שערי תורה חלק א רפז

שיהי' לכל ישראל עולם הבא הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ובע"כ משום שעשו לפנים משורת הדין מגיע שכר עו"הז ועו"הב וכנ"ל וז"ש רז"ל במס' ברכות ד"ך ע"ב אמרו מ"הש לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתיך אשר לא ישא פנים ואתה נושא פנים לישראל אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתירה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה ר"ל כי טענת מלאכים הי' כיון שהם צדיקים כמורה שם ישראל לא מגיע להם עו"הז כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ואולם אם הי' תחת המזל יש לומר שיש להם עו"הז מצד המזל ועולם הבא משכר מצוה אבל כיון שישראל אינם תחת המזל וכמשרז"ל במס' שבת אין מזל לישראל ר"ל שהמזל מתנגד לישראל כמו שכתבו המפורשים רק שהם תחת ממשלתו יתברך לכן טענו המלאכים שה' נושא להם פנים כשיהי' להם עו"הז ועו"הב ועל זה השיב להם הש"ית כיון שהם מדקדקים ועושים לפנים משורת הדין מגיע להם נשיאת פנים אפילו בעולם הזה וז"ש לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה ר"ל כיון שלא עשו לפנים משורת הדין לא מגיע להם שכר העו"הז עבור המצוה רק בעו"הב ומצד המזל לא מגיע להם עולם הזה כי אין מזל לישראל לכן חרבה ירושלים כדי שיהי' בגלות ולא יהי' עולם הזה וא"ש

ז ומעתה נבאר יתר המאמרים כי יש לחקור כי היאך משכחת שאדם יהי' בגדר עושה לפנים משורת הדין כיון שצריך לקיים כל התרי"ג מצות ואם קיים כולם הוא צדיק וא"כ קשה להיות צדיק מכ"ש חסיד ואולם מצינו מחלוקית אמוראים אם התורה אלהות ניתנה שלימות בכללה או בחלקיה כי במס' סנהדרין דף קי"א נחלקו בזה דאיתא שם בישעי' ה' לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק אמר רשב"ל למי שמשייר אפילו חוק מן התורה ור' יוחנן אמר למי שלא קיים אפילו חק אחד מן התורה, ובעל העקרים במאמר ג' פרק כ"ט החזיק בדעת ר' יוחנן שלא ציוה לנו כל המצות רק לטובתינו כמו כפילות החושים שבעין אחד ובאוזן אחד יכול לראות ולשמוע רק כדי שבנקל יוכל לראות ולשמוע כמו כן יש הרבה מצות כדי שיוכל לעשות בקלות איזה מצות שיזדמן לו כי אם הי' מעט אולי לא הי' מזדמן לו אותו מצות עשה יע"ש דפח"ח ולדבריו בקל יוכל להמציא חסיד אם עושה הרבה מצות כמובן וגם י"ל אפילו במצוה אחת לדברי העקרים יוכל להיות בגדר חסיד כגון במצות שבין אדם לחבירו בכיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו שיוכל לעשות מצד טבעית ושכלו שהם מצות טבעיות לכבד אב ואם ולגמול חסד והבאת שלום הוא מצות שכליות שעל ידי זה יהי' תיקון מדיני לעולם ע"י שלום כנ"ל וכבר כתבנו באות ו' שיכול לעשות מצות הללו לשם שמים מצד המצוה ולצרף הנאתו ג"כ עבור טבעו ושכלו שיתענג בזה והוא בגדר צדיק כמו בסלע זו לצדקה ואם עושה רק לשם שמים מחמת פקודתו הוא בגדר חסיד ומגיע לו שכר העולם הזה ועולם הבא כנ"ל באות ו' ראי' מסוגי' דב"ק שחסיד אמיתי מגיע לו עו"הז ועו"הב ובזה יובן מ"ש בפ' ואתחנן כבד את אביך וגו' כאשר צוך ה' אלהיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה וגו' שהערתי לעיל באות א' לדקדק בכפילות אריכות ימים והטבה וגם בהבנת המילות כאשר ציוך עיין ברש"י ובהנ"ל א"ש כי מצות כיבוד אב ואם הוא מצוה טבעית ושכלית שמחויב לכבדם וא"כ אם מקיים מצות כיבוד לשם שמים וגם מצד טבעו ושכלו הוא בגדר צדיק ואם עושה רק לשם שמים כאילו הי' פקודה וחוקה ואינו עושה עבור טבעו ושכלו הוא בגדר חסיד ומגיע לו שכר עו"הז ועו"הב, וארז"ל בפ"ק דקדושין מ"ש למען יאריכון ימיך היינו לעולם שכולו ארוך והוא בעו"הב וז"ש כבד כו' אף שהם מצות שכליות וטבעיות תעשה כאשר ציוך ה' אלקיך כאילו הי' חוקה וציוה בלי טעם ושכלי שהייתי עושה רק לשם שמים כמו כן אתה תעשה רק לשם שמים וא"כ תהי' בגדר חסיד כי אף אם אתה היית מקיים כיבוד אב בשביל פקודתו ובשביל טבעך ושכלך שמסכים לזה היתי צדיק ועתה שאתה תכבד רק כאשר הי' חוקה וציוי תהי' חסיד ומגיע לך שכר עו"הז ועו"הב וז"ש למען יאריכון ימיך היינו לעולם שכולו ארוך והוא עו"הב ולמען ייטב לך על האדמה היינו עו"הז והוא הטבה וא"ש ובזה מובן

