עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › שערי ישר חלק א

שערי ישר חלק א קו

Shaarei Yosher part 1 106 · שערי ישר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

נתחדש הדין הי' מן הדין שהאשה תהא מותרת לזר בלי חליצה כגרושה גמורה דלא בעינן קיום התנאי כלל רק שלא יהי' בזה עקירת הגירושין, רק ענין זה אם בעינן בפועל הוא בעיא דלא איפשיטא בגמ' דאמרינן שם לאלתר שריתוה דהא לא אתו או דילמא לאחר י"ב חודש שריתוה דהא איקיים התנאי ונקטינן לחומרא כמו שכתב הרי"ף שם, אבל אם הי' הדין נפשט דבעינן בפועל בין בקיום התנאי בין בביטול אז הי' הדין בתנאי דע"מ שתתן לי ומת שהיא מותרת לזר בלי קיום התנאי, ובתנאי דע"מ מעכשי' אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש ששני הצדדים אפשריים דאז לקיומו של גט צריך הצטרפות מקרה העתידה, משו"ה במת בתוך י"ב חודש אף שבודאי יתקים התנאי כ"ז שלא נשלמו הי"ב חודש עדיין לא נגמר הדין של חלות הגירושין רק כשיבואו הי"ב חודש תושלם הסבה הגורמת חלות הגירושין למפרע ומשו"ה מסקינן דאסורה להנשא לזר קודם י"ב חודש, ובתנאי דע"מ שתתן לי מותרת להנשא מיד ולא בעינן קיום התנאי בפועל דבכה"ג א"צ לחלות הגירושין קיום בפועל והמגרש עשה שתהא המקרה העתידה גורמת רק לביטול הגירושין, ועפ"י מש"כ נתישב בעז"ה כל חומר הענין הנפלא שבזה. דלפי"מ שבארנו בתנאי אחד ובמעשה אחד לא יצויר שני הכללים ביחד ואם יהי' בתנאי זה האופן שיוצרך קיום התנאי בפועל אז א"צ בתנאי זה בטול התנאי בפועל ואם הוא באופן שבעינן ביטול בפועל אז א"צ קיום בפועל, ומש"כ הרמב"ם בתנאי שתתן לי דבעינן ביטול בפועל הוא רק בתנאי שתתן לי שבידה לקימה ודעתה לקימה אבל אם יהי' התנאי ע"מ שיעשה לי פלוני או יתן לי פלוני ומת אותו פלוני קודם שנתקים התנאי אז נראה לי ברור שבטלו הגירושין לגמרי והיא אשת איש גמורה דבכה"ג התנה שקיום התנאי יגרום את הגירושין וכיון דבטל הגורם אין כאן גירושין

ולפי"ז מתורץ מה שהקשינו מהא דקיי"ל שמא ימות חיישינן ובתנאי שבידה לקים מותרת להנשא ולא חיישינן שמא תאנס כמו במגרש שעה אחת קודם מיתתו דחיישינן שמא ימות וכן במפריש תרומה שני לוגין שאני עתיד להפריש חיישינן שמא יבקע הנוד, דלפמש"כ בתנאי דע"מ שתתן לי ר' זוז כונת התנאי שבטול התנאי יגרום עקירת הגירושין וכ"ז שלא באה הסבה העוקרת היא נחשבת כגרושה גמורה באופן שאם גם יתהו' אח"ז עקירת הגירושין יתחדש ענין זה אח"כ ומעיקרא היתה מותרת, ול"ד למגרש שעה אחת קודם מיתתו דהתם אם ימות איגלאי מילתא למפרע ממש שכבר היתה אסורה בתרומה וכן בבקיעת הנוד איגלאי למפרע ממש דלא הי' חל תרומה שסיים השני לוגין שיהי' מפורשים יהיו תרומה וע"י דין יש ברירה מה שמבוררים אח"ז הם כמבוררים מעיקרא וכיון דאח"ז נבקע הנוד ולא נבררו ולא נפרשו השני לוגין איגלאי למיפרע ממש דלא הי' בזה חלות התרומה כלל אבל הכא אין העקירה שבאה אח"כ מבררת דלא חלו הגירושין מעיקרא רק שאח"ז מתחדש הדין כמו בהתרת נדרים ובאמת לפי"ז מתישב קושית התוס' בריש השולח ד' ל"ג שהוכיחו מהא דנזיר כששתה יין לוקה ולא חשוב כהתראת ספק דלפמש"כ עפ"י שיטת הרמב"ם והרא"ש דבהתרת חכם עיקר העיקור נעשה מכאן ולהבא ובשעה ששתה הי' איסור ודאי והתראת ספק הוא אם מסופק המותרה אם איכא עבירת מלקות במעשה שעושה כמש"כ התוס' ד' ל"ג במס' כתובות, אכן התוס' כתבו לרווחא דמילתא דהטעם בזה משום חזקה היינו כיון דעקירה מתחדשת ע"י השאלה וקיום הנדר חל בלא הצטרפות מהעתיד יש בזה להעמיד הנזירות בחזקתה ולפי תירוץ התוס' ג"כ יש לתרץ בהא דהקשינו על הרמב"ם בתנאי דע"מ שאם בידה לקימו מותרת להנשא דהנה עפמש"כ דבתנאי כזה היא חשובה עכשי' כגרושה ואם נבוא לחוש שמא יתבטלו הגירושין ע"י העדר קיום התנאי אנו מוקמינן אותה בחזקת גרושה דגם לפמש"כ לחלק בין שעה אחת לבין התרת חכם דלכאורה לפי"ז המקרה של אונס של חולי או מיתה או עוני שעי"ז יוגרם העדר קיום התנאי אין זה שייך לחזקת גירושין, ויש לומר שמא ימות חיישינן כמו בשעה אחת קודם מיתתי אבל באמת אין דומה זה לשעה אחת קודם מיתתי דהלא בארנו הטעם משום דעצם הספק דשמא ימות נשאר בלי הכרע, ותולדות הדין נגרר אחר עצם הספק דשם עלינו לדון אם ימות אחר שעה או לא דהרי בזה תלוי דין ספק גירושין של עכשי' וכן בכל כה"ג כמו בבקיעת הנוד אנו מסופקים שמא לא יבוא לידי הפרשה, והכא אם נבוא לדון שלא לא יקוים התנאי שפיר איכא חזקה דהשתא דהעדר קיום התנאי גורם עקירת הגירושין וע"ז איכא חזקה ואם נעשה לספק שמא תמות ענין המיתה ספק צדדי לגמרי שאינו מן הדין לחוש עלי' כלל דלא תלוי בזה קיום הגירושין ועקירתו. כנלענ"ד

ועפ"ד יתפרשו דברי הירושלמי - לפי גירסת הגר"א - בגיטין פ"ט ה"א אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה חייבים עלי' משום ערוה ולבסוף אין חייבים עלי' משום ערוה א"ל ר' מנא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו ה"ז גיטך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע. עכ"ל. הובא להלכה בשו"ע סי' קמ"ג סע' י"ח. והקשה ע"ז הרשב"א בחי' לגיטין פרק המגרש ד' פ"ד כיון שאם תבעל יותר למפרע למה אסור בתחילה יעו"ש, ולפמש"כ בשיטת הרמב"ם בכה"ג שאין בידה לקימו קיום התנאי גורם ההיתר למפרע וכל זמן שלא נתקים בפועל אינה כגרושה מה"ת ורק אח"כ לאחר