שערי תורה חלק א רס

ומצאו שחוטים במקום שרוב ישראל מצויים שרי וכ' הש"ך בס"ק י"ח ואם עכ"ום וישראל מצויים שווים אזלינן בתר רוב השוק שנמצא שם ואם שווי' בשוק אזלינן בתר רוב העיר יע"ש ועיין בפר"ח שם סע"ק י' ובסי' כ"ג וא"כ רוב השוק עדיף מרוב העיר וה"ה אף אם רוב העיר סותר לרוב השוק אשר נבעלה שם האשה אזלינן בתר רוב השוק שמסתמא לאנשים המצויים שם נבעלה, וא"כ יש לומר הפי' במתני' כמש"ל שידוע שנבעלה לזה שהוא מיוחס רק דיש ספק אולי נבעלה גם לאחר ואיירי הרישא שרוב העיר פסולין ור"ג מכשיר אפי' ברוב פסולין לכן נאמנת על זה שלא נבעלה גם לאחד מן רוב פסולין ור' יהושע סובר דאינה נאמנת דחיישינן שמא זינתה גם לאחד מן רוב פסולין עד שתביא ראי' לדבריה וכוונתו שזהו פשוט ברוב העיר כשרים יש לומר שידוע לב"ד שרוב העיר הם כשרים שדרים שם ישראלים כשרים ולא פסולי קהל כי ממזרים ונתינים אית להו קלא אבל מן הסתם אין יודעים הב"ד שרוב השוק הם כשרים אטו הם הולכים בשווקים וברחובות לידע אם באותו זמן שנבעלה היתה רוב כשרים או פסולים וצריכה ע"ז גופא להביא ראי' שרוב השוק הי' כשרים ושפיר קאמר ה"ז בחזקת בעולה לנתין וממזר כיון שרוב העיר הם פסולים עד שתביא ראי' שרוב השוק הי' כשרים אז תהי' כשירה לכהונה דל"ח שמא זינתה גם עם מיעוט פסולין דהוי ס"ס כיון שנבעלה לזה הכשר בודאי ולאחרים הוא ספק איכא ס"ס דמודה ר' יהושע כנ"ל, וסיפא בראוה מעוברת מיירי ברוב העיר כשרים ואפ"ה פוסל ר' יהושע כיון שמיעוט פסולין ואין אנו יודעים למי נבעלה לכן צריכה להביא ראי' שנבעלה לכשר שבעיר כמו שהיא אומרת שנבעלה לאחד מאנשי העיר ואז אין צריך לחוש שמא נבעלה גם לפסולין כיון שרוב כשרים מסייע לה איכא ס"ס דלמא לא נבעלה עוד לשום אדם רק לזה ואת"ל נבעלה דלמא לכשרים, ואיכא רבותא ברישא ובסיפא ברישא רבותא לר"ג שמכשיר אפי' ברוב פסולין ולא חיישינן שזינתה גם עמהם, וגם רבותא לר' יהושע אף שודאי נבעלה לזה הכשר חיישינן שזינתה גם עם אחרים, ובסיפא רבותא לר' יהושע אף שרוב העיר כשרים מ"מ אינה נאמנת ולכאורה יש ליישב לפי מאי דאי' בקדושין דף ע"ד ע"א אבא שאול הי' קורא לשתוקי בדוקי ומקשה הש"ס מאי בדוקי אלימא שבודקין את אמו כו' הא תנינא חדא זימנא הית' מעוברת כו' ופירש"י הו"ל למיתני וכן הי' אבא שאול אומר כדבריו ומשני חדא להכשיר בה וחדא להכשיר, בבתה, ושוב מקשה הניחא למ"ד לדברי המכשיר בה פוסל בבתה אלא למ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתי לאשמעינן ומשני א"מ עדיפא מר"ג דאי מהתם הו"א דרוב כשרין אצלה אבל הכא דרוב פסולין אצלה אימא לא צריכא, ועיין בתוס' שם ובכתובת ד"ה מכשיר, דממתני' דידן לא משמע דמיירי ברוב פסולין, ולפי דברינו דברישא ישא מיירי ברוב פסולין א"כ נשמע ממתני' דידן דר"ג מכשיר אפי' ברוב פסולין קשה דהו"ל לר' לומר וכן הי' א"ש אומר