שערי עזרה פ

ס' לבעל החלב אזי הם מותרות ממ"נ אם חלב מפעפע הרי כולם מצטרפות לבטל ואם אינו מפעפע הרי לא בלעו כלום אבל אם אין בהם לבדם ס' לבטל החלב כולם אסורות מספק דשמא חלב מפעפע וכמ"ש לעיל מ"ש בשם הר' נתנאל ז"ל. והוא ז"ל בא לאשמעי' דמ"ש הר' נתנאל ז"ל דאם נוגע החלב בחתיכה אחרת דמצטרפת אותה חתיכה לבטל ואם יש בהצטרפות כולם ס' אז ניתרת אפי' החתיכה עצמה ושכן הורה רבו ז"ל הי"ד בודאי שידוע שנגעו בחלב עצמו. אבל אם אין ידוע אוי חזר הדין לעיקרו שאינה מצטרפת אותה חתיכה עם האחרות שתהיה היא מותרת ג"כ כ"א שאותה החתיכה אם אין בה ס' היא אסורה ישאר החתיכות אם יש בהם ס' מותרות. ומוכרח לומר בכונת דבריו כן שהרי כתב שם שמורה כמסקנת הפר"ח וה"ר נתנאל ז"ל ומסקנתם כן היא כיעו"ש והנך רואה דמ"ש הפר"ח דבהפ"מ מצטרפות החתיכות שנוגעות בחלב עם החתיכות שנוגעות בחתיכות שהחלב דבוק בו וכו' והבאנו דבריו לעיל הרב ב"י ז"ל לא השמיענו זה הדין אם דנין כן וע' במוהרשד"ם חיו"ד ד' כ"א

וראיתי לה' בינת אדם סי' מ' דהביא דברי הנקה"כ שכתב דהב"י הכריע כמוהר"ם רק לחומרא ואפי' חתיכות שאינן נוגעין כ"א בחתיכה שנוגעת בחלב אסורין דלקולא ל"א דאינו מפעפע. ודחה דבריו והאריך להוכיח דמרן ז"ל דפסק כמוהר"ם אפי' לקולא ס"ל דאינו מפעפע ולכן מרן ז"ל בשאר החתיכות שידוע שלא נגעו לא השמיענו בהם איסור והיתר והיינו דדעתו לפסוק כמוהר"ם לגמרי דאינו מפעפע ואפי' לקולא. וגם רמ"א לא מיירי מדין שאר חתיכות כלל. וס"ל להש"ך דמ"ש רמ"א בשמן בס' הי"ד לענין אותה חתיכה אבל שאר חתיכות שאינן נוגעין בחלב יש לסמוך אדעת מוהר"ם והמחבר דאינו מפעפע מחל"ח והוי כעין ס"ס דפלוגתא דשמא הלכה כראבי"ה וא"כ אף אותה חתיכה שנגעה בחלב מותר ע"י קליפה ואת"ל כרשב"א שמא עכ"ף אינו מפעפע מחל"ח ולפי"ז יש להתיר שאר חתיכות וכו' וכתב שהפר"ח כתב ג"כ כעין זה. וגם ה' נו"ב ז"ל סי' ל"ב כתב דמצטרף ג"כ ס' זו וכו' ולכן בנדונו בתרנגולת שמינה טריפה שנמלחה עם בשר ומקצת חתיכות נוגעות בתרנגולת ושאר החתיכות נוגעות זב"ז פסק להתיר שאר החתיכות והגאון בית מאיר הודה לדבריו בהפ"מ וס"מ ודוקא שודאי לא נגע בטריפה אבל אם יש לספק שמא נגע לא וכו' ואין ללמוד מזה להתיר החתיכה שנגעה בס"ט מטעם ס"ס וכו' וכ"ז כשהתרנגולת מונח על דף שמולחין עליו לצד מטה והבשר מונח למעלה או שמולחין בכלי העשוי מקנים באופן שאון ציר הטריפה זה תחת שאר החתיכות. אבל כשנמלח על דף והתרנגולת מונחת לצד מעלה וא"כ בודאי שהציר זב תחת כולם וציר נבילה דאורייתא וכו' זת"ד ז"ל עש"ב מ"ש דשאר החתיכות הגם דבהצטרפות כולם ליכא ס' יש לסמוך אדעת מוהר"ם והמחבר להתירן ושהפר"ח ז"ל ג"כ כתב כעין זה אחהמ"ר הפר"ח לא כתב כן כ"א דס"ל לאסור כמש"ל דחתיכות הנוגעות בחתיכה שהחלב דבוק בה אם אין בהם ס' יש לאסור ובהפ"מ מצטרפים יחד חתיכות הנוגעות בחלב עם חתיכות הנוגעות בהחתיכה שהחלב דבוק בה לבטל בס' להתיר וצריך שיקלוף וכו' וכנז"ל. דמבואר בדבריו דאם און בחתיכות הנוגעות בחתיכה שדבוק בה החלב ס' אסורות ובהפ"מ יש לצרף החתיכות וכו' להתיר וגם בשעה"ד. ואם גם בהצטרפות הכל ליכא ס' הכל אסורים גם בהפ"מ ושעה"ד. וא"כ כפי"ז בנדון הרב דגם בהצטר' כל הבשר נראה מדבריו דלית בהו ס' נגד תרנגולת הטריפה לדעת הפר"ח ז"ל הם אסורים הכל בין חתיכות הנוגעות בתרנגולת ממש בין שאר החתיכות שאינם נוגעות כ"א בחתיכות הנוגעות בתרנגולת

