שערי ישר חלק א קמד

פרק כ'

והנה בעיקר השאלה אם מחזיקים מאיסור לאיסור דעצם החקירה בזה כיון שהאיסור הראשון כבר הותר ועכשיו אנו מסופקים אם נתחדש בזה איסור חדש מה שלא נאסר עד עכשיו על פי המתבאר בדברינו אין בסוגיא דפד"א הנזכר לעיל שום רמז להכריע עצם שאלה זו לא בגמ' ולא בדברי התוס', אלא שעל פי מאמר רבה דאמר אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת מתבטלת החקירה היינו דאין נפ"מ בחקירה זו דאף אם נימא דלא שאני לן בין איסור חדש לישן או התחלפות שם האיסור כיון דמ"מ הדבר אסור מאיזה שם שיהי' חשוב חזקת איסור, אבל כיון דלרבה דס"ל דכל איסור שתלוי במצב ידוע שבהסרת המצב יותר האיסור חשוב כהוחזק להיתר לענין זה. אם כן לא יצויר להחזיק מאיסור לאיסור דהרי החזקנו כבר שבהסרת המצב הראשון יהי' היתר. דלפי זה היכא דלא דמיא לענין זה למה דאמר רבה אפשר לומר דגם לרבה מחזיקים מאיסור לאיסור וכמו שכתוב בחי' הרשב"א פד"א הבאנו לעיל בפרק הקודם לחלק בין הא דרבה להא דאמרינן בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה

ובחי' הרשב"א פ"ק דחולין ד' ט' כתב וזה לשונו בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת כלומר בחזקת איסור שאינה זבוחה עומדת וכו' וא"א לפרש בחזקת איסור אבמה"ח עומדת דכיון דנשחטה בין שחיטה מעליתא בין שחיטת מיעוט סימנים הרי יצאתה מאיסור אבמה"ח, ומיהו אינו קשה כל כך דאפשר לומר דכיון דמעיקרא בחזקת איסור אבמה"ח עומדת ועכשיו נמי לא נתברר אם נשחטה כהוגן הרי היא מוחזקת מאיסור לאיסור ויש כיוצא בה ביבמות ד' ל' ע"ב וכולן שהי' בהן ספק קידושין או ספק גירושין ושם כתבתי. עכ"ל. והנה מאוד נפלאים לי דברי' בהשקפה ראשונה איך מצא בסוגיא דפד"א כיוצא בזה לחזק דברי רש"י דמחזיקים מאיסור אבמה"ח לאיסור נבילה, ומש"כ ושם כתבתי הנה הרואה יראה דברי' לעיל בפרק הקודם דמתרץ שלא יקשה מסוגיא דפד"א להא דמחזיקים מאיסור אבמה"ח, אבל להוכיח משם עוד ענין זה להחזיק מאיסור אבמה"ח לאיסור נבילה לא שמענו, ונראה לי דעיקר כונת הרשב"א בדברי' הוא כיון דאם מתה אסורה ממילא באיסור נבילה חשובה גם עכשי' כמוחזקת לאיסור עד שיתברר שנשחטה בשחיטה הגונה, וסברא זו מצא כיוצא בזה בפד"א דאמרינן אשה זו בחזקת היתר לשוק או ליבם עומדת אף שעכשיו היא אסורה שבעלה חי מ"מ אמרינן דלענין זה הוחזקה שאחר מיתת בעלה תהי' מותרת אם לא יתחדש בה שנוי אחר, כ"כ נאמר דבחיי הבהמה מוחזקת היא שאחר מיתה תהי' אסורה משום נבילה, אבל באמת הרי יש לחלק דלענין חזקת היתר גם דין של עכשיו גורם לההיתר שיבוא דבאשה שהיא אסורה עכשיו מחמת אשת איש הרי זה עצמו מחמת דליכא בה עכשיו רק איסור זה ולא איסור אחר מה"ט חשבינן עכשיו דבהסרת סבה האוסרתה עכשיו היא מוחזקת שתהי' מותרת לאחר מיתת הבעל, אבל להיפוך לומר שבחיי הבהמה היא מוחזקת שתאסר הוא מחמת התחדשות שיולד אח"כ ועל זה לא שייך עכשיו להחזיק דבר זה, כיון שהדין שיבוא אח"כ אינו מחמת דין של עכשיו, אכן י"ל דגם איסור נבילה המתחדש אחר מיתת הבהמה הוא תולדת איסור מאיסור אבמה"ח שנאסרת בחיי', דלו יצויר שבחיי הבהמה היתה מותרת באכילה לא היתה נאסרת אחר מיתה משום נבילה, וכמש"כ לבאר ענין זה לעיל בפ"ו, ומשו"ה אמרינן כיון שבחיי' בחזקת איסור אבמה"ח עומדת הרי היא כמוחזקת שתאסר מחמת דין זה לאחר מיתה משום נבילה, ומעתה הרי דומה החזקת איסור נבילה מאיסור אבמה"ח כהחזקת היתר לשוק בעוד שהיא אסורה מחמת אשת איש, וע"ז כתב הרשב"א שדברי' שכתב כאן הם דברי' שכתב בפד"א דגם שם כתב דכמו דמחזיקים ספק שחוטה באיסור נבילה כ"כ מחזיקים בספק גירושין בחזקת היתר לשוק. יעו"ש. והמתבאר בזה דלענין עצם החקירה בהחזקת איסור מאיסור פשיט לי' להרשב"א דאין סברא בשום פנים לומר להחזיק מאיסור לאיסור. והתוס' במס' ביצה ד' כ"ה כתבו בהחלט כן דלא שייך להחזיק מאיסור אבמה"ח לאיסור נבילה, ושיטת רש"י שם דמפרש בחזקת איסור אבמה"ח כבר מבאר לנו הרשב"א הרי לא מצאנו מי שיחלוק על סברת הרשב"א בענין זה

