שערי עזרה שט

רבנן וכמו שכס"ל לכמה פוס'. שו"ר להמשכה"ר מער' מ' או"ק דאחר שהאריך להוכיח דאין חילוק בין אמר המוכר לאמר הלוקח והק' על הדרישה שהוליד מחלוקת חדשה וכו' עוד הביא דברי הב"ח ז"ל דצריך שיהיה החפץ בעין וכתב עליו דמלשון הסמ"ע והלח"מ וגם מלשון מוהרי"ן מיגאש ז"ל שהבי"ד העצ"י נר' דל"ב שתהיה הפרה בעין ממש עש"ב. וה' חוט המשולש סי"כ כתב כהב"ח ז"ל והמט"ש סיקצ"ט הגה"ט או"א כתב דדברי הב"ח הם כרש"י ז"ל אבל להרי"ף והרמב"ם דאפי' עבר זמן א"כ אפי' אין החפץ בעין. ושם באו"ב הבי"ד המחנ"א הנ"ל וכתב דאף שדין זה מבואר בטור והרמב"ם אפי' לא התנה לתת המעות מיד כונת הרב דכיון דבדין זה פליגי עליה מההיא דפ"ק דקידושין ואוקי לה בדאמ"ל בהנאת מחי' א"כ משכח"ל דאפי' לא אמ"ל הכי כיון דהתנה לו לתת מיד כ"ע מודו בהא ע"כ. ואחהמ"ר דבריו תמוהים דהא המחנ"א שם אחר שכתב כן סיים וכתב וז"ל הן אמת דצריך להבין לפי"ז אמאי הוצרכו לפרש דסוגין דאיירי בהנאת מחי' ע"כ. דנר' מדבריו דלא ברירא ליה מילתא דמודו הם היכא דהתנה דקנה. ואיך כתב הוא דכונתו דכ"ע מודו בהא. ובסוף לשונו שם אינו מובן ונר' שיש בו ט"ס כיעו"ש

ועיין בש"ע סיקצ"ה סע"י שכירות ומשכונה אי"נ במלוה. וכ' מור"ם ז"ל משום דהויין כמכר ואי"ק במלוה אפי' בתורת כסף וע"ל סיר"ד ס"י ע"כ. וכ' הסמ"ע סקכ"א אי"נ במלוה משום דשכירות ליומיה ממכר הוא ודין מכר יש לו ולקמן בסיר"ד כתב הטור והמחבר ס"י מי שי"ל חוב וכו' דאין קנינו קנין. ומשכונא דכתב המחבר כאן ר"ל שהלוה על קרקע להיותה ממושכן בידו ולאכול פי' בנכיתא עד שיחזור לו מעותיו או עד זמן קצוב דמשכונא כזו י"ל דין שכירות ומכר ע"כ. ועיין בסי"ס סעט"ז דאם משכן לו קרקע בחוב שהי"ל עליו וכתב לו שטר ובקנין זכה במשכונה. וכ' הסמ"ע סקכ"א דאע"ג דבהלואה אי"ק גוף הקרקע כמ"ש בסיר"ד מ"מ כאן קנה במשכונה אפי' כבר הוציא המעות כיון שלא בא לקנות גוף הקרקע אלא לאכול הפי' ממנה עד שיתן לו דמיו וכו'. ובסקכ"ב שם שטר בקנין ר"ל שכתב לו שטר קנין ולאפוקי שטר ראיה ובשטר לחוד אי"ק עד שיתן דמי הקניה וכו' משו"ה הוצרך לכתוב דאפי"ה זכה בזה במשכונה דאילו עשה לו ק"ס בפ"ע פשיטא דקנה ואפי' גוף השדה קנה וכו' ע"ש והש"ך הביא קצור דברי הסמ"ע דקנין ל"ד דאפי' לא עשה לו קנין בפ"ע דינא הכי סמ"ע. ויש בו ט"ס וצ"ל לא עשה לו אלא קנין בפ"ע ד"ה. וה' בית אברהם שם הבי"ד ופליג עליהם דתרתי בעי שטר וקנין גם המט"ש שם בהגה"ט אוז"ן כתב דיותר יש לדקדק במ"ש בשטר ובקנין דאי כדבריו ז"ל הול"ל בשטר קנין ומדכתב ובקנין משמע דלא סגי בשטר לחוד והכי נר' בהדייא דברי בעה"ת ז"ל שהביא מרן ועיין ב"א סי"ו דהכריח דתרתי בעי ע"כ. ועיין בהג"ת על שס"ד ח"ג שכן מבין בבעה"ת דתרתי קאמר שטר וקנין ודין הטור הוא כדברי בעה"ת כמ"ש מב"י ז"ל להסכים דבריו עמו והי"ל להמט"ש להביא סייעתא לדבריו מדברי הג"ת ז"ל. ומרן בב"י אחר שהבי"ד בעה"ת כתב ע"ד הטור וז"ל ואם באנו להסכים דברי רבי' עם דברי בעה"ת צ"ל שמש"ר שהרי נשתעבד לו בחובו בשביל הודאה שהודה שלוה ממנו ק' לא בשביל הודאה גרידא קאמר אלא משום דהקנה בקנין ושטר. ואם נפשך לומר דבשביל הודאה גרידתא קאמר אסיפא דלישנא סמיך שאין קנין המשכונא לגוף הקרקע וכו' ע"כ. וכונת דבריו מבוארים דאם באנו להסכים דבריו לדברי בעה"ת הראשונים צ"ל דמאי דמשתעבד הוא משום דהקנה בקנין ושטר ולא משתעבד בהודאה לחודה. ואם נפשך לומר דבשביל הודאה גרידתא קאמר דמשתעבד ויהיו דבריו מוסכמים עם הבעה"ת צ"ל דמ"ש דזכה במשכונה אסיפא דלישנא סמיך שהטעם שזוכה הוא משום שאין קנין המשכונה לגוף הקרקע וכו' ובזה יהיו דבריו מוסכמים עם דברי בעה"ת דכתב בסיף ועוד דאין לנו לדקדק אם קנה המשכונה אם לאו שהרי מ"מ שיעבוד חובו קיים ואין קנין המשכונה מועיל אלא לאכילת פי' בלבד ע"כ. והב"ח ז"ל כתב דהב"י האריך בפי' דברי רבי' וכתב לפרש דמ"ש ואין קנין המשכונה וכו' הוי כמו ועוד שאין קנין המשכונה וכו' ולא נהירא דפשוט הוא דאי"כ חדא ועוד אלא כולה חדא הוא כדפי' ודוק היטב עכ"ד. ואחהמ"ר אני אומר דמב"י ז"ל לא נתכוון לזה לומר שהיא חדא ועוד וכו' אלא כונת דבריו כדפרישית ומה שפי' הב"ח הוא מה שפי' הב"י ז"ל במ"ש ואם נפשך לומר וכו' וכונת מב"י או שיהיו מוסכמים דברי רבי' עם תחילת דברי בעה"ת דזוכה משום דהקנה בקנין ושטר. או שיהיו מוסכמים עם סוף דברי בעה"ת דבהודאה לבד סגי דאין קנין המשכו' לגוף הקרקע אלא לפי'

