שערי עזרה עט

מותר והכרכשות אסורות. מוהר"ם ע"כ. ומדברי תשו' זאת נר' דס"ל דהגם דיש בכל הכרכשא ס' נגד החלב: שבה היא אסורה. ובתשו' שאחריה באות י"ז כ' שחתיכה שהחלב דבוק בה אם יש בה ס' נגד החלב שבה היא מותרת אלא דצריך קליפה לצד החלב וקשו דבריו אהדדי. ועו"ק במ"ש הבשר שאצלה מותר כיון דיש בכל הבשר ס' לבטל החלב שבה. דנראה מזה דס"ל דחתיכות הבשר כולם יחד מצטרפים לס' לבטל החלב בין אותם החתיכות הנוגעות בחלב ממש ובין אותם החתיכות שאינם נוגעות בחלב ממש כי אם נוגעות בהכרכשא כולם יחד מצטרפות לס' לבטל החלב. וכפי התשו' שאחריה צריך. שיהיה בכל חתיכה וחתיכה הנוגעת בחלב ס' לבדה כדי לבטל החלב ואינם מצטרפים יחד לבטל דהו"ל כאילו החלב דבוק ממש בהחתיכה הנוגעת בחלב וצריך שיהיה בה ס' לבטל. ושאר החתיכות שאינם נוגעים כ"א בהכרכשא דוקא אפילו אין בכל א' וא' מהם ס' ואפילו אין בהצטרפות כולם ס' מותרות דאין חלב מפעפע מחל"ח בלא רוטב ואם יהיה שכל החתיכות אינם דבוקים בחלב עצמו כ"א בהכרכשות אזי אי"צ צרוף כלל והם מותרות אפילו אין. בהם ס'. דנמצא דבריו שבתשו' ט"ז קשים בתרתי הן מצד החתיכה שהחלב דבוק בה והן מצד שאר החתיכות שדבריו הם היפך מ"ש בתשו' י"ז וגם היפך מ"ש המרדכי בשמו. ומה שהביאו הפר"ח והפר"ת ז"ל דברי המרדכי שכתב בשם מוהר"ם נראה דהם דבריו שהובאו בתשו' י"ז הנ"ל. ודברי אחד גדול הם הוא ניהו מוה"ר מאיר בר ברוך ז"ל כאשר נראה זה מהתשו' שם ומהתשו' שנדפסו אחר הלכות אישות כיעו"ש. ורבו של המרדכי שמביא בשמו הוא עצמו מוה"ר מאיר בר ברוך ז"ל ע' בהחיד"א ז"ל בס' שה"ג ח"א מער' מ' אות כ"ג ובס' ועד לחכמים ד' נ"ד ע"ב יעו"ש. ואם באנו לומר דיש בדבריו שבתשו' ט"ז ט"ס וכנ"ל אם אין ס' בכל הכרכשא וכו' וכונתו היא דאם אין ס' בהכרכשא כנגד החלב שבה היא אסורה ואין מצטר' חתיכות הבשר עמה לבטל החלב ואם יש בהכרכשא בעצמה ס' כנגד החלב אזי היא מותרת. עדין קשה מצד שאר החתיכות כדאקשינן לעיל באופן שדברי תשו' מוהר"ם בההיא דכרכשות נפלאו ממני ולי צ"ע

ועיין במפתחות שבס' קול בן לוי אות ק"מ דהביא תשו' מוהר"ם ז"ל שהביאה מרן ב"י ז"ל בסי' ק"ה מצוי הדין בחילוף דברים ע"ש. והכנה"ג שם בסי' ק"ה הגב"י אות ס"ז האריך הרבה בהבנת ל' המרדכי ובסוף כתב דהנכון כמו שהגיה מוהריב"ל וכמו שנמצא במרדכי שנדפס בקראקא והיינו וכל היכא שאין בכל החתיכות ס' נגד החלב היא אוסרת כל החתיכות דשמא חלב, מפעפע מחל"ח ואין בהם ס' לבטלו ע"ש. ועיניך הרואות בס' שו"ת אבק"ר סי' רט"ו בקונט' מליח ה"ה כרותח בד' ק"מ סוע"ד דהביא דברי המרדכי וכ' וז"ל גם כי יש ט"ס בה שכתב אבל היכא שאין בה ס' ובשאר החתיכות יש ס' עליך לתקנו ולהגיה ובשאר החתיכות אין ספק מן החלב ע"כ הרי לך דהגיה ותיקן הלשון במילות קצרות כן יעו"ש

