שערי עזרה רעה

אבל בשטר צריך שיהיה כתוב בו. וסברת הב"ח ומוהרשד"ם והמשפ"ץ ז"ל שהביאם הם סברתם נגד פי' הב' של מב"י ופסק הש"ע וכמו שנתבאר באורך לעיל ודבריו צ"ע מ"מ לנ"ד הוא מבואר דהאי מתנתא דנעשית בעש"ג לכ"ע לא מהנייא ול"מ וכנז"ל

ועוד מלבד הרעותות הנמצאות בנ"ד הנז' דנר' דמכל חדא וחדא אית בה טעם כעיקר לבטל המתנה. עוד איכא ריעותא אחריתי ויש בה טעם לחודא לבטל המתנה בנ"ד והוא דהמתנה היא מתנת קרקע מהאב לבנו קטן ונודע מ"ש מרן בש"ע ח"מ סירל"ה ורמ"ג סט"ו וי"ט בנתנו מתנה קרקע לקטן אינו זוכה אא"כ זיכו לו ע"י אחר משום דאין יד לקטן לזכות ע"ש. ונודע הפלוגתא דאיכא בין מוהר"א מונסון ומוהרימ"ט ז"ל דמוהרימ"ט ס"ל דהעדים שקנו מיד הנותן בק"ס הם זוכים לקטן דכל ק"ס מדין זכיה והם זכו מהנותן בעדו וזכין לאדם שלב"פ. ומוהרא"מ ס"ל דאין העדים הקונים בק"ס מהנותן זוכים בעדו אלא הם נותנים הסודר למקנה בעד הקונה והמקנה הוא מזכה לקטן ולא הועילה זכייתו כלום כיון שלא היתה הזכיה ע"י אחרים עיין במוהרימ"ט ח"מ סיכ"א וכ"ב. והאח' ז"ל כתבו דמצי"ל המוחזק קי"ל כמוהרא"מ ז"ל עיין בס' דברי אמת בקונט' דס"ג ושביתת יו"ט דק"מ והרדב"מ ח"מ ח"ב סיק"ה וק"ו ומט"ש ח"ג סירמ"ג הגה"ט אוכ"ד. ועיין בס' שבט בנימין סיכ"ח דהביא מדברי מוהרימ"ט ומוהרח"ש דס"ל דמהני וכתב וכ"ז ה"ד בחיוב שנתחייב לקטן מהני מה"ט דקנין העדים אבל במתנה הרי כתב הטור דהמזכה מתנה לחבירו צריך שיאמר זכה במתנה זאת לפ' יע"ש בדברי הרב שהביא מוהרימ"ט שם וא"כ לא ידעתי מ"ש החבי"ב ז"ל בסירל"ה הגה"ט אוט"ז דקנין ל"מ במקום זכיה מוהרא"מ ז"ל אבל מורי הרב כתב דה"ד במקו"מ אבל במתנה קנין הוי כזכיה ע"ש ע"כ. וכבר ימים מקדם אנכי הדל הוק"ל ע"ד דנר' דלא הוק"ל על הכנה"ג כ"א אחר שהניח הנחתו הנ"ל שכ"כ וא"כ לא ידעתי וכו'. והאמת הוא דבלא"ה קשה עליו דאיך כתב בשם רבו חילוק זה ומוהרימ"ט ז"ל לא חילק בהכי כיעו"ש. והיותר ק"ל ע"ד בנו שם שפי' כונת אביו ז"ל דכיון דבתחילה כתב ע"ד מוהרימ"ט דה"ד בחיוב שנתחייב לקטן אבל במתנה צריך שיאמר וכו' וקנין לבד ל"מ לזה כתב שלא ידע מ"ש החבי"ב ז"ל משם רבי דבמתנה קנין הוי כזכיה דמשמע שהוא היפך ממה שהכריע הז"ל ממ"ש הטור כנז"ל עכ"ל. דדברים אלו ק"ט דנר' מדבריו דאביו ז"ל ס"ל שמוהרימ"ט כן ס"ל דבמתנה לא מהני מכח דברי הטור ומ"ש אביו ז"ל וכ"ז ה"ד בחיוב וכו' אבל במתנה וכו' כ"כ בדעת מוהרימ"ט וע"ז הק' על הכנה"ג דאיך כתב להיפך משם רבו. ודבריו הם ק"ט דאיך אפש"ל דמוהרימ"ט סל"ה דבמתנה לא הוי כזכיה דהרי נדון מוהרימ"ט הוא במתנת קרקע ושקיל וטרי בה עם מוהרא"מ ז"ל אי חשיבא מתנה ומוהרימ"ט לבסוף קיים המתנה מכח כיון דהעדים קנו ממנו בק"ס נחשב כאילו זיכה לקטן וכו' כיעו"ש. ועיין בס' פני יצחק ח"א סיכ"ה דר"ה. המתבאר הוא דמתנה לקטן ע"י עדים בק"ס בפלוגתא מתנייא אי מהנייא או לא והמוחזק מצי"ל קי"ל. והמשכה"ר מער' מ' אורפ"ד כתב דבדעת מרן אין הכרע ויתכן יסבור כמוהרימ"ט ע"ש ועיין בס' אזן אהרן מער' ק' או"ט. והגם דרבני אחרוני זמנינו יצ"ו ברוח מבינתם הכריחו כמה הכרחיות מכמה מקומות בדעת מרן ז"ל דס"ל כמוהרימ"ט ז"ל וא"כ לדידן דאזלי' בתר עקבותיו ע"כ אשר יאמר כה"ז תו א"י הנותן לומר קי"ל כמוהרא"מ ז"ל עיין באורך בזה בס"ה פני יצחק לה"ה כמוהר"י אב"א יצ"ו בח"ג סי"א מד"ן ואילך וגם בח"א בהשמטות ע"ד רי"ט כתב שם שגם הראש"ל ה"ה כמוהר"ר יש"א ברכה יצ"ו הסכים בזה שדעת מרן ז"ל כס' מוהרימ"ט ושגם תנא ירושלמאה קדמאה רש"ל ה"ה כמוהר"א אשכנזי ז"ל הסכים עמו בזה וע"ע בח"ג שם בסוה"ס עש"ב

