שערי עזרה פד

הי"ד כשנתערבו אחר שהוכרו אבל אם אין ידוע איזו נגע כולן אסורות

ובדרך אגב אומר דמ"ש הפר"ח ז"ל דמרן ז"ל בס' ב"ה חזר בו. אין כונתו דחזר בו ממ"ש בש"ע ופשיטא ליה דס' ב"ה חיברו אחר הש"ע דיש לומר דכונתו היא היינו דחזר בו ממ"ש בב"י ואפש"ל דס"ל דהש"ע הוא חיברו אחר ס' ב"ה וכמ"ש הגו"ר חא"ח ד' פ' ע"א ובית שמואל באה"ע סו"ס ט"ו. והשו"ג ז"ל שם בסי' ק"ה סקל"ז תמה עליו דמשמע להדייא דפשט"ל דס' ב"ה חיברו אחר ש"ע והרי הגו"ר והב"ש כתבו בפשיטות שס' ב"ה חיברו קודם הש"ע והכנה"ג ביו"ד סי' ל"ז הגב"י אות ג"ן ספוקי מספ"ל ע"ש. ולע"ד יש לפרש בכונת דבריו כדכתיבנא ול"ק ול"מ. ומרן החבי"ב ז"ל עם דבכנה"ג שם ספוקי מספ"ל בזה ברם בספרו בע"ח בתשובותיו שהבאנו לעיל מבואר דפשט"ל דס' ב"ה חיברו מרן קודם הש"ע ועיין שם בסי' ק"מ דהק' דמרן ז"ל במקומות רבים כותב בקיצור כפי מה שתיקן בס' ב"ה ולמה במקום הזה לא תיקן כמ"ש בב"ה אם לא שנאמר שקדם מ"ש בס' הקצר למ"ש בס' ב"ה וזה דוחק ובמ"ש ניחא וכו' א"נ וכו' יעו"ש. והשו"ג ז"ל לא זכר דבריו שבס' בע"ח הנ"ל לא בחי' שם על סי' ק"ה ולא בהכללים סי' י"ג דנר' שלא ראה אותם. וצריך לעיין בכנה"ג חיו"ד סו"ס רס"ו וכעת נד"מ ס' שדי חמד וראיתי לו שם בכללי הפוס' סי' י"ג אות ל' שהאריך להביא מחלוקת הפוס' בזה דרובם ס"ל דס' ב"ה קדים ואיכא דמספ"ל ולא זכר שם לדברי הפר"ח והשו"ג ז"ל ע"ש

הדרן לדברי ה' בית אברהם ז"ל הנ"ל דעלה בדעתי לומר דסמוכות יש לו להמורה שהתיר בנדונו הוא כפי מ"ש הפר"מ ז"ל במש"ז אות כ"ב דהפר"ח ומ"כ ז"ל פי' בהמחבר דבצלי פסק כהרשב"א ובמליחה כמוהר"ם ולפי"ז להמחבר. בצלייה קולא וחומרא. ובמליחה ג"כ. בצלייה אוסרת נוגעין זב"ז היא חומרא. קולא שכולן מצטרפין ואף החתיכה שדבוקה שרי וכ"ש כשכולן נוגעין בחלב דמצטרפין. ואילו במליחה קולא שאין האחרות אסורות אם נגעו זב"ז לא בחלב. חומרא אף שכולן נגעו בחלב צריך בכ"א ס' וכ"ש שאין נוגעין אלא זב"ז דהראשון אסורה עכ"פ והשאר מותרות כ"ז להמחבר עכ"ד. דלפי"ז י"ל שכן היה בנדון ההוא באופ"ז דלא היה נוגע בטריפה אלא חתיכה אחת או ב' ושאר החתיכות לא היו נוגעין באיסור עצמו כ"א בחתיכות שנוגעות באיסור דהחתי' עצמה שנוגעת באיסור היא דוקא אסורה והשאר מותרות וכשנתערבה החתי' ההיא עם שאר החתי' ואיכא רובא ולא נודע איזו היא כולן מותרות דחד בתרי בטיל כפי מה שפי' הפר"ח והמ"כ ז"ל לדעת המחבר. באופן דאם היה על אופ"ז נדון המורה ההוא יש סמך לדבריו וכנז"ל. האמנם מה שקשה ע"ז הוא דמוכח מדברי ה' ב"א ז"ל שם דבנדון ההוא לא היה ס' בכל חתיכות הבשר שנמלחו עם הטריפה וכיון שכן אף דנימא דהנדון ההוא היה על אופן הנ"ל דלא נגעה כ"א חתיכה אחת או ב' בטריפה ושוב נתערבו עכ"ז אין להתירם מטעם דחד בתרי בטיל דחיישי' שמא יבשלם ויתן טעם וכמ"ש מרן בסי' ק"ט ס"ב יבש ביבש שנתבטל חד בתרי אם בשלן כולם כאחד ואפי' לאכול כל אחד לבדו בפ"ע אסור אם אין ס' מפני שהרוטב בנ"ט ונבלע בחתיכות ע"ש. וכ"כ הש"ך ז"ל בסקל"א דחד בתרי בטיל ע"כ מיירי כשיש בכל הג' לבטל החלב גופיה דאיל"ה אינו בטל ברוב מטעם דשמא יבשלם ויתן טעם כדלקמן סי' ק"ט וכ"כ הפר"מ בש"ד סקל"א והפר"ח סקמ"א ועיין בס' בע"ח סי' קמ"ג דכתב ע"ד הש"ך וז"ל אע"ג דשם מיירי בחלב עם בשר שהוא מין בשא"מ מ"מ מיניה נשמע לדידן דקי"ל כהרשב"א ז"ל דדבר שנתבטל ברוב ונתבשל דאם אין ס' הכל אסור אינו בטל ברוב אפי' יבש ביבש שמא יבשלם ע"ש. ואין לומר דלגבי זה סמך ע"ד מור"ם ז"ל דכתב בסי' ק"ט בשם י"א דאם נודע התערובת קודם שנתבשלו יחד הכל שרי דאין חוזרים ונאסרין מאחר שנתבטל ביבש ובהפ"מ יש לסמוך אדברי המקילין ולהתיר ע"ש. וגם בהגהות שעל תשובות שבהרמב"ם דשייכי לה' מ"א כתבו כן על תשו' י"ח בשם הר' משה מאיוורא ז"ל וכן ראה בשם הר"פ. ז"ל ע"ש. זה אינו דמאחר דבעיקר הדין הוא אזיל להקל כפי סברת מרן ז"ל ולא כס' מור"ם ז"ל כנ"ל א"כ יש לו להמורה ההוא לילך בנדונו כסברת האחד כקולתו וכחומרתו ולא כקולת שניהם כידוע. וא"כ בנדונו דליכא ס' בכל בשר הכשרות נגד הטריפה הגם דבטיל חד בתרי כנ"ל עכ"ז אין לו להתיר בסתמא כ"א עד שירבה עליהן כדי שיעור ס' ולבשלם ולא הוי מבטל איסור לכתחי' וכמ"ש מרן בסי' ק"ט. ועם שמרן ז"ל שם בדין יבש ביבש דנתבטל שאסר אם בשלן כולם כאחד הוא היכא שהחתי' היא כולה אסורה ונתערבה וכו' משא"כ בנד"ז דהחתיכה הנוגעת בטריפה היא בלעה מהחיסור וקי"ל דחתיכה שבלעה איסור ואין בה ס' לבטלה שנפלה לקדירה אינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה וכו' כמ"ש מרן בסי' ק"ו ס"א. מ"מ זה אינו מעלה ומוריד לנד"ז מאחר דלא ידעי' כמה איסור בלעה וברור. וכל מה שעלה בדעתי בתחי' דיש סמך להמורה שהתיר ושדיתי ביה נרגא כנ"ל הוא כפי פי' הפר"ח ז"ל בדברי המחבר ברם כפי מאי דאסיק להלכה הפר"ח גופיה אעיקרא ליכא סמך להמורה כלל להתיר דכפי מסקנתו פשיטא דהכל הם אסורים וכנז"ל

