שערי עזרה ריט

דמאי דחשבינן תפיסתו עדין היא קיימת היינו להעדיף כחו להפרע גם מיתו"ק עכשיו ואי"צ להמתין עד שיגדלו ולעולם גם בלא תפיסתו כשיגדלו הוא גובה מהם. אבל בנדון הז"ל בלא תפיסה אינו זוכה כלל לא היום ולא לעולם עכ"ז אית דסברי דזכאי בדינו בתפיסה הראשונה וכנז"ל

עוד יש לזכות לראובן ממ"ש בשטר השות' נאמנות גו"ש מפורשת עליו ועב"כ על פרעון סך השות' הנז' ואפש"ל בדעת מרן ז"ל דבדאיכא נאמנות הדר דיני דשטר השות' כדין שט"ח דעלמא דלא מצי"ל פרעתי לא הם ולא אביהם וכדין שטר כיס היוצא על היתו' דבדאיכא נאמנות לא טעני"ל פרעתי במגו דנאנסו כיון דטענת נאנסו מילתא דלא שכיחא היא ולא טעני"ל מילתא דל"ש כס' מרן ז"ל בש"ע סיק"ה יעו"ש ואיברא דהרב ידי דוד ז"ל בשתי תשו' הנ"ל כתב להדייא דבין בתו"ז בין דאית ביה נאמנות בשטר השות' מצי"ל פרעתי ע"ש. עכ"פ בדעת מרן יש לספק אי סל"ה דגם בדאית ביה נאמנות הדין כן או נימא דיש לחלק ומדמי ליה לשטר כיס היוצא על היתו' דאם אית ביה נאמנות דלא מצי"ל פרעתי וגובה מהיורשים וכל הפוס' ז"ל דציין עליהם הי"ד ז"ל שם דכתבו כן הוא למקומותם דתפסי דגל הקי"ל ומצו סברי כס' הי"א דאייתי מרן שם בסיק"ח דגם באיכא נאמנות טעני"ל טענת נאנסו ברם מרן ז"ל ס"ל כהסתם דלא טעני"ל נאנסו בחלק הפקדון היכא דאיכא נאמנות וא"כ בנ"ד דאיכא נאמנות בשטר השות' לא טעני"ל. דלא יש לחלק בין שטר עיס' לשטר שות' כדאשכחן להמשפ"ץ ובני משה מאגאר וזה כתי' דמחלקים בינייהו כיעו"ע. דלמרן ז"ל בסתם דבריו ס"ל דהדמי'ן יתעבד. ויש אילן גדול לסמוך עליו בהכי הוא הגאון החק"ל ז"ל ח"א סוסמ"ט דהביא דברי הפוסק דכתב דמתברר מדברי מוהר"ם אלשקאר ז"ל דאפי' שכתב נאמנות בשטר השות' כיון דמעות השות' דין פקדון י"ל הוי כמאן דליתיה הנאמנות וכו' ותמה על מוהרמ"א מדברי הטור בסיק"ח בדין שט"כ דמהני נאמנות גם לחצי פקדון ול"מ טעין החזרתי. והחק"ל ז"ל ישב דברי מוהרמ"א בטוב דבדאיכא נאמנות מפורש על הפרעון גם הז"ל מודה דלא מצי"ל החזרתי עש"ב. דמתבאר מדבריו שם שע"כ ושות' שוים הם בשיעורייהו וכי היכי דלדעת מרן ז"ל דסתם כהטור ז"ל דבנאמנות בשט"כ ל"מ טעין החזרתי גם בחצי הפקדון כן ה"ה בשטר שות' ע"ש. גם מתשו' רבני המערב שהוב"ד בס' ויקרא אברהם סי"ל דמשוים השות' לחלק הפקדון שבשט"כ ע"ש. יוצא לענין דינא דהיכא דבשטר השות' איכא נאמנות תו ל"מ טעין פרעתי כמו שט"כ. גם תרי אשלי רברבי מרבני האח' הה"ג כמוהר"א אשכנזי ז"ל והה"ג כמוהר"א עזריאל ז"ל כן ס"ל דבדאיכא נאמנות בשטר השות' תי לא מצי"ל פרעתי הוב"ד בס' כפי אהרן חח"מ סי' ד' עש"ב. גם ה' כמוהר"מ לבטון ז"ל בס' נוכה"ש סיל"ב סל"ה ע"ש ועיין בס' כרם חמר חח"מ סי' י"ב בדנ"ט שהאריך אם יכול לטעון הפסד מו"מ דהוי מילתא דשכיחא ול"ש יתלה את זה במחלוקת הסתם וי"א דהביא מרן ז"ל. ובסיע"ו גבי יתו"ק כתב דאם כתוב בו נאמנות גם הפסד מו"מ א"י לטעון לפי סתם מרן בסיק"ח דהוי כמו טענת נאנסו ע"ש. גם בס' ברית אבות בדקי"ט כ"כ בבירור דלדעת מרן דל"ט נאנסו גם טענת הפסד מו"מ ל"ט ונתן הכרח לזה ע"ש ובר מן דין בנ"ד גם כי טעין נאנסו וטענת הפסד מו"מ חייב היא לשלם מביתו שני שלישי ההפסד כפי התנאי שהתנו ביניהם כמבואר בשטר השות' והו"ל כשט"ח דעלמא ול"מ טעין פרעתי כיון דאיכא שטר ביד ראובן בנאמנות גו"ש ומצי"ל שטרך בידי מאי בעי. באופן הגם שחיובא רמייא עלן להפך בזכות היתו' מ"מ בנ"ד דראובן הנ"ל שטרו בידו בנאמנות גי"ש ודינא קא בעי ויש צדדים הרבה כפום דינא לזכותו וכנז"ל לא מן השם הוא להוציאו חלק ונקי מנכסיו שגם כי יגדלו היתו' אי"ג מהם כלום ע"כ אמרתי יקוב הדין את ההר שראובן הוא זכאי בדינו לגבות מעותיו מהסחורות והחובות הנמצאות זהו הנלע"ד וצויי"מ וימ"ן לשוני ע"ט ס"ט