באופן דכפי דברי רבני האח' יצ"ו בדין מתנת קרקע ע"י עדים כולם אזלי ומודו מודים דרבנן בדעת מרן ז"ל דס"ל כמוהרימ"ט ז"ל דמהנייא המתנה ותו לא מצי"ל לדידן קי"ל כמוהרא"מ ודעי' ז"ל נגד דעת מרן ז"ל דקבלנו הוראותיו. אכן ז"ד היכא שנעשית מתנת הקרקע בק"ס ע"י עדי ישראל כתחז"ל אזי י"ל כפי"ד יצ"ו דלמקומותינו דקבלנו עלינו הוראות מרן א"י המוחזק לומר קי"ל נגד דעתו והמתנה קיימת. משא"כ בגוונא דנ"ד דהמתנה היא היתה לבנו הקטן שלא ע"י עדי ישראל ובלא ק"ס כדין. כ"א היא היתה ע"י ע"ג בכתיבת נייר טאבו בעש"ג אזי לכ"ע לית בה מששא כלל ולאו שמה מתנה כלל ועיקר דמאן קא זכי ליה וע"י מי הוא הזוכה במתנה ההיא. ולכן שאר הבנים הקטנים הו"ל הם מוחזקים והבן הקטן מקבל המתנה א"י להוציא מידם דבמיתת האב נפלו כולהו נכסי קמי יתמי ועיין בס"ה פני יצחק ח"ג סי"א ד"ן דכתב דהרבה פוס' ראשו ואח' ז"ל ס"ל דהיורשים הם המוחזקים גם נגד יורש אחר הבא מכח מתנה וציין שם על מוהריב"ר והרדב"מ ז"ל חח"מ סיק"ה וק"ו וס' מזל שעה בתשו' ב' שבסוף הזכו"מ ע"ש. וכ"ז הוא היכא דבאים שאר היורשים לזכות מכח קי"ל ולכן ס"ל להפוס' ז"ל דהם הוו מוחזקים גם נגד יורש אחר הבא מכח מתנה וכנ"ל. מכ"ש היכא דהמתנה היא בטילה מעיקר הדין כנ"ד דלכ"ע לאו שמה מתנה וכנז"ל דבודאי הגמור שאר הבנים היורשים ידם עה"ע ומקבל המתנה ידו עה"ת וא"י להוציא מידם ומכ"ש וק"ו היכא דהוא המקבל המתנה יושב חוצה ואינו מוחזק בקרקע כלל ושאר הבנים הקרקע הוא תחת ידם והם המוחזקים כגוונא דנ"ד דודאי הגמור דידם עה"ע והמתנה היא בטילה ומבוטלת דלית בה מששא ולאו כ"כ להוציא מידם ולית דין צריך בושש הנלע"ד כתבתי וצוי"מ וימ"ן כ"ד הבוטח באל מושיע ורב: הצעיר עזרא הכהן טראב ס"ט סימן כ"ח

ראובן שתפס קנין וכתב בשטר שהקנה לבתו נכסים מעכשיו ושע"א קו"מ אם זכתה זכיה גמורה בגוף משעת הקנין וכתיבת השטר ושוב לא יוכל לחזור בו או לא

הנה מוהריט"ץ ז"ל בסינ"א פי' בדברי הרמב"ם ז"ל דמתנת בריא שהיא מהיום ולאח"מ דאם המתנה היא לאחר כל שאינו בנו ל"ק גופא מהיום אלא גופא ופירי לאח"מ הוא דקני אלא שאינו יכול לחזור בו הנותן ע"כ. וה' משאת משה חח"מ סיט"ז ד"ן נמשך אחריו והחק"ל מ"ב חח"מ סו"ס ד' האריך לדחות דבריהם וכתב דכל הפוס' חולקים בזה והביא שם להקת הפוס' ראשו' ואח' שחלוקים הם בזה. וגם הביא דברי מרן ז"ל בתשו' אה"ע סי"ה שמבין בדברי הרמב"ם דמהיום ולאח"מ קני גופא מהיום. ובש"ע דפוס הסמ"ע והש"ך הגירסא היא אינו זוכה בו לאכול הפירות. וסיים ומ"מ בתנאי מעכשיו ושע"א קו"מ הרי עכ"פ זכה לגמרי בחיי הנותן ולכ"ע אין אשתו ניזונית מהם וז"ב עכ"ל. ומוהר"מ סוזין ז"ל אזיל ומודה שם לדברי החק"ל ובפה מלא ביטל דעתו מפני דעת הסק"ל ע"ש. אך בס' חוקי חיים סוסמ"ו