שערי עזרה ריז

אינו דגם מוהרלנ"ח פליג על הרשב"א וכנ"ל. ומ"ש דהת"י שם דבריו הם על דברי הרשב"א שבסי' אלף ט"ו ותמה על הרדב"ז שהביא ראיה מתשו' הרשב"א סי' תתצ"א וכו' ע"ש. הנך רואה דמדברי הת"י שהעתיק דברים על שם הרשב"א דרצה לתרץ זה וכתב שכיון שמצאו אוקמתא וכו' נר' דלא על התשו' דסי' אלף ט"ו הוא מתכוין כ"א על תשו' אחרת דשם לא נזכרו דברים אלו כלל. גם מה שפקפק בדברי מוהרלנ"ח שכתב שהר"ן ז"ל נר' שחולק אהרשב"א וכו' שאין נר' כן מדבריו שהר"ן כתב אחר דברי הרשב"א ואעפ"י שיש לדון אחר סברתו אם הדבר כן ויראה לב"ד שכן הוא נזקקין וכו' ע"ש. לע"ד אינו רחוק כ"כ מ"ש מוהרלנ"ח דלא הסכים הר"ן להיות נזקקין כ"א בנדונו שיש סיבה אחרת ג"כ והיינו מאי דהובא שם בשאלתו שהקרובים הם מבקשים שתעשה הגוביינא כי הוא תועלת רב לקטן לסיבת מה וגם כי רוצה לעשות הנחה שע"ז באה תשובתו דאעפ"י דיש לדון אחר דברי הרשב"א וכו' עכ"ז בנד"ז דאיכא תרתי שהקרובים מבקשים זה וגם הב"ד נר' בעיניהם כן ועוד שנית שיש הנחה מהחוב בכגו"ד נזקקין. אבל בעלמא היכא דליכא סיבה אחרת ג"כ כ"א דוקא הנחה מהחוב י"ל דאין דעתו מסכמת עם הרשב"א ז"ל. וזהו שכתב מוהרלנ"ח דגם הר"ן לא רצה לעשות מעשה בנושא כזה שלא יהיה תועלת ליתומים בפירעון החוב זולתי הניכוי מהחוב אלא בנושא שגם היה ליתומים תועלת מצד אחר ושזה התועלת יהיה ניכר להב"ד ע"ש. דבדברי הר"ן מבואר שכן הוא סברתו. וגם הת"י לא כתב שהסכים לסברתו כמ"ש הוא ז"ל אלא שנוטה לסברתו והיינו היכא דאיכא ג"כ סיבה אחרת עם הנחה מהחוב והיא ניכרת לב"ד אזי נטה לסברתו. והגם דמצאנו דפוס' אחרים לא פי' כן בדברי הר"ן מ"מ פי' מוהרלנ"ח בדבריו אינו רחוק ואדרבא יותר מסתבר ומדוייק בדבריו כיעו"ש