אמנם בס' ש"ש ש"ה פ"ד הביא שיטת ר"ת דמוכח מדברי' דמחזיקים מאיסור לאיסור דהתוס' פ' המדיר כתבו בשמו דהא דאמר רבא להוכיח דר' יהושע אזיל בתר חזקת הגוף מהא דבספק בהרת קודמת לשער לבן מטהר ר' יהושע, הוא גם היכא דאיכא חזקה אחרת כנגדה, ומפרש דשם מיירי שנזקק לטומאה מחמת נגע אחר שהי' מוחלט ממנו וקודם שנטהר נולד בו ספק זה ויש כאן חזקת טומאה ורק משום דחזקת הגוף עדיף מטהר ר' יהושע יעו"ש, והנה לעיל בפי"ז בארנו דברי התוס' האלו באופן שלא יהי' בזה חזקה מטומאה לטומאה, אלא דאם טמא הוא מחמת נגע השני אין הכהן יכול לטהר את האדם ובלא אמירת הכהן אינו מתטהר מטומאה הראשונה ומועלת החזקה להשאיר עלי' הטומאה דמעיקרא יעו"ש. אבל עכ"פ קשה טובא על שיטת ר"ת מסוגיא דפרק ארבעה אחים דשם אמרינן בספק קידושין איכא חזקת היתר ליבם היינו דכיון דקודם שנולד הספק מקדושי הערוה היתה עומדת בחזקת היתר ליבם אם ימות בעלה מוקמינן לה עכשיו שנולד הספק על חזקתה הראשונה ושם אנו דנים אם נפקע איסור אשת אח או לא ואיכא חזקה פשוטה חזקת איסור אשת אח ומ"מ אמרינן שם להיפוך דאיכא חזקת היתר ליבם ולפי"ז גם בספק בהרת נימא דמעיקרא הי' בחזקת טהרה כשיתרפא מנגעו ועתה נולד ספק לו יהא שספק זה גורם לספק על הטהרה מנגע הראשון אבל עכ"פ הרי החזקנו דכשיתרפא מזה יהי' טהור כמו שם בספק קידושין: