שערי ישר חלק א קעג

שאינו מבין דברי הרשב"א, וכן מפרש הב"ח דברי הטור דמיירי כגון שמצאו ריאה טריפה ולא נודע מאיזו חנות הוא ואין בכל חנות וחנות אלא בהמה אחת דהשתא האיסור הוא קבוע בחנות אחת אלא שאין האיסור ניכר וידוע דהרשב"א סובר דבכה"ג נמי בטיל ברוב, והטור סובר כיון דהתערובות הוא בחנויות הוי קבוע, ולפי"מ שמפרש הב"ח הנה אם הי' כה"ג בחנות אחת שכל בהמה ניכרת בפ"ע רק שלא נודע מאיזו בהמה היא הריאה בטיל לכו"ע, רק כיון שכל בהמה מונחת בחנות מיוחדת הוי קבוע לשיטת הטור, ולהרשב"א גם בכה"ג בטיל, וכן כתב הכו"פ לדעת הב"ח, והפר"ח דחה ענין זה בשתי ידים וכתב שהאחרונים בדו מלבם דין זה דמיקרי קבוע כדי להמליץ בעד הטור ושגגה היא בידם דאין הפרש לענין דינא בין דין קבוע זה לדין תערובות חתיכות דדא ודא חדא מילתא היא והכל בטל ברובא כדין יבש ביבש דבכה"ג לא הוי קבוע לפי שאין האיסור ניכר, ומסיק שזו אינה צריכה לפנים:

ולענ"ד ענין זה צריך לפנים ואני תמה להיפוך, דנראה דבכה"ג לא מהני ביטול לכו"ע או מטעם קבוע או מטעם אחר, דהנה בתורת הבית להרשב"א ז"ל בית ד' שער ב' הובא גם בב"י סי' קי"א הביא שיטת הר"ש שכתב בשתי קדירות של היתר ואין באחת מהן כדי לבטל את האיסור אבל יש בין שתיהן לבטלו אם שתיהן של אדם אחד הן רואים את שתיהן כאילו הן כאחת ומצטרפין ומעלין והיינו דתנן ליטרא וכו' ואפילו הי' שתי קדירות בשתי עליות ואינו ידוע לאיזו נפל שתיהן מצטרפות ומעלות דתניא בתוספתא תרומות שתי קופות בשתי עליות שתי מגורות בעלי' אחת הרי אלו יעלו וכו' ר"ש אומר אפילו הן בשתי עירות מעלות זו את זו וקיי"ל כת"ק, אבל אם הי' שתי קדירות לשני בני אדם כתב ר"ש בפי' המשנה למס' תרומות שאינן מצטרפות והביא ראי' ממה ששנו בתוספתא זו שכתבנו משתי קופות אפילו בשתי עליות יעלו ואילו במגורות קתני בעלי' אחת יעלו אבל בשתי עליות לא יעלו, ומפרש בירושלמי מה בין קופות למגורות קופות דרכן להתפנות, מגורות אין דרכן להתפנות, ופי' הוא ז"ל קופות עשויות להתפנות ולהתערב יחד, אבל מגורות אין דרכן להתפנות ולהתערב יחד, כלומר וכל העשוי להתערב כמעורב דמי, וכתב הוא ז"ל לפי טעם זה נראה דהאי דמעלות זו את זו כשיש בזו חמשים ובזו חמשים היינו כששתיהן של אדם אחד שדרכן להתפנות ולהתערב, אבל בשל שני בני אדם שאין דרכן להתערב לא, וחיזק עוד הרב ז"ל הסברא הזו ממה ששנו בסיפא של אותה תוספתא בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך מאה נפלה, ואיכא למידק למאי נפ"מ כי איכא באחת מאה והא אפילו ליכא בכל חדא אלא חמישים מעלות זו את זו ולתרי גברי איצטריך, ולי נראה דבין של אדם אחד בין של שני בני אדם מצטרפין ומעלין שאם כן ליטרא קציעות וכו' כשם שחלקו בין שחרות ולבנות וכן בעגולים גדולים וקטנים וקטנים וכו' הי' להם ג"כ לחלק בין אדם אחד לשני בני אדם וכו' ומיהו מה ששנו בתוספתא בזו מאה ובזו חמישים אני אומר לתוך מאה נפלה מסתברא לי שאינה ראי' דוקא להעמידה בשני בני אדם, אלא נראה לי שהטעם בזה לפי שאין דבר מצטרף לבטל את האיסור אלא מה שנכנס בספק מחמת האיסור דכלפי שהאיסור מכניסו בספק מתעורר הוא לבטלו, ומה שאינו נכנס בספק איסור מחמת האיסור מה לו להצטרף עם אחר לבטל את האיסור, וכו' ומ"מ צריכים אנו לחוש לדברי הרב ר' שמשון ז"ל שרב גדול ומובהק הוא, עכ"ל הרשב"א ז"ל בקוצר, ובס' בדק הבית להרא"ה ז"ל כתב וז"ל מה שכתב במטבע הקצר שלו בשתי קדירות שנפל איסור באחת מהן שמצרפין לבטלו זה אינו שלא נאמר זה הדין בשום דבר שיש בו בנותן טעם או שראוי ליתן טעם אע"ג דלית בי' כגון מין במינו, אלא א"כ בשיעור מאה לתרומה ויש ששים בכל אחת ואין ידוע באיזו נפל האיסור. עכ"ל. והרשב"א במשמרת הבית השיב ע"ז דהרי מפורש בתרומות דאפי' אין באחת אלא חמשים מצטרפין. יעו"ש:

