שערי עזרה רא

לכתחי' אבל בדיעבד גם הם מודו דאי עביד מהני וכנ"ל וגם למאן דמצריך שיהיה ס"ס המתהפך שפיר הוי מתהפך גם אי מחתינן נפשין לאפושי בפלוגתא והיינו דיש צד לומר דגם בדיעבד פליגי עדיין אינו בודאי שכן סל"ה אלא בספק וא"כ י"ל ס' אם דבריהם דמצריכים בימין דעלמא הוא בלכתחי' דוקא אבל בדי' מודו. ואת"ל דגם בדי' פליגי ס' אי הלכתא כוותייהו או כהטור ודעי' דגם לכתחי' חולץ בימין דידיה והגם דהאח' ז"ל הצריכו האטר לחלוץ בש"ר ה"ד לכתחי' הצריכו לעשות כן כדי לצאת י"ח כל הפוס' משא"כ בדי' אי עביד מהני. כ"ז עלה בדעתי לומר כן דכשירה בדי' ומה גם אחרי ראותי דברי הגו"ר ז"ל בכלל ב' ס"ב דכתב וז"ל כללא דמילתא דמתבאר בדברי הרמב"ם דחליצת שמאל אינה בטילה לגמרי ואפשר דבדהוי אט"ר דלכתחי' חולץ בשמאל וכן יש לנו לומר בדעת הרי"ף. וכל מאי דאתמר פיסול חליצה ברגל שמאל לא אתמר אלא כשיש לו ימין מתוקנת או דהו"ל ונקטעה אבל כשהוא אט"ר י"ל על שמאל שהוא ימין וניחא לן לאפושי שלמא להסכים הס' זל"ז ע"כ. דלפי"ד ז"ל יש קיום והעמדה לדברינו הנ"ל כאשר יראה הרואה. ועם שראיתי להמגיה בהרדב"ז ז"ל בח"ה סי' ב"א צ"ד ד"י ע"ד שהאריך לעמוד ע"ד הגו"ר כיע"ש. מ"מ גברא רבה קא חזינא הגו"ר ז"ל דקאמר הכי. ועוד חזינא להגאון הנו"ב מה"ת בחאה"ע סי' קנ"ו אזיל בסברתו דשם האריך להוכיח דאפי' באיניש דעלמא אפי' חלצה בשמאל אין הלכה ברורה שתהא פסולה והביא מ"ש בספרו צל"ח עמ"ס ברכות ד"כ דשם האריך בראיות להוכיח דהא דחלצה בשמאל לאו הל' ברורה היא שתהא פסולה יעוש"ב דהוא אזיל בס' הגו"ר ז"ל והמגיה להרדב"ז לא ראה לדברי הנו"ב ז"ל לא מ"ש בתשו' הנ"ל ולא בהצל"ת. וא"כ לפי"ז שפיר י"ל בנ"ד ס"ס באופ"ז אעיקרא ס' אי גם באיניש דעלמא חליצת שמאל היא פסולה או לא. ואת"ל דבאיניש דעלמא פסולה כמ"ד הכי וכמו שיבא לקמן בס"ד. ס' דבאט"ר הלכתא כמ"ד דחולץ בימין דידיה. ואת"ל דגם באט"ר צריך שיחלוץ בימין דעלמא כמ"ד הכי. מ"מ נוכל לומר דאינהו לכתחי' קאמרי הכי דיחלוץ בימין דעלמא אבל בדי' גם אינהו ס"ל דאי עביד מהני וכנז"ל

ועיין ג"כ בס' שמן המשחה דקי"ז סי' קמ"ח דכתב וז"ל שנעשה מעשה בב"ד של כפר חאסקייואי יע"א ביבם שנחלץ בשני מנעלים של ימין ושל שמאל עפ"י סדר הרב"ד ז"ל זולת שבהתרת הקשרים וכו' ובהסרת המנעלים וכו' ישב היבם על הכסא כדי שתוכל היבמה להסירם שניהם כאחד וכן הוגד לב"ד שכן הוא מנהג בלאט. ואף שהמשרת ח' משה הגיד שבפני מוהר"י דאנון ז"ל ובית דינו אירע כמה פעמים שבא לפניהם יבם אט"ר וחלץ במנעל שמאל דכ"ע שהוא ימין דידיה. עכ"ז לא מלאם לבם לעשות מעשה עפ"י הנז' נגד הסכמת גדולי האח' ובפרט עדותו של ה' זקן אהרן ז"ל שכך היה נוהג הרא"ם ז"ל לחלוץ בשני מנעלים ומה גם שכך הוא מנהג בלאט יע"א וראוי לעשות כמותם כדי שלא יהא כשתי תורות ח"ו עכמ"כ בכ"י סופר בכ' מוהר"ם קצינו ז"ל. א"א וכן עשינו מעשה בשנת התקס"ג שלהי מנחם עכ"ל. דמלשונו זה נר' דבדי' אם עשו מעשה כנ"ד דחלץ בימין דידיה מהנייא הך חליצא שעשו. דדוקא הם בדידהו דהוי לכתחי' דלא חלץ עדין אף דהמשרת הגיד להם דבפני מוהרי"ד וב"ד ז"ל אירע כמה פעמים באט"ר שחלץ בימין דידיה עכ"ז לא מלאם לבם לעשות מעשה לכתחי' נגד וכו'. משא"כ אם כבר נעשה מעשה שחלץ בימין דידיה כנ"ד נר' דס"ל דבדי' שפיר ומהני

