שערי עזרה שלט

ונגנבו. דהאריך שם להוכיח דהוי שו"ש כיון דמשתכר במה שרוחץ במרחץ שלו אע"ג דעיקר מאי דיהיב ליה לאו אגר נטר הוא אלא שכר הרחיצה. ותמה על הכנה"ג ז"ל בסירצ"א הגה"ט או"ג דפטר שם לשמש ביהכ"נ מהגניבה. גם הביא דברי הרמב"ם בדין המתעסק ושהראב"ד פליג עליו ומרן פסק כהראב"ד והוא הוק"ל ע"ד הרמב"ם מדין הסרסור וכו' עש"ב. ותמיהתו על הכנה"ג ז"ל היא צריכה להיות ע"ד הרדב"ז ז"ל שכ"כ בח"א סיק"מ וכמו שכ"כ הכנה"ג בשמו בסיש"ג הגה"ט או"ז וציין שם עמ"ש בסירצ"א. ועיין בהג"ת ז"ל דתמה ע"ד הרמב"ם מדין האומן ויצא לחלק בין שניהם. גם הגו"ר ז"ל שם בכ"א סי"א תמה מדין האומן והסרסור וכתב דכבר הרדב"ז ומשפ"ש סיס"ז הם חילקו בין שניהם. ומוהרא"ה ז"ל שם בסי"ב האריך בחילוקם עש"ב. וכ"ז היתה העלמה מעי"ק של המשכה"ר דלא זכר מזה כלל. וגם מה שהאריך להוכיח דבעל המרחץ חשיב שו"ש וחייב בגו"א אינו מן הצורך כפי מה שמבואר בהגו"ר שם דחשיב להפאטור שו"ש ושכ"כ מוהרמ"א ז"ל סי"כ ומוהרש"ך ז"ל ח"א סיט"ו ודחה שם להסובר דלא חשיב הפאטור שו"ש כיעוש"ב. וכבר נתבאר לעיל דאיכא דס"ל דשו"ש ששמר כראוי ונגנב דבפלוגתא מתנייא אם חייב בגו"א. גם עיין בס' אור"מ סיש"ג הגה"ט או"ב שהאריך בזה וכתב דדב"ז מידי פלוגתא ל"נ וציין ע"ד כמה פוס' בזה עש"ב. ועיין שם במשכה"ר אוע"א בבגדים שהניחם בתיבה עם חפציו ואכלי להו עכברים אם חייב השומר או לא דאסיק לדינא לדעת מרן ז"ל דפטור דלא כס' המרדכי שהביאה מור"ם בסירצ"א. וגם הביא שם דברי מוהרא"ש ז"ל בסיע"ז וע"ח וע"ט לענין הגגין אם הם חשובים חתורות אצל הדלף ע"ש

ועיין במוהריק"ו ז"ל שורש קל"א וקנ"ה דלא פטר שו"ש מגניבה כ"א עד שיהיה באונס גמור כגון ותפול שבא ותקחם וכו' כדאיתא בש"ס וכו' ע"ע. ועיין בס' זכות אבות סיט"ו בנדונו בהפאטורי'ס שנגנבה הסחורה דפטר אותו מכמה טעמים שהובאו בס' הגו"ר ז"ל חדא שד"ז של אונ"ג אם חייב השו"ש במחלוקת הוא שנוי די"א דפטור ולא ברירא בדעת מרן לחייב ונ"מ דאי"מ מהמוחזק ועוד דאפי' לס' המחייבים להש"ש באונס ה"ד היכא שנוטל שכר שימור בהדיא משא"כ בזה הגם דחשיבי שו"ש מ"מ ה"ד להתחייב בסתם גניבה ולא בגניבה דאונ"ג. ועוד דשם היה דבר ברור דאם היה קם בעה"ב לקרוא לשכניו שיבואו לעזרתו היה מסתכן בנפשו וא"כ אין זה גנב אלא לסטים מזויין. ועוד אפי' בלא צד אונס יש לפוטרו מצד המנהג שכן הוא עש"ב. ועיין בס' אזן אהרן מער' שי'ן: מפתחות ספר שערי עזרה או"ח