היוצא מהאמור דאותה חתיכה שיש בה חלב אם יש בה ס' כנגד החלב מותרת ואם לאו אסורה ושאר חתיכות הנוגעות בחתיכה שהחלב דבוק בה ולית בהו ס' נגד החלב הפר"ח ז"ל והנקה"כ ז"ל וסי' מצריכים שיהיה בהם ס' נגד החלב ואם ליכא בהו ס' אסורים וה' מנ"כ סוף ח"ב הבי"ד ה' ערה"ש בסי' ק"ה אות כ"ג והרב"ד ז"ל ס"ל להתיר. והערה"ש שם כתב שה' בי"ע ז"ל פסק כן להלכה כמסקנת הפר"ח ושכן הורה רבו ז"ל וכבר פשטה ההוראה כדברי הפר"ח עפ"י דעת הרשב"א ור' נתנאל ע"ש. וכבר ביארנו לעיל דלדעתם גם בשאר החתיכות הנוגעות בחתיכה שהחלב דבוק בה. אם ליכא בהו ס' אסורים. וחתיכות הנוגעות בחלב אם. יש בהם ס' נגד החלב יש להתיר והוא שיקלוף כל מקום הנוגע בחלב. ובהפ"מ מצטרפים יחד חתיכות הנוגעות בחלב עם חתיכות הנוגעות בחתיכה שיש בה חלב להתיר לבטל בס' וצריך קליפה וכו'. והחיד"א ז"ל בס' שיו"ב בסי' ק"ה הביא בשם הגהות רבני המערב דהעיקר כמ"ש הש"ע לעיל דחלב מפעפע מחל"ח בלא רוטב. בין בצלי בין במליחה וכ"ד רוב הפוס' ולפי"ז החתיכות כולן מצטרפות לבטל האיסור שהאיסור מפעפע בהם ושכן נוהגים בעיר מראכיש יע"א שהיא עיר גדולה ש"ח וש"ס ע"ש והבי"ד הזכו"ל בח"ג חיו"ד אות מ' והמגיה. שם ציין בזה ע"ד בי"ע במנהגי ארגיל דרבו מורה להקל כס' הפר"ח בחתיכה שנמלחה בחלבה עם חתיכות אחרות ע"ש. ובודאי הוא דהא דמצטרפות חתיכות אחרות עם החתיכה שיש בה חלב לבטל בס' הי"ד שנוגעות בהחלב עצמו וכמו שכן מבואר בדבריו וכמו שהרחבנו בזה לעיל וראיתי בס' מסגרת השלחן על יו"ד דכתב ע"ד החיד"א ז"ל בשם ר' המערב ועיין מ"ש לעיל וכונתו היא דשם. מקודם הביא מאי דפסק מרן ז"ל שם אם אין ידוע אם נגע בכולם כולן אסורות ושהפר"ח ז"ל פסק להחמיר