שערי עזרה פג

ז"ל עכ"ד. דמדבריו הנ"ל נר' כדברי הרב"ד ז"ל דאם שאר החתיכות אינם נוגעות בחלב אף דלית בהו ס' הם מותרות. מ"מ מאחר דמדבריו שבסימנים הקודמים סי' קי"ג וק"מ וכו' נראה דלא ס"ל לחלק כן בדעת מרן כ"א דס"ל דמרן ז"ל פסק כמוהר"ם ז"ל לחומרא ואפי' בחתיכות הנוגעות בחתיכה שהחלב דבוק בה בעינן בכל אחת מהן ס' לבטל וכיעו"ש א"כ מוכר"ל דמ"ש כן בסי' קמ"ז הוא לדברי החכמים שרצו להתיר שם בנדונו ולסמוך עצמם ע"ד מוהריב"ל ע"ז הוא שכתב דאפי"ה סייעתא דאין בה ממש דהוא מיירי וכו' אבל אליביה דמרן ז"ל כבר גילה דדעתו הוא ז"ל לפסוק כמוהר"מ ז"ל לחומרא וכנז"ל. ובאותו סימן בעצמי דכפי"ד מוהרשד"ם ז"ל איכא ס"ס להתיר דשמא הלכה כמאן דס"ל דבמליחה אין אוסר בס' ודי בקליפה לא הסכים בזה יען דספק זה הוא נגד הוראת מרן ז"ל דס"ל דגם במליחה יש לשער בס' ואנן בתריה גרירן דקבלנו הוראותיו וא"כ מוכרח, דדבריו הם אליביה דמוהריב"ל ז"ל וכאמור

ועיין בס' בית אברהם אבלי ז"ל בסי' י"ו בעובדא שנמלחה טריפה שמינה עם חתיכות בשר ביחד דכתב שמורה אחר הכשיר הבשר שנמלח עמו. והוא ז"ל הוכיח דאסורות מאחר דאיכא ס' שמא נגעה הטריפה בכולן או במחציתן או ברובן וא"כ אין רוב נגד חתיכות האסורות וגם בלא"ה ליכא ס'. וכ"ז לפי טעות המורה שהתיר וסמוכות שלו ע"ד המחבר דאם לא נגע בכולן רק אחד בהחלב כולן מותרות דחד בתרי בטיל. אך המעיין יראה דגם לדעת המחבר הבשר אסור דהנה הט"ז ז"ל הקשה דברי המרדכי אהדדי וכו' והנקה"ך ז"ל תי' דהמחבר אזיל לחומרא לכאן ולכאן וכתב דר"ל דצריך ס' בכל חתיכה דילמא אין יוצא. אבל אם שאר החתי' נגעו בחתיכה שנגע בחלב אמרי' באמת לחומרא דילמא יוצא מחתיכה לחתיכה. והמחבר דפסק חד בתרי בטיל מיירי שידעינן ששאר החתיכות לא נגעו בחתיכה שנגע בחלב ושכן מבואר בדברי הפר"מ במשבצות ובשפ"ד. ובנ"ד בודאי נגעו עכ"פ שאר החתיכות בחתיכה שנגעה בטריפה. וא"כ בכה"ג גם לדעת המחבר טריפה באין ס'. וכ"ז לדעת המחבר ולדעת הרמ"א ז"ל בודאי טריפה דס"ל דאיסור מפעפע מחל"ח מכ"ש דלחומרא אמרי' כן דאם נגעו שאר החתיכות בחתיכה שנגעה בחלב דנאסרו הכל והכלים הם אסורים וצריכים הגעלה זת"ד ז"ל ע"ש

