שערי עזרה קצז

והגאון הנו"ב ז"ל במה"ת סי' קמ"ג דחה דברי מוהרימ"ט ז"ל ובנדונו בא' שנסע בילדותו מארץ מולדתו ואינו יודע בית אביו כלל ומעולם לא ידע אם יל"א וכו' האריך בזה ומסיק כיון שמעולם לא הזכיר וגם לא נשמע משום אדם שיל"א אשתו מותרת עפ"י שיטת הש"ע ורוב הפוס' וגם הנ"י שהחמיר וכו' לא החמיר אלא בע"א מעיד שיל"א אבל אם אין שם עד כלל לא וכן הסכים לדינא הרב ז"ל בסי' קמ"ה ודחה דברי הפוסק אחד שהביא ראיה מדברי רשב"ם בפי"ן לפרש דברי הש"ע מ"ש לא היה מוחזק באחים ואמר יש לי אחים ר"ל שהיה מוחזק שאיל"א דהיינו מי שידוע במקומו ובמשפתתו וכו' עש"ב ועיין ג"כ בסי' קמ"ד מ"ש עוד בזה. דמבואר יוצא מדבריו ז"ל במקומות הנ"ל באר היטב דגם באורח שנתיישב ודר כמה שנים במקום שנשא ולא נשמע שיל"א הרי הוא בכלל מאי דפסק מרן ז"ל בש"ע לא הוחזק שיל"א וכו' ובעניותי נ"ל דמדברי הפוסק ההוא הנ"ל אין סתירה לנ"ד דבנ"ד ליכא לא קלא ולא ע"א שיל"א ובודאי דגם הפוסק הנ"ל אזיל ומודה דאיתתא דא שרייא להתנסבא. ובלא"ה כבר הגאון הנו"ב ז"ל דחה דבריו וכיעו"ש. גם בתשו' ושב יעקב סי"מ בנדונו באיש אחד שבא ממדינה אחרת לק"ק ביהל ונשא שם אשה וכו' שהביא תשו' מוהריט"ץ ז"ל שקיל וטרי והעלה דאף שבא ממדינה אחרת דלא הוה מוחזק לן שאיל"א נאמן ואפי' שבא אחד ואמר שהוא אחיו אינו נאמן והרי היא בחזקת היתר יעו"ש דיש ראיה מדבריו לנ"ד להתיר כאשר יראה הרואה. ועיין ג"כ בס' בגדי כהונה סי' ל"ג ובס' פתחי תשו' על סי' קנ"ז הובא כ"ז ע"ש. גם בס' מקור מ"ח ח"ב סי' ג' באיש א' שבא ממדינה אחרת ונתעכב יותר מן' שנה ונשא אשה והוליד בן והבן נשא אשה ומת ובן אי"ל ולאשר מעולם לא נשמע שיש בן אחר לאביו רצתה אלמנת הבן להנשא. וחמותה אומרת כי בעלה הי"ל בן מאשה אחרת וכו' ועוד בא ע"א והעיד כי זכור הוא שהיה בן לאבי המת אולם יודע כי מת בחיי אביו. האריך הז"ל בשריותא דהך איתתא והן בכלל הביא ראיה להתירה מדברי הטוש"ע הנז' לא היה מוחזק באחים וכו' עש"ב. דמבואר יוצא מדבריו דגם באורח שבא מעי"א כיון שנתיישב בעיר שנשא כמה שנים ה"ה בכלל מ"ש מרן לא היה מוחזק וכו' דאפי' ע"א אינו נאמן. גם ה' בית דוד סי' צ"ו כתב וז"ל אורח שבא לעיר מאר"ח ונשא אשה ומת בל"ז וע"א מעיד שאמר האורח שאיל"א ולא בן מי חיישי' שמא יל"א במ"ה ואסורה להנשא לשוק או"ל. נר' דאפי' לא היה עד המעיד מותרת להנשא שהרי כ' הריב"ה סו"ס קנ"ז אשה שאין לבעלה לא בן ולא אח וחמותה וחמיה במ"ה ומת בעלה מותרת לינשא לשוק וכו'. והשתא ק"ו אם ביודעים בודאי שיש לבעלה אב והוא נשוי לא חיישי' שמא הוליד אביו בן משום דהוי ספק נתעברה חמותה ס' לא נתעברה ואת"ל נתעברה שמא ילדה בת. כ"ש הכא דלא ידעינן אם יש לו אב מעיקרא ושהוא נשוי דאיכא ספיקי טובא שמא אי"ל אב ואת"ל י"ל אב שמא אינו נשוי ואת"ל נשוי שמא לא נתעברה אשתו ואת"ל נתעברה שמא ילדה בת ואע"ג דהתם מיירי