שערי תורה חלק א רנט

לא נבדקה אמו עד שמתה או שהיתה חרשת או אלמת או שאמרה לפלוני הממזר נבעלתי או לפלוני הנתין אפילו אותו פלוני מודה שהוא ממנו ה"ז הולד ספק ממזר כשם שזינתה עם זה שהודה לה כך זינתה עם אחר וזהו נקרא שתוקי שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו עכ"ל וכן אי' בש"ע א"העז סימן ד' סכ"ו (ועיין בספ"י שמביא דבריהם לנידון שחידש הוא זלה"ה) ועיין בחלקת מחוקק ס"ק כ"ה וא"כ לר' יהושע כיון שאינה נאמנת ממילא גם ברישא כשראוה שנבעלה איכא ס"ס להחמיר חדא דלמא אמרה שקר שאותו פלוני הוא כשר ואת"ל שאמרה אמת שהוא כשר דלמא כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחרים הפסולים לבוא בקהל ושפיר מקשה תרתי למה לי דליכא רבותא ברישא לר' יהושע ואולם במס' יבמות דף ס"ט ע"א נחלקו בבא על ארוסתו בבית חמיו סובר רב הולד ממזר ושמואל סובר הולד שתוקי ואיכא שם ב' אוקימתות לל"ק סובר רבא דוקא בדדיימא מעלמא אבל לא דיימא מעלמא בתר דידי' שדינן לי' ואביי סובר אע"ג דלא דיימא מעלמא אמרינן דאפקרא נפשה לגבי ארוס אפקרא נפשי' לגבי עלמא א"כ מחמיר אביי אף שארוס בודאי בא עליה ואחרים הוא ספק אמרינן כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחרים וללישנא בתרא בבא עליה כ"ע לא פליגי כיון דלא דיימא מעלמא דאין הולד ממזר כיון שארוס הוא ודאי ואחרים הוא ספק לא אמרינן כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר דק בדיימא מיני' ודיימא מעלמא לרבא היכי דדיימא מיני' היינו שבא עליה בודאי כמ"ש תוס' ד"ה אבל אע"ג דדיימא מעלמא בתר דידי' שדינן לי' ואביי סובר דגם בכה"ג פליגי ומוכח שם בפוסקים ובתוס' במס' כתובת דף י"ד ע"א בתוס' ישני' ד"ה חדא שהוא אפי' לר' יהושע ועיין במס' קדושין דע"ג ובחלקת מחוקק סימן ד' ס"ק כ"ה מבואר שה"ה לענין פנוי' שזינתה עם אחד ולא דיימא מעלמא תלי' במחלוקת הלז אי חיישינן כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר כיון שזה ודאי בא עליה וא"כ הדק"ל מנלן להקשות לרב אסי דלמא סובר רב אסי כלישנא בתרא שם דהיכי שודאי בא עליה ולא דיימא מעלמא לא אמרינן כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר וא"כ ברישא הוי רק חד ספק כיון דבודאי זינתה עם זה ל"ח שזינתה עם אחר דמה"ת נימא שאפקרא נפשי' לגבי אחרים ג"כ כיון דלא דיימא מעלמא ובסיפא איכא ס"ס מעלי' חדא דלמא זינתה עם אחר שהוא פסול ולא עם אותו איש ואת"ל שזינתה עם אותו פלוני דלמא גם הוא פסול והדק"ל, מיהו יש לומר דהש"ס רוצה לוקמא מילתא דר' אסי אף כאביי לל"ק דאף בלא דיימא מעלמא וארוס ודאי בא עלי' אמרינן מדאפקרא נפשה לגבי האי אפקרא נמי לאחרינא לכן עדיפא מיני' קמשני דסובר כמאן דמכשיר בבתה, אמנם לאחר העיון ז"א דנראה אף לל"ק התם סובר אביי כיון שפנוי' נתעברה ממנו וילדה, ואי' ביבמות דף ל"ד ע"א אין אשה מתעברת בביאה ראשונה ובע"כ הי' שם עוד ביאה, יש לחוש כשם שזינתה בודאי עם זה כך זינתה ביאה שני' עם אחר דהא ארוס הוא רק ודאי בביאה אחת (ועיין משלה למלך בפט"ו מאישות הלכה ד' מ"ש בשם הר"ן בפ"ק דקדושין ותשובת נ"בי חלק א"העז סכ"ב) ואף דאי' ביבמות דף ל"ד ע"ב דאפי' בביאה ראשונה נתעברה היכי שמיעכה באצבע ועיין תוס' יבמות דע"ו ע"א ד"ה שלא מ"מ לא שכיח שתעשה כן היכי שנעשה עבירה ע"י ביאה רצונה שלא תתעבר דהא קיי"ל ביבמות דל"ה ע"א דאשה מזנית מתהפכת ומזנית שלא תתעבר מכ"ש שלא תעשה במתכוין שתתעבר אם לא שיצרה תקפה מחמת ביאה וא"כ יש הוכחה שהי' כאן עוד ביאה חוץ מאותו ביאה שבא עליה הארוס שפיר קאמר אביי אף שבא עליה הארוס מ"מ לא הי' ידוע לנו רק מביאה אחת ובע"כ הי' כאן עוד ביאה ועל אותו ביאה יש לומר כשם שהפקירה נפשה לגבי ארוס כך הפקירה נמי לגבי אחרים אבל במתני' ברישא בראוה שנבעלה כיון שיט לומר שלא נבעלה עוד לאחר דאף שעשתה פעם אחת עבירה מה"ת נימא שעשתה עוד פעם גם אביי מודה דל"ח כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, וא"כ ליכא ברישא ס"ס להחמיר והדק"ל וצ"ע:

