שערי עזרה כב

העליון באלף של אלקי"ם אם מותר לגרור היו"ד. תשו' י"ל דדמי למ"ש רמ"א ביו"ד סי' רע"ו בה"א של שם שרגלה נוגעת בגגה מעט דיש לספק בדבר. והטעם בב"י וש"ך דאף שפסול מ"מ כיון שהעולם קורין לה ה"א נר' דמוחק השם. א"כ ה"ה הכא באלף אף שיו'ד נוגע ממש מ"מ העולם קורין אותה אלף. אך מצאתי תקנה אחרת שיוסיף דיו למעלה ביו"ד עד שלמטה נחשב כירך יו"ד שאומרים הסופרים דלפעמים היו"ד נעשה עבה כ"כ וראיה מט"ז סקט"ז דיש תקנה בתוספת דיו ע"ש עכ"ד. הרי לך דלא כתב תקנה זו דהוספת דיו כ"א בשם אלקי"ם כיון שהעולם קורין אותה אלף והוי כמוחק השם אם יגרור ודחיקא מלתא משא"כ כשאינו בשמות הקדש צריך גרירת כל היו"ד כדינו. והראיה דלא אמרה הא"ר ז"ל לדין התוספת דיו על עיקר דין מרן ז"ל בנגיעת רגל האלף בגג האלף או פני האלף וכו' דפסק דאין תקנה בגרירה להפרידה דהוי כח"ת אלא צריך שיגרור כל מה שנעשה בפיסול ויחזור ויכתבנו. כ"א אמרה ע"מ שנשאל בס"ת שנמצא שנגעה יו"ד העליון באלף של שם אלקי"ם אם מותר לגרור היו"ד ומתוך הדוחק כדי שלא יהא כמוחק השם מצא תקנה זו דהוספת דיו כיע"ש ודלא כדמשמע מדברי ה' חו"ב והחת"ס יו"ד סי' רס"ז שהעתיקו לשון הא"ר ז"ל בקיצור דדין גרמא לטעות ולומר דהרב ז"ל אמרה למלתיה בכל גוונא דליתא כ"א בשמות הקדש וכנ"ל

ואעיקרא דדינא מה שהמציא הא"ר ז"ל תקנה דהוספה זו אנכי הדל באלפי בהשקפה ראשונה הוק"ל דמה יושענו תוספת הזו מאחר דממקום שנדבקה ואילך נכתבו בפיסול א"כ צריך למגרר כל שנכתבו בפיסול דהיינו תשלום קו האלף והיו"ד התחתונה ומאי מהני בתוספת הדיו הזו לתקנה. ואולי דס"ל דנאמר דהאלף היא חסירה עדין היו"ד העליונה מכל וכל ולא יש ממנה כ"א הירך שלה ועכשיו הוא כותבה מאחר דבס"ת קיימינן וליכא עכובא אם יהיה נכתב יו"ד העליונה אחר כל כתי' האלף הזו הקו והיו"ד התחתונה כן ישבתי בדעתי שכן ס"ל להא"ר ז"ל לומר כן היכא דאיכא חששת מוחק את השם משא"כ בשאר תיבות שאינם מן השם. שו"ר כדברי בהפרמ"ג בסי' ל"ב בפתיחה באות א' וז"ל אם נדבק יו"ד עליונה נקרא פני האלף או יו'ד תחתונה נקרא רגל בקו אמצעי ההולך באלכסון ונתבטלה צורת יו"ד מעליה שנעשה קו שוה אין תקנה למחוק ולגרור רק יבטל צורת האות וישלימה. וכפי הנר' באה"ע הדין כך אם כתב יו"ד עליונה וקו אמצעי ונדבק גורר ומשלים הרגל ואם נדבק והשלים ואח"כ גררו גורר העליון וכותב יו"ד ודי ומשלימה אבל כפי מ"ש הט"ז שם ואני במ"א כ"ג ולמ"ד הדין כך אם נדבק יו"ד עליונה והשלימה הכל אין תקנה בגורר יו"ד עליונה לבדה ומשלימה כ"א מה שנכתב בפיסול אח"כ ג"כ הכל צריך לגרור כנר' ממלת כל יע"ש בלמ"ד. ואם נכתב בכשרות ואח"כ נדבק יו"ד עליונה או תחתונה ימחוק היו"ד ומשלימה ושפיר. ואם אירע יו"ד נדבקת באלף אלקי'ך א"ר בל"ב אות ל"ג צדד בזה למחוק אסור כמו ה"א שנדבקה הרגל ביו"ד סי' רע"ו ותקנה שימשוך היו"ד למעלה ויעשה לה גג ומה בכך שירך עבה. יע"ש הבאתיו בפנים. והנה למ"א למ"ד הפרש יש ביו"ד תחתונה יעשה כן ובעליונה שנדבק קודם שכתב האלף ונגמר אין תקנה שימשוך כפי מה שפקפק הט"ז באה"ע קכ"ה דל"מ מה שהשלימה מה שנכתב בפיסול ודוקא נו'ן וי'ו מורכב שאחד נכתב בכשרות הא לאו"ה לא. וקצת דמדומי ראיה מרי'ש במקום דל"ת או להיפך צריך לגרור הכל יע"ש בפנים ע"כ. הרי לך שהרב ז"ל לא הביא תקנת הא"ר ז"ל בתוס' דיו כ"א בשמות הקדש וכמו שכן הוא בשרשו. ומה שתמה עליו בדבוק יו"ד העליונה דאין תקנה זו מועיל מאחר דהושלמה האות בפיסול וכמו שתמהנו אנן בעניותין בתחי' ההשקפה וכנ"ל. לדידי אני הפעוט נוכל לישב כאשר כתבתי לעיל מאחר דדחיקא מלתא דאיכא חששת מחיקת השם ואינו כ"כ מהתימה וע' ג"כ שם מקודם באשל אברהם אות כ"ח דהביא דברי הא"ר ז"ל בתיקון נגיעת יו"ד האל'ף של אלק'ים וכו' דנר' כמ"ש דדוקא בשם הקדש. וע"ש באות ל' דעמ"ש המג"א באות ל' כל מה שנעשה בפיסול היינו מה שכתב באותו אות אחר שנעשה הנגיעה. כתב עליו וז"ל דקדק מלת כל משמע אם יו"ד עליונה נדבקה בקו אמצעי והשלים האלף צריך לגרור כל האלף דמהפיסול ואילך צריך לגרור וברגל התחתון מוחק רק הרגל ודומה לדלי"ת במקום רי"ש דנר' מה"ט. ומלבוש כאן משמע יו"ד עליונה נמי די שימחוק היו"ד והשאר כשר וממ"ש באה"ע קכ"ה ס"ד והוא ממהרא"י ז"ל יראה כלבוש דכל שמוחק ואין צורתה עליה ומשלים בכתיבה שרי ואעפ"י שקצת נכתב בפיסול וצריך לחלק בין ה"א לדלי"ת במקום רי"ש וע' א"ר אות ל"ג עכ"ל. דמדבריו אלו יש לחזק מה שישבנו דברי הא"ר ז"ל דהגם שהאות נכתב בפיסול משום חששת מוחק את השם אמרינן דעכשיו הוא משלים כתיבת יו"ד העליונה ומה שהיה כתוב מתחילה ירך היו"ד לבד וכנ"ל

