שערי עזרה סט

יש לסמוך ולעשות ס"ס אף דיש סוברי' דיש לאסור מחמת ס' וכס' הרבנים הנ"ל ומט"ז יש לסמוך אהך ס"ס ואף שהוא מחודש עכ"ד יצ"ו. ואנכי העבד לא ידענא מה הפרש יש מהך דקברתיו שהרי גם בדין זה הרבה מהפוס' דס"ל דל"ב קברתיו והם רבים ועצומים כמבואר בס' הפוס' ז"ל עיין בכנה"ג אה"ע סי' י"ד הגה"ט אות קנ"ה ויד אהרן אה"ע ח"א הגה"ט אות רל"ב ועיין יד ימין ד' נ"ו ע"א דמתבאר מדבריהם דרבים ועצומים הם הסוברים דל"ב קברתיו. וגם מבואר מדבריהם דגם הרמב"ם ז"ל ודעי' דס"ל דבעי' לומר קברתיו הוא משום דחיישינן דדילמא בדדמי קאמר והוי מחמת ספק. ואף דהוי במקום עיגונא עכ"ז חשו הפוס' ז"ל לסברתו ולא עשו ס"ס בכה"ג אף דהס' הראשון אינו שקול דהסוברים דל"ב קברתיו הם רבים וגדולים. וא"כ גם בנ"ד יוכל הבע"ד לחלוק ולומר דאין לסמוך לעשות ס"ס בכה"ג ובפרט היכא דהס"ס הוא מחודש. אכן האמת הוא דבנ"ד יש לעשות ס"ס ולהתיר וכמ"ש אח"כ מני"ר כת"ר יצ"ו דכיון דמן הדין יש להתיר אפי' בדליכא מכה רק שנהגו להחמיר בכה"ג דנ"ד דאיכא מכה בדופן יש להתיר בפשיטות אף אם היה צד להסתפק משום דהא איכא קמן פלוגתא אחריתי וכו' ואף דיש לפקפק ע"ז דאינו בא לכלל ספק וכו' מלבד דרבים לוחמים וכו' ותו נראה דבכה"ג דנ"ד דאעיקרא בספק הראשון רוב ככל הפוס' קמאי ובתראי ס"ל להתיר. ואף למיעוט הפוס' הוא מחמת ס' דודאי י"ל דהנוהגים להחמיר הוא רק משום חומרא בהצטרף עוד ספק אחר כה"ג כשר עכ"ד יצ"ו. וכדבריו אלו הובא בס' שערי רחמים חאה"ע סי' כ"ג בד' מ"ה בדין קידושין שעשה ס"ס להתיר וכתב דהגם דבספק הראשון הוא נגד סברת מרן ז"ל ונודע המבוכה וכו' דלדעת הכנה"ג אין זה נכלל בכלל ספק מ"מ אמינא מלבד דרבו החולקים עליו כאשר החק"ל חיו"ד סי' קכ"ז ומר בריה ח"ד בדרא בס' נדי"ל ח"ב סי' ס"ג וזו הלכה העלה דסוגיין דעלמא להתיר בס"ס אף אם אחד מהספיקות הוא נגד מרן וגם אני בעוניי עשיתי אר"ש וזו הלכה העליתי דיש להתיר בזה כהוראת ה' קו"א ז"ל חא"ח ס"ו וחיו"ד סי' ל"א ול"ב וארעא דישר' מער' ס' ועיין להחיד"א ז"ל בס' עין זוכר אות ס'. הנה מלבד כ"ז בס"ס דנ"ד גם החולקים יודו וכו' ובענין הפקרת ממון הקי' דבכגו"ד הסכמת רוב הפוס' ס"ל דהקי' בטלין שפיר מהני להתיר בצירוף ס' אחר לדון בו ס"ס אף נגד מרן וסו"ס מידי פלוגתא לא נפיק יש לכלול גם ספק זה בכלל הס"ס ס' אם הלכה כהפוס' דס"ל דעבדי' ס"ס אפי' במקום שפסק מרן להחמיר ומלבד זה יפה השיב רב חביבא הרב כמוהר"י אב"א יצ"ו בס' פנ"י ד' ע"ד ע"ד על תמיהת רבני אר"ץ ז"ל דהגם דמרן ז"ל החמיר בהפקעת הקי' וחש לס' הריב"ש דמחמיר בזה שאני התם דלא היה בנדונו ס' אחר להתיר מכת ס"ס. אמנם כל שיש ס' אחר בדידיה גם מרן בעצמו היה נוטה להקל בס"ס דלא עדיף מרן מגברא דאתי מחמתיה הוא הריב"ש דמבואר בד"ק דלדינא היה מתיר אלא למעשה חכך להחמיר. וא"כ כל עוד שיש ס' אחר הנה צור'ף עם הס' הנ"ל ודיינינן להקל בס"ס אף להריב"ש ודעי' המחמירים ע"ש. ודבריו נכונים ואין זה ענין למחלוקת הפוס' אי עבדינן ס"ס נגד מרן דמה שהחמיר מרן מכח ההסכמה אינו אלא משום חומרא בעלמא ולא מדינא והעד ע"ז מאריה דהאי דינא הוא הריב"ש וכו' ובכגו"ד דמשום חומרא לבד הוא דאתו עלה הא ודאי דאם היה עוד ס' אחר היו נוטים להקל וכו' ובלי ספק דגם מרן דאתי מחמתיה דעתו כן וע"כ הנה צור'ף הס' של הפקעת הקי' לספק אחר והדברים ברורים זת"ד יע"ש. הרי לך שדבריהם הם מוסכמים כמ"ש