שערי ישר חלק א קלז

נגע שני קודם שנפטר ע"י טהרת הכהן כיון דאין מסגירין את המוסגר והמוחלט בע"כ לא יזדקק הכהן רק אחרי שיפטר מנגע הא', ולומר דכונת ר"ת דראית הכהן תהי' לאחר הטהרה מהנגע הא', והא דחשוב לי' בספק שער לבן בחזקת טומאה מחמת שבשעה שנולד הספק הי' אז בטומאת נגע א', קשה קצת דכיון דבלא כהן אין דין טומאה עלי' כלל איך שייך להכריע את הספק ע"י חזקת טומאה דעכ"פ לא חל עלי' או בשעה שנולד הספק דין טומאה כלל מחמת נגע הב' אלא יותר מסתבר לפרש דראית הכהן היא קודם טבילה מנגע א' ולענין דין דאין מסגירין את המוחלט הוא רק קודם שנפטר ע"י כהן אבל לאחר שפטרו הכהן אז אם נולד נגע שני רואהו וע"ז שייך חזקת טומאה להכריע את הספק. כנ"ל. - ומשו"ה לרבנן דסברי דחזקת טומאה הראשונה המכרעת שלא יטהרנו הכהן מטומאתו הראשונה שקולה נגד חזקת הגוף המכרעת שיטהרנו הכהן וכיון דהדבר שקול עדיין אין ביד הכהן להחליט שנטהר האדם ונשאר בטומאתו, ור' יהושע סובר דחזקת הגוף עדיפא אף דאיתרעי דלא כשיטת הר"ר יונה ובטל הספק מזה ויכול הכהן לטהרו מטומאתו הא' דבטל הספק של נגע החדש ומזה מוכיח רבא דלר' יהושע עדיפא חזקת הגוף משאר חזקות מלבד חזקת ממון, ונתישב בזה כל חומר הקושיות שהקשינו שם דאיך מכרעת חזקת טומאה דגברי על דין הנגע החדש שיטמאנו הכהן דלרבנן דקיי"ל כוותייהו בעינן שידע הכהן טומאת הנגע בפרטית, ועפימש"כ מיושב הכל דמועלת חזקת טומאה לרבנן דפליגי על ר' יהושע רק לעכב את הכרעת חזקת הגוף כיון דספק של נגע החדש נוגע לענין טהרה של נגע הקדום, וע"ז מועלת החזקה של חזקת טומאה שישאר על טומאתו ע"י דין המסופק שיהי' לכהן, ועפ"ד אין מה שהוכיחו מדברי ר"ת אלו בספרי האחרונים דסובר דמחזיקים מאיסור לאיסור אינו מוכרח דלדברינו מועלת החזקה שלא יטהר מטומאה הראשונה. ונכון הוא: פרק יח

ועפ"י המתבאר לעיל הא דכתבו הרשב"א והר"ן בשם הר"ר יונה דאם נמצאת עכשיו טריפה ולא ידעינן מתי נטרפה דאם אפשר לומר דעכשיו סמוך למציאה ממש נטרפה אז חשוב כאילו לא יצאת מחזקה הראשונה כלום דלא החזקנו מעולם על זמן העתיד והוי כמו שלא נשתנה כלום מחזקתה ומשו"ה על זמן המסופק לנו חשוב כאין בה שום ריעותא ומוקים לה על חזקתה, ואם לאו דבע"כ נשתנה מחזקתה אז הוי כאיתילד ריעותא ולא מהני חזקה, ולפי"ז יתישב בפשטות מה דקשה בדברי הר"ן בפ' מי שאחזו הבאנו לעיל בפ"ה שכתב שם על הא דמבואר שם במשנה אם הגט קדים למיתה הר"ז גט ואם מיתה קדמה לגט אינו גט ואם אינו ידוע הרי זו מגורשת ואינה מגורשת, וכתב הר"ן שם וז"ל דלא מוקמינן לי' בחזקת חי וכו' אלא כיון דהשתא מת מקמי הכי מספקינן לי' שמא מת בתוך י"ב חודש. עכ"ל. ונתקשו בזה כולם הלא חזקה דמעיקרא עדיפא, אבל עפ"י המבואר דאם אי אפשר לתלות דעכשיו ממש סמוך למציאה נשתנה יצא הדבר מחזקתו הראשונה, י"ל דהכא מיירי דאי אפשר לומר עכשיו ממש מת רק מקמי הכי רק לא ידעינן הזמן ובכה"ג איתרע חזקה כשיטתו בפ"ק דחולין, ועפי"ז מדויק היטב מה שהאריך בלשונו, כיון דהשתא מת "מקמי הכי", דבזה הוא נגרע חזקה דמעיקרא. ובס' שער המלך הוכיח מדברי הר"ן בפ"ק דחולין הנ"ל דסובר דחזקה מועלת היכא דאיתרע ומזה הקשה על הר"ן דפ' מי שאחזו הנ"ל, ודברי שגגה הם דמדברי הר"ן דפ"ק דחולין מוכח להיפוך דהיכא דאיתרע לא מהני כמש"כ, אלא דצריך להוסיף קצת בכונת הר"ן בפ' מי שאחזו דהתם מת מקמי הכי. וזה פשוט

