שערי ישר חלק א קמ

לאחר שחיטה והטעם בזה כיון דרוב בהמות אינן נקובות הושט וממילא ליכא ספק בשחיטה וגם אם לא הי' בזה רוב ג"ק ליכא חזקת איסור שאינו זבוח כיון דליכא חזקה שניקב הושט, אין דבריהם מחוורים לי כלל דהנה בספק שקול היכא דליכא חזקת הגוף או רוב להכריע על עצם הספק ודאי דאיכא בזה חזקת איסור שאינו זבוח כמו טמא שטבל במקוה ספק כשרה ספק פסולה דאמרינן העמיד טמא על חזקתו אף שטבל בפנינו והי' כל גופו במים אבל כיון דספק לנו בדבר המטהר אם יש בו דין לטהר מוקמינן הטמא על חזקתו, כ"כ הכא שדין סימנים להכשיר ע"י שחיטתן הוא רק אם הם שלמים ולא עקורים ולא נקובים וכשהספק בשלמות הסימנים הוא כספק בשלמות המקוה, ואם יש חזקת שלמות על המקוה אז מהני גם לטהר טמאים, ואם ליכא חזקה אז איכא בזה חזקת טמא להיות טמא ודאי, כ"כ הכא בספק נקובה או שמוטה. וכן לענין חזקה שכתב בס' ש"ש לומר דבס' נקובת הושט איכא חזקה שמתחילה הוחזקה שאם ישחטו הסימנים בלא שהי' ודריסה שתהי' מותרת, ג"כ קשה הלא בספק חסרה המקוה ג"כ נימא שהוחזק לנו שאם יטבול במקוה זו שיהי' טהור, אלא כיון שהספק בהמטהר נשאר חזקת טמא על חזקתו דלא הוחזק רק שאם יטבול במקוה שהיא מחזקת ארבעים סאה, א"כ גם בספק נקובת הושט לא שייך חזקה זו דהרי לא הוחזק מעיקרא רק אם יהיה מעשה השחיטה כראוי וגם אם יהי' הסימנים בשלמותם רק לפי"ז גם שם בשיטת רש"י לכאורה אינו מובן ויבואר לקמן בס"ד. ע"כ נלענ"ד שדברי הש"ש והחת"ס אינם נכונים בזה לדינא דבאמת הכל תלש אם איכא חזקה או חזקת הגוף או חזקה מחמת הרוב דלא ניקב הושט אז מהני גם נגד חזקת איסור שאינו זבוח, והיכא דליכא חזקת הגוף מחמת שלא נתבררה בשעתה אז אם אפשר לתלות שנעשה אחר שחיטה אז דנים בזה מחמת חזקת הרוב עפ"י שיטת רמ"א, והיכא דאיכא ריעותא מחיים דבטל מזה חזקת הרוב כמו שנתבאר לעיל בפ' ט"ו או בטלה מזה גם חזקה דרבה עפ"י שיטת רש"י וכן לא שייך בזה ענין חזקה שחידש הח"ס שם בסי' י"ז לומר דהוחזקה שתהא ראוי' לשחוט דגם חזקה זו לא נתבררה בשעתה ומחמת הרוב נמי אם איכא ריעותא מחיים ליכא גם חזקה זו אם לא היכא שנתבררה בשעתה כגון בישב לה קוץ וכה"ג, ואז איכא חזקת הגוף כפשוטו וא"צ לנו לחדש חזקות אחרות כנלענ"ד