הנני בא להודיע קושט דברי אמת שאחר כותבי כ"ז מע' ה"ה כמוהר"י אב"א הי"ו לא רצה להסכים בזה ונוטה דעתו לזכות היתומים וההוא אמר שנכתוב בזה שאלה בשם שנינו לב"ד רבה שבעיה"ק ירוש' תובב"א שאנחנו יחד מסופקים בדין אם יש לזכות היתו' דטעני"ל דילמא אביהם חלק השות' ופרע או אם יש לחייבם מצד מאי דכתיב בשטר שות' נאמנות ובצד זכות היתו' הרחיב הדברים ביותר כפי נטית דעתו. ואנכי הדל נעתרתי לדבריו ועשיתי כרצונו ושלחנו אותה ליד ראב"ד מקודש מני"ר מע' הה"ג במוהר"ר יש"א ברכה הי"ו וקיים מצות תשובה מאהבה ארוכה מאר"ש טובה ורחבה לזכות לראובן בדינו והתפלא עלינו על שנכנסנו לבית הספק בזה. ובהגיע רב"ק ליד מע' כמוהרי"א הי"ו שרטט וכתב השגות בגליון קונט' התשו' הנ"ל ושוב נתן הקונט' בידי ואנא ענייא ראיתי שיש במה להשיב על דב"ק לכן הוכרחתי להביא כל דברי התשו' של מע' הה"ג [ראש"ל] כמוהר"ר יש"א ברכה הי"ו ועשיתי בה ציונים וגם השגות מע' ה"ה כמוהרי"א הי"ו על ד"ק עפ"י הציונים המוצגים ההם וגם מה שהשבתי בעוניי על דב"ק וזאת תשובת הרה"ג ראש"ל בקש"ת מהר"ר יש"א ברכה הי"ו והובאה בסה"ב שמחה לאיש הח"מ סי' י"ג ד' פ"ז ע"ד יום ה' לחו' סיון מוכתר בב"ת ש' אמר"ת אלו"ד צרופה

רבנן אחישבנייהו. דפקיעי שמייהו הרבנים המופלאים רבנן סבוראי המה המאורות ב"ד רבא דעוב"י דמשק יע"א אתה ה' תשמרם. וכבוד והדר תעטרם כיר"א, רוב שלום עד בלי ירח כן לנכון קבלתי מאורות ד"ק בי פנו אל האזוב וכבר מילתי אמורה מי אנכי ומה אני לחוות דעתי הקצרה. באתר דזקוקין דנורא. אחר מי יצאו ראשי אלפי ישראל ואנכי אי"ש צעיר עפר יעקב הגם שאול דלא ידע לכוין אימרא אחר שכבר צללו במים אדירים ברוח מבינתם. והרחיבו למעניתם

ואולם האמת אתם כי הענין זר וקשה לכל שומעו אמור יאמרו איש לרעהו א"כ נעלת דלת בשותפים שאם ישתתפו באלפים ורבבות וימות אחד מהם ב"מ יטענו בדה"ץ בעד היתומים כבר חלקתם השות' ואפי' בשטר השות' קיים ובנאמנות וזה נראה

הוראה

(א) תמוהה לרבים מה שלא נשמע מעולם טענה כזאת בלי היות לא רגלים לדבר לטעון טענה זאת כבר חלקת השות' ומידי הוא טעמא לא הרהיבו עוז לגמור את הדין ובקשו ממני כי היכי דלימטי לן שיבא מכשורא כי מציון תצא תורה. ובכן הנני ב"א להבין ולהורות ולברר הסברות אמרות טהורות בקצר אמיץ כי רבו טרדותי עול הצבור והיחיד ואיני מופנה משום צד לברר וללבן דברי חכמים וחידותם

הנה ראשון לכל בית יוסף הוא ניהו הרא"ש ז"ל בכלל פ"ט סי' ד' כתב וז"ל ומה שהיא אומרת שהיא חוששת שלגמרי נתן לה בעלה חלקה וכו' יראה לי כיון שהיא מודה בכל השות' וכו' ועתה היא באה בטענת ספק וכו' לא תוכל להחזיק בו בטענת שמא והיינו כי הא דתנן בפ' הגוזל