שערי עזרה עו

ז"ל אין לומר קי"ל נגדו ממ"ש בתשו' או בב"י. מ"מ בח"ב בחאה"ע סי' כ"א חזר בו והעלה כיון שלא ביאר דעתו בש"ע לא קבלנו עלינו הוראותיו והמע"ה עכ"ד. ואנכי העבד ת"ם אני דגם בח"ב מסכים לסברתו שבח"א דהרי שם הוק"ל ממ"ש בח"א סי' י"ח ויצא לחלק דשאני התם שדברי מרן בתשו' לפסק הלכה וכו' משא"כ בנ"ד שמ"ש בב"ה אינו פסק הלכה אלא תמיהא וכו' עש"ב. ועיין בס"ה פני יצחק ח"א בהשמטות ד' רל"ב ע"ד שהק' כן על כמוהרא"ס מני יצ"ו ע"ש. ושם בס' בני בנימין בח"ב סי' ד' ד' יו"ד כתב ה' בנימ"נ ז"ל דאנן קבלנו הוראותיו אפי' בתשו' ע"ש. ומרן מלכא ראש"ל יצ"ו שם בסי' ל"א כתב דכללא הוא כל לשון המסופק בש"ע כמאן ס"ל ובב"י או בכ"מ או בתשו' גילה דעתו כמאן ס"ל מפרשים דבריו כגילוי דעתו דאלת"ה קשו דבריו אהדדי ועיין בס' נח"ב וכו' ע"ש. גם הבני אר"ץ יע"א כן ס"ל דקבלנו וכו' עיין בס' בית דינו ש"ש חאה"ע סי' ג' ד' ק' וק"א ובס' בירך משה גאלנטי ז"ל סי' ל"ה דקל"ז וגם איהו ז"ל סל"ה ט"ש בד' קנ"ח סו"ס ל"ג. גם ה' נוכח השלחן בסי' ט' וי"ט דמ"א כתב אנן בדידן קבלנו הוראות מרן ודבריו בתשו' הם לפסק הלכה למעשה בפרטות ועדיף טפי מפסקיו בש"ע וכמ"ש ה' חיים שאל בח"א סי' ע"ד אות י"א ע"כ. ואע"ג דבסי' ח"י הקודם בד' ע' ע"א כתב זה בדרך אפשר כיעו"ש בכאן דעתו מסכמת לס' האומרים דקבלנו גם מ"ש בתשו' ותפס דברי החיד"א שבס' ח"ש והניח דבריו שבברכ"י חח"מ סי' כ"ה דאינו מוכרח וגם דבריו שבהשמטות לס' ח"ש על סי' ע"ד דכתב ולא אכחד דדוקא דיניו שבש"ע קבלו ע"ש. גם האג"ן ז"ל בס"ה חוקי חיים בסי' ט"ל בד' ע"ז ע"ב עשה כן וע"ש בד' ע"ט מה שהשיב ע"ד מוהרמ"ס ז"ל ובד' פ' סוע"ב חזר לקיים דבריו וכתב דאף דנודה לשמועת השע"ה ז"ל היינו לדידן דיתבינן בירוש' תוב"ב אך במקום השאלה שהיא מתא רודיס יע"א אשר קבלו הוראות ה' משא"מ ז"ל ודעתו של המ"מ ז"ל בשניות סו' י"ג דפסקינן כמרן גם בתשו' וכמ"ש הברכ"י בשמו ודאי כוותיה נקטינן ע"ש. ועיין בס' ישרי לב אות ק' סעיף כ"ד מ"ש המגיה נכדו של הרב ז"ל בזה. גם ה' דברי מרדכי קרישפין ז"ל בחאה"ע סי' יו"ד כתב שם דברודיס יע"א קיימו וקבלו להורות כדברי מרן בב"י ובתשו' ע"ש. וה' שפת הים סי' ס' ס"א נשא ונתן בזה ברודיס יע"א אי קבלו עלייהו גם מ"ש מרן בתשו' או לא ושוב כתב ואפי' דקבילו עלייהו גם מ"ש בתשו' כל שבאו דבריו בתשו' כ"י ולא נתפרסמה הוראתו אפשר דלא קבילו עלייהו ע"ש. וה' קמ"ר ח"א סו"ס ד' כתב וז"ל וע"כ לא קי"ל כמרן כ"א במה שפסק בש"ע או אפי' בתשו' אבל במה שנמצא בספר אחר על שמו לא קי"ל כוותיה ע"כ. ויש לתמוה ע"ד ז"ל שהרי דברי מרן ז"ל אלו הם הובאו בס' אבק"ר סי' פ"ג דתשו' מרן הלזו שהובאה בשו"ת רמ"א ז"ל סי' מ"ז היא בעצמה שהובאה בס' אבק"ר כיעו"ש. אחז"ר לה' ויוסף אברהם סו"ס כ"ז דעמד בזה ע"ד וכתב דאפשר דבימיו עדיין לא נדפס ס' אבק"ר. וה' ויוס"א ז"ל בסי' י"ג הביא מפלוגתא זו ולא האריך בזה. ובסי' כ"ו האריך להביא דברי הרב שער המים ומוהרמ"ס והאג"ן ז"ל ובתחי' הביא דברי השע"ה ז"ל דכ' בסו"ס ט' מפי השמועה דאף שבאמת קבלנו הוראות מרן ז"ל הי"ד במ"ש בב"י ובש"ע אבל מ"ש בתשו' לא קבלו. וכתב דהלכה זו שנא ושנא אפי' אם נאמר דלא קבלו הוראותיו שבתשו' מ"מ הא מרן ז"ל שם בתשו' דימה אותה למי שנתחייב מנה לחבירו וכו' ומצינו למרן בס' בד"ה סי' ט"ל וכו' וא"כ לפי"ד