שערי עזרה רסט

שאני חפשתי ולא מצאתי כך בספרו ע"כ. עיניך תחזינה משרים דזה מפורש בהב"ח ז"ל בריש הסי' וז"ל ודע דאעפ"י דרבינו כתב בסתם אחד מן השות' שמכר חלקו לאחר שאר השות' מסלקין ללוקח לא קאמר אלא בקרקע אבל לא במט' וכן משמע מלשונו וכו' וכ"כ להדיא לקמן ואע"ג שמוהריק"ו בשו"כ לא פסק כך כבר הק' עליו מב"י והדין עמו ע"ל בסעכ"ב עכ"ל. וע"ע בס' הלכה למשה בה' מכירה פ"ד דכ"ד מ"ש בדברי המבי"ט בזה ע"ש

המתבאר מהאמור מ"ש הזכו"ל בדשכ"ד מלוה שמכר שטרו לאחר בפחות יכול הלוה לסלק הקו' וכו' ועיין בסמוך ד"ה מצרן במט' וכו' די"ח בזה ובד"ה מצרן במט' וכו' האריך ולבסוף כתב נר' ודאי דבין בנדון המבי"ט ובין בסתם מט' יוכ"ל המוחזק קי"ל כיון דהש"ך חולק בהדיא וכו' ע"ש. קיצר בלשונו דהיל"ל דזהו למקומות התופסים דגל הקי"ל אזי המוחזק יוכ"ל קי"ל. משא"כ ההולכים בעקבות מרן ז"ל הקונה מוציא מיד הלוה בדינא ודיינא. ועיין במט"ש הגה"ט אופ"ב דתמה על הכנה"ג דתפס דברי המבי"ט ולא פי' דלפי מרן אין הדין כן ע"ש. ומ"ש וציין על תשובותיו חח"מ סי' א' וי"ג כונתו עמ"ש קודם וגם מב"י דהשוה הדעות לא כתב כן אלא בלשון אפשר ע"ז הוא שציין עמ"ש בתשו' דגם בכג"ד יכו"ל קי"ל ע"ש. ואי"צ לכ"ז דכס' הש"ך כ"כ השמ"ץ ז"ל וה' בית יאודה סיע"ט פסק כהש"ך שהשיג על המבי"ט ז"ל ועיין במשכה"ר מער' מ' אוק"ג מ"ש בזה וכתב שם דאם המלוה מכר לאחר בהמתנה אפי' המבי"ט מודה דזכה הלוקח דמימר אמר הא' נוח לי והב' קשה הימנו כמ"ש בטוש"ע סי' קע"ה. וה' חיי אברהם חח"מ סי"ה האריך בד"ז ואסיק לדינא דס' מוהריק"ו ז"ל נדחה קראו לה. ושם בתחילת תשובתו בדל"ז כתב וז"ל הרי בהדיא לדעת הז"ל דבשות' אין לחלק בין קרקע למט' גם ה' המבי"ט ז"ל בח"ב סיקמ"ד הביא ס"ז דמוהרי"ק ולא דחאה משמע דכן ס"ל וכו' ועוד חזר ושנ'ה דבריו כן ע"ש. דדבריו אלו הם תמוהים דהרואה יראה שם דהמבי"ט הוא שר המסכי"ם עם מוהריק"ו ז"ל ועיקר סמוכות שלו ממוהריק"ו וכמ"ש הש"ך סקד"ן וכ"כ הבנ"ח בהגב"י או' י"ד ועיין בדברי הזכו"ל שם. ולא אכחד דדבריו אלו הם כדברי הכנה"ג בהגב"י אוקכ"ה שכ"כ שם וז"ל אבל המבי"ט בסקמ"ד הביא דבריו ולא דחאה וכו' ע"ש ולדידי אני הפעוט יש להעיר בדבריו ג"כ ועיין בשמע אברהם בסי' ז"ן וירווח לך. עור"ל בס' ח"א שם דכתב וכנ"ר דעת ר"י אברצלוני והעיטור שכתבו דאין דדב"מ במט' כלל והנה במט' היכי אשכחן צד מצרנות בהם אם לא שנא' שהם שות' באותם המט' ומכר האחד חלקו ואעפ"י כן כתבו דאין דדב"מ כלל הרי בהדיא דסוברים היפך דעת מוהרי"ק וכן מצאתי להסמ"ע שכתב בהדיא בסקצ"ז אבל לא במט' פי' אם יש לו מט' או עבד בשות' עם א' והשותף רוצה למכור חלקו לאחר אין ביד זה ששותף עמו לסלק האחר וכו' הרי דהז"ל לא אשכח פיתרי לאוקומי דברי ר"י אברצלוני והעיטור אלא בשות' וכ"כ בפרישה ספ"ב ופ"ד וזהו נראה כונת הרב"י וכו' דהרי"א והעיטו' דכתבו דלית דדב"מ במט' ודאי דבשות' איירו. ומעתה קל"ט על מוהרי"ק כיון דמקודם לכן פסק דאין דדב"מ במט' וכהרי"א איך לא הרגיש דהרי"א מיירי בשות' דאם ל"כ מצרנות במט' איך שייך ונמצא דמוהרי"ק פליג מיניה וביה וכו' עש"ב. ואני אומר דהן אמת דדבריו כבר הם באו כלולים בדברי השמ"ץ שם שכתב והטור כתב בשם הרי"א אין דדב"מ במט' ופי' הפרישה כלו' אם הוא שותף עמו וכו' ובודאי דכל הפוס' דכתבו כן בכה"ג מיירי דאילו במוכר מט' שאין לו בהם שות' עם שום אדם פשיטא דמאי מצרנות שייך בהו וא"כ ודאי נקטי' כמרן דלא כמוהריק"ו שדבריו הם נגד כל הפוס' עש"ב. לדידי אני הפעוט אין הכרח לומר דמ"ש הפוס' אין דדב"מ במט' היינו שהם שות' במט' דיש באפשרות לו' בכו' דבריהם היינו אם שנים הם שותפים בקרקע ורצה הא' למכור מטלטליו א"י הב' לטעון מאחר שאני שותף עמו בקרקע יש לי מכח זה דדב"מ במט' שמוכר. ולעולם דאינו שו' עמו במט' כלל כ"א בא טעון טענת בר מצרא מכח הקרקע שהוא שות' עמו בה וע"ז קאמרי דאין דדב"מ במט'. וזהו כונת דברי מוהריק"ו דכתב דאין דדב"מ במט' האמנם מכח שותפות לכאורה משמע דשו' יכול לסלק הלוקח אפילו במט' וכו'. ויש לי להביא כדמות ראיה לפי' הנ"ל מהכנה"ג הגב"י אוקכ"ד וז"ל כ' המרד' בפ"ק דמציעא ראובן נתאכסנו אורחים בביתו והיה שמ' מחזר אחריהם לקנות הסחורה ואמר ראובן אני רוצה לזכות בהם כי ביתי זכתה לי והלך שמעון וקנאה וכו' ותו דדיינינן לה בדדב"מ משום ועשית הטו"ה ע"כ נראה מדבריו לכאורה דס"ל דיש דדב"מ במט' וליתא דמ"ש דדיינינן לה בדדב"מ ה"ק כי היכי דדב"מ משום ועשית הטו"ה ה"נ הכא משום ועשית הטו"ה אית לן למימר דזכתה לו חצירו ע"כ. הרי דלפי הנר' לכאורה דס"ל דיש דדב"מ במט' הוא מכח שהם מתאכסנים בביתו מצד זה הוא עולה על הדעת לומר שהוא זוכה בדדב"מ. וא"כ אינו רחוק הפי' שפי' בכונת דבריהם הנ"ל. ומה שהביאו סיעתא לדבריהם מדברי הסמ"ע לע"ד ל"מ הוא דהסמ"ע בשני מקומות הנז' רצה להשמיענו רבותא טפי דגם אם יש לו שותפות במט' עכ"ז ליכא דדב"מ במט'. ולעולם יש באפשרות לאוקומי מ"ש הפוס' בסתמא אין דדב"מ במט' היינו פי' כדכתיבנא אנן בעניותין לעיל. וע' בסעי' מ"ט במוכר לא' מן השות' שלו במשא ומתן אעפ"י שאינו שותפו בקרקע זכה בה וכו' ע"ש. וא"כ לפי זה נוכ"ל הפי' הנ"ל אף דאינם שות' בקרקע אלא במו"מ ורצה הא' למכור מטלטליו א"י השני לטעון טענת בר מצרא מכח זה כ"א אם י"ל שותפות בהמט' עצמם לדעת מוהריק"ו ז"ל. באופן היוצא לנ"ד דלדידן דאזלינן בתריה דמרן ז"ל בכל ענין בין במכירת מט' בין במכי"ש ליכא דדב"מ כלל והלוקח מפיק מהלוה. ובאתרא דתפסי דגל הקי"ל המוחזק מצ"ל קי"ל. ועיין ג"כ בס' ברית אבות דע"ט ע"א. ומחדש נראה לי ס' אשד הנחלים ק"ק ושם האריך בהבנת דברי המבי"ט ע"ז אופן הוא מדבר ויען דמדבריו שם אינו יוצא נפקותא לדידן דאנן באתרין בתריה דמרן ז"ל גרירן לכן באתי בקצרה מלהעתיק תורף דבריו ע"ש

