שערי עזרה רנד

ושזהו דעת מוהרשד"ם ומוהרימ"ט ז"ל. וס' שלישית היא ממוצעת דכל שהנזק מבורר הניזק הוא המוחזק וכל שאינו מבורר המזיק הוא המוחזק וכ' הכנה"ג דלדעתם זה אין חילוק בין נזק גדול לנזק קטן ומיהו ה"ד בעושה בתוך שלו. וס' רביעית דבנזקין גדולים כקוטרא וביה"כ הניזק הוא המוחזק ובנזקין קטנים המזיק הוא המוחזק עש"ב. ועיין בס' בע"ח ח"א סיצ"א וצ"ח וצ"ט וק"א עש"ב

הרי מבואר דבנזק גדול ומבורר כ"ע ס"ל דהניזק הוא המוחזק מלבד ס' הראשונה שהיא סברת מוהרא"י ז"ל כפי מה שפי' דבריו הכנה"ג ז"ל ושאר הפוס' הם נגד סברתי וא"כ בנ"ד שהוא נזק גדול ומבורר וכמו שכנ"ר מדברי הפוס' ז"ל הנז"ל ע"ע וא"כ הו"ל להניזק אשלי רברבי רוב הפוס' רובא דמינכר עמו בעזרתו ומיעוטא כנגדו דהרוב הם ס"ל דהניזק כנ"ד הוא המוחזק וכנ"ל. אף גם זאת דהרב"ד ז"ל בסיצ"ג כללא כייל לן שהכל תלוי במי שהוא מוחזק בנזקו ואינו בא לעשות דבר של היזק מחדש על רשות חבירו או אפי' שבא לעשות מחדש אם מה שעושה הוא ברשותו שאינו הוי מה שעושה ברשות חבירו אלא ברשותו וממנו נמשך ספק היזק לרשות חבירו המזיק הוא המוחזק משום דיכו"ל בשלי אני בונה וקי"ל שאיני חייב להרחיק. אמנם אם בא לעשות על רשות חבירו היזק מחדש אפי' שהוא ספק היזק הניזק הוא המוחזק עש"ב והוב"ד בס' לח"ש שם וכתב על דבריו וז"ל וכבר כתבתי למעלה דהפרמ"א ז"ל כתב דראיותיו הם נכונות וחזקות וכ"נ דעתו של מוהר"ש יונה ז"ל וכ"פ הרדב"מ ז"ל סיל"ו ע"ש

ובס' טוב לישראל שם בד"כ ע"ד אחר שהביא הד' סברות הנ"ל דמי מיקרי מוחזק למכדא"ל ולמכדא"ל כתב היוצא לנו לנ"ד דהוי פותח לרשות חבירו וכמ"ש הרב"ד בסיצ"ג וה' הגיד מרדכי סוס"ז בהשמטה השייכה לסי' ה' ומוהר"ש יונה דקל"ה ופרמ"א ח"ב סי' ג' ותורת חסד סיק"ץ וקצ"א וגם הז"ר חשיב נזק מבורר וע"ש בכנה"ג אוכ"ד וגם חשיב נזק גדול ועעו"ש אוכ"ה ובמה"ב שם או"ד לכולהו רבוותא הניזק הוא המוחזק זולת מוהר"י איסארלאן שהבין בדעתו הכנה"ג דבכל גוונא המזיק הוא המוחזק והיא ס' יחידאה דבזה אזלינן בת"ר דחושבים אותו מוחזק דיכו"ל קי"ל ועיין כנה"ג מ"ק סיכ"ה הגב"י אומ"א ומטה שמעון סי' כ"ה הגהות ב"י אות כ' וגם מוהרש"ג קאי היפך מ"ש הכנה"ג בדעת התה"ד א"כ פשיטא דהניזק יכו"ל קי"ל ואף דלא טעין אנן טעני"ל עיין מט"ש כללי הקי"ל אול"ח דכן סוגיא דעלמא וכ"כ החק"ל מ"ב הנד"מ ח"א חח"מ סי"ב עכ"ל. ושם בדכ"א סוע"ג הק' על הרד"מ ח"ב סיכ"ט במ"ש ע"ד מוהרש"ך דרבים לוחמים עליו וסוברים דלעולם המזיק הוא המוחזק וכו' דדבריו תמוהים דליכא כי האי סימנא שרבים סוברים וכו' דליכא אלא ס' התה"ד והביא הכנה"ג דבכל גוונא קאמר ומוהרש"ג לא סל"ה בעד התה"ד ועיין בע"ח סיצ"ט וק"א וכו' והצ"ע ע"ש. ועיין בס' חס"ל אלקלעי ז"ל בסי"ד בנדונו שכתב דמצי שמעון לעכב שלא לעשות לכתחי' והן לו יהא אלא ספק מ"מ ראובן דבא לחדש דבר מעתה הוא הנקרא מוציא ועליו להביא ראיה ברורה דיכול לבנות וכן היה דן אביו בנז"ש במידי דפליגי הפוס' דאם עדין לא עשה ורוצה לעשות שכנגדו הוא המוחזק ומצי לעכב ואם כבר בנה הוא הנק' מוחזק ואינו יכול חבירו שכנגדו לסותרו וציין עמ"ש בחבורו דשל"ד ושל"ז ע"ש. גם עיין בס' זוכרנו לחיים בנז"ש אוכ"א מ"ש וציין על ס' הפוס' ז"ל. מעתה בנ"ד אם נפל הכותל וחזר בעהכ"ו ובנאו אינו יכול לחזור חבירו לנעוץ קורותיו על הכותל החדש אף שבידו שטר שמכר לו לנעוץ קורותיו על הכותל כיון שאינו כתוב בו שמכר לו גם מקום הכותל א"כ כיון שנפלו כותל הישן נפל אזד"ל ופנ"ח באו לכאן הנלעד"כ לשוני ע"ט ס"ט: סימן כ"א