מאמר ד לכן אי' במס' פיאה במצות שבין אדם לחבירו אוכל פירותיהן בעו"הז והק"ק לעו"הב אם עושה מצוה לשם שמים ולא מצד הטבע והשכל אף שיכול לעשות המצוה גם מצד השכל והטבע על כל זה עושה רק לשם שמים לכן מגיע לו עו"הז ועו"הב ובזה מובן מאמר ה' בזכרי' ח' כי כן אמר שבתי וזממתי להטיב את ירושלים ואת בית יהודה ר"ל שיהי' לישראל טובת עו"הז ואם יהי' נכיון לעולם הבא לא יהי' הטבה לכן אמר אל תיראו ר"ל שעל ידי זה יהי' לכם נכיון בעו"הב ויפה שעה אחת קורת רוח בעו"הב מכל עו"הז כי לא ינכה ויהי' לכם עו"הז ועו"הב ושמא תאמר הלא אין דרכי לוותר רק לשלם שכר כגמול (כמ"ש ארז"ל כל האומר הקב"ה וותרן כו' ואולם לפמ"ש המג"א יש לדחות) ועל זה אמר אלה הדברים אשר תעשו כו' אמת ומשפט כו' ושבועת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאום ה' ר"ל מצות שבין אדם לחבירו תעשו רק מצד שכל אלה שנאתי ואני דברתי שלא תעשו ולא מצד טבעיכם לאהוב את הבריות או לתקן קיבוץ המדיני שאף לא תעשו בשיתוף שתהי' עבודתכם עבור פקודתי ולהנאתכם כי אז תהי' בגדר צדיקים ולא יגיע לכם עו"הז רק תעשו מצד ששנאתי שאני שונא למי שאינו אוהב את הבריות ועושה עבירות שבין אדם לחבירו ותהי' בגדר חסידים כי תעשו לפנים משורת הדין ויגיע לכם מכר לפנים משורת הדין עו"הז ועו"הב ולכן יהי' הטובה לירושלים ולבית יהודה כי יהי' לכם עולם הזה ולא יהי' לכם נכיון לעולם הבא והבן

