שערי עזרה כא

כהמג"א דבדבוק היו"ד שע"ג האל"ף בקוצה השמאלי עם הגג כשר מאחר שצורת האות ניכרת בטוב וגם בלא הקוץ מיקרי יו"ד וליכא הכרח מדבריו כלל. ובזה אזדא לה תמיהתו מעל המג"א שלא הביא דברי מהרד"ך ז"ל לגבי האלף מאחר דאית ליה להחמיר כמו לגבי ה"א דמ"ש זה מזה. דאחהמ"ר דשנא ושנא דבוק הה"א מהאל'ף שנדבקה היו"ד העליונה בעוקץ השמאלי וכנ"ל וגם הפוס' שהביא אותם שם בבינה בסק"ב לגבי ה"א ליכא מהם ראיה לגבי דבוק העוקץ השמאלי של יו"ד העליונה עם גג האלף דאפ"ל דס"ל כהמג"א ז"ל. גם מה שהביא דברי הע"ת שהביאו הבאה"ט סי' ל"ב סקכ"ו שכתב דאין חילוק בין עב לדק ע"כ אין ראיה כלל דשם הוא מדבר על אות הה"א שנדבקה וז"ל הבאה"ט שם אם נדבק רגל הה"א כחוט השערה דק מאד ותנוק דל"ח ול"ט יודע שהיא ה"א מי שיקל להפריד לבד לא לימחי בידו מהרלנ"ח סי' א' וצ"ז ומהרד"ך בית א' ח"א ופר"ח באה"ע סי' קכ"ה סקי"א חלקו עליו שאין להורות קולא בדבר וראוי לגעור במי שעושה כן וכ"כ הע"ת מאתר שנראה לעין שלא נשאר צורת האות אעפ"י שהוא דק אינו בדק או בעב תלוי אם הוא דבוק מה לי עב או דק עכ"ל, וא"כ ליכא ראיה כלל מדבוק רגל הה"א לדבוק עוקץ השמאלי של יו"ד העליונה של האלף לגגה דדוקא באות ה"א אם הרגל שלא נדבק לגגה אפי' בדבוק דק מאד כחוט השערה אינה כשרה וגם אין להקל להפרידה משא"כ בקוץ השמאלי של יו"ד העליונה של האל'ף שנגע בגג האלף יש לומר שכשר לגמרי גם בלא פירוד כמ"ש המג"א ז"ל ועליו סמכו האמל"י והחיד"א ז"ל

ומעתה מ"ש הבינה שם בשם ה' קה"ס סי' ה' סי"ב דכ"ז דוקא כשנגעה יו"ד עצמה באלף אבל אם רק קוצה השמאלי של יו"ד נוגעת באלף כשר ע"כ. וכתב עליו דאינו נכון חדא שיש מקום לטעות בלשונו כאילו דבוק דק באלף אינו פוסל כלל אפי' קודם שמחקו וזה בודאי ליתא דכ"ז שאין האות כאשר נמסר מסיני אי אפשר להכשירו אעפ"י שצורתו ניכרת. אמנם אפי' אחר שגרר הדבוק הדק ההוא אין לסמוך על המג"א בזה להכשיר וכמו שהוכחתי בסמוך עכ"ל. אחהמ"ר הפריז על המדה דדברי ה' קה"ס ז"ל הם מוסכמים עם דברי המג"א והאמל"י והחיד"א ז"ל דאם רק קוצה של יו"ד השמאלי מגעת באלף כשר ור"ל אפי' קודם שיגררנו כפשט דבריהם שכן מורה לשונם שהם כשרים בלתי שום תקון כלל, ואפי' אם נרצה להחמיר חומרא בעלמא היכא דאפשר לתקן כגון בימי החול ולתקנה די בגרירת החוט הדק המחברם ותול"מ דלא מיקרי בזה חק תוכות אבל להצריך גרירת כל הקו של האלף והיו"ד התחתונה של האלף ולחזור ולכותבה מחדש שנחשוב דין חבור הדק בקו השמאלי של היו"ד כדין אם היתה כל היו"ד של האל"ף העליונה נוגעת בגג האלף שצריך לגרור כל הקו דהיינו הגג של האלף ממקום הדבוק ואילך וגם היו"ד התחתחונה שכל אלו נכתבו בפיסול וכמו שכ"כ בחכמה כלל ו' אות ג' וז"ל ודבוק יודי'ן של האלפי'ן שכתבתי לעיל ס' א' אופן תקונם כך הוא דהיינו אם נדבקה היו"ד התחתונה לקו האמצעי של האל'ף די שיגרור כל היו"ד ההיא ויכתבנה מחדש משום דהיו"ד ההיא דרכה להכתב לעולם אחר גמר כל האות. אמנם אם נדבקה היו"ד העליונה אל הקו האמצעי בזה יש חילוק דהיינו אם דרכי של הסופר לכתוב בתחילה קו האמצעי ואח"כ כותב היו"ד ההיא א"צ לגרור רק היו"ד ולכתבה מחדש כיון שכל הקו בהכשר נכתב. אמנם יש סופרים שכותבים היו"ד העליונה תחילה ואח"כ כותבים הקו האמצעי בזה אם נדבקה היו"ד העליונה להקו צריך לגרור כל חלק הקו שמהדבוק ולמטה ואפי' היו"ד התחתונה כיון שגם אלו בפיסול נעשו. תשו' חת"ס סי' רס"ז ותשו' שמ"ץ חיו"ד סי' מ"ד ובהגהה שם לדעת המג"א ולענ"ד לכ"ע וע"ש וע"ע תשובת מהר"י הלוי אחי הט"ז סי' ל"ח ופרמ"ג א"א סק"ל עכ"ל. כ"ז יאמר לענ"ד דוקא היכא דנוגעות שטחיות היו"ד כולה בקו האלף ויש הפרש בדין בין יו"ד העליונה ליו"ד התחתונה וכנ"ל משא"כ אם רק הקוץ של היו"ד העליונה השמאלי נוגעת באלף בדבוק דק די בגרירת החוט הדק המחברם מאחר דבלאו"ה ס"ל להנהו אשלי רברבי דכשר אפי' בלתי שום תקון וכנ"ל. וא"כ כשנרצה להחמיר ולתקן די בגרירת החוט הדק המחבר ודלא כמ"ש הבינה דאפי' אחר שגרר הדבוק הדק ההוא אין לסמוך על המג"א בזה להכשיר. דאחהמ"ר ליתא דדבריו הם דחויים מהלכה וכנ"ל. ויש לעמוד קצת בדבריו במ"ש אין לסמוך על המג"א בזה להכשיר שנר' כאילו מבין בדברי המג"א דהא דמכשיר היינו ע"י גרירת הדבוק ההוא ואיהו פליג וס"ל דהוי ח"ת ואין לסמוך עליו. והאמת דזה אינו דמבואר בדברי המג"א דמכשיר אפי' בלתי שום תקון כלל וגם איהו ניהו בתחילת הלשון שם כשהביא דברי המג"א והק' עליו מוכח דהבין בלשונו דמכשיר בלתי שום תקון וכיע"ש ברם זה אינו מן התימה דנוכל להעמיס בלשונו דכונתו היה לומר דאפי' אחר שגרר הדבוק הדק ההוא אין לסמוך בזה להכשיר דדי בזה וא"צ יותר ולומר מאחר דהמג"א מכשיר אפי' בלא תקון אנחנו די לנו שנסמוך עליו דוקא כשנעשה התקון הזה להכשיר

