שערי עזרה רו

מברונא ז"ל בסקי"א הסכים כמרן. והכנה"ג בסי"ס במ"ב כתב דמאי דפליגי הרמב"ם והרא"ש ז"ל עם שאר הפוס' ה"ד בשטרי מלוה אבל בשאר שטרות מתנה וכיוצא לכ"ע צריך ליתן ההטפסה וכ"כ בבע"ת ח"א סיכ"ח וכ"ט ורמ"ד ובתשו' הנ"ל יש לגמגם דבתחי' כתב דכיון שקבלנו הוראות מרן ז"ל אפי' להוציא ראוי ללכת אחריו ושוב כתב דיכו"ל קי"ל כהסמ"ע ובדבריו שבכנה"ג שם באו הדברים מתוקנים כיעו"ש ואין להאריך. ומדברי מוהר"י מברונא ז"ל נר' דחילוק זה אינו דשם נדונו הוא בשטר שכירות וסיים שם דדקדק בדברי הרא"ש דדוקא בטענת זיוף מחוייב ליתן וכו' ע"ש. דנר' מלשונו דס"ל דאין חילוק כלל. והערה"ש ז"ל בסי' י"ו או"ג כתב דבתשו' הרשב"א ח"ב סי' רי"א מבואר דגם בשאר שטרות ס"ל דאין ליתן טופס ודחה חילוק זה ע"ש. גם מ"ש החיד"א ז"ל בברכ"י או"ה בשם הגו"א ז"ל דביורש כ"ע מודים דצריך ליתן דאנן טעני"ל וכו' ע"ש. גם ע"ז כתב הערה"ש שם דחילוק זה נסתר מדברי הכנה"ג בתשו' דסיכ"ח וכ"ט הנ"ל דמשמע דלדעת החולקים גם ליורש וללוקח אין ליתן הטופס ע"ש. גם המשכה"ר במער' ט' א"ו הביא דברי הגו"א ז"ל וכתב דמדברי מוהרלנ"ח סי' צ"ו מוכח דלמאן דס"ל דלא יהבינן טופס לתובע אפי' ליתומים נמי דבהכי קא מיירי הז"ל ע"ש. ות'ם אני דמדברי הרשב"א ז"ל במיוחסות סוס"ה נר' שם בבירור דגם ליורש אין נותנים טופס כיעו"ש. ואיהו ז"ל בתחי' ציין על התשו' ההיא ומדוע לא הביא מינה ג"כ ראיה. ואולי י"ל דס"ל דההיא שאני דהוי יורש לגבי יורש ואיכא פלוגתא בהפוס' ז"ל אי טעני' ליורש כנגד יורש כיעו"ע לכן הביא ראיה מוהרלנ"ח ז"ל דמבואר דגם ליתום נגד המלוה דלהרשב"א וסי' אין ליתן. ואם כנים אנחנו בזה ממילא מ"ש הערוה"ש דמתשו' בע"ח סיכ"ח משמע דאין ניתנים ליורש וללוקח לדעת החולקים כנ"ל אין ראיה מהתם דשם הוי יורש נגד יורש ולוקח כיעו"ש. אך מתשו' דסיכ"ט יש ראיה משם דהויא יורש נגד מקבל מתנה ע"ש. גם ה' ידי דוד קאראסו ז"ל בסימ"ט בהגהה שבאמצע התשו' תמה ע"ד הגו"א ז"ל דביורש לכ"ע ס"ל דנותנין ושגם חכמי מנטובא עשו הלכה למעשה ביורש שהרי מוהרלנ"ח ס"ל דאפי' ביורש אין נותנים וסיים שם דכן מדברי הר' עדות ביאוסף ח"ב סוס"א נר' דסל"ה ע"ש. גם בס' פ"ת סק"ה אחר שהביא דברי הברכ"י בשם הגו"א ציין ע"ד הע"ב הנ"ל ונר' שכן כונתו כמ"ש הידי דוד ז"ל. ואנכי לא ידעתי מהיכן נר' מהע"ב ז"ל שסל"ה דנדונו שם הוא דאחר הוא בא להוציא הפס"ד מיד אפוט' היתום וכתב דהגם דהפוס' ס"ל דאין ליתן וכו' מ"מ בהפס"ד כולהו מודו דצ"ל ע"ש דליכא שום ראיה מדבריו דס"ל דגם ביורש אין לתת. ושם פסק הידי דוד ז"ל דצריך לתת לו הטופס בלי פקפוק כיעו"ש. וזהו דוקא בנדונו דהיורשים הם המוחזקים דהממון ברשותייהו ולדידהו יש להם דגל הקי"ל. ולדידן דלית לן ט' קי"ל נגד ס' מרן ז"ל אם המקבל מתנה הוא מוחזק יכו"ל שלא לתת הטופס במקום דליכא טענת זיוף וכמ"ש מרן ז"ל וקי"ל כמ"ד דאין חילוק בין יורש לאיניש דעלמא וגם קי"ל כמ"ד דאין חילוק בין שטר מלוה לשטר מתנה וכיוצא דבכולהו אין חיוב לתת הטופס. (ומקבל המתנה אי מיקרי מוחזק או נכסי בחזקת יורשים קאי לא פלט מפלוגתא עיין בס' צרור החיים)

