שערי תורה חלק א רנח

דף כ"ד ע"א ד"ה אבל וברש"י בדכ"ה ע"ב ד"ה להשיאו ואולם הטור שם כתב דלישנא דכל המשפחות בחזקת כשרות אין משמע כדבריו דאיירי במאן דאית לי' חזקה וכן דעת הרבה פוסקים שאפי' מי שאין משפחתו ידועה לנו לא חיישינן שמא ממזר או עבד הוא, וכתב הב"ש בסימן ג' סע"ק ז' בשיטת רמ"ה כשאין משפחתו ידועה לנו כשבא לישא אשה ישראלית דחיישינן שמא ממזר הוא כיון שאין לו חזקת כשרות אמאי סובר שאין עד אחד נאמן להעיד עליו שהוא כשר אע"ג דקיי"ל כל דבר שאינו בחזקת כשרות ולא בחזקת איסור נאמן ע"א כמ"ש ביו"ד סי' קכ"ז גם קיי"ל ספק ממזר מדאוריי' כשר לבוא בקהל צ"ל מפני מעלת יוחסין אינו נאמן יע"ש ובש"ס שם מקשה לרב פפא לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה ואמר ר' יהושע דלא מיהמנא האמר רב אין אוסרין על היחוד ומשני מעלה עשו ביוחסין, משמע לר"ג לא עשו מעלה ביוחסין ושוה לשאר איסורין ויש לומר דסובר ר"ג דע"א נאמן ליוחסין כשאינו סותר החזקה כמו בכל איסורין, ואולם בדף י"ד ע"ב בהא דסובר ר"י בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה ה"ז תנשא, ומקשה הש"ס דאמר כמאן ומשני מעלה עשו ביוחסין ולפי' תוס' בד"ה כמאן ורמב"ן וסיעתם ר"ל דאתי' כר"ג בעכצ"ל כמ"ש רמב"ן שם אף דר"ג לא עביד מעלה ביוחסין היינו כשטענה ברי, אבל כשלא טענה עביד מעלה ביוחסין דבעי תרי רובי, א"כ סובר ר"ג ג"כ חומרא ביוחסין משאר איסורין ואפ"ל גם לדידי' אין ע"א נאמן ביוחסין בספק השקול וי"ל היינו טעמא דרמ"ה ואולם בטור אף שהביא דעת רש"י שאינו בחזקת כשרות כשאין ידוע לנו מ"מ האי דינא דאין ע"א נאמן לא נזכר בשם רש"י ואפשר לומר רש"י לשיטתו דסובר לקמן בדף י"ד דתי' הש"ס שם הוא דר"י ב"נ סובר כר' יהושע וכן פי' בעל המאור ז"ל וא"כ נשאר הדבר על סברא חיצונה דר"ג לא עביד מעלה ביוחסין וממילא יוחסין שוה לשאר איסורין שע"א נאמן, ואנן קיי"ל בכל מקום שע"א נאמן ה"ה בעל דבר ואשה בין לפמ"ש רש"י במס' יבמות דפ"ח ע"א ד"ה ואמר דאתי' ממעשים בכל יום ובין לפי' תוס' ד"ה ברי דאתי' מנדה דרחמנא אמר וספרה לה ומ"ש הב"ש בסימן ד' סע"ק ק"ט לחלק בין איש לאשה דאשה אינה נאמנת אפי' בדבר שאין לו חזקה אלא במילתא דע"לג יע"ש שהבין כן בכוונת הר"ן, דבריו תמוהין כמ"ש הפני יהושע במס' קדושין דע"ג ע"ב ופי' כוונת אחרת בהר"ן והב"ש בעצמו כתב שאין יודע מנלן האי דינא כי באמת בכל מקום אין חילוק בין איש לאשה ובין קרוב ורחוק שאפי' בע"א נאמן, וא"כ לפ"ז י"ל שלשון המתני' מדויק, דבלא"ה יש להבין על לשון מה טיבו של איש זה ולפי רמב"ם וטור הכוונה שהלך לו ולולי דבריהם יש לומר שאותו פלוני הוא לפנינו והוא ישראל רק שאין משפחתו ידועה לנו לכן אף שברור שנבעלה לזה כי העדים ראהו והוא ישראל מ"מ אין לו חזקת כשרות כיון שאין ידוע לנו ומדוייק הלשון מה טיבו של איש זה שלא