שערי עזרה שז

לא מהני דקנין אחרון פי' קנין ראשון הוא ובס' אדר"א קובו ז"ל סיכ"ג והקשה דמדברי מוהריב"ל ח"ד סיכ"ה נר' דס"ל דחשיב כב' קנינים ונ"ט לדבר וכו' ע"ש ובתשו' מוהר"ם אלשיך ז"ל סיפ"ז ומוהרש"ג בתשו' פרמ"א ח"א סי"ד וששו"ר שהאריך בזה המט"ש סיקצ"ה הגב"י אוס"ג ע"ש ע"כ. וע"ע במט"ש ח"ג בשו"ת סי"ז דכתב דב' קנינין כנ"ל אי מהני לאין מטבע נקנה בחליפין מידי פלוגתא ל"נ ע"ש. ועיין בס' לב מבין בה' מכירה פ"ג דהאריך בהא דקרקע אי"נ אג"ק. גם בס' נוכח השלחן סוסח"י האריך בזה ובדין ב' קנינין ע"ש. ונר' דנעלם מינייהו מלכי תשו' מרן באבק"ר הנ"ל כיעו"ש: סימן ל"ה

בש"ע סיקע"ו סמ"ח במור"ם ז"ל בהגהה מי ששולח לחבירו בעסקיו ונתפש י"א דאם הלך בשבילו בחנם חייב לפדותו דהו"ל עליו כשואל שחייב באונסין. מרדכי פ' האומנין והג"ש. וי"ח תשו' הרמב"ן סי"ב ומוהריק"ו שוקל"א. והכנה"ג בסיקפ"ח הגב"י או' הביא דברי מור"ם ותמה עליו דמוהריק"ו הטיל שלום בין הרמב"ן ומוהר"ם וכתב דלא חייב מוהר"ם אלא באונס הגוף אבל באונס ממון לא חייב מוהר"ם ע"ש. ונר' דכונתו להק' עליו דאיך רשם על י"ח תשו' הרמב"ן ומוהריק"ו דהרי מוהריק"ו הטיל שלום וכו' וכפי"ד מוהריק"ו בהיזק הגוף גם הרמב"ן מחייב ואיך כתב על י"ח דפוטרין תשו' הרמב"ן ומוהריק"ו ומהראוי הוא דהו"ל להקשות סדר קושייתו בהיפך דמוהריק"ו שם הטיל שלום בין הרמב"ן ומוהר"ם ושגם הרמב"ן דפטר לא פטר כ"א בנזקי ממון אבל בנזקי הגוף גם הוא ז"ל מודה דחייב וכיון שכן איך רשם על הי"ח דפוטרין בנזקי הגוף לתשו' הרמב"ן ומוהריק"ו. ואעיקרא מ"ש דמוהריק"ו הטיל שלום ביניהם. עיין בדברי מוהריק"ו שם שאין נר' דבריו להטיל ש' ביניהם כ"א שנדונו שם שהוא בהיזק ממון ורצה לפטור המשלח הביא בתחי' דברי הרמב"ן ולמד ממנו לפטור. וכתב דיש לדקדק כן מדברי מוהר"ם לפוטרו והביא דבריו דחייב האב לפדות בנו וכתב דמשמע דדוקא משום שהוא בחנם חייב מוהר"ם הא אי הוה בשכר פשיטא דלא היה מחייב מוהר"ם האב. וכתב עוד דכן נמי משמע דדוקא בפדיון גופו איכ"ל דחייב האב משא"כ באונס ממון לא היה מחייב מוהר"ם האב ואפי' בפדיון הגוף כתב מוהר"ם דצ"ע אם חייב האב לפדותו זת"ד ע"ש. וא"כ י"ל דמ"ש מוהריק"ו לחלק בין נזקי הגוף לנזקי ממון ה"ד בדעת מוהר"ם. אבל בדעת הרמב"ן לא אתבריר שכן הוא ונוכ"ל דל"ש נזקי הגוף לנזקי ממון דבאיזה אופן ס"ל דפטור. ובהכי מתישבין דברי מור"ם שציין על הי"ח דפוטרין להרמב"ן בתשו' דר"ל דפוטר בכל גוונא דסתמא קאמר. וציין ע"ד מוהריק"ו שחילק בדעת מוהר"ם בין נזקי הגוף לנזקי ממון משא"כ בדעת הרמב"ן לא חילק כלל ויש לנו לומר דס"ל דדעת הרמב"ן לפטור בכל גוונא. ובדרך זה מתישבים דברי הסמ"ע ע"נ. ועיין דגם הכנה"ג אחר שהק' שם ג"כ ע"ד הסמ"ע נכנס בדרך זו בריש עמוד ד' וישב דברי המפה והסמ"ע. ושם בשיטה י"א יש ט"ס הניכר וכצ"ל בסיקע"ו דעסיק דנתפס גופו דחייב מוהר"ם רשם ע"ז די"ח והוא הרמב"ן ומוהריק"ו והיינו דלא חילק כ"א בדעת מוהר"ם אבל בסוס"ז וכו' והוק"ל ע"ז והוצרך לידחק ע"ש. וק"ל בדבריו שם שכתב ומ"ש הרשב"א דאין המשלח חייב בתשלום נזק השליח התם שאני דהוי היזק ממונו אבל היזק גופו הא ודאי חייב לפדותו ושכ"כ מוהריק"ו שוקל"א ושכ"כ הסמ"ע לענין אחר כתבתי דבריו לעיל או"ה עכ"ד. דאחד הרואה שם באו"ה שהבי"ד הסמ"ע ע"ד הגהות מרדכי דמחייב המשלח דכתב דל"פ אלא בנתפס גופו אבל נזק ממונו לכ"ע פטור ע"כ. הרי דשם כתב בשם הסמ"ע בדעת הרשב"א דס"ל דאפי' בהיזק גופו פטור ושבזה פליגי הרשב"א והגמ"ר. ומ"ש שכ"כ הסמ"ע לענין אחר היינו דהגם שחילוק זה בין נזקי הגוף לנזקי ממון הוא עיקרו ממוהריק"ו ז"ל כתבו הסמ"ע ע"ד מור"ם ששינה ממקום למקום דבמקום א' הביא פלוגתא ובמקו"א לא הביא הפלוגתא כתב זה החילוק לתרץ דבריו. גם ק"ל ע"ד הכנה"ג דכתב כאן ע"ד הרשב"א דס"ל דבהיזק גופו חייב דאיך יתיישבו דבריו עם מ"ש שם באו"ט בשם מוהרח"ש שהוב"ד במשפ"ץ דהא דפטר הרשב"א ה"ד כשבא הנזק בממון השליח או בגופו. הרי גם בהיזק גופו סבר דפטר הרשב"א נגד דבריו שבכאן. ומוסכמים הם עם דברי הסמ"ע שכתבם באו"ה ושם ג"כ ציין על דבריו שהביא באו"ט. באופן שדבריו שבאו"ה וט' נראים שהם היפך דבריו שבא"ו וצ"י