אמנם לרשב"ל שס"ל שאי אפשר לקיים שלימות לנפשו כי אם שמקיים כל התרי"ג מצות וכן הסכימו חכמי אמת קשה להבין איך יצוייר שם חסיד וא"כ תיקשי אחרי שנהוג שמלך בוחר לעמו היותר קרובים לו חלק מובחר וה' הבדיל אותנו מכל עמים ובחר לנו לעבדים ונתן לנו תרי"ג מצות שקשה לקיים כולם ולאו"ה נתן ז' מצות ואם או"ה עושין ז' מצית באופן היותר מועיל מגיע להם עו"הז ועו"הב כי חסידי או"ה יש להם חלק לעו"הב ולישראל עמי מצוייר באופן רחוק שיהי' להם עו"הז ועו"הב כיון שצריכין לקיים כל התרי"ג מצות כדי שיהי' צדיק ואפילו צדיק קשה להיות ומכ"ש חסיד ונראה בישוב קו' זו ע"פי דברי אאמ"ו הגאון נרו בספרו סמא דחיא דרוש ח' בשם כבוד דודי הרב הגדול החסיד אמיתי מו"הרר אברהם זצ"ל לפרט במשארז"ל במס' שבת דל"א ההוא דאתי לקמי' דהילל א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה על רגל אחד א"ל מה דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך זיל גמור עכ"ל וקשה להבין מה שביקש על רגל אחד וגם מה שאמר לו הלל ואידך זיל גמור קשה ותי' דהנה כבר כתבו בספרי חכמי אמת אחרי שכל אדם נברא כדי לקיים כל התורה כולה וכמעט הוא מהנמנע לאדם אחד לקיים כולה ויש לזה שלשה תקנות:

א' ע"י שלום ואהבה הוי כל ישראל כגוף אחד ממש וערבין זה בזה ומקיימין בערבובי' כל המצות והוי כאלו קיים כל אחד בפני עצמו כי המה כאחד:

ב' ע"י תורה דארז"ל העוסק בפרשת עולה כאילו הקריב עולה וכן כל המצות יוכל לקיים ע"י עסק התורה כשעוסק בהלכה של אותו מצוה וכשלומד כל התורה הוי כאילו קיים המצות:

ג' ע"י גלגול כנודע הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר ואם הי' בגלגול ראשון ישראל ולא יהי' לו מצות כהונה אזי בגלגול שני יהי' כהן ומגולגל כמה פעמים עד שמקיים כל המצות וזה שאמר הגר למדני כל התורה על רגל אחד ר"ל שיוכל לקיים כל התורה בפעם אחת שלא יצטרך לסבול צער וא"ל ואהבת לרעיך כמוך שיהי' אהבה בינו לבין ישראל הרי חזי לאצטרופי ולחשוב כגוף אחד בקיום המצות ואידך זיל גמור ר"ל עוד אני אומר לך שתעסוק בתורה וע"י תורה תוכל לקיים המצות יע"ש דפח"ח וא"כ לפ"ז לק"מ קו' הנ"ל כי משכחת לאדם שיהי' לו שם חסיד כי אם יש לו אהבת ריעים ואם אוהב לכל ישראל ובודאי כל ישראל בכללית קיימו תרי"ג מצות כמה פעמים וכיון שאדם לא מחויב רק פעם אחת לקיים כל התרי"ג מצות והוא קיים כמה פעמים דהא הוי כעשה וא"כ הוא בגדר חסיד ומגיע לו שכר עולם הזה גם כן:

ג' יש תקנה על ידי תורה מי שלומד תורה לשם שמים ללמוד ולשמור ולעשות שלא להתגדל בעיני הבריות ובתלמוד בבלי וירושלמי מבוארין כל המצות וכשעוסק פעם אחת הוי כאילו קיים כולן וכשלומד עוד הפעם הוי כאילו קיים ב' פעמים תרי"ג מצות ומה שמקיים שני פעמים הוא לפנים משורת הדין כי אינו מחויב רק פעם אחת לקיים המצות הוא בגדר חסיד ומגיע לו עו"הז ועולם הבא וא"ש ובזה מובן מאמר ו' בזכרי' ח' צום הרביעי וגו' יהיה לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו כי באמת אי' בנדרים דף פ"א דלכן נחרבה הארץ ישראל וב"המק מפני שעזבוהו התורה וידוע שתורה נקראת אמת וכמ"ש אמת קנה ואל תמכור ולכן