שערי עזרה סח

חוששין לה ע"כ. וא"כ י"ל דלהרשב"א והר"ן דס"ל דל"ש בין סמוכה לסרוכה וכמ"ש מרן הב"י ז"ל בסי' ט"ל ע"ש. ועיין ג"כ בדברי הטור שם שכ"כ בשם י"א ועיין ברי"ו נט"ו ח"ה שכ"כ דהעיקר הוא דאין הפרש ע"ש. לדידהו נאמר דאף למאן דאסר כשלא יש מכה בדופן הוא מחמת ס' שמא מחמת ריאה. ברם לסברת בה"ג דפי' הסוגיא ריאה הסמוכה לדופן פי' סמוכה ממש ולא סרוכה גם הרא"ש ז"ל הבי"ד בנו הטור ז"ל דפי' דוקא סמוכה כולה לדופן אבל סרוכה לא תלינן ריעותא בדופן ע"ש. ועיין בהפר"ת ז"ל בד' ע"ד מ"ש בזה. גם הרי"ו ז"ל הביא די"מ כן. א"כ לדידהו י"ל דדוקא התם בדין ריאה הסמוכה לדופן שהיא סמוכה כולה לדופן אזי איכא למימר דלמאן דאסר הוא מטעם ס' דשמא מחמת הריאה הוא. משא"כ כשהיא סרוכה דוקא דלא תלינן ריעותא בדופן כלל אלא בריאה וס"ל לדעת האוסרים דאין סירכא בל"נ לדידהו אמרינן דלאו מחמת ס' הוא שאוסרים מאחר דאין לתלות בדופן כלל אלא בריאה ואין סירכא בל"נ ומתורת ודאי היא אסורה. וממילא יוצא לפי"ז למאי דס"ל בשתי צלעות העליונות אלו דדינם כדין חזה דאין סותמין ולא הוו דינם כדין דו"ץ מאי דמטריפין ריאה הסרוכה להם הוי מדינא ולא מחמת ספק

עו"כ מני"ר יצ"ו וז"ל ואין להקשות ע"ד מוהריב"ל דלמה לא התיר בנ"ד בח"ב סי' ע"ח מטעם ס"ס די"ל דאפי' למאן דל"ב מתהפך הוי כמו שם אונס חד הוא והבי"ד הבע"ח בסי' נ"א מ"ש דלמה לא התיר הרב מט' ס"ס ס' אי הלכה כמ"ד דאפי' אי ליכא מכה בדופן ואיכא ריעותא בריאה תלינן בדופן. ואת"ל דאין הלכה כוותיה ס' שמא סירכות תלויות והוי ס"ס המתהפך וכו' ע"ש. ועיין גם בכנה"ג יו"ד סי' ט"ל הגב"י אות ס"ה דהב"ד אלו בהרחבת הדיבור יותר. ואם כונת רו"ם כת"ר יצ"ו לתרץ קושית הבע"ח דלמה לא התיר ה' מכח ס"ס וכו' עמו הס"ר שהוא מהדוחק מאחר דבנדון מוהריב"ל ז"ל נמצאו הסירכות תלויות בצלעות ואנחנו באים לספק בס' הראשון ולומר דשמא הם מהדופן ואינם מהריאה כלל וכמאן דס"ל כן דתלינן בדופן. ואת"ל דאין הלכה כמותו אלא שמא מהריאה הם לא הוי זה כמו שם אונס חד הוא. יען דהספק הא' הוא שמא סירכות אלו אינם מהריאה כלל. והס' הב' הוא דאת"ל מהריאה שמא תלויות הם וא"כ לא הוו השתי ספיקות משם אחד. וכבר הבאנו לעיל מ"ש ה' נדיב לב ח"א מ"ש ע"ד מוהרמב"ח ז"ל דכשאנו מסתפקים בס' הב' מתקיימת החומרא של ס' הראשון ואנו מתירין מצד אחר מיקרי ס"ס גמור ולאו משם אחד הוא וגם בכאן דבס' הב' הוא מתקיים החומרא של הצד הראשון דשמא מהריאה הוא ואנו באים להתיר מצד אחר ולא מצד ההיתר של הראשון א"כ לא הוי זה כמו שם אונס חד הוא. ואעיקרא דברי הבע"ח ז"ל שגבו ממני ויש לעמוד ע"ד דלצד הב' דאמרי' דאין הלכה כמ"ד דתלינן בדופן אלא היינו לומר דתלינן בריאה איך הפה יכולה לומר ס' שמא סירכות תלויות הם מאחר דבנדון מוהריב"ל ז"ל הם המה היו דבוקות בדופן א"כ לאו סירכות תלויות מיקרו דסירכא תלויה היא שאינה דבוקה לדופן כלל ושמה מעיד עליה שהיא תלויה. משא"כ כשהיא דבוקה בדופן לאו תלויה מיקרייא וא"כ לא הוי ס"ס וטריפה. ובתחילה עלה בדעתי לתרץ לקושית הבע"ח ז"ל עפ"י דרכו דהא דלא התיר ה' ז"ל מכח ס"ס וכו' יען דבדין סירכא תלויה דכשירה איכא פלוגתא אחריתי דאיכא דס"ל דדוקא אחת תלוייה דכשירה ולא יותר וכמ"ש בדרכי משה בסי' ט"ל ס"ק י"ח וז"ל וכתב מוהרי"ל שאין להתיר סירכא תלויה רק אחת ולא יותר ובבדיקות מוהר"ש ז"ל כ' היאך הדין כשיהיו יותר מאחת והאריכו שם דברי האוסרים ודברי המתירים עכ"ל. ועיין ג"כ בכנה"ג סי' ט"ל הגב"י אות ק"ל שהביא פלוגתא בזה ויש לעמוד ע"ד מוהרד"ח ז"ל בס"ה תורת הזבח סי' ע"ז בדיני סירכא תלויה אות ב' שכתב בפשיטות בשם הכנה"ג ז"ל דלאו דוקא סירכא אחת אלא אפילו נמצאו הרבה תלויות וכו' אין לחוש ע"ש. דהרואה יראה שם בדברי הכנה"ג דלא כתב כן בפשיטות אלא שפי' כונת הגהת המלקט כן ולעולם לא יכחיש דבפלוגתא מיתנייא כיעו"ש. ומאחר דאיכא פלוגתא בדבר ובנדון הרב ז"ל הוו סירכות מרובות לכן לא בחר הרב ז"ל להתיר מכח ס"ס ובתרי הספיקות בפלוגתא מיתנו ובחר לו דרך אחרת להתיר. אכן אחר האמת דדבריו ז"ל קשים דלאו סירכא תלויה מיקרו וכנ"ל ולומר דכונת דבריו במ"ש ס' שמא סירכות תלויות היינו דהם מהדופן ולא מהריאה לא אתי שפיר עם מ"ש מקודם ואת"ל דאין הלכה כמותו והיינו לומר דלא תלינן בדופן אלא בריאה סו"ד דברי הבע"ח ז"ל שגבו ממני ולדידי צ"י

