שערי עזרה שיג

ז"ל שגזרו בביטולה ושיחוסו ע"ן ולא ישמעו אל מורה היתר בדבר ח"ו גם הביא שם דברי מוהרח"א ז"ל וע"ז השיב הד"מ ז"ל לק"ק רודיס שהוסיפו על הגאבילה שהיתה מקודם להספקת ת"ת דוקא והן היום עשו הסכמה לתת מחוס"ז לצדקה ואורחים וכו' שאסור ואפי' שהטילוה על הסוחרים בעלי ממון זולת מה שקבלו הראשונים נ"ע עליהם לת"ת דוקא. ומה שטוענים שכונתם לתת לצדקה לאורחים הן לו יהא כדבריהם אינה אלא צעקה כמ"ש מוהרש"ך ז"ל ח"ב סיכ"ז דאין זה נקרא צדקה אלא צעקה גזל ועושק סו"ד שאין בהסכמה הלזו טעם וריח להיתרא עש"ב. והמט"ש ז"ל בח"ג בשו"ת סי"ל דהסכימו תושבי עיר פליבי על הסוחרים הבאים מחוץ לעיר להסתחר שם ופסקי לחיותייהו ותיקנו ליטול מהם גאבילה כו"כ למאה ובני העיר יש לאל ידם לעכבם מלהסתחר שם דהאריך שם הז"ל להחזיק ביד בני העיר מכמה ראיות שאינם שייכים לנ"ד סיים שם וכתב ואף דעינינו הרואות את דברי האגרות ששלחו לעיר הזאת ע"ד הגאבילה מ"מ אי מהא לא איריא חדא דזה אינו אלא על גאבילה שהיו רוצים לעשות על בני העיר ולא מיירי לגבי אורחים דלגבי בני עירם לאו כ"כ לתקן במידי דאיכא רווחא להאי ופסי"ל וכו' ע"ש. דנר' מדבריו דהוא שר המסכי"ם עם האגרות ההם שנשתלחו לעיר פליבי דאין להם להוסיף על הקודם מכ"ש דאי"ל לתקן גאבילה מחדש על בני עירם כנ"ד כלל. ובסי' רל"א בהגה"ט אופ"ב כתב בפי' דאם רוצים לתקן על בני העיר גאבילה לאו כ"כ במידי דאיכא רו"ל ופסי"ל ויש ביניהם עניים ואלו שצריכים לתת עמהם ושגם הפ"מ ז"ל כ"כ דלהסכים לקחת ממון אחרים שאינם מחוייבים מן הדין הוי כמתנים על הגזל וכו' וגם בגאבילה שכבר נתקנה מקודם לת"ת ולצדקות אין להוסיף עליה לסיוע ממ"ו דלית דינא ולית דיינא וכו' ולא זו בלבד אלא אפי' היכא דהוי להספקת ת"ת מצינו גדול כמוהר"א נחום ז"ל בתשו' כ"י דאסר להוסיף על הקדומה בשביל ת"ת דהוי כמתנין על הגזל דאפי' העיקרית שהיתה מקודם לפי הדין יכולין לבטלה מכ"ש להוסיף עליה דלא. ואפי' יתברר שההכנסה אינה מספקת אלא לפדיון שבויים ולא לת"ת אין להוסיף ולא יהיה אלא ספק המע"ה והרבים אינם יכולין לכוף המיעוט. וכ"ש היכא דהוי להקל מעליהם ולהעמיס על אחרים זת"ד כמוהרא"ן ז"ל וסיים המט"ש שם בנ"ד דמעריכי הזמן חשבו להוסיף דנתכוונו להנאתן שהעניים ואל' ויתומים הפטורים ממס יסייעו אותם במשא מ"ו אף כי העול כבד השתרגו עלו על צואריהם לית דינא ולית דיינא ושום שמץ מנהו לזכות אותם כלל ועיקר עכ"ל. ובשו"ת בסי' הנ"ל האריך בענין כפיית הרוב למיעוט והביא דברי מוהראד"ב ז"ל דיכול היחיד לעכב במידי דאיכא רו"ל ופסידא להאי וכו' ואפי' שנותנים הממון לצדקה אין לעשות צדקה בממון אחרים וכו' ואפי' שנותנים אותה להספקת ת"ת ושאר מיני צדקות מה בכך דס"ס הם מקילים מעליהם ומעמיסים על אחרים מה שאינם חייבים לתת ובפרט יתו' ואל' ות"ח דלו יהי לצדקה לא מן השם הוא זה וכו' א"כ הכא שהסכימו ליטול גם מהת"ח לית דינא ול"ד דאילו אפי' יחידים דבעלמא מצו לבטל הסכמה זו כ"ש וק"ו הת"ח וכו' ואשר לוחצים הת"ח אי משום מס הא ודאי איסורא קא עבדי דעברי אדאורייתא וכו' ואם לפרוע החוב שחייבים כוללות העיר הס כי לא להזכיר דאם במס המלך הם פטורים כ"ש בחובות וכו' ולא ת"ח בלבד יכול למחות אלא אפי' שאר אנשים יכולים למחות. אלא דמעיקרא כשתקנו גאבילה זו היה מעט מזער כדי שיהיו כל בני העיר זוכים בסיוע הצדקות לא כן אח"כ שהוסיפו וכו' וכ"ש דהם נוטלים גאבילה