מני"ר כת"ר יצ"ו דכל שהוא חומרא מאי דחיישי' לספק מיעוט הפוס' אי איכא ספק אחר שפיר מצטרף הספק הראשון ועבדי' ס"ס להקל. ומכ"ש בנד"ז דמיעוט הפוס' המטריפין הוא מחמת ספק בודאי יש לעשות ס"ס ולהכשיר ועיין בס' בע"ח יו"ד סי' מ"א ומ"ב גם הגו"ר אה"ע כלל ג' סי' יו"ד בד' ל"ח ריש ע"ב שעשה ס"ס היכא דעיקרא על הספק דהו"ל כס' שני דמוהרח"ש ז"ל ואעפ"י שאינו מתהפך יע"ש. ומינה אתה דן לנ"ד דיש לעשות ס"ם להכשיר כמ"ש מני"ר כת"ר יצ"ו. ומה שנר' מדברי ה' שערי רחמים דהא דעבדי' ס"ס נגד מרן הי"ד אם אחד מהספיקות הוא נגד מרן משא"כ כשיהיו הב' ספיקות נגד מרן לא עבדי' ס"ס וכמו שכן מדויק בלשונו הנ"ל שדייק כן מדברי הנדי"ל ח"ב סי' ס"ג. כבר רבני האח' ז"ל עלתה הסכמתם לעשות ס"ס להתיר אף שהב' ספיקות הם נגד מרן. וגם היכא שהמנהג הוא לאסור בכל אחד לבדו עכ"ז בהצמדם יחד יש לעשות ס"ס להתיר וכמ"ש רו"ם כת"ר יצ"ו והבי"ד רבני האח' ז"ל בזה. ואני בעניי מזמן קדום כתבתי בענין זה אי עבדינן ס"ס נגד מרן והבאתי לדברי הפוס' ז"ל שכתבו דאם הספק האחד הוא נגד מרן עבדי' ס"ס וכן ג"כ אם הוא נגד המנהג עבדי' ס"ס דנר' מדבריהם דאם הב' ספיקות הם נגד מרן לא עבדי' ס"ס להקל. ואף בספק האחד כשהוא אינו שקול דרובא דרבוותא קיימי לאידך גיסא איכא דס"ל דלא חזי לאיצטרופי לס"ס. ואיכא דס"ל דאף בסברת יחיד נגד רבים והוקבעה הלכה כרבים חזי לאיצטרופי לס"ס ושכ"כ ה' אהל יוסף סי' כ"ט והבאתי דברי הרב באר המים חיו"ד סי' כ"ג שדחה דבריו ועוד הבאתי בקצרה לדברי החס"ל בחא"ח סי' י"ג וביו"ד סי' כ"ח ומ"ש הר' אהל יצחק ז"ל בכמה מקומות ובדרך אגב עמדתי ע"ד ממ"ש בחיו"ד סי' ג"ל לדבריו שבסי' י"ד ויצאתי לחלק בין ס' שאינו שקול מחמת מחלוקת הפוס' ז"ל לס' שאינו שקול מחמת חסרון ידיעה וכו' ואכמ"ל. והמורם מדבריהם הוא דאם הספק האחד הוא נגד המנהג או ההלכה שהוקבעה אזי רוב רבני האח' ז"ל ס"ל דעבדי' ס"ס להקל ברם אם הב' ספיקות הם נגד המנהג וההלכה שהוקבעה לא עבדי בזה ס"ס. ושוב אח"כ ראיתי בס' שדי חמד הנדמ"ח במע' ה"א בד' ל' בדין הכשר מחבת כ' שם וז"ל וכבר רשמתי ספרי דב"ר המדברים בזה בקונט' הכללים מער' הס' אות ח' והבאתי שם דאף אם הב' צדדים הם היפך פסק מרן עבדי' ס"ס ע"ש עכ"ד. וס' הכללים שלו הנז' אינו מצוי אצלי. גם כל ספרי רבני האח' ז"ל שהביא מני"ר כת"ר יצ"ו ומע' הרב כמוהרי"א יצ"ו אין גם אחד מהם שמצוי אתי. באופן שספרי הפוס' האח' ז"ל הם מסכימי'ם ומעריבי'ם לעשות ס"ס גם דהשני ספיקות הם נגד מרן ז"ל ונגד ההלכה שהוקבעה. ברם היכא שהיא סברה זרה ויחידאה ממש אין לכוללה בכלל הס"ס שכן נר' מדברי ר' האח' דאע"ג דה' בית הלל והכו"פ ז"ל בסי' ע"ה בדין הקרקבן שכתב הדרישה שמחזיקין אותו כבני מעיים שאין בו דם ודחו דבריו הש"ך והט"ז והפר"ח ז"ל וכתבו הב"ה והכו"פ ז"ל דאם נולד עוד איזה ס' אזלינן לקולא כדין ס"ס דהיינו ס' אם נמלח יש להכשירו שמא נמלח ואת"ל לא נמלח שמא אין בו דם כדעת הדרישה ע"ש. כבר ה' משבצות זהב וה' שפ"ד ז"ל כתבו דאין לעשותו ס"ס דהדרישה יחיד הוא בדב"ז ואין להקל דספק פלוגתא לא יחיד נגד רבים יעו"ע. וה' חגורת שמואל שם סק"ב נתן מקום לטעות בדבריו שגם הכ"ח ז"ל ס"ל כהדרישה שכתב וז"ל ודע שקרקבן של עוף אין בכלל אליבא דכ"ע ומחזיקין בו דם כשאר בשר וכו' ש"ך וט"ז והשיגו על הדרישה וב"ח עכ"ל. והאמת הוא דגם הב"ח פליג בהדייא על הדרישה אלא דעמ"ש הב"ח שם