר שיהי' האיסור קבוע לעצמו בלי התערובות והוא אופן הקבוע שאין מתבטל אף אם אינו דבר חשוב דאז כמו שאינו מתבטל ברוב כ"כ לא אמרינן הלך אחר הרוב, וע"ז אמרו דאין בזה ענין קבוע שלא תתבטלו ברוב, דבדבר המתערב ואינו ניכר לא שייך קבוע, ומשו"ה דמן הדין מותר משום דאזלינן בתר הרוב ואין בזה איסור ליקח מן הקבוע, כן נ"ל נכון בכונתם. ולפי"ז בתערובות נסקלין בנשרפין דכולם מקובצים במקום ידוע, אם ליכא בהם תורת ביטול ברוב, כמש"כ לעיל דליכא בהם התחלפות גופים ואנו דנים לענין לילך אחר הרוב שפיר כתבו בתוס' דחשיבי קבוע ואין שום סתירה לדברי התוס' בנזיר הנ"ל, דשם בנסקלין הוי כמו בכל תערובות דהיכא דלא בטילי הוא קבוע, והתם בתערובות של בני אדם דלא מתבטלי מה"ת הוי קבוע מה"ת כיון דהם מקובצים במקום ידוע וכן מוכח שיטתם זו במס' מנחות ד' כ"ג לענין שחיטה בנבילה יעו"ש:

ולפי"ז מה דפליגי הרמב"ן והרשב"א על התוס' וסברי דמה דאסור בכל הנשים הוא מדינא, ומפרשי דמה שאמרו בגמ' נזיר משום קבוע הוא כפשוטו, הוא לענין לילך אחר הרוב, היינו דאף שהתערובות הוא מפוזר בכל העולם, אבל כיון שהאיסור הוא במקום קבוע והוא איסור שאינו מתבטל משום דבאדם ליכא דין ביטול איכא בזה תורת קבוע דלא אזלינן בתר הרוב, ובזה איכא פלוגתא דלשיטת תוס' בעינן בתערובות לענין קבוע שתהא התערובות בכלל במקום ידוע וניכר, ולהרמב"ן ולהרשב"א לא בעינן מקום ידוע וניכר בתערובות אלא רק שלא יתבטל ויהי' במקום קבוע אבל שאין מקומו ניכר חשיב קבוע לענין דלא אזלינן בתר הרוב, אבל לדין קבוע שמעכב דין ביטול ברוב לכו"ע בעינן שיהי' ניכר וידוע, ואם אינו ניכר בטול ברוב, ולפימש"כ עולה לנו לדינא להיפוך משיטת הב"ח דאם יהי' ג' קופות בג' בתים והם של אדם אחד ונפל שם איסור ואין ידוע לאיזו מהן