והנה מרן ז"ל בש"ע סי' ק"ה ס"ט פסק מליח וכו' ואם הוא חלב ממש צריך ס' לבטלו ואם הבשר שנמלח עמי שמן אפי' בשומן הגיד וקנוקנות שבו צריך ס' לבטלו וליטול ממקום שנגע כדי נ"מ ולפחות קליפה כל זה לענין חתיכה עצמה שהיה החלב דבוק בה. ולענין שאר חתיכות שנמלחו יחד אם אין בכל א' מהם בפ"ע ס' לבטל החלב אסורות ואין מצטרפים ביחד לבטל החלב דאין חלמ"פ מחל"ח בלא רוטב. ואם אין ידוע אם נגע בכולן כולן אסורות. ואם ידוע שלא נגע אלא באחת ואין ידוע איזו היא כולן מותרות דחד בתרי בטיל אפי' הן חתה"ל. ומור"ם ז"ל כתב ולפי שאין אנו בקיאים בין בשר שמן לכחוש נוהגין לשער בכל מליחה בס' כמו בבישול דאם איכא ס' בין הכל ביחד נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה אז הכל שרי מלבד אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה מיהו אותה חתיכה שהאיסור נגע בה צריך קליפה מעט ואם אינו יודע איזה נגע הכל שרי ואם אין ס' הכל אסור ואין לשנות המנהג ע"ש. והאח' ז"ל תמהו על מרן ממה שפסק לעיל בס"ז דחלמ"פ מחל"ח ע"ש דהוו דבריו סתראי נינהו. והפר"ח ז"ל האריך בזה וכתב דראוי להורות הלכה למעשה כן דאם בחתיכות הנוגעות בחלב יש ס' נגד החלב יש להתיר ובדין הוא שיצטרפו לבטלו אלא שצריך ליטול כ"ק מאותם מקומות שידוע שנגעו בחלב. אבל בחתיכות הנוגעות בחתיכה שהחלב דבוק בה ואין בהם ס' נגד החלב יש לאסור לדעת הרשב"א והר' נתנאל ז"ל שהם תרי לגבי הרא"ה ז"ל ובהפ"מ אם יש בכל, החתיכות שנמלחו יחד ס' נגד החלב דהיינו דליכא ס' אלא בהצטרפות החתיכות שנוגעות בחלב עם החתיכות שנוגעות בחתיכה שהחלב דבוק בה יש להתיר בשעת הדחק והוא שיקלוף כל המקומות שנגעו בחלב. ואם אינו ידוע איזה צד מהחתיכה נגע בחלב אי"צ אפי' קליפה והכל מותר ע"ש. וה' קול אליהו ז"ל ח"א בחיו"ד סי' ט"ו כתב דקי"ל כמר"ן ז"ל דחלב אינו מפעפע מחל"ח וכו' ומ"ש הפר"ח ז"ל בשם הרשב"א ז"ל דס"ל דחלמ"פ מחל"ח וכפי"ז נ"מ קולא וחומרא וכו' איברא שבת"ה הארוך כ"כ להדייא בין במליחה בין בצלי אך בת"ה הקצר לא בא בפיו אלא בצלי דוקא ולא הזכיר מליחה נר' שחזר בו וכן בדין וכו' ואע"ג דאין חלמ"ף מחל"ח ע"י מליחה מ"מ אם חתיכת החלב היא למעלה מכל החתיכות נאסרות כולן כאילו נגע החלב בכל שהרי עינינו הרואות שע"י המלח נימוח הוא מן החלב ונופל בכל מה שתחתיו אך מצטרפות כל החתיכות לבטל את החלב דכגוף אחד דמו. ברם אם החלב הוא למטה וההיתר הוא למעלה בהא הוא דאמרי' דאינו מפעפע מחל"ח עש"ב. גם הרב בית יאודה עייאש ז"ל במנהגי ארגיל אות ס"ד כתב רבו הורה כמה פעמים הלכה למעשה כמסקנת הפר"ח ז"ל האמנם קיצר בלשון דהי"ל לבאר בצד דהחתיכות נוגעות בחלב ויש בהם ס' נגד החלב דמותרות דצריך ליטול כ"ק מהמקומות שידוע שנגעו בחלב ובהפ"מ ושעה"ד ואינו יודע איזה צד מהחתיכה נגע בחלב אי"צ אפילו קליפה והכל מותר. גם שם בסוף לשונו שכתב ושאר החתיכות מותרות הי"ל לבאר ולומר מותרות אם יש בהם ס' ואם לאו אסורות וכמו שכן מבואר בהפר"ח ז"ל דבחתיכות הנוגעות בחתיכה שהחלב דבוק בה ואין בהם ס' נגד החלב יש לאסור. וגם ה' ערוה"ש ז"ל בסי' ק"ה אות כ"נ הבי"ד הפר"ח ולא ביאר דצריך כ"ק מהמקומות שידוע שנגעו בחלב וכו'. ועם דבהפ"מ ואין ידוע איזה צד מהחתיכה נגע בחלב כתב הפר"ח דאי"צ אפי' קליפה והכל מותר וא"כ איכא צד להקל. מ"מ לגבי אותה חתיכה שהחלב דבוק בה זהו פשיטא דצריך קליפה גם כי איכא ס' נגד החלב וכנ"ל ואינו בא לכלל ספק והי"ל לבאר זה בפי' מאחר דהם פסקו כהפר"ח. ובהכרח שנאמר שלא דברו במה שהוא פשוט ומבואר בדברי מרן ז"ל דלגבי מאי דבעי קליפה בזה ליכא פלוגתא כלל וכנ"ל וע"ש בס' ערוה"ש דכתב דכבר פשטה ההוראה כהפר"ח עפ"ל דעת הרשב"א ור' נתנאל ז"ל. גם מ"ש ה' ב"י בסוף הלשון ומיהו נלע"ד דהי"ד בידוע שנגעו בחלב עצמו אבי אם אין ידוע חיישי' שמא לא נגעו אלא בחתיכה שהחלב דבוק בה ואז החתיכה עצמה אם אין בה ס' לבטל החלב שבה היא אסורה ושאר החתיכות מותרות ע"כ. כונתו הוא כן דשאר החתיכות מותרות הי"ד אם יש בהם לבדם