וראיתי בהש"ך ז"ל בסיקע"ו סקנ"ז דכתב ועיין בתשו' מבי"ט סיקנ"ו דקע"ב וצ"ע ע"כ. ולע"ד דכונתו היא דשם בתחי' הביא דברי הרשב"א במיוחסות סי' כ' והגמ"ר וכתב דהרשב"א דפטר המשלח היינו כשהוזק השליח שלא מחמת המשלח ולא מסיבתו וכו' ורצה להשוות דברי הגמ"ר עם דברי הרשב"א דמאי דפטר הרשב"א היינו כשלא היה מחמתו של המשלח ובנדונו שם דהיתה מחמתו חייב המשלח. וע"ז מקשה על המבי"ט דדבריו צ"ע דמבואר בדברי הרשב"א שם דאפי' הגיע נזק לשליח בגרמת המשלח עכ"ז פטור דכתב שם וז"ל ואפי' תאמר שבגרם שליחות הגיעו נזק גרמא בנזק הוא ופטור. הרי דס"ל להרשב"א דאפי' הגיע נזק בסיבת המשלח פטור היפך דבריו והניח בצ"ע זה נ"ל בכונת דבריו. והכנה"ג סיקפ"ח הגב"י או"ד ציין ע"ד המבי"ט הנ"ל ובח"א סיקכ"ג וקכ"ד שחילק ע"ד הרשב"א דה"ד שהגיע נזק מחמת השליחות לא מחמת המשלח עצמו וכו' אבל אם תבעו מהשליח בעד המשלח חייב המשלח ושהם דברים נכונים בטעם ע"ש. ונר' מדבריו דבזה החילוק מתישבת קושית הש"ך שהק' עליו דבהגיע נזק מחמת המשלח עצמו מחייב הרשב"א להמשלח. וה' דברי יוסף אירגאס ז"ל בס"ו הביא חילוק המבי"ט והק' עליו דאין נר' כן דעת הרשב"א ושכל דבריו הם צ"ע כמ"ש הש"ך בסיקע"ו זת"ד ע"ש. והיתה העלמ"ה מעי"ק דברי הכנה"ג במה שהבי"ד המבי"ט הנ"ל וכתב שהם דברים נכונים בטעמם דלא זכר שר דבריו כלל וכבר כתבתי לעיל דנר' מדבריו דבחי"ז מתישבת שפיר קושית הש"ך ז"ל. וכל ישר הולך ישפוט בצדק דיש שינוי בדברים בין אם יאמר דהנזק בא מחמת השליחות לבין אם יאמר דהנזק בא מחמת המשלח דשנא זה מזה וחילוק המבי"ט בדברי הרמב"ן חילוק דמסתבר הוא ובהכי מתישב שפיר

ומוהריט"א ז"ל בס' שמיו"ט סיח"י הביא דברי הרשב"א ודברי הסמ"ע מ"ש ע"ד מור"ם דנר' דבהוזק השליח בממון דפטור המשלח והביא חילוק המבי"ט הנ"ל דאם ההיזק בא מחמת המשלח חייב גם דהוי השליח בשכר. וכתב דגם דברי מוהרח"ש שבמשפ"ץ י"ל דאינו חולק עם המבי"ט והביא ג"כ דדברי הפ"מ ח"ב סיט"ז הם מוסכמים לדברי המבי"ט ועפי"ז חייב בנדונו להמשלח במה שהוזק השליח בממונו ע"ש ושם בסי"ט תשו' מוהר"ש לנייאדו ז"ל שדי נרגא בהשואה שהשוה דברי מוהרח"ש לדברי המבי"ט והביא תשו' הרא"ש כלל ע"ט ודברי מוהר"ם דדבריהם נגד דברי המבי"ט והפ"מ גם הביא לדברי הכנה"ג דהשביח לדברי המבי"ט וכתב דלכולהו אית להו פירכא מדברי הרא"ש גם הק'