שערי עזרה פב

ההיתר יותר תלה אותה מצד דאיכא בדבר ס"ס דבזה יש להתיר יותר בפשיטות

שו"ר דבדב"ז האריכו השו"ג ומוהרח"א ז"ל דהשו"ג בס' אהל יוסף סי' כ"ח בנדונו שם הבי"ד הכנה"ג ושדא בהו נרגא דאינו פולט עד אחר. שיעור מליחה והרדב"מ ז"ל לא הסכים עמו בזה שכבר הורה זקן ומוהרח"א ז"ל שם בסי' כ"ט השיבו דאף ע"ג דמרן ס"ל דבעינן שישהה ש"מ ואז הוא פולט. האח' ז"ל חולקים וס"ל דמיד הוא פולט ציר ולדידן דמשערין בס' נאסר מיד ובעי ס' נגדו והעיקר כוותיה דהכנה"ג דכיון שמהפכים החתיכות אלו על אלו מיד פולט ציר ונאסרים כולם. גם הבי"ד הרב"ד ז"ל שעשה הס"ס הנז"ל ודחה אותו. ושוב הבי"ד כמוהר"א לאפאפא ז"ל שחולק על הכנה"ג וס"ל דלא חיישי' להיפוך דלא נתפשט מנהג זה בינינו ושהכנה"ג תמה עליו בזה ועשה ס"ס בזה. והשו"ג ז"ל בסי' ל' חזר להשיב ע"כ דבריו בארוכה יעוש"ב וה' זכו"ל בחלק יו"ד אות ת' בדין תערובת הביא דבריהם בקיצור ע"ש