והנה בתוס' פ"ק דחולין בהא דילפינן שם מקרא עיקר דין חזקה מויצא הכהן מן הבית, כתבו בזה"ל אבל קשה התינח היכא דליכא ריעותא אבל היכא דאיכא ריעותא כגון סכין שנמצאת פגומה וכו' וי"ל דהכא נמי יש ריעותא גדולה דאע"ג דאישתכח חסר לאחר שבעה אפ"ה לא מטהרינן למפרע כל אותן שנכנסו לבית בימי הסגר וכו'. עכ"ל. והנה לשיטת ר' יונה והרשב"א והר"ן ז"ל דסברי היכא דאיתרע לא מהני חזקה צריך לבאר למה יהי' הדין בנגעי בתים שלא ישתנה הדין דמעיקרא אף אם נחסר הנגע, בין לענין הנכנסים לבית ובין לענין הבית עצמו, ונלענ"ד דמה דנקטו הר"י, הרשב"א והר"ן דאם אי אפשר לתלות דעכשי' נעשה בע"כ יצא הדבר מחזקתו הוא רק בענין שמעיקרא הי' שייך בזה ענין חזקה, היינו שלענין הדין הי' צריך להחזיק שהדבר בשלמותו ועל חזקתו ועכשי' מצאנו שהדבר היתה שלא בצדק בטלה החזקה, אבל בדין הנגעים שלאחר שטמא הכהן אז אף אם נחסר הנגע אינו נטהר עד שיטהרנו הכהן, דלפי"ז ענין החזקה לא הוצרך בזה רק באותה שעה שהי' הכהן מטמא את הבית ולא יותר, ולפי"ז אם מצא הכהן אחר שבעה שנחסר אף אם יהי' באופן דאי אפשר לומר עכשי' ממש נתחסר, אין זה ריעותא לומר דבע"כ יצא מחזקתו דבכה"ג לא החזקנו כלום כל הזמן שמן יציאת הכהן שאז נטמא ע"י הכהן עד עכשי' ובכה"ג ליכא חילוק בין אם אפשר לומר עכשי' ממש נתחסר ובין אם מקמי הכי נתחסר דבין כך ובין כך לא יצא מחזקתו כלום, דמעולם לא הוחזק הנגע בשלמותו רק בשעה חדא בשעת החלטת הכהן לטמאו ומני אז טומאתו קימת, וליכא שום נפ"מ לדינא אם יתחסר כל הימים ורק בשוב הכהן יטהרנו אם ימצא חסר ועל העתיד לא הוחזק מעולם כמש"כ לעיל, ומשו"ה בכה"ג גם לשיטתם יהי' הדין כמו שנקטו התוס' דלא ישתנו דין הנכנסים וכן דין הבית ממה שהי' דינם מעיקרא ע"י מה שנמצא לאחר שבוע חסר משיעור הנגע

ודבר זה למדתי מדברי תוס' ריש נדה ד"ה התם תרתי לריעותא דלאחר שכתבו כמו שכתבו בפ"ק דחולין דילפינן מנגעים אף היכא דאיכא ריעותא כגון