כדבריו אבל ז"א חדא די"ל כתי' הש"ס שסובר ר' אסי לדברי המכשיר בה פוסל בבתה וקמ"ל אבא שאול להכשיר הבת דדוקא לפי האמת שמתרץ הש"ס דמיתורא דמתני' מוכח דסובר ר' אסי מאן דמכשיר בה מכשיר בבתה אבל לפי דברינו דיש לתרץ בלא"ה המתני' שפיר י"ל דסובר כמאן דאמר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה, ותו הא גם לפי דברינו לא מוכח ממתני' דר"ג מכשיר ברוב פסולין, ושאני מתני' דידן דמיירי שידוע שזינתה עם כשר דהא אותו פלוני הוא לפנינו לכן ל"ח שמא זינתה גם עם אחרים אף שרוב פסולין אצלה דמה"ת ניחוש שזינתה גם עם אחר עוד הפעם, אבל היכי שאין מכירין את הבועל למי נבעלה אם הוא כשר אפשר דסובר ר"ג דאינה נאמנת לומר שנבעלה למיעוט כשרים קמ"ל אבא שאול שאפי' אם אין מכירין אותו הבועל נאמנת דהא לא מיירי שראוה שנבעלה רק ע"י הולד אנו יודעין שזינתה מ"מ נאמנת לומר לכשר נבעלתי וא"ל למה אי' בסיפא ראוה מעוברת ליתני ראוה שנבעלה עם אחד ואין אנו מכירין אותו דז"א די"ל דנקיט משום לישנא מעלי' כמ"ש תוס' בד"ה לדברי לכן נלענ"ד להביא ראי' לסברא הנ"ל בפרט הקדום דהיכי דראוה שנבעלה ולא ראוה מעוברת ל"ח כשם שהפקירה עצמה לזה כך הפקירה לאחר ואפי' אביי בל"ק דיבמות שם מודה כאן ולק"מ קו' הנ"ל כמבואר להמעיין

כט ועוד ראי' לדברינו הנ"ל דאל"כ קשה בפשיטות על סוגי' דיבמות הנ"ל אמאי חייש אביי אפי' כשבא עלי' הארוס בודאי מדאפקרה נפשה לגבי ארוס אפקרה נמי לגבי אחרינא הא קיי"ל במס' בכורת ד"ך ע"א דרובא דתלי' במעשה לא הוי רובא והיינו דמן הסתם יש לומר דלא נעשה מעשה ושינוי ממה שהי' מקודם, וה"ה ספק התלי' במעשה בע"כ סובר אביי דלא הוי ספק כמ"ש רשב"א בחידושיו לחולין דף ז' ע"ב בדברי אביי שם דלא חייש חמא במקום נקב יע"ש הגם שכתבו תוס' שם ד"ה רבינא דתשמיש דאדם לא חשוב תלי' במעשה כמו תשמיש דבהמה כבר הוכיח הפני יהושע בחידושיו בכמה דוכתי דביאת זנות חשוב תלי' במעשה יע"ש וא"כ מה"ת ניחוש שנעשה עוד פעם מעשה זנות כיון שלא ראינו בבירור ותו אף כשזינתה פעם אחת או בבא עליה הארוס שעשתה ג"כ איסור דרבנן כמו שאכתוב לקמן בס"ד מ"מ לא יצאה מחזקת כשרות לגמרי שנימא שהוחזקה שתזנה עוד הפעם דאל"כ קשה מהא דאמר שמואל במס' סוטה דף כ"ו ע"א ישא אדם דומה היאך רשאי לישא אותה נימא כיון שחשודה לזנות תחת בעלה הראשון תהי חשודה נמי לזנות תחת בעלה השני ואף לר' יוחנן דאמר שם ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה משום שזו עומדת בחזקת כשרות וזו אינה בחזקת כשרות ופירש"י וז"ל שמזנה תחתיו ונאסרת עליו והוא אינו רואה ואינה מגרשה ובא עליה באיסור יע"ש וכן קיי"ל בש"ע סימן ד' סעיף ט"ו היינו שלכתחילה אין לישא אותה כיון דאפשר באחר וכדאי' שם וישראל אם רוצה להתרחק מן הכיעור, אבל בודאי מדין מותר לישראל לישא אפי' אשת איש שזינתה תחת בעלה מותר