וראיתי בס' לב שלמה בליקו' אות שי'ן בענין הטפסת השטר דכתב דהיא מחלוקת בין הרשב"א וסי' והרמב"ם והרא"ש ז"ל כתבו דנותנים וכן ראוי להורות ובפרט בזה המלכות מוהרלנ"ח סיצ"ו אבל ה' המפה סיפ"ו דק"ע כתב וז"ל ועוד דכתב הרא"ש בתשו' דאין מכריחין לאדם להראות שטרו לבע"ד אפי' בד"י והמ"מ כתב כלל ס"ח סיכ"א הבי"ד הטור סי' י"ו ע"כ והנה שאלה זאת היא בסיכ"ה ואם על שאלה זאת קאמר צ"ע שלא נזכר שם בע"ד ואדרבא לבע"ד כ' הרא"ש שיתן לו ההטפסה כמ"ש מרן סי"ס וכ"ש שיצטרך להראותו לו בפני ב"ד שהרי אפי' הרשב"א דסבר שאינו מחויב להטפיסו כ' שצריך להראותו בב"ד וצ"ע עכ"ד. ובדרישה סו"ס י"ו עמ"ש הטור בשם הרא"ש שאין כופין וכו' כתב עיין בתשו' הרא"ש כ' ס"ח סיכ"ד דמחוייב ליתן לו ההעתקה וצ"ע עכ"ל מוהר"ש ז"ל. ולע"ד נר' לחלק דשם מיירי בשט"ח שיש למלוה עליו ובה תובע אותו עכשיו וכאן בשט"ח שיש לו על אחרים או שטר אחר שיש לו לתובע ע"ז הנתבע ע"כ. מעתה תו ל"ק ול"מ דמה שנזכר בע"ד הוא ר"ל מה שהוא טוען עכשיו עליו שיוציא השטר שיש תח"י כדי לראות הזכות שיש בו ולעולם שנייא זו מזו וז"פ. ועיין בס' פנים במשפט סו"ס ס'

ואם טוען שהשטר מזויף והשטר הוא מקוים. הבע"ח בסי' כ"ח האריך בזה שאם הוא טוען שהוא מזויף ורוצה הטופס לעיין ולדקדק בו אולי ימצא זיוף או מחק או גרר זהו מחלוקת בין הרשב"א והרא"ש ז"ל וכו' ואנן קי"ל כהרא"ש כמ"ש מרן בש"ע ואם טענתו שהוא מזויף ושיש לו עדים לפסול השטר ושיתנו לו זמן להביא עדים גם בזה טענתו טענה וכו'. אמנם אם טענתו שהוא מזויף ואינו ראוי לגבות בו הבל יפצה פיהו דלאו כ"כ לומר על שטר מקוים שהוא מזויף דא"כ בטלת תורת שטר וכו'. ואם טענתו היא שישבע הלוה שבועה שאינו מזויף גם בזה יש מחלוקת הפוס' והרמב"ם ומרן ז"ל פסקו בסי' כ"ב כרוב הפוס' ככולם שאינו נשבע עש"ב

והן עתה נד"מ ס' ישא איש למוהרה"ג ראש"ל כמוהר"ר ישא ברכה הי"ו ובחח"מ סי' ח' הובאה תשו' מאחד קדוש מר' המערב בשטר משכנתא ותובע הטופס דכתב דיטפיס ויתן לו מאחר דמרן בש"ע כן ס"ל. ומה גם דמשכנתא דמיא למתנה דכתב הבע"ח דלא פליג שום פוסק במתנה וכיוצא וכו' ומה גם דכתב דדוקא אם יהיה ב"ד מומחה הוא דפליג הרשב"א ודעי' וכמעט אין בכל מקומותינו מאן דפקיע ומומחה. ומה גם דכתב הגו"א הוב"ד בהחיד"א והערה"ש ומשכה"ר דביורש אף הרשב"א יודה וכו'. ומע' הב"ד מקודש שבעיה"ק ירוש' ת"ו הסכימו בזה לגבי היורש דחייב ליתן דכ"ע מודים וכו' וציינו ע"ד הפוס' הנ"ל, ועט"ר ראש"ל הי"ו השיב על דבריהם דהן אמת שכ"כ הגו"א והוב"ד בהחיד"א ז"ל וכו' אך לא זכר ש"ר למוהרלנ"ח סיצ"ו דמוכח שם דגם לגבי היתו' בפלוגתא מתנייא ותמה על החיד"א שהבי"ד הגו"א וכו' וסיים האמנם אנן בדידן דבתריה דמרן גררינן והוא ז"ל פסק בב"י ובש"ע דאף ללוה נותנים טופס בטענת זיוף וכ"ש להיורש בטוען ט' זיוף וכו' ותלוי הדבר בעיני הדיינים שאם רואים שיש מקום לטענתו חייב ליתן טופס השטר ביד הלוה וכ"ש ליורשיו. ואם רואים שמבקש להתעולל עליו לבקש תואנות אין נותנים לי וכו'. ואולם בנ"ד דהוא משכנתא והוי כשטר מתנה דיש פרטים רבים לשאת ולתת כמ"ש מע' השואל הי"ו אני מסכי'ם ומערי'ב שחייב ליתן הטפסת השטר באין תפונה עכת"ד הי"ו ע"ש

ואנא עבדא משתחוה מול הדרת כבודם ובמטותא מנייהו אחהמ"ר אמינא דמאי דמע' השואל הי"ו כתב דמשכנתא דמיא למתנה וכו' וגם החילוק בין יורש ללוה עצמו. ועט"ר הרה"ג ראש"ל הי"ו פליג עליה בחדא בההיא דיורש וכו' ומודה לו בחדא בההיא דמתנה ודמשכנתא דמיא לה וכו'. אנכי הדל באלפי רואה דבתרווייהו בין לגבי יורש ובין לגבי שטר מתנה וכיוצא אי ליכא טענת זיוף לא פלט מפלוגתא וכמו שביארתי והבאתי לעיל ות'ם אני איך לא זכרו שרים לדברי הערה"ש סי' י"ו