הכירו אותו אם הוא כשר והיא אומרת שאיש פלוני וכהן מסוים בשמו והוא כשר שהיא מכיר אותו שהוא כשר וכיון שכל מקום שע"א נאמן ה"ה אשה בעל דבר לכן ר"ג לשיטתו לשיטת רש"י דלית לי' מעלה ביוחסין סובר דנאמנת ר"ל על זה שהוא כשר ואינו מפסולי קהל כיון שהוא ספק השקול נאמן ע"א ר' יהושע לשיטתו דסובר דעשו מעלה ביוחסין לכן אמר לא מפיה אנו חיין אלא ה"ז בחזקת בעולה לנתין וממזר כי יש לחוש כיון שאין משפחתו ידועה לנו אולי הוא מפסולי קהל כי היא א"נ אף שבעלמא ע"א נאמן באיסורין בספק השקול מעלה עשו ביוחסין שאין ע"א נאמן עד שתביא ראי' לדברי' ר"ל שני עדים שאותו פלוני הוא כשר או שיעידו שמכירין למשפחתו ויש לו חזקת משפחה ע"י עדים א"כ לפ"ז נקט התנא רבותא לא מבעי' כשאמרה סתם לכשר נבעלתי דנאמנת לר"ג כי י"ל כוונתה להמוחזק לנו בכשר שנודעה משפחתו רק אפי' בכה"ג שאין משפחתו ידועה לנו ג"כ נאמנת שהוא כשר וא"ש

ולכאורה קשה לפי דברינו שמיירי מתני' שאותו איש הוא לפנינו והוא ישראל ואין אנו מכירין אותו, מהא דאי' שם שסובר ריב"ל לדברי המכשיר מכשיר אפי' ברוב פסולין לדברי הפוסל פוסל אפי' ברוב כשרים ופשוט שבע"כ לשיטת רמ"ה וסיעתו שלא נקרא כשר בקהל רק כשמכירין את משפחתו שמוחזק לנו בכשרות, בע"כ הפירוש רוב כשרים, היינו שרוב מוחזקים לנו בכשרות שמשפחתם ידועה לנו שכשרים לבוא בקהל שאם אין משפחתם ידוע לנו אין להם חזקת כשרות ולפי משמעות לשון הש"ס בדף ט"ו דמוקי מתני' דשם בקרונת של ציפורי היה מעשה דהיינו ביום השוק אשר רוב כשרים עוברים שם משמע דמתני' דראוה מדברת לא מיירי ביום השוק רק או שרוב העיר אשר אשה שם הם כשרים, או רוב העיר הם פסולין ואין אנו דנין רק על אחד מאנשי אותו העיר וא"כ כשאותו איש הוא לפנינו ואין אנו מכירין אותו בע"כ אינו מאנשי העיר והוא מעלמא והיאך שייך רוב כשרים או רוב פסולין כי מה מהני לענין זה רוב העיר כיון שבע"כ אותו האיש אינו מאנשי העיר וכיון דליכא עוברים ושבים דהא לא איירי ביום השוק איך שייך לומר מאן דמכשיר אפי' ברוב פסולין, וכן להיפך, דא"ל כיון שרובא דעלמא הם כותי' שייך לומר דפריש מרוב פסולין, דז"א דהא מכירין אותו לישראל ואף שאין רובא דעלמא ישראלים בחזקת כשרות משפחה כיון שאין משפחתם ידועה לנו מ"מ לא שייך לומר דפריש מרוב פסולין (ותו דלענין רובא דעלמא ישראל לא שייך לומר דבעינן שיכירם שיהי' להם חזקת כשרות דמ"מ ידוע שרוב ישראלים כשרים לבוא בקהל, מיהו לפ"ז קשה לרמ"ה אף שאין מכירין אותו הא יש לו חזקה דאתי' מכח רובא דפריש מרוב ישראל הכשרים לבוא בקהל, ואין כאן מקומו) בשלמא לפירוש רמב"ם וטוש"ע שמיירי שאותו איש הלך ואנו מסופקים מי הוא אם הוא מרוב או ממיעוט א"ש דברי ריב"ל, אבל לפירושנו קשה אי אף נימא שהוא מאותו העיר רק שאין משפחתו ידועה לנו א"כ עכ"פ אין להסתפק אם הוא מרוב כיון שרוב כשרים או