ובהא דכתב מרן ז"ל אם אין ידוע וכו' כולן אסורות הק' ע"ז הש"ך מ"ש רישא ומ"ש סיפא דהא ברישא כשנגע בכולן וכן כשאין ידוע אם נגע בכולן ע"כ נמי לא נאסר אלא אחת מהן עד"מ כגון שהיה כאן עשר חתיכות ויש בכל א' מהן נ"ט כנגד החלב דאי תימא שא' מהן נאסר מפני שנבלע בה החלב ואין בה ס' לבטלו א"כ שוב אין השאר נאסרין וא"כ ע"כ לא נאסר אלא אחת מהן ובטל ברוב והצ"ע. וכ' הפר"ח ז"ל וליישב זה צריך לדחוק ולומר דלא מיירי המחבר אלא כשיש בחלב שיעור כדי לאסור כל החתיכות ד"מ הרי שיש כאן ג' זיתים חלב ויש כאן ששה חתיכות ואין בכל אחת אלא נ"ט זיתים או פחות ואין ידוע אם נגעה בכולן כולן אסורות דיש לחוש שהחלב הפליט זית אחד מגופו לכל חתיכה מג' חתיכות מהם ונאסרו ואין כאן רוב חתיכות היתר לבטלם ואסורות כולם. אבל אם יש כאן ז' חתיכות הג' שנאסרו מתבטלין בד' של היתר ומותרים כולם וכן עד"ז תשער לעולם ע"כ. והפר"מ בש"ד אות ל' כתב ע"ז דהש"ך חשב זה לדוחק דמדכתב המחבר אם אין בכ"א ס' משמע שיש בכל א' נ"ט אפי"ה כולן אסורות ע"כ. ואנכי הפעוט מעומק המושג וקוצר המשיג לא ידענא כונת דבריו דגם הפר"ח ז"ל קאמר שיש בכ"א מהן נ"ט זיתים. ברם מאחר דאיכא ג' זיתים חלב ויש כאן ו' חתיכות ויש לחוש בזה שהחלב הפליט זית אחד בכל חתיכה משלשה חתיכות ונאסרו וליכא רוב היתר לבטלם לכן הם אסורות כולן. מה שא"כ היכא דאיכא רוב לבטל וכו' והגם דזהו מהדוחק לישב דברי מרן שהוא מדבר באופ"ז דוקא כבר הפר"ח ז"ל בעצמו כתב כן דכדי לישב דברי המחבר צריך לדחוק וכו'. ואפשר דלכן דברי הש"ד הנ"ל המה באו בחצי לבנה לומר דדברים אלו הם דחויים כיעו"ש. וסיים שם הפר"ח ז"ל בסקט"ל וז"ל ודע דמ"ש כאן דכשאין ידוע אם נגע בכולן כולן אסורות זהו משום דהו"ל ספיקא דאו' לחומרא ונמשך בכאן עפ"י מ"ש בב"י אבל בס' ב"ה חזר בו לפי שמצא בס' או"ח היפך דעתו שנשאל על חלב הקיבה שנמלח עם הרבה בני מעיים והשיב דאי אמרת משום ספיקא דאו' ולחומרא ובכל החתיכות אי"ל שזאת החתיכה נמלחה עמה ואסורה מ"מ לא איתסרי דכיון דא"א דנגע בכולהו אמרי' בכ"א שנמלחה עמה מיד בטלו באחרות דחד בתרי בטיל והקיבה אסורה והבני מעיים מותרים עכ"ל. אלמא דמסתמא אדרבא אמרי' דלא נגע בכולהו ולא אסרי' מספק עד שנדע שנגע בכולהו. ומכל מקום העיקר כמ"ש בכאן בש"ע דאפי' תימא דלא נגע בכולהו מ"מ איכא לספוקי אי נגע ברוב החתיכות. ומסתמא אדרבא נגע ברוב החתיכות וק"ל דחו"נ לאסור כל החתיכות אפי' יבש ביבש ולפיכך העיקר להחמיר כדברי המחבר בכאן ע"כ. אבל הכנה"ג ז"ל בהגב"י אות ס"ב אחר שהביא דברי מרן שבב"ה כתב והדברים מוכיחים כן וכנר' מדברי מוהריב"ל דקל"א ע"ג ומוהרשד"ם חיו"ד סי' נ"ב כתב אם נמלחו כאן ג' חתיכות וחלב בא' מהם ואינו יודע אם נגע החלב בשאר החתיכות או ספק אם נגע בזו ובזו ואין בהם ס' כיון דהדבר ספק יקלוף החתיכות ודי כי הדבר ס"ס וכו' וסיים הכנה"ג וכתב ונ"ל דדברי מוהר"מ שהביא ר' המחבר דייקי כדברי הר"ם ז"ל שהביא בב"ה אלא שמוהר"ם דבר בשני אופנים האופן הא' כשאינו יודע איזה מהם נגע איזה לא נגע. האופן הב' שכבר ידוע שא' מהם נגע ולא האחרות ואח"כ נתערבה באחרות ונגד אופן הא' כתב שהכל מותר כיון דאיכא ספק בהא נגע או לא ולא מחזיק איסורא. ונתן טעם דחד בתרי בטיל לומר דאפי' בריר לן דא' נגע בהכרח י"ל חד בתרי בטיל וכ"ש היכא שלא ידע מעולם איזו נגעה ואיזו לא נגעה כלו' ובלא טעם דחד בתרי בטיל שרו כיון דאיכא ס' אכל חדא וחדא שמא לא נגעה וכו' וכן מוכח מדברי האו"ה כלל י"ד אות ח' דמספיקא לא מחזקינן איסורא ושכן עשה מעשה מוהר"מ בביתו שמלחה שפחתו קרום של חלב עם בשר ולא נודע אצל איזה חתיכה נמלח והתיר כל הבשר רק חתיכה אחת נתן לגוי ואמר דהא אפי' היה נוגע בודאי ונתערבה היה מתבטל ברוב כ"ש היכא דבכ"א איכ"ל בהא לא נגעה ע"כ יעו"ש. וכפי"ד מוהר"ם שהביא ר' המחבר בב"ה גם מ"ש האו"ה ע"ש מוהר"ם דהתיר בביתו שמלחה שפחתו קרום ש"ח וכו' י"ל דברי תשו' מוהר"מ השניה סי' י"ז שהבאנו לעיל דכתב ואם נגעו א' או ב' בחלב והוכרו ולבסוף נתערבו וכו' היא לרבותא דאפי' הוכרו ושוב נתערבו בטל ברוב. מכ"ש היכא דבכ"א מהם איכ"ל בהא לא נגעה דשרו וכפי מה שפי' הכנה"ג ז"ל כנ"ל. אבל כפי הבנת מרן בב"י בדברי מוהר"ם ושכן פסק בש"ע וכתב הפר"ח ז"ל שכן עיקר כפסק הש"ע עדיין קשים לי דברי תשו' מוהר"ם ז"ל וכנז"ל דנר' דמאי דהתיר מדין יבש