שערי ישר חלק א קה

בתוך י"ב חודש אסורה להנשא עד שיעברו י"ב חדשים אף דנתברר שודאי לא יבוא מ"מ אסורה להנשא לה בלא חליצה דשיטת התוס' שם דהוא מטעם גזירה, יעו"ש, והרמב"ם סובר שהוא מה"ת דבעינן שיתקים התנאי בפועל ממש, וכן הוא הענין לענין ביטול התנאי דכ"ז שלא נתבטל בפועל לא חשוב כנתבטל ומשו"ה סובר דבתנאי דע"מ שתתני לי ר' זוז שאם קבע זמן ל' יום ומת בתוך ל' יום דכשעברו ל' יום בטל הגט לגמרי כיון דלא קימה התנאי אף אם נתנה ליורשי' דקיי"ל לי ולא ליורשי, אבל הכא דלא קבע זמן לא יתבטלו הגירושין לעולם דליכא ביטול בפועל ומסיק שם הה"מ בזה"ל וזה דקדוק נפלא מורה על שכל רבינו, וגם הכ"מ הסכים לסברתו של הה"מ ומסיר בזה השגת הטור יעו"ש, אבל גם לביאורו צריך ביאור לקטני השכל כמוני כיון דבתנאי, של מעכשי', או ע"מ חל הדבר למפרע ואיך אפשר לומר דבעינן קיום התנאי בפועל דלכאורה הוא דבר והפוכו כיון דנקטינן דכבר הי' חל מעיקרא קודם שנתקים בפועל דמזה מוכרח דאם יתקים אח"כ בפועל אז חל מעיקרא קודם שהי' קיום בפועל ולמה לא נתיר במעכשי' אם לא באתי אם מת בתוך י"ב חודש הלא ידוע לנו בביאור שיהי' קיום התנאי בפועל כשיעבור הזמן ותהי' מותרת מעכשי' דבשלמא בתנאי שתתני לי ר' זוז כשלא קבע זמן יש מקום לומר דאיכא חסרון ביטול התנאי בפועל דלא יהי' לעולם ביטול בפועל דהזמן לא יעבור לעולם, אבל התם יבוא אח"ז בהכרח הזמן שיהי' קיום התנאי בפועל ותהי' מגורשת למפרע בודאי עוד קשה טובא מפסקי הרמב"ם שהבאנו למעלה שפסק בתנאי דע"מ דמותרת להנשא מיד קודם שנתקים התנאי והוא דבר תימה דבע"מ שלא יבוא בתוך שנים עשר חודש ומת בתוך י"ב חודש שלא יצויר עוד בשום פנים בעולם שיבוא לא חשוב עוד כנתקים משום דלא נתקים בפועל ובתנאי שאפשר שלא תקים ע"י אונס וכדומה חשבינן כאילו כבר מקוים גם עי"ז שאנו משערים בהשערה שתקים וכבר נתקשו בקושיא זו בס' שעה"מ פ"ח הכ"ב שהביא בשם ס' מכתב אליהו וכן נתקשה בזה בתשו' רע"א סי' קכ"ו ומש"כ בס' שעה"מ לתרץ שתלוי בדעת המגרש דבתנאי שבידה לקים כונת המגרש שתהא מותרת מיד ובתנאי דלאו בידה כונתו שיקוים בפועל נשגבה מדעתי להבין ענין זה כיון דמ"מ אם נתקים אח"כ בפועל כגון באם לא באתי כשעברו י"ב חדשים נתגרשה למפרע מה מהני דעת המגרש לעכב היתר נשואי' דהרי אם יתנה בפירוש ע"מ שלא תהי' מותרת תנאו בטל דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא

