שערי עזרה רכד

לפי מ"ש הטור בסי' ק"א. וכתב עוד וז"ל והן אמת שיש לתמוה למוהר"מ אלאשקאר שכתב דנאמנות לפקדון לא מהני ומצ"ל החזרתי שהרי כתב הטור בשטר עסק לחצי פקדון דאם אינם יכולים לטעון להם שהחזיר וכו' א"נ כגון שהמניה לבעל העסק כל אימת דאמר שלא החזיר חייבים. הרי דמהני נאמנות גם לחצי פקדון ול"מ טעין החזרתי. והנ"ל בישוב דברי הר"מ אלאשקאר ז"ל דס"ל דסתם נאמנות הכתיב בשטע"ס למאי דקי"ל דפלגא מלוה ופלגא פקדון דלא דמו אהדדי נאמנות למלוה לנאמנות דפקדון דלגבי מלוה כי טעין פרעתי אין בטענתו כדאי שלא לפרוע נגד השטר רק לחייב שבועה למלוה. משא"כ גבי פקדון כי טעין החזרתי נפטר בשבועה ובזה דעת הרב דלא האמינו כ"א לפוטרו משבועה ולא לחייב עצמו בממון וכו' וגבי נאמנות קי"ל תפסת מועט תפסת וכו' וע"כ בנדון דידיה שאינו כתוב נאמנות על הפרעון וכו' דיינו לומר שהאמינו על חלק המלוה ולא לחלק הפקדון. ומינה דאם כתוב הנאמנות ע"כ סך קרנו מודה הרב דמהני גם לחלק הפקדון והטור ז"ל מיירי שמבואר הנאמנות ע"כ סך הקרן נכלל בו גם חלק הפקדון וכו' כי מן הבאר אין הכרח דהרדב"ז חולק להרמ"א ז"ל בזה אלא הכל תלוי בל' הנאמנות אם יש במשמע שהאמינו גם לחלק הפקדון. וזה שלא כדעת הכנה"ג סיס"ט והפמ"א סיקט"ו שכתבנו דמוהרמ"א והרדב"ז פליגי יעש"ב. נקוט מהא דהחק"ל ז"ל פי' דברי הפוסק והוא ז"ל שר המסכי"ם דהכל תלוי בלשון הנאמנות

(יג) ומהתימה שלא זכר שר החק"ל ז"ל דכבר קדמו מרן החבי"ב ז"ל בתשו' בע"ח הבאתי דבריו לעיל שכתב דמ"ש מוהרמ"א ז"ל דלא מהני הנאמנות על הפרעון היינו בשלא כתב הנאמנות בפי'. הא מיהא מילתא דתמיהא על היד"ד ז"ל איך אפשר שהוא הביא דברי החק"ל ז"ל שיצא לחלק בין היכא דהנאמנות מפו' ע"כ סך הכתוב בשטר אם לא. והיכי פסיק ותני בסכינא חריפא דטענת החזרתי מהני לשטר שות' אפי' שיש בו נאמנות וכו'. אם לא דצ"ל בהכרח דגם הוא ז"ל מ"ש שמועיל טענת החזרתי אפי' לגבי שטר שיש בו נאמנות היינו דכתיב נאמנות סתם אבל אם הנאמנות הוא מפורש ע"כ הסך ועל הפרעון יודה היד"ד ז"ל שמהני ודאי

ובפרט לגבי דידן שנגררים אחר דברי מרן ז"ל וכבר הבאתי דבריו לעיל דס"ל דמהני ומה גם בנאמנות מפו' כי הך דנ"ד דודאי דכ"ע מודו דמהני ולא מצו הב"ד לטעון בעד היתו' שום טענה כלל וזה פשוט: (יד

) ודרך אגב חזיתיה להחבי"ב ז"ל בתשו' הבאתי דבריו לעיל שכתב שמ"ש מהרמ"א ז"ל דמהני טענת החזרתי אפי' נגד נאמנות דמיירי בשלא כתב הנאמנות מפורש וכו' ע"ש. ואילו באסיפתו בסיס"ט הגה"ט אוכ"א כתב בעד מוהרמ"א ז"ל דאעפ"י שנאמנות מפורש על הפרעון נאמן לומר פרעתי על חלק הפקדון וכו' יע"ש משמע דדבריו סתראי נינהו וי"ל וק"ל: (טו

