שערי עזרה שיז

בכורה ולגבי ירושת בעל הבת וציין ע"ד הפוס' ובכללם הביא שהמ"מ ח"א ח"מ סיט"ו הקשה שתי תשו' מוהרימ"ט ז"ל שבח"א סי"כ ושבח"מ סיע"ג שהם סותרים זא"ז וסיים כלל העולה לענין דינא דלא לשוויי נכסי ראוי ושהכי ס"ל להרא"ש כלל ן' והריב"ש סית"ע וציין ע"ד מ"א החק"ל ז"ל סינ"ב ואור"מ סירע"ח או"ד ושכן הסכים האדמ"ק ח"א סיס"ו דהבכור נופ"ש וע' פרי הארץ ח"א ס"י עכ"ל. וכ"כ בחח"מ מער' ב' אות יו"ד דהבכור נופ"ש גם דאי' שעבוד כתו' ומזו' האל' וציין עמ"ש בחאה"ע וגם הביא שם לה' יד ימין סינ"ב שעמד ע"ד החק"ל וע"ד חוק"ח סי"מ ע"ש. וכעת נד"מ ס' לקט יוסף וציין על החק"ל ויד ימין וחוק"ח וישרי לב הנ"ל. גם עיין בס' חת"ס חאה"ע סיקמ"ד דנר' מדבריו שם דס"ל דהבכור נופ"ש במקום שעבוד כתו' ומזו' האל' מדלא נכנס שם הז"ל בספק זה כלל ע"ש. ובחת"מ סיקמ"ח וקמ"ט מוכח מדבריו שם בבירור יותר שכן ס"ל ולא חש לזה כלל כיעו"ש

המורם מהאמור ומדובר דהבכור נופ"ש גם כי איכא שעבוד כתו' ומזו' להאל' לדעת מרן ז"ל לדידן דגררינן בתריה ושכן הסכמת רבנים האחרונים להלכה ולמעשה וגם אנכי קטן הערך אהיה עמהם לסניף וצויי"מ וימ"ן לשוני ע"ט ס"ט: סימן ט"ל

ראובן שהיה נשוי עם לאה וילדה לו בנים ומתו ועמדה מלדת זה כמה שנים וברשותה נשא אשה אחרת מקוסטא יע"א והביאה לדמשק יע"א וישב עמה כמה שנים וילדה בנים ובנות ואחר זה חלה את חולייו אשר ימות בו. וקודם מיתתו כשהוא שפוי בדעתו מינה אפוטרופוס שיהיו ממונים ע"כ נכסי עזבונו קרקעות ומט' והלואות שי"ל על הזולת ושיהיו משגיחים ע"כ מידי המצטרך לבניו ובנותיו ונשיו בהוצאות והכנסות. והן בכלל ציוה לתת מנכסי עזבונו בכל שנה ושנה סך פ' להקדש ת"ת וסך פ' להקדשות אחרות ואח"כ מת מאותו חולי וחלי"ש. והן עתה האשה השנית רוצה לחזור לעירה קוסטא יע"א אצל קרוביה ולקחת בניה ובנותיה וכל הנכסים שהניח בעלה ולדור שם ולהניח קצת מהנכסים נגד מזונות לאה אשתו הראשונה והאפוט' מעכבים בידה אם הדין עמה או לא ושכמ"ה