סי' א' עמ"ש בש"ע סיקס"ב בדין נט"י דנלמד משם להיוצא מביהכ"ס דצריך לנגב ידיו תחילה

סי' ב' המטיל מים שלא בביהכ"ס ולא שפשיו בידיו אם צריך נט"י

סי' ג' עמ"ש בש"ע סיק"ח תשלומי תפי' דוקא בזמן תפילה

סי' ד' מי שלא אמר בר"ח אלדי'נו בתפילה ולא נזכר עד שהתפלל מוסף

סי ה' בדין ש"ץ דצריך להמתין כדי הילוך ד"א. שם סק"ב בדין דלא יהיה מפסיק טינוף או כותי ושם בכלל בדברי מרן הש"ע כשכותב סתם וי"א או ימ"ש באורך

סי' ו' ע"ר הרב"ד סינ"ג בדין נפ"א יום ט"ו אייר

סי' ז' לכרוע נגד הס"ת אם יש חשש בזה

סי' ח' בדין נמצא טעות בס"ת דמתחיל בס"ת הכשר ממקום שנמצא הטעות. ושם בסק"א ע"ד הב"מ מ"ש דקע"ד אוכ"ו ע"פ לך נא אקחך. עו"ש בסק"ב עמש"ש בדקע"ו אול"ג אם נפלה טיפת שעוה על האותיות

סי' ט' בדין שמות הקודש בס"ת אי בעי כסדרן

סי' יו"ד בדין כתב ע"ג כתב

סי' י"א ברהמ"ז אם כל א' מהמסובין יאמר בלחש עם המברך כל הברכות. עו"ש בסק"א בענין אכילת כזית וכביצה אי חיוב לברך ברהמ"ז מדאוריתא. עו"ש בסק"ב ע"ע הזמנת זימון בקיץ כשהם אוכלים בחצר כ"א וא' על שולחנו

סי' י"ב כלי שיש בו בשמים רבים חלוקים בברכתם מה יברך. ושם בדעת מרן כשכותב י"א וי"א או וי"ח כמאן ס"ל

סי' י"ג מאי דאין מברכין על מצות כאו"א. עו"ש בסק"ב בלש עיסה ע"ד לבשלה או לטגנה מאי מברך. עו"ש בסק"ב בהפסק בין תפי' ש"י לתפי' ש"ר בהחזרת שלום. עו"ש בסק"ג במי ששחט פעם ראשון מברך שהחיינו על הכיסוי

סי' י"ד ע"ע בכפור וט"ב אינו מברך לא ענט"י ולא המעביר

סי' ט"ו ע"ע ברכת מעקה לגג אימתי יברך

סי' ט"ז סק"א ע"ע תבשיל שנתבשל כ"ץ מע"ש דמותר ליתנו ע"פ קדירת חמין בשבת. עו"ש סק"ב ע"ע השלכת הפרעושים במים בשבת. עו"ש סק"ג ע"ע הבדלה במה שנוהגות הנשים בליל מוצ"ש כשחל בו ר"ח

סי' י"ז מבוי שנפרץ מרוח א' וצריך צורת פתח

סי' ח"י בדין קטן היוצא בעירוב אמו

סי' י"ט ע"ע חיטי קצירה הנתינים בכלי נחושת והיה בו קצת קמח משנה שעברה וע"י לחלוחית הארץ נתלחלח ונדבקו יחד אם כשרים לפסח לדידן דאית לן חומרת חו"ן

סי' כ' חטים שנתונים בכנ"ח סגורה ונטחנו בכשרות ונמצא בהם צואת עכבר: חטים הנתונים בכיס חדש שאינו מכובס היטב מעפר. עו"ש בסק"א באכילת תולעת אי חשיבא כאכילת עכבר. עו"ש בסק"ב הנוהגים לאכול חיטי קצירה כל ימה"פ אי מהני להו התרה לאכול חטי טחינה, עו"ש בסק"ג ע"ע קדירות שנשתמש בהם חמין. עו"ש בסק"ד ע"ע הגעלה דצריך קודם שעה ה'. עו"ש בסק"ה ע"ע אסור לאכול פת משעה יו"ד ולמעלה. עו"ש בסק"ו ע"ד המרדכי כורכם בב"א ואוכלם

סי' כ"ב ישראל שלוקח בשר מגוי ביו"ט דמותר להזכיר לו משקל, עו"ש בסק"א ע"ע אופין בפורני וכו' ובלבד שלא תהיה חדשה

סי' כ"ג מילה דחויה אי מהלינן ביו"ט שני ש"ג או קודם יו"ט: