שערי עזרה רכג

וז"ל וי"ל דמה שהסכימו שיהא לכת"י זה דין שטר גמור אינו דין שטר שיש בו נאמנות אלא דין שטר סתם שאין כתוב בו נאמנות שאם

וכו'

(יו"ד) ולזה כתב נאמנות שאינו צריך שבועה שאם השותף האחד מוציא הכת"י והשותף האחר טוען החזרתי בידך כו"כ מממון השות' אינו נאמן לפי וכו' יעו"ש. הרי דכל היכא דאיכא נאמנות בשטר השות' ל"מ אידך למימר החזרתי. וכ"כ ה' בע"ח ח"מ ח"ב סיע"א דמ"ש מוהר"מ אלאשקאר ז"ל בסי' י"ג דלא מהני הנאמנות על הפרעון היינו בשלא כתב הנאמנות מפורש יע"ש. והוא ז"ל אסיק דמהני נאמנות בשות' ג"כ כמו שיראה הרואה שם בדבריו באורך

(יא) וא"כ בודאי גם מ"ש ה' ידי דוד ז"ל בסיקי"א וקי"ג דאף בשטר שיש בו נאמנות מהני לומר החזרתי בהכרח צ"ל דהיינו בשלא כתב הנאמנות מפורש, שהרי כל חיליה ממוהר"מ אלאשקאר ז"ל סי' י"ג דאילו שאר הרבנים שאסף וקבץ היד"ד ז"ל דהיינו מוהריב"ל ז"ל כבר מילתי אמורה דנדונו שאני דלא היה שום שטר שות' רק היה כתוב בפנקס מזה חמש שנים וכו' וכאמו"ל מלבד דאיכא למימר דחזר בו כנז"ל. והמשפ"ץ ז"ל בסי' מ"ו מלבד דלא היה שום שטר שות' עוד בה דבשעת פטירת שמעון ציוה לבניו שאין עליו שום פ"ק מנכסי ראובן יע"ש. ולא עוד אלא דבסינ"ו כתב בפי' בדק"ך ע"ד וז"ל ומה שטען עוד שמעון על הנאמנות הנה כפי לשון הנאמנות כן יועיל לו והדין כתוב בח"מ סיע"א יע"ש עכ"ל. הרי להדייא דאזיל ומודה היכא דאיכא נאמנות שידונו כפי הלשון הכתוב. וכן ה' מוהר"מ לידידי ז"ל הוב"ד בס' פני אהרן בתשו' ח"מ סיכ"ג גם הוא ז"ל כתב בדק"ד ע"ד וז"ל ואפי' שיהיה בו נאמנות על ראובן צריך שיהיה נאמנות מפורש עליו ועב"כ כמ"ש הסמ"ג סיס"ט סקי"ז והש"ך סקכ"ד ומורי ה' נר"ו בס' דב"מ סי' ט' ובס' ב"ד ח"מ סיח"י וי"ט עכ"ל. נמצא דמודה ואזיל דהיכא דאיכא נאמנות מועיל שפיר להשותפות. וכן מה שהביא משם מוהר"ח מודעי ז"ל הוב"ד בס' בית ישחק דק"ב ע"ש לא מיירי בדאיכא נאמנות כלל כמו שיראה הרואה שם בדבריו יעוש"ב

(יב) ומה שאני תמיה הרבה מאוד על ה' יד"ד ז"ל שכתב בפשיטות דנאמן לומר המתעסק החזרתי או חלקתי השות' ולא מצי אידך למימר שבמ"ב ונאמן לומר חלקת השות' אפי' שיש נאמנות בשטר כאילו הוא מוסכם לכ"ע. והוא ז"ל עצמו הביא להפמ"א ז"ל בסי' קט"ו בח"א דקצ"ח ולא שלטה עינו שהפמ"א ז"ל עצמו כתב דהא מילתא בפלוגתא מתנייא היכא דאיכא נאמנות בשטר אי מצ"ל החזרתי דכ"כ הכנה"ג בח"מ ח"א סיס"ט בהגה"ט אוכ"א דהרדב"ז ז"ל ס"ל דאינו נאמן לומר פרעתי אם יש נאמנות בשטר יע"ש וסיים בדבריו וז"ל מ"מ לא יהא אלא פלוגתא דרבוותא מצ"ל קי"ל עכ"ל יע"ש

והיותר תימא שהביא היד"ד ז"ל להחק"ל בח"מ ח"א סימ"ט דנ"ו מה שהביא משם מוהר"ח מודעי ז"ל וכו'. ופליאה נשגבה שלא שלטה עינו שהחק"ל ז"ל הביא דברי ה' הפוסק שיש מחלוקת אי מועיל נאמנות בשטר שות' והביא מ"ש הפמ"א ז"ל דהמוחזק מצ"ל קי"ל. וסיים בדבריו ולדידי אחהמ"ר מהרבני' אין כאן מחלוקת לפי מ"ש הטור בח"מ סיק"ח וכו'. וכתב עליו החק"ל ז"ל דדברים אלו סתומים וחתומים במ"ש דאי"כ מחלוקת **(באה ליד אביהם עד שנתרץ תי' זה בכאן דאינם נאמנים משום דאין ס' מוציא מידי ודאי אלא דמפיהם אנו חיים והו"ל אצלינו כמו ספק וספק ולזה מקשה דהי"ל להאמין אותם וע"ז הוצרך לתרץ משום דהוי מילתא דל"ש. באופן דליכא מזה קושיא לחילוק שחילק הח"ץ ז"ל ואדרבא כשנעמיק בעיון מעט יוצא סייעתא לחילוק הח"ץ ז"ל במ"ש כאשר יראה הרואה. ועיין במוהרימ"ט ז"ל ח"א סיע"ב וע"ג בדצ"א וצ"ב ע"ד. ועיין במוהרשד"ם ז"ל חח"מ סי' ל"ז דהעדיף השותפות דאוקומי' אחזקתיה דל"ט שמא ממלוה ע"פ בעדים דטעני' שמא מכח תשו' הרא"ש ז"ל הנ"ל ע"ש