והנה מה שנחלק הרשב"א עם הר"ש לענין שתי קדירות אם יש חילוק בין שהן של אדם אחד ובין שהן של שני בני אדם, לכאורה אינו מובן כיון דבתוספתא ובירושלמי מפורש החילוק בין קופות למגורות שזה עשוי להתערב וזה אינו עשוי להתערב וא"כ סברת הר"ש מוכרחת דבשני בני אדם שאין עשוי להתערב אין מצטרף, ונראה דהנה לפי"מ דקיי"ל דבשני עיירות אין מצטרף וגם בשני בתים משמע דלא מצטרף, ומוכרח הענין דלענין צירוף בעינן שתהי' התערובות הכל ביחד, אף שכתב הרשב"א שיסוד ענין צירוף תלוי כל מה שנכנס בספק מחמת האיסור הוא מתעורר לבטלו, דלכאורה לפי"ז הי' ראוי לומר דמהני צירוף מקצה הארץ עד קצה השני, אבל באמת דברי הרשב"א הם רק לבאר את ההיפוך שכל מה שאינו נכנס בספק אינו מצטרף, אבל ביסוד זה לבד מה שנכנס בספק לא מהני, דבעינן נמי שתהי' התערובות הכל ביחד, ומשו"ה בשתי עירות קיי"ל כת"ק דאין מצטרפין, ובשתי מגורות בעלי' אחת אין המגורות מחלקן שיתחשב כאילו הן נפרדות לגמרי וכיון ששתיהן נכנסות בספק, מצטרפות שתיהן, ובשתי עליות יש חילוק בין קופות למגורות, דבקופות דעשויות להתערב אז אין העליות מתחלקות, אבל בבתים מרוחקים אז אין מצטרפים גם בשתי קופות, וסובר הר"ש ז"ל דתלוי במה שעתיד להתערב בפועל כמש"כ דכל העומד להתערב כמעורב דמי, ומשו"ה סובר דבשני בני אדם שאין עשוי להתערב מחמת קפידת הבעלים הוא דומה לשתי מגורות בשתי עליות, ולפי' צ"ל דהא דמצטרפות שתי מגורות בעלי' אחת, הוא ג"כ משום דעשויות להתערב, וע"ז פליג הרשב"א וסובר כיון דהם בעלי' אחת או גם בשתי עליות בבית אחד אין הקופות מחלקות, וכן שתי מגורות בעלי' אחת מצטרפות אף שאינן עשויות להצטרך