מיהו להלכה סוברים רוב פוסקים שאפי' אומרת סתם לכשר נבעלתי ולא פירש שם האיש סובר ר"ג דנאמנת וריב"ש כתב רק לתי' א' בדרך ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי דרוב הפוסקים זלה"ה ועמ"ש בפרט הסמוך

פרט יב יבואר ראי' לסברא הנ"ל הנזכר בפרט י"א דל"ח כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר בראוה שנבעלה כי אם כשנתעברה

כח נלענ"ד להביא ראי' לסברא הנ"ל דבע"כ גם לפי הכוונה הפשטית לא חיישינן כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר היכי שראוה שנבעלה דהנה כבר הבאתי קו' הש"ס שם לרב אסי תרתי למה לי יע"ש וקשה לפי מה דאי' ביבמות דס"ט ע"א לל"ק סובר אביי אפילו בא עליה בודאי ולא דיימא מעלמא כל שלא נבדקת האם לדידן דקי"ל כר"ג אמרינן מדאפקרא נפשה לגבי ארוס אפקרה נמי לגבי אחרים אף שארוס הוא היתר מכ"ש בפנוי הבא על הפנויה דלהאי איסורא ולהאי איסורא כדאי' שם וא"כ מנלן להקשות דלמא סובר ר' אסי כאביי בזה ואיכא ברישא רבותא לר' יהושע די"ל דמיירי שזהו איש שאמרה עליו שנבעלה הוא לפנינו ומכירין בו שהוא כשר ומלשון דאיתא מה טיבו של איש זה לא מוכרח דאף שאין העדים מכירין אותו י"ל דאנשי העיר מכירין אותו ובלא"ה ג"כ לא מוכרח כמבואר להמעיין, א"כ האי גברא בודאי בא עליה דהא ראוה שנבעלה, ואם גם אחרים באו עליה הוא ספק כיון דלא דיימא מעלמא מ"מ סובר ר' יהושע דאינה נאמנת דחיישינן כשם שאפקרה נפשה לזה הכשר אפקרה לגבי פסולין ג"כ דהא כבר יצאתה מחזקת כשרות ור"ג סובר דנאמנת לגמרי לכל דבריה אם טוענה שלא זינתה עם אחרים ואף אם שותקת בזה לא חיישינן לחשש הלז דמה"ת נימא שזינתה עוד הפעם ואולם בסיפא שראוה מעוברת א"כ לא ראוה שנבעלה לאיש ידוע וכשאמרה שהוא מאיש פ' וכשר הספיקות שקולין דכמו שיש לומר שנבעלה לזה שאמרה עלי' כ"כ י"ל שנבעלה לפסול ואפ"ה סובר ר"ג דנאמנת דאלים ברי אפי' בכה"ג ואיכא רבותא לר"ג מיהו לכאורה הא ליתא דבע"כ מוכח הפי' במתני' שאין אנו מכירין אותו פלוני דאל"כ קשה היאך קאמר ר' יהושע עד שתביא ראי' לדבריה הא אי אפשר לה להביא ראי' על זה דאטו סהדי בכפא