המורם מהאמור דבהנחה מהחוב אי נזקקין לנכסי יתו"ק או לא בפלוגתא מתנייא והגם דרוב הפוס' ז"ל ככולם ס"ל דנזקקין עדין גדול כח המוחזק לומר קי"ל כהפוס' המסייעים לי כל היכא דאיכא שני פוסקים בעזרתו מצי"ל קי"ל אפי' כנגד שאר כל הפוס' כולם. וכבר נתבאר לעיל דהת"י ומוהרלנ"ח ז"ל וגם הר"ן כפי מה שפי' דבריו מוהרלנ"ח הם פליגי וא"כ מצי"ל המוחזק קי"ל כוותייהו. האמנם מוהרש"פ ז"ל הוב"ד בס' כר"ש חאה"ע סיל"ג עמד בזה וכתב דאי"ל קי"ל בהא ממ"ש מוהרשד"ם חח"מ סי' קצ"ז דאע"ג דבעלמא אמרי' קי"ל ואנן טעני' ליתמי מ"מ איכא לחלק דבשלמא כשהנתבע יכול לטעון טענה וזוכה בה שלא יוציא הממון לעולם ניחא אבל בטענת שמא לכשיגדלו ימצא היתום טענה לבטל בהא ודאי חששא רחוקה אי"ל קי"ל וכו' ואיברא דמידי פלוגתא ל"נ ובפרט דמוהרשד"ם גופיה תבר גזיזיה אבל אכתי נר' דאי"ל קי"ל מטעמא דלדברי הרשב"א וסי' הוא תועלת ליתום להזקק לו וא"כ אי נימא קי"ל דאין נזקקין אפשר דאדרבא יהיו היתו' נזוקים בנכסים וטענה דקי"ל דאמרי' בעלמא הוא כשודאי זכות הוא לו אבל הכא כיון דהיא חששא רחוקה אולי לכי גדלי משכחי תברא אכתי לא שבקי' קרוב לודאי תועלת מפני הספק עש"ב. גם ה' בני אברהם חח"מ סי' ע"ד כ"כ בשמו דכדברי מוהרימ"ט ז"ל ח"מ סי' ב' עבדינן ושכן נוהגים בקושטא. וגם בהשמטות לסי' הנ"ל בד"צ כ"כ בשמו עש"ב דלמד במכ"ש לנדונו דודאי הוא חוב ליתומים אי שבקי' להו לכי גדלי דאפשר דלכ"ע נזקקין ע"ש. והגם דמדברי הפ"מ ז"ל נר' דס"ל דבהנחה לחוד שבקי' קרוב לודאי מפני הספק ושיכו"ל היתו' קי"ל וכנז"ל ושאין לעשות מעשה מטעם הויתור לחוד כ"א בהצטרפות טעמי אחריני היפך דברי הכר"ש ז"ל. ועוד בה דיש להעיר ע"ד הכר"ש במ"ש שהר"ן הסכים לדברי הרשב"א דבהנחה נזקקין כמו שתמהנו ע"ד הכנה"ג. גם במ"ש בדצ"א רע"ד בהגהה וז"ל ובעיני יפלא איך תיסק אדעתין שי"ל קי"ל כהת"י כיון שראינו להר"ן שדן כהרשב"א וכו' ע"ש. דמלבד דקשה עליו הקושי הנ"ל עוד ק"ט דמאחר דכבר הוא מפורש שם דמוהרלנ"ח ז"ל ס"ל כהת"י ז"ל ופקפק בדברי הרשב"א והו"ל שני פוס' דקיימי בס' חדא נגד שאר הפוס' א"כ מה זו הפלאה דאיך ס"ד לומר קי"ל דמודעת זאת כל היכא דאיכא ב' פוס' בדעה אחת יוכ"ל המוחזק קי"ל כמותם נגד כל חכמי ישראל וא"כ הפלאה זו איני יודע מה היא ודבריו לע"ד צ"י. עכ"ז על כל אלין דהוו מאחר דכל הפוס' האח' ז"ל הסכימו לזה דבהנחה מהחוב נזקקין לנכסי יתי"ק ושכן נוהגים בקושטא ועיין בס' מט"ש בסיק"ח דהביא דברי מוהרש"ף ז"ל שהובאו בס' כר"ש דלו יש חולקים אי"ל קי"ל בהא אלא מזדקקינן כיון דאיכא תועלת ליתו' ומיהו הכל לפי ראות עיני הדיין שיראו שיש תועלת ליתו"ק כפי השנים הנותרות עד שיגדל ע"ש. ובמט"ש ח"ג בשו"ת מירא דכייא סו"ס ל"ב כן הסכים דבהנחה נזקקין ע"ש. גם ה' בני חיי חח"מ סיר"ץ הגה"ט אוט"ז והגו"ר חח"מ כלל ג' סי' י"ד והמשאת משה חיו"ד סיט"ו כן ס"ל דנזקקין. וה' גב"ע סיל"ח כתב דבהנחה מהחוב אפי' מעט נזקקין וכו' ע"ש והמשכה"ר מער' יו"ד אוב"ד האריך בענין זה דהנחה מהחוב בכמה יהיה שיהיה נחשב תועלת ליתומים עפ"י השנים הנותרות עש"ב. באופן דכל האח' ז"ל אזלי בסברא זו דבדאיכא הנחה מהחוב ויהיה תועלת להיתום מזדקקינן לכן גם אנחנו מוכרחים שנלך בעקבותיהם ולהם אנו שומעים וכ"ש היכא דאיכא ג"כ סיבה אחרת ותול"מ: סימן י"ג

ראובן נתן לשמעון סך שני אלפים ות"ק גרוש וגם שמעון נתן מכיסו ת"ק גרוש להתעסק בסכים הנז' שמעון לבדו בתורת שות' גו"ש ככתוב בשטר השות' שביניהם וזה נוסחו לפנינו עדים חתו"ם בא שמעון מדעתו ומטו"ר ואמ"ל אתם הוו עע"ג וקנו מידי קגו"ש וכו' ובלשון חגו"ש כתחז"ל וכתבו בכ"ל ש"ז ויפו"ך ואופן המועיל ותומ"ל היות אמו"ץ שקבלתי ונטלתי מיד ראובן סך פ' להתעסק בהם במלאכת פ' בכפרים ובכל מין מו"מ משות' גמורה ביני ובין ראובן הנז' שות' גו"ש לפו"ד למשך זמן פ' עפ"י התנאים שיתבארו וכו' קודם כל מודה אני הודאה שרו"ק לפו"ד שמלבד הסך הנז' גם אני נתתי מכיסי וממוני לק"ק לאמצע השות' הנז' סך ת"ק גרוש ושני סכי הקרנות הנז' הונחו תוך כיס אחד והוגבה הכיס הנז' בין הר' ראובן הנז' וביני לקיום והעמדת השות' הנז' בז' הנז'. ומו"מ מתחייב אני בחגו"ש לפו"ד להטפל ולטרוח ולהתעסק לבדי דוקא בכל עסקי השות' הנז' בז' הנז' בסכים הנז' ובסכים אחרים שיתהוו לי משמייא מחמת השות' הנז' ואפי' בהלואה שנלוה מאחרים באיזה אופן שיהיה לצורך השות' הנז' בכל כחי לקרב התועלת והריוח לרחק הנזק וכו' ולהתנהג בכשרות וכו' ובכן כל מין שבח וריוח שיזמין לי השם יתברך מעסק השותפות הנז' בז' הנז' בין מסכים הנז' ובין מסכים אחרים וכו' כנז' ואפי' מציאה בדרך ממש הכל יעלה ויבוא לאמצע השות' הנז' וטרם כל יונף ויורם מכללות הריוח בעד שט"ו לכ"ז הנז' סך עשרה גרוש דוקא והנשאר יתחלק ביני ובין ראובן ע"ז האופן וכו' וכשם שחולקים בריוח כך חולקים בהפסד ובכל מיני