ולעומת זה עיין בס' שו"ת חוט השני דנסתפק לס' הטור ודעי' דס"ל דאטר חולץ בימין דידיה שהיא שמאל כ"א אם בדי' חלץ בשמאלו שהוא ימין כ"א אם חליצה כשירה היא או לא. גם נסתפק לס' הפוס' דס"ל דחולץ בשתיהן אם לא חלץ אלא באחד מהם אם כשירה היא או לא. וכ' דלפי"ד הטור אם חלץ בימין כ"א ח"פ אפי' בדי' דטעמא הוא משום דדמי לתפילין וכשם שבתפילין אם האטר הניח בימינו שהיא שמאל כ"א לא יצא דהא לא אשתמיט שו"פ לאשמעי' דבדי' יצא ועוד התורה קפדה על יד כהה. הה"נ שהקפידה התו' על הרגל החשוב דלגבי אטר אם חלץ ברגל ימין כ"א לא יצא. דליכא למימר דסבירא ליה דבדי' יצא לפי דבתר מיניה אזלי' דא"כ הו"ל להטור לפסוק דיחלוץ בשתיהם מספק א"ו לא סל"ה אלא בתר דידיה אזלי'. וא"כ ליכא לחלק בין אטר לאינו אטר דכשם שאינו אטר אם חלץ ברגל שמאל אפי' בדי' ח"פ הה"נ לגבי אטר אם חלץ בשמאלו שהוא ימין כ"א אפי' בדי' ח"פ. ולפי"ד הר"ן דכתב בפג"ה דחליצת אטר בש"ר מכח ספיקא דמספק"ל אי בתר מיניה אזלי' או בתר דידיה פשיטא אם חלץ ברגל א' בין בימין בין בשמאל אפי' בדי' ח"פ הוי דהא ספיקא דאו' הוי ולחומרא וכו'. הכלל העולה דלפי"ד הטור ודעי' אטר שחלץ בימין כ"א אפילו בדי' ח"פ וכ"ד המרדכי אלא דמכח חומרא צל"ח בש"ר. ולפי"ד הר"ן ומוהר"י קארו ז"ל כל א' מהם מעכב דהוי ס' דאו' ולחומרא. וליכא מאן דס"ל דחליצת אטר הוא בימין כ"א אלא הסמ"ג וסמ"ק ומי הוא אשר יכניס ראשו בין ה"ה לעשות מעשה להקל וכו' ואם יאמר האומר דהיכא דאיכא שעה"ד כמו הכא שהיבם רחוק מהיבמה יש לנו לסמוך על הסמ"ג וסמ"ק זה אינו דלא נקרא שעה"ד אלא כשאין תקנה לדבר. אבל בענין זה שהחלוצה עדיין לא נשאת ועומד לפנינו היבם ואומר שרוצה לחולצה ודאי ל"מ שעה"ד והבי"ד מוהרד"ך ז"ל מ"ש בבית ג' במעשה שאירע בגט וכו' יעוש"ב

עו"ר להחת"ס ז"ל חאה"ע ח"ב סי' ע"א שהביא בשם מהר"א זלמן מרגליות ז"ל דמצא בראב"ן ז"ל דכ' אם חלצה בשמאל בדי' כשירה. ותמה עליו דהא מסתמא קי"ל כת"ק דחלצה בשמאל פסולה לגבי ר"א דמכשיר דשמותי ושיישב בחדא מתרי טעמי או דמוחלפת השיטה ות"ק הוא דמכשיר או דטעמיה דת"ק וכו'. וששוב מצא בהנו"ב מה"ת סי' קנ"ו דנהי דלא ראה הראב"ן ז"ל מיהו רצה להעמיס כן בהרמב"ם שלא הזכיר פיסול שמאל אלא בנקטע ימינו וכו' אבל כשיש לו ימין וחולץ בשמאל כשירה. ודחה הוא זה מה שרצה להעמיס כן בדברי הרמב"ם וכו' אבל מ"מ נסתייע דאחר שמצא כן להדיא לראב"ן דמכשיר שמאל וכו' ויען שמבואר פ"ק דנידה כדאי ר"א לסמוך עליו בשעה"ד ה"נ רצה לצרף חליצת שמאל להיתרים אחרים וחששת עיגון. והחת"ס ז"ל ישב לתמיהת מוהראז"מ על הנב"י ז"ל גם ישב דעת הראב"ן ז"ל במשנה דנגעים פי"ד מ"ט וכו' דש"מ ל"ד אין לו אלא אפי' י"ל מכשר שמאל במצורע הה"נ וכ"ש בחליצה וכו'. גם הביא דעת הטור ז"ל דס"ל דאטר חולץ בימין דיליה וקושית מוהרש"ל ז"ל עליו וישוב מוהראז"מ ז"ל ומ"ש דלס' הטור וסי' דאטר חולץ בימין דיליה ואנחנו נוהגים להחמיר לחלוץ בשתיהן א"כ יש סניף להרמב"ן ז"ל דעכ"פ קיטע יחלוץ בשמאל. והוא ז"ל דחה דבריו אלו דחילוק גדול יש וכו' אבל באטר אפשר צדקו דברי הטור דחולץ בימין דידיה וכו' ויש לעיין בדברי רמב"ן ז"ל דכתב דאטר אי"ח כלל וכו' דמוכח דס"ל בפשיטות דלא כהסמ"ג אלא כהטור וכו' וקושית מוהראז"מ על ראב"ן ז"ל לק"מ וכו' אמנם לא מצאנו לו שום חבר בהפוס' דיסבור כוותיה והוא יחיד במקום רבים וכו' והראב"ן היה רב גדול חבירם של ר"ת ורשב"ם וגדולי הפוס' המה תלמידיו ובני בניו