וממוצא דבר האמור ומדובר לעיל יוצא דאם אירע בשבת דרק קוצה הדק השמאלי של יו"ד העליונה של האל"ף נוגעת באלף כשר ואין להוציא ס"ת אחר וכמ"ש הרבנים הגדולים על ארבעת רבעיהם המג"א והאמ"ל והחיד"א וקה"ס ז"ל. ואם אירע זה בחול וירצה להחמיר לתקן תע"ב ודי בגרירת החוט לבד ואם אירע בתו"מ כזה מותר לתקן וליכא למיחש משום שלא כסדרן. ודלא כדמשמע מדברי הבינה הנ"ל דבתו"מ ל"מ דהוי ל"כ דמאחר דלפי"ד לא מהני גרירת החוט הדבוק כ"א שיגרור כל הקו האמצעי מהדבוק ולמטה וגם היו"ד התחתונה א"כ הוי של"כ. וכ"כ בכלל ח' אות ג' וז"ל מ"ש בס"א שאם נחסר אות א' א"א בתקון משום של"כ לא בחסר האות לבד הדין כן אלא ה"ה אם נתקלקלה צורת אות אחת עד שנפסל עי"ז כגון נגע היו"ד העליונה או התחתו' של האלף בגגה או שנגע רגל הה"א והקו"ף בגגם דבאלה ל"מ שיגרור הדבוק לבדו דזה פסול משום ח"ת אלא צריך לגרור כל הרגל או היו"ד כמבואר בכלל הוי"ו ולכתבם מחדש וזה א"א בתפילין משום שלכ"ס. וגם בבינה שם באות ב' כתב וז"ל האל'ף בגגה ובזה ל"מ תקנת הא"ר סקל"ג להוסיף דיו למעלה ביו"ד עד שלמטה נחשב כירך היו"ד וכו' דהא"ר בס"ת איירי אבל בתו"מ פשוט דזה הוי שלכ"ס גמור כ"כ במ"ז סקכ"א עכ"ל. דלע"ד בדבוק הקוץ הדק השמאלי שרי לגוררו דוקא וליכא חששת שלכ"ס כלל מאחר דבלאו"ה שרו הרבנים בלא תקון וכנ"ל. גם הרואה יראה בדברי הא"ר ז"ל סקל"ג שהביא דברי המג"א ז"ל הנ"ל דדוקא שנגעה היו"ד עצמה באלף אבל אם קוצה וכו' ולא הקשה עליו בזה כלל כ"א עמ"ש המג"א דיגרור כל מה שכתב באותו אות אחר שעשה הנגיעה הקשה עליו ממ"ש הלבוש יגרור כל היו"ד ע"ש. נראה דבהאי דינא דקוץ היו"ד השמאלי ש'ר המסכים להמג"א ז"ל

ואגב אביע אומר במ"ש בבינה האלף בגגה דל"מ תקנת הא"ר להוסיף דיו למעלה ביו"ד וכו' דהא"ר בס"ת איירי אבל בתו"מ וכו' דמהמשך לשונו נר' דהא"ר ז"ל כתב תקנה זו דהוספת דיו ביו"ד על כל אות אלף דהיו'ד העליונה נוגעת בגג האלף. ועינא דשפיר חזי יראה שם בדבריו דלא כתב תקנה זו כ"א בשמות הקדש וז"ל שם נשאלתי בס"ת שנמצא שנגעה יו"ד