רוב פיסולין נכרים לנו אלו ניכרים לנו שכשרים בודאי ואלו ניכרים לנו שפסולים בודאי ולזה האיש יש לנו ספק במשפחתו ומה יועיל או יזיק הרוב כשרים או רוב פסולין לנידון זה שאנו דנין כיון שזה ידוע לנו מי הוא אבל באמת לק"מ לפמ"ש תוס' בד"ה מכשיר דממתני' באמת לא מוכח דר"ג מכשיר אפי' ברוב פסולין רק הוכיח כן מברייתא דמכשיר אפי' ברוב פסולין ומה שר' יהושע פוסל אפי' ברוב כשרים י"ל דהוכיח כן מברייתא דנכנסה לסתר או לחורבה כדאי' שם והתם באמת מיירי שאין האיש ניכר לנו אבל לשון מתני' דאיתא איש פלונ' י"ל פלוני הידוע ולא מהני לענין ספק זה שום רוב והוא באמת ספק השקול כנ"ל ולפ"ז י"ל מש"ה מוכרחין הרמב"ם וטוש"ע למיתני שהלך כיון שרצו להורות דין דרוב כשרים או פסולים שבע"כ לא שייך רק כשאין ידוע לנו מי הוא וראיתי בספר הפלאה שכתב כאן דרך אחר בדרך פלפול יע"ש והנלענ"ד כתבתי

כז אמנם לכאורה קשה לפי דברינו מהא דאי' שם מאי מדברת זעירי אמר נסתרה ר' אסי אמר נבעלה ומקשה הש"ס בשלמא לזעירי היינו דקתני תרתי מדברת ומעוברת אלא לד' אסי תרתי למה לי ומשני חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה ומקשה הניחא למ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אלא למ"ד פוסל בבתה מא"ל פירש"י תרתי להכשיר בה למה לי כיון דמדברת בראוה שנבעלה יע"ש דלמא קמ"ל חדא להודיעך כחו דר"ג וחדא להודיעך כחו דר"י דברישא בראוה שנבעלה עם אותו האיש ליכא דק חדא ספיקא אולי אותו איש הוא מפסולי קהל שהוא נתין וממזר ובסיפא שלא ראוה שנבעלה עם איש מיוחד רק שכריסי' בין שיני' והיא אומרת שהוא מאיש פלוני וכהן יט ס"ס לגמרי חדא דלמא אמרה שקר לגמרי ונבעלה לאחד מפסולי קהל ולא לאותו איש, ואת"ל שנבעלה מאותו איש מ"מ אולי הוא גופא פסול כיון שאין משפחתו ידוע לנו ובכה"ג הוי ס"ס אפי' לפוסקים המבואר ביו"ד סי' קי"ו דס"ס משם אחד לא הוי ס"ס מ"מ היכי דספק אחד מתיר יותר מחברו הוי ס"ס להקל ה"ה להחמיר היכי שספק אחד מחמיר יותר מחבירו הוי ס"ס והכא מחמיר לענין אותו פלוני אם כשר או לא ועיין בש"ך בכללי ס"ס דין י"ב ובנ"בי בחלק יו"ד הלכות נדה סימן מ"א וקמ"ל בסיפא רבותא לר"ג שאפי' בכה"ג נאמנת לגמרי שלא נבעלה רק מזה ושה א כשר וברישא רבותא לר"י אפילו בחדא ספיקא אסורא ואינה נאמנת כלל דאף דלרב אסי לא סבר ר' יהושע דמעלה עשו ביוחסין לענין נסתרה מ"מ בע"כ סובר ר' יהושע דאשתני דין יוחסין משאר איסורין דאינה נאמנת בברי כדאי' בדף י"ד ע"א הלכך לר"ג אלים לי' ברי דאפי' בחד ספיקא נמי מכשיר כו' ולר' יהושע אלים לי' חד ספיקא דאפי' בבדי נמי פסול, ולכאורה יש ליישב דהנה הרמב"ם בפרק ט"ו מא"ב הלכה י"ב כתב וז"ל פנוי' שנתעברה בזנות ואמרו לה מהו העובר הזה או הילוד הזה אם אמרה בן כשר הוא לישראל נבעלתי ה"ז נאמנת והבן כשר ואע"פי שרוב העיר שזנתה בה פסולין ואם