שערי עזרה שיב

ההיא בחצר ובבתים והן עתה שנתרוקנה יד האח האחד ע"י שמכר חלקו לאחיו ונעשית כולה לאחיו ע"ז כתב לשון החלטה בשטר יען דהיא משמשת במקום שתי הלשונו' בלשון מכירה וגם היא להורות שנתרוקנה ידו ממנה ומאחר שכן שפיר הוי שטר מכר גמור. ומכ"ש דבנ"ד איכא בהאי שטרא שבועה והוי ס' שבועה להחמיר וכנ"ל. גם עיין בתשו' מרן באבק"ר סיצ"ד דהביא בשם תשו' הרא"ש ז"ל דלא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה היכא דנפסד לגמרי ואדרבא מצינו היכא דלפי משמעות השטר נראה שהוא פסול אנו משנים אותו ממש מעוותו כדי להכשיר אותו דתניא שטר שזמנו כתוב בשבת וכו' אלמא תולין מספיקא להכשיר ע"כ והביא ראיה מדבריו לנדונו להכשיר. גם בסיצ"ח בשטר מתנה דאית ביה ג' ערעורים מכח הדין לבטל המתנה וכתב בדבר שהשטר בטל לגמרי ל"א ואדרבא מעמידין שטר על חזקתו והבא לפוסלו עליו הראיה ושכ"כ להקת הפוס' וגם הנ"י בפ' ג"פ דלא אמרי' יד בעה"ש עה"ת אלא בל' שיש בו שתי משמעיות וכו' אבל לפסול את השטר ולומר שעשאוהו שלא כדין לא וכו' והעמד שטר על חזקתו והבא לפוסלו עליו הראיה. ועוד שכתוב בשטר דלא כאסמכתא וכו' ודלא וכו' וכתבו המפר' שנהגו לכתוב כן כדי שכל לשון מסופק יהא ידו עה"ע והאריך שם לקיים השטר ההוא עפי"ז עש"ב. וכ"כ ג"כ בסיפ"ג ע"ש. גם ה' דב"ש סיל"ב כתב דהיכא דאיכא רעותא בשטר אם הוא בטל מעיקרו בה כל טצדיקי דמצינן למיעבד להעמיד שטרא אחזקתיה עבדינן כההיא דשטר שזמנו בשבת וכו' א"כ בשטר מתנה זו אפי' שהלשון קצת מגומגם חל עלינו חובת ביאו"ר לקיימו וכו' ע"ש. ועם דה' משאת משה חיו"ד סיט"ז ומכתם לדוד חח"מ סיט"ו האריכו למעניתם והביאו חולקים בזה ע"ש. מ"מ לא מגרע לדידן דבתריה דמרן ז"ל גרירן ואיהו פסק בש"ע ובתשו' כן דנ"מ לנ"ד דשפיר מפרשינן לשון החלטה שהיא לשון מכירה ובזה מתקיים השטר ומכ"ש דאיכא ת"כ וש"ח בדבר וכנ"ל. גם דכתוב בשטר דלא כאסמכתא וכו' וכ' מרן בתשו' דזה מועיל שכל לשון מסופק יהא ידו עה"ע וכנז"ל וכ"פ בש"ע סימ"ב ועיין בהש"ך סיס"א סק"ט ובני שמואל סי"כ ול"א וכרם חמר חח"מ סיקפ"ט בענין שט"ע שמת הלוה ורוצה המלוה לגבות קו"פ ע"ש. ועיין בס' דב"מ ח"ב סיפ"א בשטר שיש בו איזה רעותות וכתוב בו כתחז"ל ואחריות וחו"ח אי מהנו תיבות אלו לתקן הלשון ע"ש ומור"ם ז"ל בסיס"א ס"ה פסק דאם כתוב הוו עע"ג וכתבו בכל לשון ש"ז ויפו"ך וכו' ובסוף כתוב ואחריות וחו"ח וכו' זה הלשון מועיל אפי' אם לא נכתב השטר כראוי ע"כ והכנה"ג סיר"ג הגה"ט אומ"ח הביא מחלוקת בזה. ועיין במשכה"ר מער' ל' או"ג שהאריך בכ"ז ומסיק דגם לדעת מרן בש"ע דאי כתיב כתחז"ל וכחו"ח מהני וסמך אמ"ש בסירמ"א גבי משפטי התנאים עש"ב. אחר עלות כל האמור ומדובר קנה הלוקח ק"ג ולא מצי המוכר לחזו"ב הנלע"ד כתבתי וצויי"מ וימ"ן לשוני ע"ט ס"ט: סימן ל"ז