תלי' שלא זזו ידם מתוך ידה וראו מלא הי' מזנה עם אחרים אע"כ דלא חייש ר' יהושע שמא זינתה עם אחרים היכי שבודאי בא עלי' ואין צריכה להביא ראי' רק שזינתה עם כשר ותו לא חיישינן מדאפקרא נפשה לגבי זה אפקרה נפשה לגבי אחרים וכיו"ב מצאתי בחי' פני יהושע והנאני שכוונתי לדעת הגדול ואין להקשות על אביי שם הא מוכח מלשון מתני' דבע"כ ר"י סובר דלא חיישינן שמא זינתה עם אחרים דז"א דיש לומר שאביי סובר אף דר' יהושע פוסל אפי' ברוב כשרים היינו לענין היכי שאנו מסופקים למי נבעלה לא מהני רוב כשרים אבל כשידוע שבודאי נבעלה לכשר לא חיישינן שמא זינתה עם אחרים ג"כ אשר הם פסולין כיון שיש רוב כשרים וכ"כ הב"ש בסימן ד' ס"ק מ' וז"ל גם נ"ל היכי דידוע דזינתה עם כשר ויש כאן רוב כשרים לא חיישינן שמא זינתה עם אחר אפי' לדעת רמב"ם אע"ג בעלמא ס"ל דבעינן תרי רובי, מ"מ בכה"ג אין צריך תרי רובי וכ"כ בסי' ו' ס"ק ל"א והטעם פשוט כמ"ש הפני יהושע דהוי ס"ס דלמא לא נבעלה כלל לאחרים ואת"ל נבעלה דלמא לכשר נבעלה, ושפיר קאמר ר' יהושע צריך להביא ראי' לדבריה שנבעלה לכשר ממילא לא חיישינן שנבעלה גם לאחרים ולא דמי לארוס וארוסה דחייש אביי דהתם רוב פסולין אצלה משא"כ הכא דהוי ס"ס אפי' ר' יהושע מודה דמהני כדאי' בדף י"ד ע"א וא"כ א"א לומר דמתני' מיירי שמכירין לאותו פלוני שהוא כשר דא"כ קשה אמאי צריך ראי' לדבריה הא אותו ראי' שיש לה להביא כבר הביאה כיון דידוע שנבעלה לזה לא חיישינן שנבעלה לאחר דהוי ס"ס ואי מיירי ברוב פסולין דיש לחוש שזינתה עם אחרים לא מהני ראי' שלה כיון דיש? לחוש שזינתה גם עם אחרים

אמנם אכתי קשה דהנה במשניות שבספרי הרי"ף ושעם הרע"ב ותיו"ט איתא במתני' ראוה מדברת עם אדם בשוק ויש לחקור היכי שראוה שנבעלה בשוק ורוב העיר עם רוב השוק הם סותרים זו את זו היכי לידייני דיינא להאי דינא והנה הבית שמואל בסימן ו' ס"ק ל"א מדמה עניני' אלו לשחיטה שכתב שם וז"ל כשיש לישראל שכונה אפי' דרך עכ"ום מ"מ מסתמא בשכונה רוב ישראל שכיח כמ"ש ביו"ד סימן א' ובתרומת הדשן סימן רנ"ט יע"ש ואי' ביו"ד סימן א' סעיף ד' אם אבדו גדיי' ותרנגולים