עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › שערי ישר חלק א

שערי ישר חלק א קז

Shaarei Yosher part 1 107 · שערי ישר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

קיום התנאי יתחדש הדין למפרע כהתרת נדרים, ומשו"ה בתחילה עדיין אסורה משום אשת איש ואח"כ מתחדש הדין למפרע, וחילוק זה בתנאים נראה לי מוכרח גם לשיטת בעל העיטור שהבאנו לעיל דבכל תנאי גם מעכשי' יכול לחזור קודם שנתקים התנאי, דלכאורה לשיטתו יכול אדם לבטל כל קדושין לפ"מ דאמרינן כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וא"כ כל קדושין על תנאי הם עשוים וכן אפשר לאשה להנשא לאחר ולחזור מן הקדושין דכמו שהוא מקדש אדעתא דרבנן כ"כ מצד האשה ולכאורה לשיטת בעה"ט כמו האיש כן האשה לעולם יכולים לבטל הקדושין למפרע דקיום התנאי יקוים רק עד יום מותם אלא צריך לומר דרק בתנאים שאפשר לומר שקיום התנאי יגרום למפרע אז יש מקום לומר דכל זמן שלא נתקים התנאי חשוב כקודם חלות הדין, אבל בתנאי זה דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ענין התנאי בזה להיפוך שאם ירצו רבנן לבטל הקדושין יתבטלו למפרע ובכה"ג אינם יכולים לחזור כלל. כנ"ל

וכן נ"ל ראי' לדברינו מסוגית הש"ס יומא ד' י"ג דמסיק שם הש"ס אליבא דר"י דסובר דמתקינן לי' אשה אחרת שמא תמות אשתו ויהי' בלא בית וכדי לתקן שלא יהי' לו שני בתים מגרש את הא' ע"מ שלא תמות חבירתה ומגרש את הב' ע"מ שאכנס אני לבית הכנסת וכשיראה שהיא מתה יקדים ליכנס בבית הכנסת. יעו"ש. והנה לשיטת הרמב"ם דס"ל דקיום ובטול התנאי בפועל בעינן איך אפשר בכה"ג להתקים בפועל דהרי תנאי הא' הוא ע"מ שלא תמות חבירתה ביום כפור זה וכ"ז שלא עבר זמן יום זה לא נתקים בפועל ועדין יש לו שני בתים וכן בשני' שמגרש לה ע"מ שאכנס לביהכ"נ כ"ז שלא נכנס בפועל הרי עביד בשני בתים, וכן לענין בטול בפועל דאם מתה השני' צריך שיתבטלו הגירושין של הא' למפרע ואם צריך בטול בפועל לא נתבטלו הגירושין עד שמתה וגם גרושי שני' לא נתבטלו עד שיעבור היום ולא יכנס לבית הכנסת ונמצא דעכשי' עדיין לא נתבטלו שום גירושין ועתה יש חשש דעביד בלא בית, ולפי מה שכתבנו דענין זה של קיום ובטול בפועל תלוי באומדן דעת המתנה איזה סבה תהי' הגורמת לקיום הגט ואיזה סבה תהי' לבטולו של גט, לק"מ דבכה"ג הי' דעת המתנה בגירושי הא' שלא תהא מקרה קיום התנאי מה שלא אמות הב' דבר הגורם לחלות הגירושין אלא להיפיך אם תמות תהי' מקרה זו סבה הגורמת לבטול הגירושין ולחלות הגירושין לא יוצרך שום סבה מצטרפת, ומשו"ה אם לא מתה השני' הראשונה מגורשת למפרע גם קודם שנתקים התנאי בפועל, ולהיפוך לענין בטול בפועל כיון שהתנה שמיתת השני' תהי' מקרה הגורמת לבטול הגירושין כ"ז שלא מתה עדיין לא בטלו הגירושין, ובשני' הי' כונת התנאי להיפוך שתהי' מקרה כניסתו לביהכ"נ דבר הגורם לחלות הגט ולבטול הגט לא יצטרף מקרה המצטרפת, ומשו"ה אם לא מתה הב' היתה הא' גרושה למפרע והשני' נשואה דלראשונה לא הוצרך קיום התנאי בפועל ולשני' לא הוצרך בטול בפועל, ואם מתה השני' ונכנס לבית הכנסת ונתגרשה השני' ובטלו גירושי הראשונה כיון דבראשונה היתה כונתו דלבטולו של גט תהי' מקרה מיתת השני' גורמת לחלות הביטול וכ"ז שלא באה המקרה חשובה כגרושה, והשני' היתה חשובה נשואה לאצלה היתה כונתו שמקרה של הכניסה תגרום חלות הגט וכ"ז שלא באה המקרה היא נשואה ועביד עבודה לעולם עד כניסתו לביהכ"נ מחמת השני' ואף דאח"כ אמרינן דהשני' נתגרשה למפרע והראשונה היא ביתו הוא שמעכשי' נתחדש דין זה אבל מעיקרא הי' הדין להיפוך. כנלענ"ד בענין זה ואכמ"ל

והנה בעיקר היסוד שבארנו בפרק זה דבכל הענינים שמקרה העתיד מבררת דין למפרע עלינו להבחין אם המקרה הזאת היא רק כסימנא מילתא בעלמא שעי"ז אנו אומרים איגלאי מילתא למפרע אז הי' באמת מעיקרא הדין גלוי קמי שמיא שכבר חל הדין בפועל, דבכה"ג הוי רק חסרון ידיעה וכמו במגרש שעה אחת קודם מיתתו, וקורא שם תרומה מה שאני עתיד להפריש למ"ד יש ברירה אבל היכא שמקרה בעתיד פועלת לחדש עיקר הדין למפרע אז לא הי' באמת למפרע שום דין בפועל רק אח"ז בהתחדשות המקרה חל הדין עכשי' מכאן ולהבא לדון כאילו הי' כבר חל למפרע דקודם שבאה המקרה בעולם אי אפשר לומר שכבר הי' חל דעדיין ליכא בעולם סבה המחדשת את הדין וכמו שהבאנו דברי הירושלמי שכתב לענין התרת נדרים דאף דקיי"ל חכם עוקר הנדר למפרע מ"מ קודם ההתרה לא חל ההיתר, וכן בארנו לענין תנאים שאם התנה שמקרה בעתיד תועיל לקים את הקנין למפרע אז באמת קודם קיום התנאי לא חל עדיין ורק לאחר קיום התנאי חל הדין כאילו כבר חל למפרע וכן אם התנה שמקרה בעתיד תגרום לעקור ולבטל למפרע את הקנין אז מעיקרא הי' כבר חלות הקנין רק אח"כ חשבינן כאילו כבר נעקר למפרע, ובזה יובן גם שיטת רבנן סבוראי דסברי דלא מהני קיום ובטול התנאי לאחר מיתה היכא דליכא יבם - עי' תשו' רע"א סי' קכ"ו - משום דאז בטלה הסבה כיון שעכשי' ליכא דין התרה יעו"ש

ויסוד נאמן לעיקר כלל זה מוכח מסוגית הש"ס יבמות ריש פרק החולץ הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהי' ולד בן קימא וביאת מעוברת לא שמה ביאה וחליצת מעוברת לא שמה חליצה והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם. יעו"ש. היינו אף לר' יוחנן דסובר דביאת מעוברת שמה ביאה. אם הפילה אח"כ דאמרינן איגלאי מילתא למפרע, בכה"ג שתלוי ההיתר של צרה בשני דברים אם תפיל אז חלו למפרע היבום והחליצה ופטורה