ובש"ש ש"ה פ"ט כתב לפרש שיטת הר"ר יונה הרשב"א והר"ן ז"ל דאסרי בכל ספק טריפה היכא דאיכא ריעותא לפנינו והוא ספק שקול, דהוא משום דמחזיקים מאיסור שאינו זבוח לאיסור טריפה עיי"ש שהאריך בזה, ולפימש"כ זה אינו דאף שאם הי' בזה חזקת איסור עכ"פ חזקת הגוף עדיפא, עוד נלענ"ד דענין זה להחזיק מאיסור לאיסור הוא רק כשמתחלף מאיסור אחד לאיסור אחר אז אנו דנים שלא יצא מאיסור להיתר, אבל אם נבוא להחזיק שמחיים נתחדש בבהמה איסור נוסף לומר שהי' בה גם איסור טריפה מחמת שהוחזקה באיסור אבר מן החי, זה לא יתכן כלל, אף דעכשי' כשנשחטה הותר איסור אבמה"ח אבל אם נחזיק עכשי' בתורת ודאי שהיא טריפה, עלינו להחזיק שמחיים נתחדש בה איסור טריפה והי' בה שני איסורים מהיכי תיתי לומר כן דהרי הוחזקה רק באיסור אחד ולא בשני איסורים, ועיי"ש עוד מה שכתב לתרץ מה דהקשה בתשו' מהר"מ מלובלין במה דמכשיר הר"ר יונה בבהמה שנטרפה החלב שנחלב מקודם היכי דאפשר לתלות דעכשיו נטרפה ובספק שקול דעת הר"ר יונה לאסור הבהמה, וכתב לתרץ בש"ש לטעמי' דהא דאוסר בספק השקול הוא משום דמחזיקים מאיסור לאיסור ולענין החלב דקודם שנטרפה הוא היתר גמור משו"ה לא שייך בזה להחזיק מאיסור לאיסור ואיכא להיפוך חזקת היתר יעו"ש. ודברי' תמוהים דלפי"ז בכל ספק דרוסה או שאר ספיקות דמחיים יהי' הדין שהחלב או ביצי עוף מותרים לשיטת הני רבוותא וזה לא שמענו מעולם, ובישוב קושית מהר"ם כבר נתבאר בדברינו לעיל בשי"ז בטוב טעם וחזרתי על כל צדדים ולא מצאתי דרך נכון לפרש שיטת הני רבוותא, רק כמש"כ דסברי דכל היכא דאיכא ריעותא בגוף הנידון חשוב כיצא מחזקתו ולא מהנ' עוד חזקה להכריעו, להוציאו מידי ספק, וענין זה לשיטתם הוא כלל גדול בכל דוכתי כמו שהארכנו לעיל בזה. אח"ז מצאתי בס' בכור שור לבעל תבואת שור דמפרש ג"כ שיטת ר"י וסיעתם דסברי כל היכא דאיכא ריעותא לא מהני חזקה, אבל לא ביאר היטב מה חשיב ריעותא, ועפ"י דרכו הקשה מפד"א בזרק גט ספק קרוב לה ועיי"ש מה שדחק לתרץ, ועפמש"כ נתבאר כל הענין בס"ד. ונהניתי שמצאתי לי רב חבר בעיקר השיטה שהלכנו בה: פרק יט

תנן ביבמות פד"א וכולן (ט"ו עריות) שהיו בהן קדושין או גירושין בספק הרי אלו הצרות חולצות ולא מתיבמות כיצד ספק קדושין זרק לה קדושין ספק קרוב לו וכו' ספק גירושין כתב בכתב ידו וכו' ובגמ' ואילו בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני מאי טעמא אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק א"ל אביי א"ה בקדושין נמי נימא הכי אשה זו בחזקת התיר ליבם עומדת אם ספק אתה בא לאוסרה וכו' פי' רש"י וז"ל בחזקת היתר לשוק עומדת אם ימות בעלה שהרי צרת ערוה הוא עכ"ל. דבע"כ אי אפשר לפרש כונת הש"ס דהוא משום דאיסור יבמה לשוק הוא איסור חדש מה שלא היתה אסורה בחיי בעלה דא"כ מאי פריך אביי א"ה בקדושין נמי נימא בחזקת היתר ליבם עומדת דהרי התם גם בחיי בעלה היתה אסורה משום אשת אח והשתא נמי מסופקים אנו שמא לא ניתר האי איסור והרי איכא בזה חזקת איסור ליבם אלא ודאי הכונה בזה דאין נפ"מ בין איסור חדש או לא דגם