והנה בדברי ה' קול אליאו ובינת אדם שהבאנו לעיל נתבאר דס"ל דאע"ג דאמרי' אין חלמ"פ מחל"ח ע"י מליחה מ"מ אם חתיכת החלב או הטרפה היא מונחת למעלה מכל החתיכות נחשב כאילו נגעה בכולן ונאסרות אך מצטרפות כולן לבטל דכגוף אחד דמו ברם אם החלב הוא למטה וההיתר הוא למעלה בהא אמרי' דאין מפעפע מחל"ח וכנז"ל. האמנם מדברי הרב"ד ז"ל בסי' מ"ו נראה דלא סל"ה דכתב שם בכרס וקיבה שמלחו בלא ניקור עם בשר אחר זה בצד זה ואינו נוגע הבשר בחלב רק במקום אחר שאעפ"י שהכרס והקיבה אסורים משום דאין בהם ס' נגד החלב הדבוק בהם. אמנם הבשר האחר שנמלחו עמו שרי דאע"ג דסיים מרן סי' ק"ה ס"ט לענין שאר חתיכות אם אין בכל א' מהם ס' לבטל החלב אסורות וכו' וכאן אין בבשר האחר ס' נגד החלב עכ"ז מותרות דמ"ש מרן כן היינו כשנוגעת החתיכה בחלב שכ"כ הט"ז שם וכ"כ מוהרשד"ם ז"ל חיו"ד בד' כ"א ע"ב אבל אם היה נוגע במקום שאין שם חלב א"צ ס' באותה חתיכה וה' מנחת כהן בד' צ"ג הצריך ג' תנאים להיות האיסור אוסר את כל ההיתר הנמלח עמו אם אין בו ס' וכו' והגם דיש בנ"ד הג' תנאים שהיה הכרס שמן והיו שניהם מלוחים שכששניהם מלוחים אפי' האיסור למעלה אסור וכ"ש בנוגעין זב"ז. אלא שאעפי"כ אין זה אלא כשהבשר נוגע בחלב עצמו לא כשנגע במקום שאין בו חלב דכתב הרב בש"ע ס"ז הא דחתיכת איסור אוסרת חבירתה בנגיעתה דוקא כשאסורה מחמת עצמה וכו' אבל אם אין בה איסור אלא מה שבלעה ממקום אחר אינה אוסרת אחרת הנוגעת בה אפי' אם נצלו יחד. ואעפ"י שסיים שם דה"מ אם בלעה איסור שאינו מפעפע אבל בלעה מדברים המעפ' בטבען כגון שומן אוסרת חבירתה בין בצלי בין בנוגעת זב"ז חם בחם וכו' כבר כתב במ"כ דצ"ד דז"ד בצלי אבל במליחה חתיכה שנמלחה בחלבה או חתיכת איסור שמינה שנמלחה עם חתיכת היתר אם אח"כ נגעה אותה חתיכה שקבלה האיסור השמן בחתיכה אחרת אפי' שתיהן מלוחות אינה אוסרת חבירתה בנגיעתה משום שאין האיסור הבלוע ממקום אחר בחתיכה יוצא ומעפ' מחל"ח אחרת ע"י מליחה ואפי' קיבלה איסור שמן. ולכן חתיכה שנמלחה בחלבה עם חתיכות אחרות אינה אסורה אלא אותה חתיכה שהחלב דבוק בה וכן כל חתיכה שנגעה בחלב. אבל האחרות כולן מותרות אם ידוע שלא נגעו בחלב. באופן שעפ"י הדברים של סרכין תלתא מוהרשד"ם והט"ז ובעל מ"כ הבשר מותרת מפני שהיה ידוע בבירור שלא היה נוגע בחלב של הכרס אלא במקום שלא היה בו חלב זת"ד ז"ל יעו"ש. הרי נר' דיש לדייק בלשונו שכתב שכששניהם מלוחים אפי' האיסור למעלה אסור דלא ס"ל כמ"ש הקו"א והבינ"א ז"ל אלא להיפך דכשהאיסור למטה יש לאסור יותר בפשיטות מדנקט בלשונו אפי' האיסור למעלה. מיהו לזה י"ל דלעולם דאיהו ז"ל ס"ל כוותייהו דאם ציר האיסור הוא נוגע בבשר ההיתר הם נאסרין כולן אך מצטרפין כולן יחד לבטל האיסור דכגוף אחד דמו. ומאי דתפס בלשון זה אפי' האיסור למעלה הוא כלפי מ"ש אח"כ וכ"ש בנוגעין זב"ז. ברם מאי דק"ל ע"ד הוא מתשו' הבעי חיי ז"ל דסי' קמ"ג בנדון עוף הטרף דנמלח עם המ' עופות דהרבה והאריך בראיות לאסור את כולם דמסתמא נגע בכולן ע"י שמהפכין החתי' בשעת מליחה וכמוהר"ש אלגאזי ז"ל שם בסי' קמ"ה ש"ר המסכים עמו וה' כמוהר"א לאפאפא ז"ל האריך לבוא בכחא דהתירא דלא חייש להיפוך וסו"ד אסר מכח דברי הרשב"א ז"ל והוב"ד בטור סי' ק"ה דהא דאמרי' דאין דבר הבלוע בחתיכה יוצא ממנה לבלוע באחרות אלא ע"י רוטב היינו כשבלע איסור שאינו מפעפע. אבל אם בלע מדברים המעפ' בטבען כגון שומן אוסרת חבירתה יכו' ואין אני בקיאין בין כחוש לשמן ולכן יש לאסור הכל דזה העוף האסור אפשר שהוא שמן ומפעפע מעוף לעוף ואעפ"י שיש בזה מן הגמגום מ"מ מיראי הוראה אני ואם היה בא מעשה לידי הייתי אוסרם עש"ב. הרי דגם לפי"ד כמוהר"א לאפאפא ז"ל דס"ל להיפך דאדרבה ברבוי עופות כאלו אנ"ס דלא נגעו כ"א מקצת מהם והוי כאילו יודע בבירור שלא נגעו כולן ויש להתיר עכ"ז אסיק לאסור מכח דברי הרשב"א הגם דלא ברירא ליה שהעוף האסור הוא שמן שכ"כ וכיון שכן זה העוף האסור אפשר שהוא שמן ומפעפע. וא"כ היכא דברור הדבר שהוא שמן כנדון הראב"ד ז"ל שכ"כ דבנ"ד ישנם הג' תנאים שהיה הכרס שמן והיו שניהם מלוחים וכו' בודאי דדעת מוהר"א לאפאפא ז"ל לאסור אפי' שאינם נוגעין בהאיסור בעצמו אלא זב"ז וכנ"ל. ואיך לא זכר מכל זה ופסק בנדונו להתיר שאר החתיכות שלא נגעו בחלב עצמו אף דלית בהו ס' נגד החלב. וגם ה' נקודת הכסף ז"ל דעתו לאסור שאר החתיכות שאין בהן ס' נגד החלב דכתב דהמחבר ב"י ז"ל הכריע כמוהר"מ ז"ל רק לחומרא ואפי' חתיכות שאינן נוגעות כ"א בחתיכה שנוגעת בחלב אסורין דלקולא לא אמרי' דאינו מפעפע מחל"ח. וגם הפר"ח ז"ל כן ס"ל להלכה דשאר החתיכות. הנוגעות בחתיכה שדבוק בה החלב צריך דאית בהו ס' לבטל החלב אלא דמצטרפין יחד לבטל וכנז"ל. ומהתימה מהרב"ד ז"ל דפסקיה לדינא בסכינא חריפא עפי"ד מוהרשד"ם והט"ז והמ"כ ז"ל דשאר החתיכות הם מותרות אם אינם נוגעות בחלב הגם דלית בהו ס' וגם ליכא בחתיכה הדבוק בה חלב ס'. והוא נגד מה שפי' הם בדעת מרן ז"ל דס"ל כמוהר"ם רק לחומרא. ואי כונתו לחלוק עליהם הי"ל להביא את דבריהם ולפלוגי עלייהו ומה שנראה שיש סמך לדבריו מדברי ה' בע"ח ז"ל ממ"ש בסי' קמ"ז שהביא דברי מוהריב"ל דכתב דאי אמרי' דאין חלמ"פ מחל"ח אם יש בכל החתיכות ס': כנגד החלב ובחתיכה עצמה ליכא ס' החתיכה עצמה אסורה לפי דאין חלמ"פ מחל"ח ואינן מצטרפות שאר החתיכות להתירה. וזו היא נמי חומרא דאתי לידי קולא דאי ליכא בכל החתיכות ס' נגד החלב החתיכה לחוד היא אסורה והשאר מותרות ע"כ דמשמע דאפי' אין בחתיכה ס' החתיכות מותרות אע"ג דאין ס' בהחתיכה דהחלב דבוק בה כ"ש אם יהיה בה ס'. מיירי כשאין החתיכות נוגעות בחלב דאי נוגעות בחלב אסורות אפי' שיש בהחתיכה עצמה שהחלב דבוק בה ס' וכ"כ הט"ז