עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › שערי ישר חלק א

שערי ישר חלק א קכז

Shaarei Yosher part 1 127 · שערי ישר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

רשויות וכמו דלא מחלקינן בין מקום למקום כמו שנתבאר בדברינו, אבל כ"ז לענין איסור דלא נתהו' ע"י הקנין וחילוף הרשויות אבל באיסור אשת איש שנעשה ע"י קנין שהבעל קונה אותה ומכניסה לרשותו קצת בזה י"ל כיון דחזקת כאן נמצא כאן הי' מכרעת שלא להחזיק ריעותא של המומים ברשות הבעל אם נמצאו לאחר אירוסין אז גם גט אינה צריכה דאיסור אשת איש הוא מחמת שנכנסה לרשות הבעל קצת ואנו מחזיקים דנעשו המומים בעוד שלא נכנסה כלל לרשות הבעל ולא חל הקנין ולא הי' ברשותו המומים כלל. וכלל

וכן מש"כ לענין איסור תרומה בתורם יין ונמצא חומץ דאין להתיר מחמת כנכ"ה יש מקום ג"כ אף לשיטת הראשונים הנ"ל דגם איסור תרומה אינו מוכרח שהוא מחמת הכנסה לרשות הגבוה והוצאה מרשות בעלים והיתר השיריים עוד יותר מסתבר דלא הוי משום הכנסה לרשות בעלים ומשו"ה אין חזקת כנכ"ה מכרעת לומר כיון דנמצא חומץ לאחר הפרשה דאין להחזיק ריעותא דהי' כן קודם הפרשה, כיון דאין היתר השיריים מחמת הכנסה לרשות הבעלים, ואף אם נאמר דכל איסור טבל הוא רק מחמת חלק הכהנים המעורב ולפי"ז הרי זה דומה לאיסור אשת איש דמה שניתר השיריים מהני שנפטר מזה חלק הכהנים וכיון דאין לנו להחזיק הריעותא של חומץ בעוד הי' השותפות של הבעלים כיון שנמצא לאחר חלוקתם כיון דהאיסור בא מחמת שותפות, בכל זה יש לחלק דענין יין ונמצא חומץ דמתבטלת ההפרשה אינו בגדר מומים אלא מטעם חסרון כונה או משום דהוי כתורם ממין על שאינו מינו ואף יהי' חומץ יותר משובח מיין משו"ה אין זה ענין של ריעותא לומר דאין מחזיקין מרשות לרשות. וצ"ע

אמנם קשה לפי"ז בהא דאיתא ריש מס' כתובות בתולה נשאת ליום הרביעי מחמת טענת בתולים שאם ימצא פתח פתוח או טענת דמים יבוא לבי"ד ויאסרו עלי' ולפמש"כ שם הר"ן דאין לחוש שמא זנתה אחר החופה קודם ביאה וכן כתבו להלכה הח"מ והב"ש סי' ס"ח בטעמא דמילתא דעכשי' דאין אנו מקדשים רק תחת החופה ליכא חשש זנות יעו"ש. ואם נאמר דחזקת כנכ"ה מהני גם לענין איסור וכיון דאם זנתה ודאי זנתה קודם נשואים שאז היתה עוד בבית אבי', וכן מפורש בירושלמי הבאנו בסוף פי"ד דבתולים ודאי נעשה בבית אבי'. יעו"ש. א"כ מהראוי שתהי' מותרת גם באשת כהן דהוי חד ספיקא דעלינו להחזיק דלא זנתה אחר אירוסין דכאן נמצא כאן הי' כמו דאמרינן לענין גט דא"צ גט מה"ט וזו קושיא גדולה, אמנם לפי"מ שכתב הריב"ש דרק בריעותא המבטלת את הקנין אמרינן כאן נמצא כאן הי' יהי' בטענת בתולים תלוי אם כנסה בחזקת בתולה מבטלים הקידושין או לא, ועוד לפמש"כ שם דלרב אשי ושמואל בנכנסה לרשות הבעל גם אם יבורר שהי' המומים קודם נישואים לא אמרינן דהוו כנולדה בבית אבי' דעכשי'. היא ברשות עצמה. יעו"ש. י"ל דגם לענין איסור של ספק סוטה יהי' חלוק בין נודע בשעת אירוסין שהיא בבית אבי' לבין נודע אחר הנישואים שהי' קודם נישואים, וכן לענין בוגרת גם קודם נישואים לא אמרינן כאן נמצא כאן הי'. יעו"ש: פרק טז

בגמ' חולין ד' ט' אמרינן גופא אמר רב הונא בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה, נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה, ולימא נשחטה הותרה, הא קמ"ל דאע"ג דאיתיליד בה ריעותא כדבעא מיני' רבי אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעים מהו נטל הא ליתנהו וכו' אלא נטלן והחזירן כשהן נקובין מהו מי חיישינן שמא במקום נקב ניקב א"ל חוששין שמא במקום נקב ניקב. עכ"ל הש"ס

והנה מוכח מזה דרק לענין ספק המתילד אחר שחיטה ואפשר לתלות שלאחר שחיטה נעשה מהני הך חזקה דנשחטה בחזקת היתר עומדת, אבל לענין שאר ספק טריפה לא אמרינן להעמידה בחזקת היתר דאל"כ למה לי' למימר בכה"ג לימא סתם דנפ"מ לכל ספק טריפה. והנה בפ' ד"א ד' ל' ע"ב בהא דאמרינן שם ואילו בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני מ"ט אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק כתבו בתוס' ד"ה אשה זו וז"ל וא"ת דהכא מוקמינן אשה בחזקת היתר לשוק אעפ"י שבשעה שנולד הספק היתה עומדת בחזקת איסור שבעלה עדיין חי, ובפ"ק דחולין אמרינן בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה ומשמע דוקא לענין ריעותא דאיתיליד אחר שחיטה הוא בחזקת היתר כגון בא זאב ונטל בני מעיים והחזירם כשהם נקובים וכו' אבל אם נולד הספק מחיים כגון ספק דרוסה לא, משום דבשעה שנולד הספק היתה עדיין בחזקת איסור, ואומר ר"י דהתם חיישינן לספק דרוסה משום דשכיחא ומוכחא מילתא לאיסורא טפי מלהיתירא וכן ההיא דישב לה קוץ בושט וכו' תדע דהא בספק כלבא ספק שונרא אמרינן התם אימר כלבא אפי' לשמואל דחייש לספק דרוסה. עכ"ל. ודבריהם סתומים דמתחילה הוכיחו מסתימת הש"ס דרק בספק הנולד אחר שחיטה אמרינן בחזקת היתר עומדת ואח"כ מסקו דהיכא דשכיח היתירא כמו איסורא מוקמינן אחזקה כמו בספק כלבא ספק שונרא וא"כ הדרא קושיא לדוכתה דלמה מסיק שם בש"ס דרק לענין בא זאב ונטל בני מעיים אמרינן נשחטה בחזקת היתר עומדת הלא כל ספק טריפה בספק השקול מוקמינן בחזקת