הנה מוהרשד"ם ז"ל חח"מ סיש"ג ותל"ד כתב בתחילה בצדדין המראים שהדין עם המורשה שיעמדו הנכסים אצל הבעלים. וגם שרוב האפוט' מסכימים לדעת אחד. ובצדדין המראים שהדין עם האפוט' אשר בסלוניקי יע"א כתב שידוע דבכל ענין צוואת ש"מ יש לנו לאמוד דעתו ולעשות כל מה שהשכל גוזר ואומד דעתו וכו' ועתה איך אפשר שאיש במעון ומעשהו בכרמל אם כונתו הש"מ שיעמדו הנכסים גם הנער בפיררה איך היה מניח וממנה אפוט' בסלוניקי וא"כ אומדן דעת גדול הוא שדעתו שיעמוד הנער בסלוניקי וכו' וא"כ אפשר לחלק בין נ"ד לנדון מורי ז"ל דהתם בעת ההיא אין הנכסים והיתומים במקום אחד משו"ה פסק שאין להבדיל בין מקום הנכסים למקום היתום ואין לשנות ממקום שהם. אבל בנ"ד שהנכסים במקום א' והיתום במקום אחר הדעת נותן זכות ליתום כל מה שאפשר וכו'. ואחר שעינינו ראו ולא זר הקורות והצרות אשר הגיעו ליושבי איטלייא וכו' ולא עוד אלא שא"א ללמוד תורה שם אחר שאין בידם טובם הוא התלמוד והרי גדולה מזו אמרו דבכ"מ מוציאין ממקום שרובם עכו"ם למקום שרובם ישר' עאכו"כ ממקום שרובם עכו"ם אויבי ה' ואין שם תורה למקום שרובם ישראל ויכול ללמוד תורה כרצונו וכו'. וכ"ש וק"ו אם נצרף דעת הנפטר לבוא הנה דלית דין ולית דיין דלימא שהדין להוליך שם הנכסים ממקום שהם בטוחים למקום ספק ח"ו עש"ב. דמדבריו ז"ל ניקח לנ"ד דאינה יכולה האשה להוליך הנכסים והיתו' לעיר אחרת מכמה טעמים. ראשונה מצד הנכסים שיש בעזבון המנוח קרקעות ואין יכולים האפוט' למוכרם כמ"ש בפ' הנזיקין אין רשאין האפוט' למכור שדות ועבדים וכו' וכמו שהז"ל בתשו' הנ"ל האריך בזה ע"ש. וא"כ אם ילכו היתו' לקוסטא ויוליכו עמהם המט' ומעות וישאירו הקרקעות בדמשק נמצא שאין כל הנכסים אצל הבעלים. וזהו מלבד שמצד המעות ג"כ הם מוכרחים שישארו כמה מהם בדמשק יען שהם בהלואות אצל אחרים והם סכים מרובים וצריכים זמ"ר לשיהיו נגבים מהם וע"ז וכיוצא בזה דיבר מוהרלנ"ח ז"ל שאין להבדיל בין מקום הנכסים למקום היתום וכנז"ל. גם מצד האפוט' שמינה אותם אבי היתו' שהם מסכימים לדעת אחד שישארו הכל היתו' והנכסים בדמשק כדי שתמיד הם יהיו משגיחים עליהם בין על היתו' להנהיגם בשורת ד"א ובלימוד ת"ת וללכת בדרכי ה' כאשר יאותה להם. ובין על הנכסים שיהיו מפקחים ומשגיחים בעין שכלם עליהם לקרב התועלת והריוח ולרחק הנזק וההפסד ככל האפשר. גם מצד צוואת הש"מ ומינוייו שמינה האפוט' שהם מתושבי דמשק דאומדן דעת גדול הוא שדעתו שיעמדו היתו' והנכסים בדמשק. גם מצד הולכת המט' בהולכתם לקוסטא שמא יארע איזה אונסין נזק והפסד בדרך ים וביבשה בהם בודאי שאין ראוי להביאם לבית הספק וכמו שהרמב"ם ז"ל פי"א מהנ"ח הביא מעשה הש"ס דרבינא הוה בידיה חמרא וכו' וכתב הה"מ ז"ל דלא התירו להוליכו למקום שיש ס' שמא יארע לו אונס אלא בדבר שיש לחוש שאם מניח אותו כאן שמא יפסד קודם שימכר. אבל בדבר שאין ס' כאן אסור לאפוט' להביאו לבית הספק ואפי' כדי להרויח וכו' ע"ש ומוהרשד"ם שם האריך בזה. ולא עוד אלא שבהליכת היתו' לשם קרוב לודאי שא"א להם ללמוד תורה כמו שהם לומדים בישיבתם בדמשק שלא ימצא שם אנשים שישגיחו עליהם בטוב כמו שמשגיחים האפוט' שבדמשק עליהם מצד מינויים מאביהם ומצד אהבתם וחברתם שהיה עמו. דנמצא דמצד היתו' ומצד הנכסים אם ישארו בדמשק הם בטוחים הרבה מהליכתם לקוסטא בודאי הגמור אין מי שיאמר שתוכל האשה לילך לעיר אחרת ולהוליכם עמה לשם. ועיניך תראינה בתשו' מוהרשד"ם ז"ל שם אשר בדברו מערי'ב ערבי'ם לנדונו ודון מינה וא"ב שאינה יכולה להוליכם לעי"א וברור. וכ"ת מה לנו בהסכמת ודעת האפוט' הנ"ל שהם מסכימים לדעת אחד שישארו היתו' והנכסים בדמשק יסתלקו הם ממנוי שלהם וכאשר יגיעו היתו' והנכסים לקוסטא בודאי הב"ד אשר שם ימנו אפוט' על היתו' במקומם לפקח ולהשגיח עליהם ועל נכסיהם כאשר נאותה להם. הא לאו מידי הוא דהן אמת דמוהרשד"ם ז"ל בסישל"ט כתב בנדונו שם ועל מה שהיא אומרת אם יכולה למנות אפוט' אחר במקומה וכו' אם נר' להם שזה האפוט' יש בו הנאה ותועלת ליתומים יהיה וכו' אמת שהאפוט' שציוה הנפ' לא יקפידו ע"ז דאם יקפידו ולא ירצו לקבל שותף אחר עמהם אין להחליף טוב ברע כי הדבר ברור ומפורסם שעליהם אין להוסיף וצדק הנפטר בצואתו אחר שזכה שהם רצו להטיל משא זו עליהם ע"כ. וכתב הכנה"ג ז"ל בחח"מ סיר"ץ הגה"ט אולק"ט דמכלל דברי מוהרשד"ם אלו נר' שיכול למנות אחר במקומו. ברם סיים שם וכתב האמנם הרשב"א והרא"ש ז"ל ס"ל דאינו יכול. גם מוהר"י אדרבי