עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשערי עזרה

שערי עזרה רצג

Shaarei Ezra 293 · שערי עזרה · free full Hebrew text

Open in the reader →

אזי אהיה להם לסניף בעלמא ואם אין והיו דברי כלא היו תזרם ורוח תשאם כ"ד איש צעיר מתאבק בעפ"ר ותלמידיהן: הצעיר עזרא טראב הכהן ס"ט

אחז"ר ראיתי בס' דרכי הים דקס"ב דכתב שם דהתוס' כבר דחו ס' רשב"ם ולזה הסכים מרן ב"י ז"ל בח"מ סירע"ח סי"ד. גם שם בדקי"ז ע"ג יצא לחלק דלא אמרו הפוס' דבדבר שאינו מסוים ומבורר דל"ק אלא שהקנין הוא על הדבר עצמו שאינו מבורר. אבל באומר בית בביתי אני מוכר לך וכן עבד מעבדי אני מוכר לך שלא אמר בית בביתי קנוי לך או מכור לך אלא אני מוכר לך שהוא לשון חיוב שמתחייב המוכר למכור ולא חל הקנין על הדבר עצמו אלא על גוף המוכר שנתחייב למכור ככה"ג אזלי ומודו שקנה הלוקח אפי' שהדבר אינו מבורר דומיא דמתחייב בדשלב"ל דבלשון חיוב מהני עכ"ד ע"ש. גם עיין בס' משאת משה חח"מ סיס"ו דקע"א דהביא דמוהרש"ך ז"ל בנוספות סיכ"ז חשש להא מילתא דהו"ל מוכר דבר שאי"מ ומבורר והמ"מ ז"ל דחה זה מכח דברי הרא"ש ז"ל דכלל צ"ט ס"ג וכתב דכזה ראה ויתר ה"ה מוהרא"ש ז"ל בתשו' סקכ"א דאין בזה משום ברירה עש"ב

זאת מן המודיעי"ת כי שלחתי את פס"ד הנ"ל לעה"ק ירושלם תובב"א ליד מר דיינא רבא כבוד מע' הרב המופלא וכבוד ה' מלא ח"ק כמוהר"ר דוד בן שמעון יצ"ו ובקשתי מאת פני עליון מעכ"ת להודיעני דעתו הרחבה אם ישרה תשובתי בעיניו ולפי רוב הענוה שרטט וכתב ע"ג הקונ' בכתב ידו ממש. יה"ק על העליונה וז"ל אות באות

