שערי עזרה שלב

נחזור לדברות הראשונות שכתבנו וביררנו דאם בעת ההודאה שהודה בשררה בעש"ג היו מצויים שם עידי ישר' ושמעו את הודאתו שקבל מפ' ס"פ ובו"ב מכר לו מקום פ' ושיכתבו לו טאבו ע"ש ומעידים הישראלים על הודאתו זאת סמכינן עלייהו אפי' שלא אמר א"ע ותו ליכא שום מיחוש כלל וכנז"ל. עוד נוטה דעתי לומר ג"כ יען דהן עתה הנימוס הוא שאין כותבין בשררה נייר טאבו ע"ש הקונה כ"א עד שילך בתחילה המוכר לפני חכם ולפני אחד מישראל שהוא ממונה על היאודים שבעיר שקורין אותו מוכתאר ויאמר ויודה בפניהם הודאה גמורה שהוא מכר ביתו שבמקום פ' לאיש פ' ושיכתבו נייר אעלאם בזה ושיחתמו בו החכם והמוכתאר כדי להראותו בפני השררה וכותבים האעלאם הנז' וחותמים בו החכם והמוכתאר ומוסרים אותו בידו והוא מוליכו בידו ומראהו לשררה ועוד חוזר ומודה בפני השררה שקיבל מפ' ס"פ ובו"ב מכר ביתו שבמקום פ' לו ושוב ע"י ראיית כתיבת וחתימת האעלאם הנז' וגם עפ"י הודאתו הנז' שמודה בפניהם אזי הם כותבים נייר הטאבו בשם הקונה ולא סגי בלא כתיבת וחתימת האעלאם הנז' מקודם. א"כ י"ל דתו אי"צ שבשעת הודאתו בשררה כנז' שיהיו מצויים עדי ישראל שם ושישמעו הודאתו שם בעת כתיבת הטאבו אלא מכיון שכבר מקודם הודה הודאה גו"ש בפני החכם והמוכתאר במעמד שניהם יחד שמכר ביתו לפ' ושיכתבו ויחתמו אעלאם בזה כדי להראותו בשררה לכתוב על פיו נייר טאבו ע"ש הקונה א"כ אין לך הודאה גמורה בפני עידי ישראל וא"ע גדולה מזו ושוב אח"כ ליכא חששא דמקב"ש וחששת זיוף כלל כשנייר הטאבו עשוי כמו כתיבת וחתימת האעלאם הנז' ואי"צ שיהיו מצויים עידי ישר' שם בשררה בעת הודאתו וכתיבת נייר הטאבו כלל. דתו ליכא למיחש למידי ואפי' דשם בשררה הוא מודה שקבל ס"פ מפ' ובהאעלאם אינו מזכיר סכום כלל ואיכא חששא לשמא ירבה וימעט בדמים עכ"ז זה אינו מעלה ומוריד לדידן דקי"ל כמרן ז"ל דפסק דאין אונאה לקרקעות כלל ואפי' ליותר מפלגא ואפי' מכר שוה אלף בדינר או שוה דינר באלף עיין בסירכ"ז סכ"ט

זאת תורת העול"ה מכל האמור ומדובר לעיל דבנ"ד זכתה האשה בחצר ובבתים בכתיבת הטאבו שכתב לה בעלה בחייו ומכ"ש שהיא מוחזקת בהם וטענות היורשים עליה אינם טענות כלל וכנז"ל. זהו הנלע"ד להלכה אבל למעשה עד אשר יור'ו המורי'ם רבנן סבוראי הולכי על מדין והן בפרט אם יעלו ויראו דברי לפני מי שגדול האשל אשר ברמה מ"ד מני"ר עטרו'ת ויעז'ר כבוד מע' הרה"ג כמוהר"י אב"א יצ"ו ויזר'ח יצחק זר'ח רב כי מפיו תצא תורה ועל פיו יקום דבר אזי אהיה לסניף להלכה ולמעשה וצויי"מ וימ"ן אכי"ר כ"ד העבד הבוטח באל מושיע ורב הצעיר עזרא הכהן טראב ס"ט