מהת"ח ונוטלים פרס מהצבור דגם הוא צריך לאותו דבר. ואפי' אם גאבילה זו נעשית בהסכמה וחרם אין החרם חל דאין נשבעין לעבור על המצות וכו' והת"ח שנוטלים פרס לית דינא ול"ד לחייב להם אפי' ש"פ ליתן כיון דגם הם צריכים לאותו דבר היאך יתכן ליתן להם מצד אחד ולחזור וליקח מהם מצד אחר וחיובא רמייא לכל בני העיר להחזיר להם מה שנטלו כבר כי גזל הוא בידם עש"ב. דמבואר יוצא לפי"ד הרבנים הנ"ל דאין יכולים היחידים פורעי המס לתקן גאבילה כלל דדב"ז הוא נגד ד"ת וגזל ממש הוא בידם ואי"צ להאריך עוד בזה. ועם דהיחידים טוענים דמחמת עול המס הכבד אין יכולת בידם לפרוע חדשים גם ישנים והם חוששים לשמא יכנס בלב השררה יר"ה שנאה עליהם ויהיה להם איזה הפסד ח"ו עד שמחמת זה מוכרחים הם לתקן הגאבילה על הבשר שיהיה צד היתר בדבר יקחו ממנה הרביע ללמוד תשב"ר וגם יחזירו להת"ח כנגד מה שנותנים בהגאבילה בקניתם הבשר והנשאר ממנה יפרעו בעד המם ובזה יקל קצת עול המס מעליהם. גם זאת הטענה כפי האמור בדברי הרבנים ז"ל והובאו קצת מדבריהם לעיל אין בה ממש וה"ה כמבואר דאפי' שתהיה הגאבילה נתקנת כולה ממש לת"ת ולצדקות מאחר דזה דבר חדש אשר לא היה מנהג זה בעירנו כלל ובתקונה הוי רו"ל ופסי"ל אפי' יחיד יכיל לעכב וצריך שתהיה ברצון הכל יחד עשיר ואביון קטנים וגדולים ואפי' בעיר שהיה בה תקון הגאבילה לת"ת ולצדקות כמה מהדוחק שנדחקו הפוס' ז"ל לתת קצת טעם וסמך לתקונה בזמן העבר שנעשית על צד ההיתר עיין בס' חוקות החיים סיצ"א שהאריך כדי לתת טעמים לזה ע"ש. מכ"ש אם רוצים לתקנה מחדש בעיר שלא היתה בה לעולמים אפי' שתהיה כולה לצדקה כמה צווחות צווחו קמאי דאין זו צדקה אלא צעקה מצד העניים ואל' ויתומים ות"ח כיעו"ש בדבריהם. מכ"ש וק"ו בנ"ד דמה שהיחידים רוצים בתיקונה היא עיקרה למשא מ"ו וכדי למצוא צד היתר רוצים לקחת ממנה מעט מזער לסיוע לימוד תשב"ר דודאי הגמור אין מי שיורה היתר בזה מצד גזל העניים ויתו' ואל' וגם מצד הת"ח אשר הם כעת נמצאים דלים ואומללים ותלו בהו טפלי ואין חונן ואין מרחם והם בעירום ובחוסר כל ובזה הם באים להוסיף צער על צערם ויגון על יגונם ולא מן השם הוא זה. ומה שאומרי' שהם מחזירים להת"ח כשיעור מה שנותנים בהגאבילה לשנה מלבד דזה לא מעלה ולא מוריד כמ"ש המט"ש ז"ל דכיון דהם צריכי' לאותו דבר היאך יתכן ליתן להם מצד א' ולחזור וכו' וכנ"ל. עוד בה דאיכא חששא גדולה דהגם שיקיימו מצות השבת גזילה באיזה שנים מועטים שוב אח"כ במשך הזמן יחזרו בהם מלהשיב ותהיה חטאת הגאבילה נקבעת וחזרת הגזילה נגרעת ועל כל אלין דהוו אין דעתם נוחה בתיקון הגאבילה כלל. ומה גם אפי' שיעמדו באמונתם להחזיר להת"ח בכל שנה ושנה מה יושיענו זה לגבי גזל העניים יתו' ואל' דהאיסור במקומו עומד איסור קבוע לדורות. ואעיקרא מה שהם רוצים ליקח ממנה קצת לסיוע לימוד תשב"ר ושע"ז סומכים שיהיה צד היתר בדבר. זה אינו חשוב מילי דצדקות יען אנן בדידן בעירנו זאת מלמדי תשב"ר הם לוקחים פרס מאבות הילדים כל א' וא' כפי יכולתו ולא מהכולל ובזה הוא מספיק להם כדי ללמד להילדים תורה וכתיבת לה"ק. ויען שרוצים הם ללמדם שאר לשונות וכתיבה אחרת ג"כ לכן רוצים לתקן הגאבילה ולקחת ממנה דבר מה לסיוע לזה באומרם שהוא סיוע ללימוד תשב"ר ובודאי הגמור דאין זה נקרא ת"ת ולתקן מחדש גאבילה על סמך זה. ומה שנמצא במקצת מהפוס' שהתירו הגאבילה בלקיחתה לת"ת תשב"ר ה"ד לת"ת שלהם ממש ובמקומות שהמה