שאלה אלמנה שיש לה חצר ובתוכו עליה ולפני הפתח שלה יש סולם המטלטל שאינו קבוע במסמרים אבל הוא תמיד בקביעות הוא נתון שם וסמוך על כותל של חצר אחרת והסולם יש בו זו"ח שליבות ועולים בו לגג חצר האחרת בימות הקיץ וישנים שם בלילות כל השוכנים בחצר האל' הנז' על גג חצר האחרת גם בין בקיץ בין בחורף בכל פעם ופעם שמכבסים בני חצר האל' הנז' עולים בסולם הנ"ל לגג חצר האחרת והולכים בגג ועולים משם לגג העליה שבחצר האל' הנז' כדי לשטוח בגדיהם בעת הכביסה שלהם על גג העליה הנז' שאין להם מקום אחר נוח לשטיחת הבגדים כמו זה וזה מנהגם קרוב לכ' שנה. ומזה ז' שנים בעל החצר האחרת נלב"ע וחלי"ש והניח חצרו לאלמנתו ושני בניו גדולים ובני החצר השנית כן תמיד מתנהגים בעליית הסולם ההוא לגג החצר האחרת לשטוח בגדי הכביסה על גג העליה וגם הם ישנים על גג חצר האחרת בימות הקיץ ומניחים הכרים והכסתות שישנים בהם שם כדי לישן בהם ג"כ בלילה האחרת כן מנהגם תמיד ומקרוב לז' חדשים גם האל' בעלת העליה נלב"ע והניחה חצרה לבנה והוא ושכיניו מתנהגים ע"ד הנז'. והן עתה קמו בני החצר האחרת ורוצים לבנות כותל על שפת הגג שלהם ולמנוע בני חצר השנית מהשינה ומההילוך על גגם לשטיחת הבגדים בקיץ ובחורף. ובן החצר השניה מונע אותם מלבנות בטענה שכבר החזיקו בזה מכמה שנים בימי בעלים הראשונים וכן בימי היורשים והביא עד אחד שהוא היה דר שם בחצרו והעיד בתע"ג שעל מה שהיו בני החצר עולים בסולם ההוא והולכים על גג חצר האחרת לעלות על גג העליה לשטוח בגדי הכביסה שלהם כן האמת ולא ערערו כלל בזה בני חצר האחרת ואין פוצה פה ומצפצף וזה הדרך הוא מכמה שנים בשטיחת הבגדים וכן בענין השינה בימות הקיץ על גג חצר האחרת כן היו נוהגים בשנים הנ"ל אבל לפעמים היו מערערים על השינה. ושוב הביא שני עדים ששכנו בחצרו אחר ששכן העד הא' הנ"ל והעידו בתע"ג שכן היו מתנהגים בזה כל השוכנים בחצר כמה שנים בין בענין עליה לשטיחת הבגדים ובין בענין השינה בימות הקיץ ולא ערערו עליהם בני החצר האחרת כלל. ע"כ הגיעו טענות שלהם והעדיות ורוצים לדעת הדין עם מי

תשו' נר' מצד עדות העד הא' שהעיד דעל ההילוך על הגג לצורך שטיחת הבגדים על גג העליה לא היו מערערים כלל אבל על השינה על הגג לפעמים היו מערערים עדותו זו לא מעלה ול"מ דהן אמת שהיו מער' מצד השינה הגם שערעורם זה נחשב למחאה גמורה ולקמן נדבר בזה בס"ד וא"כ לפי"ז לא עלתה להם חזקה לישן על הגג בימות הקיץ כיון שנחשב זה מחאה. מכל מקום מאחר שגם לפי עדותו יש להם חזקה בעליית הסולם ובהילוך על הגג כדי לעלות לגג העליה לשטיחת הבגדים כיון שכן שוב אינם יכולים בני החצר האחרת לעשות כותל על שפת גגם למנוע בני החצר השניה מלעלות על גגם. ובלא"ה עדותו שהיו מער' על השינה היא היתה על זמן שהוא היה דר שם ודירתו היא קודמת לדירת שני עדים שהעידו שבין בענין הילוך לשטיחת הבגדים ובין בענין השינה לא היו מער'