ועיניך תראינה בס' בעי חיי חיו"ד סי' קמ"ג בעוף שנשבר עצם הקולית סמוך לכף סמוך לבוקא דאטמא והיה עוקץ שלו כחצי אצבע ונמלחו עמו מ' עופות. שהאריך הרב ז"ל בזה ושם יצא לחלק בין איסור חלב לשאר איסורין דכל הגדולים המקילים בס' נגע ס' לא נגע כמ"ש בטוי"ד סי' ק"ה לא אמרו כן אלא באיסור חלב ומטעם דחלב אינו מפעפע מחל"ח כמ"ש מוהר"ם ז"ל אם לא שנוגע בחלב עצמו. אבל בשאר איסורים מפעפע מחל"ח אפי' שאין נוגעין באיסור עצמו כ' נוגעות זב"ז כולן האיסור מפעפע מחל"ח ולכן כל שהיא נוגעת בחתיכה שנוגעת באיסור נאסר דאיסור מפעפע מחל"ח. ובסי' קי"ג חזר בי מחי' זה וכתב דלא מפני שאנו מדמין לחלק בין חלב לשאר איסורין נעשה מעשה בחילוק חדש לא זכרוהו הפוס' ז"ל ומה גם שמדברי המרדכי בפכ"ה והטור סי' ק"ה ופסקה מרן בסה"ק דמשמע דאפי' באיסור נבילה כתב הרב ז"ל דאין אוסרת חבירתה בנגיעה וכו' והאריך שם לסתור כל דברי המנגדים כנגדו להתיר שאר העופות ואסיק לדינא לאסור כל העופות כולם יעוש"ב. דמתבאר שם מדבריו דאין לעשות ס"ס להתיר כמ"ש הבינ"א ז"ל דמאחר דקי"ל כמזהר"ם דאין חלב מפעפע מחל"ח ושמרן ז"ל פסק להלכה לחומרא להצריך בשאר החתיכות שנמלחו עמה בכל אחת מהם ס' בפ"ע לבטל האיסור א"כ תו ליכא להתיר שאר החתיכות אם ליכא בהו ס' כל אחת לבדה. אלא שהפר"ח ז"ל פסק להלכה דאם יש בחתיכות הנוגעות בחלב בהצטרפות הכל ס' נגד החלב דיש להתיר. ובהפ"מ וכו' ואם ליכא ס' גם בהצטרפות הכל אסורים גם בהפ"מ ושעה"ד וכמש"ל וע"ש בדברי ה' בע"ח דהביא דהגם דאיכא בנדונו ס"ס אחרת להתיר שאר התרנגולים עכ"ז לא עלתה לו ארוכה להתיר ומוהר"ש אלגאזי ז"ל שם בסי' קמ"ה ש"ר המסכים עמו לאסור גם ה' בני אהרן לפאפא ז"ל בסי' קמ"ו שם כתב דדעת הב"י ז"ל דס"ל למוהר"ם ז"ל דדוקא היכא דידוע לנו בבירור שלא נגעו אלא באחת מהנה ואינו יודע איזו היא אזי מותרת דחד בתרי בטיל. אבל אם אינו יודע אם נגע בכולן כולן אסורות דלפי"ז הדין ברור בנ"ד דכולן אסורות. ושוב האריך להתיר מכח דבריו שבב"ה וסו"ד כתב וז"ל טעמא לאיסורא שהרי כתב הטור סי' ק"ה בשם הרשב"א ז"ל דהא דאמרי' דאין דבר הבלוע בחתיכה יוצא ממנה לבלוע באחרת אלא ע"י רוטב היינו כשבלע איסור שאינו מפעפע. אבל אם בלע מדברים המפעפעין בטבע כעין שומן אוסרת חבירתה וכו' וידוע מ"ש הגהות ש"ד והגמ"י דאין אנו בקיאין בין איסור שמן לכחוש ולכן יש לאסור הכל. וכיון שכן זה העוף האסור אפשר שהוא שמן ומפעפע מעוף לעוף וכו' ואם היה בא מעשה לידי הייתי אוסרם ע"כ. ועו"ש מ"ש הבע"ח בההגהות על צדדי ההיתר שכתב הבנ"א ז"ל בתחילה עש"ב

גם שם בסי' קמ"ז בדין חתיכת בשר שנמלחה בחלבה הוא החלב שתחת הפרישה עם חתיכות אחרות ובחתיכה שהחלב דבוק בה היה בה ס' ובשאר החתיכות לא היה בהם ס' שהוא ז"ל התיר החתיכה שהיה בה ס' ואסר שאר החתי' שלא היו בהם ס' ושקצת חכמים התירו את הכל ומהם השיבו דכיון דהחתיכה שהחלב דבוק בה היה בה ס' והותרה הותרו ג"כ החתיכות אחרות אפי' שלא היה ס' בכל אחת מהן והאריך הרב שם לבטל דבריהם והבי"ד מוהריב"ל ז"ל בח"א דקל"א וכו' דמשמע מדבריו דאפי' אין בחתיכה ס' דהחתיכות מותרות אע"ג דליכא ס' בחתוכה דהחלב דבוק בה כ"ש אם יהיה בה ס'. כתב דזה מיירי בשאין החתיכות נוגעות בחלב דאי נוגעות בחלב אסורות אפי' שיש בחתיכה עצמה שהחלב דבוק בה ס' ושכ"כ הט"ז ז"ל.