והר"ן ס"פ מי שאחזו מצאתי כעין התירוץ של ס' שעה"מ וז"ל והקשו בתוס' ולאלתר מה יש לחוש והא ודאי נתקים התנאי דכיון שמת לא ישוב עוד לביתו ותרצו דאיכא למיגזר וכו' ול"נ דהיינו טעמא משום דאיהי ודאי לא הוי חייש למיתה דידי' ולא הי' גומר ומגרש אלא לאחר י"ב חודש. עכ"ל. וגם דברי' הק' סתומים מה כונתו שאינו גומר ומגרש שעכ"פ אח"ז יתקים התנאי ותהי' מגורשת למפרע ולמה תהא עכשי' אסורה, וע"כ נלענ"ד לבאר ענין זה עפ"י מה שכתבנו לעיל דענין התנאי היכא שחל למפרע ע"י קיומו הוא כדרך נדר שניתר ע"י התרת חכם שנעקר הנדר למפרע שהבאנו מן הירושלמי בהוספת ביאור מדברי הרא"ש שאף דאמרינן דנעקר למפרע אין הכונה שכבר הי' מותר באמת אלא דבאמת נתחדש ההיתר ע"י שאלה להתרה אלא מכאן ולהבא עלינו לדון בכל הדברים שמסתעפים מן הנדר כאילו הי' כבר מותר, כן הוא מושג הדין של כל התנאים, אמנם כיון דגם ביטול הדבר של הקנין בא ע"י מקרה העתידה ואם נחליט דלבטולו של גט גורם המקרה העתידה וגם לקיומו זהו דבר שאי אפשר שזה שני הפכים בנושא אחד, דבנדרים ודאי שלחלות הנדר א"צ שיגרום עוד סבה עתידה שיחול הנדר ורק להיפוך לעקירת הנדר ליכא עכשי' סבה רק המקרה העתידה היא הגורמת לעקור את הנדר, וע"כ נראה ביאורן של הדברים כן הוא, דבתנאי כזה שאנו מוחזקים מראשית מעשה הגירושין שבודאי יתקים עפ"י השערה שראוי' לסמוך עלי' מן הדין, אז חשוב כאילו כבר חלו הגירושין מעכשי' לגמרי ורק עקירת הגירושין תגרום מקרה העתידה היינו ביטול התנאי מה שלא יתקים ובדבר ששני הצדדים אפשריים ליכא בזה חלות גמורה מעכשי', ועד"ז נוכל לצרף גם דעת המגרש אם הי' דעתו שהמקרה העתידה תגרום קיום הגט יש לומר דלבטולו א"צ למקרה העתידה ואם הי' דעתו שהמקרה העתידה תגרום בטול הגט אז א"צ לקיומו של גט שום הצטרפות מן העתיד להיות ונראה לי דהדברים מוכרחים מצד עצמם דבהא דיליף הרמב"ם מן הש"ס דכמו דבעינן קיום התנאי בפועל כ"כ בעינן ביטול בפועל והוא עפ"י מה דמיבעיא בש"ס בס"פ מי שאחזו ודבר זה מתמיה מאד דאם נאמר דבעינן קיום התנאי בפועל וה"ז שלא נתקים התנאי בפועל לא חשוב כקיום התנאי והיינו שלא נתבטל בפועל כמו בתנאי ע"מ שתתן לי ומת שודאי לא יתקים עוד אנו מסופקים שמא חשוב כאילו כבר נתקים היתכן כזאת דמה שלא נתבטל בפועל יהי' כקיום בפועל, ולומר דיש בזה איזה נקודה אמצעית שנחשוב בזה שלא נתקים ולא נתבטל דבר זה אינו מובן במושג ולפי"ז מובן הענין דבתנאי ע"מ שתתן לי מותרת מיד להנשא דבכה"ג א"צ לקיומו של הגט שום הצטרפות ורק אם תבוא המקרה הגורמת לעקירת גרושין אז ישונה הדין כמו בהתרת הנדרים, ולפי"ז אם לא קבע זמן ומת קודם שקימה את התנאי אם הי' הדין דבעינן ביטול בפועל ובנידון זה לא יהי' בפועל וגם אם יהי' לא איכפת לן עכשיו כ"ז שלא