הן כל יקר ראתה עיני את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת רב אחאי גאון הרב המובהק המאיר כברק רב כהנא ותנא תונא כמהר"ר עזרא הכהן טראב נ"י ואותי שאל לחוות דעי גם אני וכשאני לעצמי ניכר שפחמי ולאו למודע'י הוא צריך אמנם בעבור כבודו כי רב הוא אמרתי הנה באתי כיאודה ועוד לקרא והנה אמת שכל דבריו נאמנו מאוד יפה דן יפה הורה יפה זיכה וה' עמו מלמד שהלכה כמותו. וכבר אנכי עשיתי אר"ש בדרך קצרה והעליתי לדינא ככל מ"ש הרב הפוסק עליון למעלה יצ"ו ושם הבאתי בעניותי תשו' מרן ז"ל באבק"ר סי' ע"ב כי משם באר"ה שגם שטר מתנה העשוי בעש"ג כל שהוא עשוי לראיה שהוא כשר וחזק כראי מוצק אפי' שהוא חתום בלתי עדי ישראל זולת חתימת השופט אשר יהיה בימים ההם הממונה מאת המלך יר"ה יעש"ב ודון מינה ואו"ב. גם הבאתי שם תשו' הגאון שער אשר ז"ל בח"מ סי' ז"ך בח"ב אשר זיכה להבת במקום אחיה כיון שכתוב על שמה בעש"ג בחיי אביה והיא מוחזקת בו בט' קי"ל כרשב"ם ודעימי' ז"ל דס"ל דגם לספיקא דדינא הקרקע כל היכא דקיימא ארעא בידיה תיקום. ובזה תירצתי אני עני תשו' הרב תומת ישרים ז"ל שהביאה הגאון הרב שע"א ז"ל שם סי' הנז' ותמ"ה יקרא על הוראתו אשר זיכה להבן בחנות שנתן לו אביו בעש"ג. ולדעתי המעט הוא דשאני התם שהבן היה מוחזק בחנות של אביו וזוכה בדין בט' קי"ל ועוד העלתי שם דשאני ההוא נדון שנשאלתי עליו אני עני בסה"ק פנ"י ח"ה ח"מ סי' ב' דאיירי התם שלא היתה מוחזקת הבת באותו חצר הכתוב על שמה כלל כ"א אביה ואמה היו דרים שם ולא זולתם ובכן לכל הדברות והאמירות הדין עם האשה דנ"ד כיון שהיא מוחזקת בחצר ההוא ויורשי בעלה מבחוץ כידוע ובידה להרים דגל הקי"ל כרשב"ם ודעי' ז"ל ככל מ"ש הגאון שע"א ז"ל כנז"ל והדברים ברורים אנא נפשאי כתבית יהבית בש"א לחו' טבת ש' מי חכם וישמר אלה ויתבוננו לפ"ק החותם פה דמשק יע"א אנא זעירא דמן חבריא. הצעיר יצחק משה אבואלעפ'יא ס"ט

מענותנותיה דמני"ר רב כהנ'א ותנא תונא קול בעזר"ה. מעלת הרב המובהק פטיש החזק צנה וסוחרה. כקש"ת מוהר"ר עזרא הכהן טראב יצ"ו ברבו יתירה. עליון למעלה אשר האריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו ע"כ פו"פ מסש"ץ הכינה וגם חקרה. וזאת התורה העלה להלכה לזכות להאשה בחצר המטרה. שכתב לה בעלה עפ"י נימוסי השררה. שריה בגוים אין תורה. ופנה אל האזוב אשר כמוני לבוא על החתום אנא זעירא. ואנכי ידעתי מיעוט ערכי עלי בער אנכי ולא בינת אדם לי לאהדורי סברא. ומי אנכי כי הביאותני עד הלום להסכי'ם ולהערי'ב באתר די זקוקין דנורא. מאן מעייל בר נפחא תמן כתותי מכתת שיעוריה וחסורי מחסרא. וכ"ש וק"ו לפני מי שגדול והיא כהן לאל עליון דחיישינן ליוהרא. אך אמנם לעשות ר"ץ כי הוא פקד עלי ודברו אחור אין להשיב היא גופה גזירה. ע"כ יצאתי ממחיצתי ובאתי עה"ח כיאודה ועוד לקרא. וה' עמו מלמד שהל' כמותו יפה דן יפה הורה. והיה זה בש"א לחו' טבת ש' תנו עז לאלדי'ם ותנו כבוד לתורה לפ"ג הלא כה דברי תולעת ארץ. והוא הצעיר משה פרץ ס"ט סימן מ"ג

בש"ע ח"מ סירי"ב במורם ז"ל האומר ידור פ' בבית זה ולא קצב זמן לדירה רק שעה א' במשמע ע"כ. ראיתי להקה"י אלגאזי ז"ל בלשון ב"א אות"ק דהק' מזה שהם דברי המרדכי סוף ב"ב לדברי הרשב"א ז"ל בתשו' הבי"ד מב"י ז"ל באה"ע סקי"ד במקבל עליו לזון חבירו סתם או שמזכה לאיש בנכסיו סתם דלעולם מש'. ושגם בפ' מי שאחזו אמרי' ע"מ שתניקי את בני כיון שהניקתו יום א' סגי ול"א סתמא לכ"ז שצריך ליניקה קאמר כדאמר הרשב"א במקבל עליו לזון דסתמא נ"ז שצריך למזונות משמע. ועוד הביא שם תשו' הרא"ש ז"ל