ראיתי את השאלה על אודות אם השותף בקרקע יכול"ח קו"ח. ואת אשר נגזר עליה מאת רב אחאי גאון מע' הרב הפוסק נר"ו המקום יהיה בעזר'ו ושמרו. וראיתי אשר העמיק והרחיב בצדדין וצדי צדדין בפלפולא אריכתא וברוח מבינתו זו הלכה העלה דיכול למכור השותף חלקו קו"ח ולפי רוב הענוה פנה אל האזוב אשר בקיר לחוות דעתי בענין זה. ואען ואומר יפה דן יפה זיכה יפה הורה וכבר דב"ז בא מפורש לגדול הדור האחרון הרב משכה"ר ז"ל מער' המ"ם אוע"ו וז"ל ראובן ושמעון שות' בקרקע ואין לכל אחד חלק מבורר ועמד ראובן ומכר חלקו ממכרו ממכר אעפ"י שאינו מבורר ש"ד וכן מעשים בכל יום ושלא כדעת רשב"ם ז"ל בפי"נ דקכ"ו וע"ש בתוס'. שוב מצאתי להרב"ד ז"ל בח"ה סיק"ט מהספר שהאריך בזה וזו הלכה העלה עכ"ל יעו"ש. הן אמת שיש מה לישא וליתן בדברי רב אחאי הפוסק נר"ו. אלא שלאפס הפנאי מטרדותי המשונות מכל בשר ורוח שלא יתנוני השב רוחי לא אוכל להשתעשע בדב"ק רק זה ראיתי לו להרב נר"ו בצד שרצה לקיים המכר מכיון שכתוב בשטר המכר מכירה באחריות ואייתי בידיה תשו' מרן הק' בס' אבק"ר סו"ס צ"ח וכו' וסוף דב"ק כתב דעדין יש זכות תולה למוכר לחזור בו ולומר קי"ל כהג"ת ודעי' דס"ל דליכא לחלק בהכי וכו' יכל זה הוא למקום התופסים דגל הקי"ל אזי מצי"ל קי"ל כמאן דמזכה יתי וזוכה אני במקומי. אכן אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן ז"ל ע"כ אשר יאמר כה"ז לא נטה ימו"ש גם בדבריו אשר הובאו בתשו' וכמ"ש הפוס' ז"ל עיין בס' החק"ל מ"ב חח"מ סי"ד וכו' וכו' מעתה המוכר לא מצי"ל קי"ל כלל וחייב להעמיד המכר ביד הלוקח מכח האחריות והשעבוד כנ"ל עכ"ל. והוא פלא איך נחה דעתו בזה והרי הרב מני"ר נר"ו תבריה לגזיזיה בסוף הפסק בההיא שצדד דדעת מרן בתשו' באבק"ר בסיקי"ג דשותף יכול"ח קו"ח. כתב שעדין יש פתחון פה לומר דהגם דמצינו למרן ז"ל בתשו' דשותף יכול"ח קו"ח עכ"ז ידוע שקדמה פלוגתא וכו' והמוחזק מצי"ל קי"ל וכו' והביא דברי פאר הדור הגאון עתרת החיים בס' גנזי חיים וכו' ומס' רב ברכות וכו' דכיון דאיכא פלוגתא בזה אין להוציא ממון מכח המוחזק וכו' יעו"ש. ואמאי בההיא תשו' דסי' צ"ח נחה דעתו ד"ע. אבל האמת הוא שס' ישרי לב הנד"מ אינו נמצא אצלו שהמעיין שם בח"מ אות ק' יראה דברים אמתיים שאפי' בתשו' קבלנו הוראות מרן הק' יעו"ש בראיות נכוחות. גם ראיתי לו נר"ו על ההיא דתשו' מרן דסיצ"ח הק' דברי מרן ז"ל למ"ש בס' הקצר ח"מ סי"ס ס"ו ותמה על האחרונים ז"ל שלא נתעוררו בזה וישב שם וכו'. ואנא זעירי לא ידענא דקרי לה מאי קרי לה ומה זו תמיה על האח' ז"ל שלא נתעוררו בזה. דהמעמיק בשכלו יראה שבכלל קושייתו היא קו' הג"ת שהביא הש"ך שדברי מרן בב"י מה שמביא בשם הרמב"ן הוא סותר לפסקו בקצר ומה יש הפרש בקושיא אם סותר עצמו מהתשו' לפסקו בקצר או מדברי הב"י לקצר גם שדבריו שבתשו' עדיף וכו'. ומכיון שבתירוץ הגאון ש"ך יבוא ע"ן לשניהם זהו הטעם שלא נתעוררו האח' ז"ל. ועיין בדברי האח' ז"ל שכדברי הגאון ש"ך הסכימו כמה שלמים וכן רבים וע"ע בס' פנים במשפט הנד"מ בביאורו לשם שהאריך והרחיב בפרט זה יעו"ש גם הראיה שהביא מתשו' אבק"ר סיק"ב בראובן שהי"ל ארבעה עשר קיראט ונתן לבתו שבעה קיראט וכו'. אחר המח"ר הוא מפיק ודחיק ואתי מרחיק כאשר יראה המעיין ולפי דעתי שמע' רב אחאי הפוסק נר"ו האריך במקום שהי"ל לקצר שמכל המקומות שהביא לבסוף שדעת מרן דשותף יכול למכ"ח קו"ח די והותר הוא לנדון השאלה. ואיך שיהיה הדין דין אמת ככל אשר הורה גבר מע' רב אחאי הפוסק נר"ו וכיאודה ועוד לקרא ח"ש פעה"ק ירושלם ת"ו בש"א לחדש טבת דהאי שתא בשפתי נבון תמצא חכמה לפ"ג. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר הצב"י מעט דב"ש ס"ט

הסכמת מע' הגזר והעטרה ראש גולת אריאל פאר הדור והדרו הרה"ג ראש"ל כמוהר"ר אברהם אשכנזי יצ"ו ועמו עז ותושיה רבני אלפי ישראל מע' הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמוהר"ר יש"א ברכה יצ"ו ומע' הרב המובהק ונוגה לו ברק כמוהר"ר שמ"ח גאגין יצ"ו אה"ת ומצו"ת כיר"א

אנן בדידן ראה ראינו דברי מע' הרב ועצום כהן צדק המקום יהיה בעזר'ו יצ"ו בשאלה שנשאלה מלפניו דק ואשכח סעיפים וסניפים לקיים המכר הנ"ל כדת ש"ת ואסיפא דמילתא אסיק שמעתתא אליבא דהלכתא דהמכר הנז' שריר וקיים והגם שכדי להסכים ע"ד היה ראוי לעמוד ע"כ דבריו אכן להיות שאין הפנאי מסכים עמנו היום ובפרט שכבר עמד בזה ידי"ן ואו"ע חד מינן מהח"מ מע' הרב המובהק ואח לברק מיקירי ירושת"ו הרב השמ"ח יצ"ו וברוח מבינתו סתר דברי הרב המנגד אל הפס"ד הנ"ל והסכים להלכה דהמכר הנז' שריר וקיים ודי בזה והותר כי ידעינן בגויה מומחיה ופקיע ונחית לעומקא ע"כ הבא נבוא בדרך קצרה ואל אלד'ים יעזור לנו

הנה פתח דברי ה' הפוסק יצ"ו עמד בההיא פלוגתא דהר"מ וסיעתיה דס"ל בפ"ג דזכייה דאין אדם מוכר דבר שאינו מסויים ומרן ז"ל פ' בסי' רמ"א י"א וי"ח ורצה להכריח דדעת מרן כס' י"ח דפליגי להר"מ ז"ל