דלא קי"ל כדברי מרן שבתשו' מ"מ דבריו שבב"ה אין מי שיכחיש אותם וכו' ע"ש דנר' מדבריו דהאי פלוגתא היא מתנייא על תשו' מרן דוקא אבל לא על מ"ש בב"י ובבד"ה. והמעיין בספרי הפוס' עיניו תחזינה שהם כוללים יחד מה שכתב בב"י ובבד"ה ובתשו' דאכולהו הפלוגתא מתנייא אי קיבלו אותם או לא ופוס' האח' ז"ל הגם דמדברי השע"ה ז"ל יש להוכיח דדברי השמועה הם דוקא על דבריו שבתשו' ולא על מ"ש בב"י ובבד"ה מ"מ הם ז"ל כוללים את הכל יחד בחדא מחתא דכולם נכנסו בכלל אם קבלו אותם עליהם או לא יעו"ש. והנה מדברי החיד"א ז"ל בברכ"י ח"מ סי' כ"ה אות כ"ח דכתב בא"י ומצרים דנהגו כפסק מרן לא זו בלבד כמו שפסק בב"י ובש"ע אלא גם כמו שפסק בתשו' כן מוכח וכו' דאין לומר קי"ל נגד מ"ש מרן בתשו' ואינו מוכרח ע"כ. מלשונו זה מוכח דהפלוגתא היא דוקא על מ"ש בתשו'. גם בס' ח"ש סי' ע"ד הביא מ"ש המ"מ ורבו ז"ל דגם דבריו שבתשו' קבלו וכתם דהם דברי טעם וכו' ודבריו שבתשו' הם הלכה למעשה בפרטות ועדיף מהש"ע ע"כ. ובהשמטותיו ע"ז שכתב ולא אכחד דיש לצדד דדוקא דיניו בש"ע קבלו ע"כ. לשונו זה יש לפרשו בב' אופנים והיינו דמאחר דדבריו שבהשמטות הנ"ל הם סובבים עמ"ש בפנים ודבריו שבפנים הם קיימי על דברי התשו' אי קבלו עלייהו או לא. ועמ"ש בפנים ע"ד המ"מ ורבו ז"ל דהם דברי טעם ע"ז הוא שחזר וכתב בהשמטות ולא אכחד דיש לצדד דדוקא דיניו בש"ע קבלו. והיינו דהוא לאפוקי דברי התשו' משא"כ דבריו שבב"י לא נכנסו בכלל הפלוגתא אלא הרי הם כמו דברי הש"ע מאחר דהש"ע הוא מיוסד על דברי הב"י. או יש לפרש הדברים כפשטן דדוקא דיניו בש"ע קבלו ובא לשלול דבריו שבמקומות אחרים בין מ"ש בתשו' ובין מ"ש בב"י ובבד"ה לא קבלו עליהם ומדברי האח' ז"ל נר' דהם תופסים בדבריו פי' האחרון עיקר יעו"ע. ושם בס' ויוס"א סי' כ"ז האריך להוכיח בראיות דבא"י ואר"ץ ודמשק ועראביסתאן קבלו עליהם הוראות מרן ז"ל ולאו דוקא במ"ש בש"ע ובב"י אלא גם במ"ש בתשו' והביא שם ראיה מדברי ה' בע"ח ח"א סי' ע"ג דחו"ר אר"ץ סמכו עליה ללכת אחר דברי מרן גם בתשו'. והאריך ע"ד השע"ה והחיד"א ז"ל יעו"ש. גם ה' משכה"ר בד' שנ"ה במער' השי"ן אות קל"ו כתב דאנן בתריה דמרן גררינן ואפי' במאי דפסק בתשו' ע"ש. גם בס' טוב לישראל בסוף בשו"ת דט"ז ע"ב בדברי הר' כמוהרא"ס מני יצ"ו כן ס"ל ובדברי המחבר ז"ל בד' י"ז ע"ג כתב. וז"ל וכבר ידוע דכללא אית לן דבכל, מידי שלא מצינו בס"ה שסותר למ"ש בתשובותיו קבלנו הוראותיו כמו שקבלנו הוראות הש"ע וציין ע"ד החיד"א בס' ח"ש ח"א סי' ע"ד אות י"א וכ"ג והחק"ל ח"א מיו"ד די"ח וכ"כ בד' י"מ סוע"ג דאנו נגררים אחרי תשו' מרן במקום שאינו היפך קיצורו ע"ש. ועיין בס' לקט יוסף מער' קו"ף או"ב ציין ע"ד הפוס' בזה ובאות ז' הביא בשם ס' כרך של רומי סי' י"ט דכתב מלבד דכדעת מרן נקטי' אנן בני אזיי'א ואפריקא כנודע ל"מ במ"ש בב"י ובס' הקצר אלא גם בתשו' כאשר הסכימו גדולי האח' ופשטה ההוראה בכל גלילותינו ע"ש. ושם הק' עליו דדבריו סתרא"י וציין עוד ע"ס ישמ"ל גאגין ד' ל' וע"ס פנ"י ח"ב ד' ק' וק"ג ע"ש

גם אנכי בעניי בשנים קדמוניות בפסק שותף שמכר חלקו קו"ח כתבתי בזה ודרוב הפוס' ככולם מסכימים דקבלנו הוראות גם במ"ש בתשו' וגם מוהרמ"ס ז"ל חזר בו כמ"ש בס' מים קדושים ע"ש

אחז"ר ראיתי לה' כמוהר"ר יוסף חיים יצ"ו בספרו רב ברכות באות ק' בד' קל"ג דאחר שהביא