שו"ר דהחו"ב ז"ל בכלל ט' אות ל"ב הביא דברי הא"ר ז"ל לענין אלף של אחד משמה"ק דוקא וסיים שם ובלבד שלא תשתנה צורת האלף עי"ז תורת נתנאל סי' ל"א. וגם פשוט דבתו"מ ל"ש תקנה זו משום שלכ"ס וגם הביא שם דברי הפרמ"ג שכתב עליו דדוקא ביו"ד התחתונה מהני תקנה זו אבל ביו"ד העליונה וכו' וכתב דלמעשה צ"ע. אמנם בתשו' חת"ס סי' רס"ז כתב דודאי אם אפשר בתקנת הא"ר טוב ויפה הוא אבל אם א"א בזה מותר לגרור היו"ד כיון דע"י דבוק העב הזה נפסלה האל"ף וכ"נ גם בתשו' ת"נ סי' ל"א וכ"כ בתשובה באר עשק סי' צ"ב אלא שהוסיף דכשגוררין היו"ד הדבוקה יזהר שלא להתחיל הגרירה באותה צד הדבוקה אל הקו האמצעי כ"א בצד הנוטה לתוך ע"ד שכתב הרמ"ע בגרירת רגל הה"א. וגם בתשו' יד אליהו סי מ"ו כתב כיון דנפסל האות עי"ז מותר למחוק וכ"ש לקדור ושוב כתב דאולי בדבוק יוד'י האלף הנ"ל יש לחוש לשיטת הרלב"ח ודעי' וע"כ העלה שלא למחוק כ"א לקדור ע"ש. וסיים דאם הדבוק הוא באופן שיש מהפוס' מכשירין לגרוד רק המקום הדבוק דסברי דלית ביה משום ח"ת ע' כלל ו' בבינה סק"ד נהי דלהקל לא קי"ל כן וכמ"ש שם מ"מ להחמיר יש לחוש לדבריהם. וכ"ש דדמי למ"ש רמ"א בכרעא דה"א ע"כ לא ימחוק כ"א יקדור בזה עכ"ל

ואנא זעירא בראותי דברי הרב באר עשק סי' צ"ב בשורשם לענין גרירת יו"ד הדבוקה בשמה"ק. ראה ראיתי בדבריו שהם מוכיחים שס"ל לדינא בענין דבוק העוקץ השמאלי של יו"ד העליונה באל"ף היפך מ"ש אנן לעיל וז"ל שם נמצאו בס"ת אלפי"ן שהיודי"ן של מעלה שלהם היו עבות הרבה ונוגעות למטה בוא"ו שבאל"ף עד שכמעט אין היכר בין ראש היו'ד לרגל היו"ד הנוגעת ועוד נדבקו בו קצת מיוד'י האלפי"ן בוא"ו שלהן בתרי דבוקי וא' או שנים מהם היו האלפי"ן שבשם אלקי'ם וכו' ונשאל שאותם שהם כגוף א' אם די במעט היכר שיש להם למעלה או אם צריך שלא תהא דבוקה רגל היו"ד (בודאי שהוא ט"ס וצ"ל שלא תהא דבוקה כ"א רגל היו'ד) וכן אותם שיש להם דבוקים אי מקרו משנה צורת האות או לא וכיצד הוא תקונם אם די לגרור בזה ובזה הדבוק הפוסל או אם צריך להפריד כל היו"ד או אם צריך לגרור היו"ד לגמרי בין בזה בין בזה וכיצד יעשה באלפי"ן שבשם וכו' והשיב ע"ז אחר שהביא דברי הב"י ז"ל שדיבר בזה