אחר לישא אותה (ומה דקשה ע"ז ממ"ש תוס' גיטין די"ז ע"ב ד"ה זנות דטפי יש לחוש שמא תזנה יש ליישב ואין כאן מקומו) והא דאי' בגיטין דף כ' ע"ב דקרא כי מצא בה ערות דבר וגו' ושלחה מביתו זה הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניס רשעה יע"ש מבואר דליכא איסור גמור רק שראוי לפנים משורת הדין שלא להכניס רשעה לתוך ביתו כענין קדושים תהי' שציוה הכתוב להתקדש במותר לו הרי אף כשעשתה ודאי איסור ל"ח שמא תזנה וא"כ קשה על אביי אמאי חייש שזינתה עוד הפעם, אע"כ כמ"ש דכיון שנתעברה ואין אשה מתעברת מביאה ראשונה ובע"כ הי' שם עוד ביאה דלא שכיח שתמעך באצבע כשהוא בדרך זנות אבל בראוה שנבעלה מודה אביי דל"ח שמא זינתה גם עם אחרים וא"ש

ל אמנם ראי' הנ"ל באות כ"ח יש לדחות דיש ליישב בלא"ה קושי' הנזכר שם על סוגי' הש"ס במה דמקשה על רב אסי תרתי למה לי דבלא"ה לק"מ וכמו שאבאר דהנה אנן קיי"ל בכל מקום דחזקה קמייתא עדיף מחזקה דהשתא ואף כשאיתרע לפניך אמרינן השתא הוא דאיתרע ועיין בש"ך יו"ד סימן א' סע"ק ח' בשם תוספתא מי שהמיר אינו חשיד למפרע שאם שחט ונקר חלב ואח"כ המיר באותו יום הכל כשר יע"ש וא"כ אף ברישא לרב אסי שראוה שנבעלה לא איתרע החזקת כשרות שהיתה לה עד אותו זמן שהי' בחזקת כשרות שלא זינתה כי אפי' זנות פנוי' איכא איסור ועיין יבמות דס"ט ע"ב ברש"י ד"ה ה"ז ובע"כ אי נימא לחוש כמו שזינתה עם זה שראוה העדים כן זינתה עם אחרים היינו שיש לחוש אולי אחר שזינתה עם זה שראוה העדים זינתה גם עם א' מפסולי הקהל וא"כ י"ל לפי מאי דאי' במס' גיטין די"ז ע"א נכתב ביום ונחתם בלילה פסול ור' שמעון מכשיר וכתב הרמב"ם בפי' המשניות וז"ל ר' שמעון מכשיר לפי שאין לזמן אצלינו בגט אשה תועלת מרובה לפי שעיקר אצלינו תיקון זמן בגיטין הוא רק משום בת אחותו שמא תזנה תחתיו והיא אשת איש וזה יכתוב גט בלא זמן קבוע ויתן לה ותאמר לעדים שהעידו על הזנות כבר אני גרושה הייתי בזה הזמן וזה הגט בידי לפיכך אין בין היום והלילה שיתחדש כמו זה ואין הלכה כר' שמעון יע"ש וא"כ לר' שמעון ל"ח לזנות בזמן מועט, ולחכמים בע"כ חיישינן אפי' לזמן מועט ועיין בש"ות ריב"ש סימן שפ"ה הובא במשנה למלך בפ"ז מיבום שכתב דאין לחלק בזנות דזמן מרובה לזמן מועט, והיינו לדידן דלא קיי"ל כר' שמעון, וא"כ שפיר הוכיח הש"ס דבע"כ מתני' מיירי שאין ידוע אותו פלוני שנבעלה אם הוא כשר ואנו דנין על אותו פלוני גופא כפשוטו דאי נימא דמיירי שידוע שהי' כשר רק דחייש ר' יהושע אולי זינתה גם עם פסולים קשה על ר' יהושע דאמר הדין בסתם בכל גווני אינה נאמנת להינשא לכהן משמע אפי' אם מיד לאחר שראוה שזינתה לזה אסורה לארס לכהן וקשה אמאי אסורה הא על קודם שראוה העדי' ליכא חשש זנות כיון דיש לה חזקת קמייתא שראוי לומר השתא הוא דאיתרע ובע"כ אתה חושש אולי זינתה בזמן מועט כזה לאחר שראו העדים