(ואו) נ"ב ג"ז ליתא כפי תי' הב' של הכנה"ג כנז"ל שכתב עליו שהוא הנכון יע"ש ע"כ. וכן השיג עליו כזה בכמה מקומות

עט"י המדברה עם שאיני כדאי ודעתי קלה כמות שהיא אמינא ולא מסתפינא דדעתי מסכמת בזה דהכנה"ג ז"ל סל"ה בדעת מוהריב"ל דחזר בו מסברתו בין קודם שישב הסוגיאות בין אחר שישבם לדעת הרא"ש דמסקנת מוהריב"ל ז"ל דאם יש שטר שות' א"י לטעון נתפרד"ה וכמו שמבואר כן בדבריו והארכנו בזה בעניותין לעיל וכן אחכ"ר לה' משאת משה בשניות סו"ס ו' דגם הוא סל"ה דמוהריב"ל ז"ל חזר בו וכן הבין בפשיטות בדעת הכנה"ג שכן ס"ל דכתב שם וז"ל והשתא במ"ש ארווחנא וכו' דאפי' לפי גמגומו של מוהריב"ל כאן לאחר חזרה מתוך ההיא דהרא"ש כמ"ש ה' המאסף סיק"א בהגה"ט או"ח. הנה מלבד דכל מ"ש וכו' לבד זה אמינא דכי אתאן בנ"ש בטענת בריא הדר דינא דגם מוהריב"ל אזיל ומודה וכו' דדוקא כי ההיא דהרא"ש דהויא מט"ס וכו' ברם הכא בטענת בריא פשיטא דמרע לשטריה וכו' וע"ש מ"ש ה' המאסף שם לתי' בתרא וכו' ע"ש

ועיין במשכה"ר מער' שי'ן אוקכ"ז בסוה"ל דכתב וז"ל וראיתי להח"ץ ז"ל סי"ד דהביא דברי מוהריב"ל וכתב דלא כתב הרא"ש ז"ל אלא לפי שהאל' טוענת שמא אבל אם השותף טוען בריא שחלק השות' נאמן כמ"ש החבי"ב שם ולפי מה שנתבאר ה"נ כי טעני' ליתמי הוי טענת בריא כמדובר וכו' ע"ש. נר' מדבריו שמבין בדברי הח"ץ ז"ל כמו שפי' אנן בעניותין דאל"ה למה לו לסיים כן ולפי מה שנתבאר ה"נ כי טעני' ליתמי וכו' מאחר דאם נאמר גם הח"ץ ז"ל כן ס"ל א"ו דמבין בדברי הח"ץ ז"ל כמו שפי' בעניותין. ולזה איהו מדידיה אחר שהכריח דגם מאי דטעני' ליתמי חשיב טענת בריא סיים דלפי מה שנתבאר ה"נ כי טעני' ליתמי הוי טענת בריא וכו' ע"ש

(ז) נ"ב אנכי לא ידעתי מה תוסיף תת כוחה הנאמנות דלא יהא הנאמנות עדיף מתוך זמן השות' שכבר עלתה הסכמת כל הפוס' ז"ל דאפי' בתו"ז השות' מצ"ל חלקנו השות' א"כ ה"ה והוא הט' בדאיכא נאמנות נמי דכולהו שוו בשיעורייהו וברור ע"כ

גם עמ"ש עוד לקמיה ועינא דשפיר חזי מה שפסק מרן בש"ע סיק"ח הוציא על היתומים שט"ע וכו' נ"ב כל הפוס' הסכימו בפי' דלא דמי שות' לעיסקא כלל וא"כ אין ראיה כלל מלשון מרן זה דבסיק"ח וכמו שיראה המעיין בס' ש"ץ ז"ל ומשם באר"ה ע"כ

עט"י המדברה אנכי הדל ראיתי בס' הפוס' ולא ראיתי שכולם מסכימים כן דלא דמי. אדרבא נר' מדברי הפוס' דרובם הם הסכימו דהדמי"ן יתעבד דמלבד המבואר בהגאון החק"ל חח"מ סוסמ"ט דדמו אהדדי כיעוש"ב והבאתי אנכי הפעוט מקצת דבריו בתשובתי כמש"ל. ועוד הבאתי בשם כמה מרבני האח' ז"ל דסל"ה עיין לעיל באורך מזה

עוד בה דעיקר שורשן של דברים דבשות' גם כי יש שטר יכו"ל נתפרד"ה ר"ל החזרתי ופרעתי הוא)**