א. מצרן דלא צריך לה רק להרווחה בעלמא דמור"ם בסיקע"ה סעמ"ט הביא מח' בזה. ה"ה היכא דצריך להשכיר עיין כנסת ישראל סי' יו"ד. וכת' הבאה"ט סי' קפ"ב בשם מוהרא"י כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא הדין עם הלוקח שהוא נקרא מוחזק כיון שקנינו קנין מן התו' וכו' ע"ש ועיין במט"ש הגב"י אוק"א. ובס' מלחמות ה' להרמב"ן ז"ל בפ' המקבל הביא דברי המאור שכ"כ דאי' מאן דפשיט ליה הכי מההיא דלאשה וליתמי לית בהו דדב"מ וכ"כ אביו ז"ל במגילת הנחמה. ויש מי שמסייע לזה ממעשה דרבינא ורוניא דפ' השותפין ודחה הרמב"ן ז"ל לזה וכתב דתנחומין של הבל נחמו אביו בזה דליכא ראיה כלל ואילו היה עיקר הי"ל לחכמים להשמיענו זה שהוא רבותא גדולה מכל מה שהזכירו זת"ד ז"ל ע"ש

ב. בסו"ס קע"ה כ' הטור בשם אביו הרא"ש ז"ל מכרה לגוי וכו' והוא שיכול למוכרה ליש' באותם הדמים שקנאה האנס אבל אינו חייב למוכרה לישראל בפחות