ומאי דתמיהא לי בדברי הסמ"ע בסקכ"א דכתב משכונה אי"נ במלוה ר"ל שתהיה ממושכנת בידו לאכול פי' עד שיחזיר לו מעותיו אי"נ במלוה דמשכונה כזו י"ל דין שכירות ומכר ואי"ק לאכול פי'. ואילו לפי פי' מב"י ז"ל להסכים דברי הטור עם סוף דברי בעה"ת אפי' בהודאה גרידתא בלי קנין ושטר מהני לאכילת פי' וכנז"ל. וראיתי להמט"ש בסיקצ"ה הגב"י אוכ"ד דהוק"ל שם מדברי הטור דסי"ס ומדברי בעה"ת דשפיר זוכה לאכילת פי' ושכ"ר לה' חוט המשולש סיח"י דנרגש מזה ויצא לחלק דההיא מיירי שהיה בקנין ושטר ואמטו להכי זכה במשכו'. והוא ז"ל הוק"ל מסו"ד בעה"ת וכתב דאחר ההשקפה הכונה הוי דאם אין הקנין ושטר יועיל לגוף המשכו' דאי"נ בלתי נתינת דמים הא מיהא כיון דהוי לאכילת פי' קני אבל עכ"פ היינו בשטר קנין דכתב לו ע"כ. ועיניך תראינה דזה אינו מיושב עם סו"ד מב"י ז"ל שכתב ואם נפשך לומר וכו' דמבואר שמפרש בדבריו דאפי' בלא שטר וקנין אלא בהודאה גרידא קני לאכילת פי' וכנ"ל ועדין קשה. ולגבי אם הקנין ושטר מועיל לקנות גוף המשכו' לאו מילתא פסיקתא היא דאינו מועיל שהרי בהרמב"ם פ"ז מה' מכירה ה"ד דפסק דמכר בחוב קנה כתב הה"מ ז"ל דהאח' ז"ל פליגי עליו ושיטתם עיקר ומ"מ אם כתב לו את השטר קנה בשטר דהו"ל כמתנה וכ"כ ז"ל ע"כ והמש"ל ז"ל שם הבי"ד בעה"ת שס"ד ח"ג שכתב והיכא דלוה ראובן משמעון ק' ואח"ז כתב לו בשטר וקנין וכו' ותמה עליו דע"כ לא אמרי' דבשטר ל"ק עד שיתן הדמים אלא היכא דלא נתן דמים כלל משום דלא סמכא דעתיה דמוכר עד שיתן הדמים. אבל היכא דמכר הקרקע בחוב נהי דלא מהני הנך דמי משום קנין דמלוה להוצאה ניתנה אבל היכא דכתב לו את השטר פשיטא דקנה דהכא ליכא למימר דלא ס"ד דמוכר וכ"כ הרשב"א בתשו' הביאה מרן סו"ס קצ"א וכן מתבאר מדברי הה"מ בפרקין וכמ"ש הפ"מ ח"א סיס"ו ע"כ. אבל מתשו' מוהרשד"ם ז"ל חח"מ סישנ"ב נר' דס"ל דאפי' כתב לו שטר מכר אי"ק דבפלוגתא מתנייא וכו' ע"ש. ומאי דהוקשה לי עליו דאיך בתחילה הביא דברי הה"מ ז"ל דפ"ז הנ"ל מה שהביא בשם הירוש' ואח"כ העלים עין מסוף לשונו דקאמר דאם כתב לו את השטר קנה בשטר ושכ"כ ז"ל כבר ראיתי להמט"ש בסיר"ד הגה"ט א"ו שהביא בשם רבני הפוס' שהוק"ל ע"ד עש"ב. גם מדברי הב"ח ז"ל בסי"ס במ"ש ע"ד הטור ומב"י ז"ל שם נר' מריהטת לשונו דגם בשטר ל"ק וכנ"ר מדברי