) ועינא דשפיר חזי לה' בני אברהם בתשו' ח"מ סי"ן דנקט בפשיטות דהיכא דאיכא נאמנות לא היה יכול לטעון החזרתי. גם ליורשים לא טעני"ל דילמא החזיר אביהם ונסתייע ממ"ש הטור בסיק"ח הבאתי דבריו לעיל יע"ש כאילו היא סברא אליבא דכ"ע היא מוסכמת **(מני"ר כמוהריב"ל ז"ל ואיהו בעצמו מה שלמד זה הוא מדינא דשט"כ דבחלק הפקדון מצ"ל החזרתי במגו דנאנסו. גם מוהראנ"ח ז"ל בח"א סיקכ"ב כ"כ ע"ש. וא"כ מאחר דמצאנו דמרן ז"ל ס"ל בדין שט"כ דבדאיכא נאמנות בטלה לה טענת החזרתי א"כ גם בשותפות דדימו אותו הרבנים ז"ל לחלק הפקדון דשט"כ אי אית ביה נאמנות בטלה לה טענת החזרתי לפי"ד מרן ז"ל. גם הרב פני אהרן ז"ל בסיכ"ג אחר שהאריך אי מצ"ל בשות' החזרתי והביא דברי מוהריב"ל וסי' דס"ל דמצ"ל החזרתי כתב ואי"ל דכיון דשטר כתוב וחתום בעדים שהודה בפניהם דמצ"ל שבמ"ב דהא כתב ה' מעשה חייא סיכ"ה וכ"ו וא"כ הה"נ בנ"ד ששט"ז חתום וכו' כיון שאינו כדרך שטר השות' בחיוב וכו' ואפי' שיהיה בו נאמנות על ראובן צריך שיהיה נאמנות מפורש עליו ועב"כ כמ"ש הסמ"ע וכו' ע"ש. הרי שגם הז"ל סבר בשות' אי איכא בשטר נאמנות מפורש וכו' תו ל"מ לטעון החזרתי ע"ש, גם המשפ"ץ ז"ל בדק"ך ע"ד כ"כ בפי' דבנאמנות מהני וכמו שהאריך מני"ר הה"ג כמוהר"ר יש"א ברכה הי"ו להוכיח דבנאמנות ס"ל להפוס' דמהני עיין בד"ק. באופן דהפוס' ז"ל דימו השות' לחלק הפקדון שבשט"כ וכי היכי דבשט"כ אי אית ביה נאמנות מפורש וכו' בטלה לה טענת החזרתי לדעת מרן ז"ל גם בשותפות הדין כן וברור: (ח) נ"ב ג"ז אינו דמי יימר דלא היה ביד המתעסק ג"כ שטר שות' ואחר שמת לא נמצא בביתו ע"כ

עט"י המדברה מלבד דלא זו הדרך נהוג בעירנו זאת דאם אחד הוא המתעסק ותת"י המעות והסחורות והוא המוציא והמביא שיכתוב שטר על חבירו כ"א דזוהי דרך ישרה שיכתוב שטר על עצמו כדי שחבירו יתבע ממנו קרנא ורווחא. עוד זאת בנ"ד הסופר והעדים הם שלי"ת חיים וקיימים עדיין ואומרים בפה מלא שלא כתבו וחתמו כ"א שטר אחד דוקא אשר הוא תח"י בעה"מ. וא"כ טענה זו מגן שוייא

(ט) נ"ב עיין לה' זה כת"י בסס"י י"ב שכתב בפי' דאע"ג דלא כתבו אלא שטר אחר אפי"ה אמרי' דלא אמרי' בשות' שבמ"ב ע"ש

עט"י המדברה הן עתה שאין ס' זה כת"י מצוי תח"י אפשר דהתם בס' זכת"י דבריו הם בשטר שאין בו נאמנות מפורש וכו' ודברי מני"ר הה"ג יצ"ו הוא בנ"ד בשטר דאית ביה נאמנות מפו'. והגם לכשתמ"ל וכו' ע"כ יאמרו המושלים גברא אגברא קא רמית ובפרט דמני"ר הה"ג יצ"ו גדול ממנו בחכמה ובמנין. ולא עוד אלא דמני"ר יצ"ו מסתמיך ואזיל ע"ד הרדב"ז ז"ל שכ"כ בפי' ולאו תורה חדשה מדיליה. ובודאי דאם ס' זה כת"י הוא אמרה מדיליה לא צייתינן ליה במקום דברי הרדב"ז ז"ל וברור

(יו"ד) נ"ב דברי הפרמ"א ז"ל דבסיע"ד אינם ענין לכאן דהא איהו גופיה בסיקט"ו כתב דהויא פלוגתא דרבוותא והמוחזק מצ"ל קי"ל יעו"ש. גם דברי הבעי חיי הללו אינם ענין לשטר שות' כלל כיעו"ש ע"כ

עט"י המדברה אנא זעיר'א לא אחשוך פי דמדברי הפרמ"א ז"ל בסיע"ד יש ראיה גדולה לנ"ד דמבואר שם בדבריו דהגם דבשטר שות' מצ"ל החזרתי ול"מ אידך למימר שבמ"ב מ"מ אי איכא נאמנות בשטר השות' תו ל"מ טעין החזרתי ונוטל חבירו עפ"י הנאמנות בל"ש ע"ש. ומה שקשה ע"ד בכאן ממ"ש בסיקט"ו דהביא דברי, מוהרמ"א ז"ל בסי' י"ג דכתב דבשט"ע אפי' כתוב בו נאמנות נאמן לומר פרעתי והחזרתי על חלק הפקדון וכתב הוא ז"ל דהיא פלוגתא דרבוותא ומצ"ל קי"ל ע"ש וא"כ הוו דבריו סתרא"י לע"ד יש לידחק ולומר דעפ"י מה שחילק הבע"ח ז"ל בסיע"א דבנאמנות מפורש גם מוהרמ"א ז"ל וכנז"ל א"כ גם בדברי הפרמ"א ז"ל נאמר כן דמ"ש בסיקט"ו דמצ"ל קי"ל היינו בליכא נאמנות)**