מענין כוללות עירנו מתא דמשק יע"א דבזמנים האלו עלה המס של חילוף אנשי חיל עליהם בשנה עד ק"ל אלף גרוש והשררה יר"ה תובעים זה הסך מהכולל והכולל מחלקים אותו על כל א' וא' כפי ערכו וגובים אותו מהם ומזה זמן כמה שנים רצו איזה יחידים מפורעי המס להקל מעליהם ולתקן גאבילה מחדש על הבשר לכל אוק'א גרוש אחד ומע' הת"ח יצ"ו קמו כנגדם ומנעום מלעשות דב"ז שיש בו הפסד לת"ח ועניים ויתומים ואלמנות יצ"ו שלא מן השם הוא זה להקל מעליהם ולהעמיס על הנז"ל שאינם חייבים בפריעת המס ולעשות תיקון גאבילה מחדש אשר לא היה נהוג בעירנו יע"א כלל ודבר חדש כזה דאית ביה גזל רבים אין יכולת בידם לתקן דהו"ל כמתנים על הגזל וכבר ספרי הפוס' מלאים מזה וצוחו קמאי ובתראי מענין תיקון הגאבילה דהוי גזל גמור ואפי' יחיד יכול לעכב ועל כן נמנעו מעשית הגאבילה ומחלקין סך המס עליהם כל א' כפי ערכו ויש מהיחידים שהיו פורעים כל הסך שהטילו עליהם ויש מהם שהיו מחסרים בפרעון למחצה לשליש ולרביע עד שבמשך כמה שנים עד היום נשארו אנשי כוללות עירנו חייבים למלך יר"ה סך גדול כמו שש מאות אלף גרוש מלבד הסך הקצוב לכל שנה ושנה וגם מחדש ניתוסף ג"כ על סך הקצוב כפי מנין הנפשות וכאשר ראו כן איזה אנשים מהיחידים פורעי המס גודל החובות והמס חדשים גם ישנים שהשתרגו עלו על הצבור חזרו עוד הפעם ונתעוררו לתקן גאבילה מחדש על הבשר להקל מעליהם. וחזרו מע' הת"ח יצ"ו ועמדו כנגדם שאין להם יכולת כפי הדין לעשות ולתקן דבר חדש כזה בעירנו אשר לא היה לעולמים ויש בו גזל רבים. וע"ז טענו היחידים יצ"ו שגם הם אינם רוצים לעשות דבר נגד הדין אך אמנם אם איתא דיש איסור בדבר דיש בו גזל רבים איך באיזה מקומות מערי ישראל נהוג ביניהם תיקון הגאבילה עד היום הזה. והת"ח יצ"ו תשובתם היא דהמקו' ההם היא נהוגה ביניהם משנים קדמוניות ומסתמא אנו אומרים דבשעה שתקנו הגאבילה עליהם כולם יחד עשיר ואביון יתו' ואל' מדעת כולם נעשית ועפ"י הדין נתקנה כמ"ש ה' זכו"ל אביגדור ז"ל בסיט"ו בשם הפוס' ע"ש. משא"כ עכשיו בנ"ד שאפי' היחידים פורעי המס בעצמם יש מהם שהם רוצים בתיקון הגאבילה ויש מהם שאין רוצים ואפי' שיהיו מרוצים כל היחידים בתיקונה מאחר דהת"ח והעניים והאל' אינם רוצים בתיקונה לאו כ"כ היחידים לתקן דבר חדש כזה להקל מעליהם ולהעמיס על אחרים הפטורים ממשא מ"ו והוא גזל רבים אשר לא ניתן להשבון ונודע מ"ש מוהרח"א ז"ל בס' חנ"א ע"ע כזה דאין להם לעשותו לעבור על ד"ת דהשי"ת יריב ריבם וקבע אק"נ שגזל עניים אינו ניתן בהישבון רק בנפשות ב"מ ע"ש. ומה גם דאעיקרא תיקון הגאבילה הנהוגה באיזה מקומות מערי"ש היא היתה לתת ומצות וצדקות דוקא דאדעתא דהכי שקיימו וקבלו עליהם הנמצאים באותה העת ולא למשא מ"ו ח"ו כלל דזה לא ניתן ליאמר כלל כאשר כ"ז מפורש יוצא בספרי דב"ר ויש בדבר כמה חרמות ונדויים ואלות ושמתות עיין בס' זכו"ל שם דהביא בשם הכר"ש חח"מ סוספ"ד מה שהגזים מאוד בזה והסכמת מוהר"ש אמארליו ומוהריק"ו ז"ל בנח"ש לביטול הגאבילה על הבשר והזכו"ל שם הוסיף על השמועה ביתר שאת לבטל טענות המתעצמים בתיקונה והפיל דבריהם ארצה כיעוש"ב אי"צ להעתיקם לך נא ראה. גם ה' דברי מרדכי קריספין ז"ל חח"מ סיי"א בעיר פליבי שהיתה מקודם גאבילה על הבשר זוז אחד לאוק'א ורצו להוסיף עוד מחדש לצורך הוצאות והטלת המס וע"ז צעקו העניים במרה שהביא שם דב"י הכר"ש ז"ל ודברי מוהרמ"ז ז"ל במה שקם לנגדם בגירי דמרזפתא ופולסי דנורא וגזר אומר בכח האלות וקללות שלא יהיה בעירם מין גאבילה זולת מה שהיתה מקודם לת"ת דוקא וגם מוהר"ש פרימו ז"ל קם כמוהו בכח נח"ש לבטל הגאבילה ומוהר"ן רוזלייו ומוהר"א פרחייא ורבני קוסטא ז"ל הורו לצדקה לאסור איסר ולבטל הגאבילה מן העולם וגם מוהרש"א ומוהריק"ו