עו"כ מני"ר יצ"ו והבי"ד מהרח"פ ז"ל בס' גנזי חיים מע' טרפיות או"ם ד' פ"ט סע"ג שכ' ס' בטרפיות ל"ב ס"ס המתהפך כן יש ללמוד מדברי מרן הב"י רס"י מ"ט מ"ש בשם אוהל מועד. והק' עליו דזה היפך דברי כל הפוס' וכו' יע"ש. ואנכי הרואה דעיקר דברי מוהרח"פ ז"ל הם דברי מוהרמב"ח ז"ל דשם בד' כ' ע"א כתב וז"ל הכלל דבטרפיות ל"ב מתהפך דלדברי הפוס' רובם בשאר איסורי תורה זולת טריפות ס"ל דהס"ס בעינן שיהיה מתהפך וכו'. גם שם מקודם לזה הביא לדברי הר"ן ז"ל דפא"ט דכשהריאה סרוכה לדופן איכא תרי ספיקי וכו' וכתב עליו דאע"ג דהאי ס"ס לאו מתהפך איכא לתרוצי דבכה"ג סמכינן ארובא דרוב בהמות כשרות הם ומסקינן דבבדיקת הריאה לא סמכינן ארובא. אבל בדאיכא תרי ספיקי אע"ג דלאו מתהפך עבדינן כיון דאיכא רובא. אבל בעלמא אי"ל דלא סמכינן אס"ס אא"כ מתהפך יפה יפה ובהכי מתרצא ההיא דהרשב"א וכו'. גם בעמוד ב' כתב וז"ל איברא דבדיני טרפיות מצאתי קצת ס"ס לפוס' דלא מתהפכי ויש לחלק דשאני טרפיות דאיכא רוב בהמות כשרות הן. והביא שם לדברי התוס' בחולין די"א בד"ה אתיא מפר"א וכו' דה"ז ס"ס שאינו מתהפך וכו' והרא"ש בפסקיו הביא ס"ס זה לפסק הלכה אלא דשאני טרפיות דאיכא רוב בהמות וכו' ובכן נלע"ד ליישב ההיא דאוהל מועד שהתיר קרקבן שניקב ס' מחמת קוץ ס' מחמת חולי הביאו הב"י סי' קמ"ט ע"ש ע"כ. ובודאי דדעת מוהרח"פ ז"ל לציין ע"ד מוהרמ"בח ז"ל. ונשמט מהדפוס. ואין מקום לידחק במ"ש כבוד מע' הרב המופלא כמוהר"י אב"א יצ"ו שהוא ע"ד מ"ש ה' מזמור לדוד ז"ל וכו' דאין מהצורך וכאמור. ועיין בס' נדיב לב ח"א סי' ד"ן שהביא וכתב כן בשם מוהרמב"ח ז"ל גם בס"ה ישרי לב ד' כ"ג ע"ד בחיו"ד אות ס' סט"ו כ"כ וז"ל בטרפיות מתירינן הגם שאינו מתהפך ממ"ש מוהרמב"ח ז"ל דאיכא רובא דמסייע להיתר דרוב בהמות. וכן הסכים ה' שער המים וה' שו"ג שם מהטעם השני שהם בקיאים ולא חיישי' לנקיבת הדקין ע"כ. והגם דרבים ועצומים איכא דס"ל דאין לחלק מהטרפיות לשאר איסורין וכמו שהביא וציין רו"ם כת"ר יצ"ו מ"מ מוהרח"פ ומוהרד"ת ז"ל אתו לאשמועינן האי חידושא בשם מוהרמב"ח ז"ל דהגם דאיהו ס"ל דבעינן ס"ס המתהפך עכ"ז כתב דבטרפיות ל"ב ס"ס המתהפך ויש ללמוד זה מדברי האוהל מועד שהבי"ד מרן הב"י ז"ל. ומ"מ ק"ק דהול"ל שיש חולקין בזה

וראיתי למני"ר כת"ר יצ"ו שסיים וכתב אבל נר' אף דשוה לשאר איסורין מ"מ מאחר דהס' הראשון אינו שקול דהמתירין בהחלט הם רבים וגדולים