בידוע בודאי שאי"ל אח אחר אלא זה שאנו חוששים עכשיו שנתעברה חמותה ואיכא למימר דמשו"ה לא חיישי' שנתעברה כיון שהיה בחזקת שאי"ל אח. אבל הכא דלא ידעינן בודאי שאין לו אח דשמא י"ל את ואינו בחזקת שאי"ל אח חיישי' שמא י"ל. מ"מ איכא ספיקי טובא שמא אי"ל אב ואת"ל י"ל אינו נשוי ואת"ל נשוי לא נתעברה ואת"ל נתעברה ילדה בת ואת"ל בן שמא גם האורח י"ל בן משא"כ התם דמיירי בדידעינן בודאי שאי"ל בן ע"כ ע"ש. והגם דבמאי דנרגש ואמר אבל הכא דלא ידעינן בודאי שאי"ל אח חיישי' שמא י"ל אח ותירץ ע"ז מ"מ איכא ספיקי טובא שמא אי"ל אב וכו'. יש לעמוד דכנראה דלא תי' להרגשתו כלום דהחששא היא שמא י"ל אח הכונה הוא שעכשיו שמת זה האורח חיישי' שמא י"ל אח והוא קיים והיא זקוקה ליבום. וא"כ תו מאי משני מ"מ איכא ספיקי טובא שמא אי"ל אב וכו' דמאי מצילינו זה דאיכא ספיקי טובא שמא אי"ל אב וכו' כיון דחששתינו היא שעכשיו שמת זה האורח שמא י"ל אח והוא קיים או לא הכונה דבשעה שיצא זה האורח מעירו היה לו אח והוא קיים עדיין או לא. מ"מ לדינא ס"ל דבאורח שבא לעיר אחרת ונשא אשה ומת אשתו מותרת לינשא. ועיניך הרואות דדבריו הנ"ל הם סותרים דבריו שבסי' צ"ח דשם כתב דמ"ש הטור לא היה מוחזק באחין וכו' דזה אין שייך אלא כשהוא מאותה העיר. אבל באורח שבא מאר"ח שאין כאן מי שיודעו ומכירו מה שייך לומר דהוחזק שאי"ל אחים דמהיכן יש הוכחה שאי"ל אחים רבים בארץ מולדתו שם דילמא י"ל שם בארץ הרחוקה ההיא ולא אתנו יודע מאומה עכ"ל ע"ש. דבסי' צ"ו אפי' באורח שבא מאר"ח אפי' בלא עד שיאמר שאי"ל אחים התירה הז"ל שם לינשא. ובסי' צ"ח פסק דכיון שהוא מאר"ח חיישי' שמא י"ל אחים. וצריכין אנו לדחוקי נפשין ולמימר דאע"ג דדבריו בב' המקומות באו סתומים עכ"ז אפש"ל דבסי' צ"ו שם מיירי באורח שבא מאר"ח מזמן רחוק לכן ס"ל דהו"ל כבן עיר ולהכי לא חיישינן שמא י"ל אח. לא כן בסי' צ"ח שם איירי באורח שבא מזה זמן קרוב ולא נשתהה זמן מרובה אמטו"ל לא הו"ל כההיא דכתב הטור לא הוחזק באחים וכו' ולזה חיישי' שמא י"ל אחים במ"ה ואין אתנו יודע. זהו אפש"ל בדוחק כי היכי דלא ליהוו דבריו ז"ל סתראי נינהו. וגם כי היכי דליהוי כס' הפוס' הנז"ל

מעתה כפי כל האמור ומדובר לעיל יוצא דלכל הפוס' הנז"ל איתתא דא דנ"ד כיון שבעלה הוא שבא מאר"ח נתישב פה עירנו יע"א זה יותר מל' שנה ומעולם לא נר' ולא נשמע שום שמץ דבר שיל"א לא מפיו ולא מפי זולתו בודאי הגמור דאליבא דכ"ע היא מותרת לינשא דהוא בכלל מ"ש מרן ז"ל לא הוחזק באחים וכו' ותול"מ

ובכן עלתה הסכמתינו בחברה יחד אנן צעירי הצאן חו"ר העיר הזאת נעמ'י דמשק יע"א בשריותא דהאי איתתא ונתננו לה רשות לילך להנשא כדת ש"ת באין אומר ודברים כלל וכן נעשה מעשה. ואחז"ר ראיתי לה' משחר"ר ז"ל בחי' על סי' הנ"ל דהוא ז"ל ג"כ התיר בנ"ד באורח שנשא אשה ולא היה מוחזק באחי ע"ש. גם ראיתי לה' משכה"ר מע"ר חי"ת אות ג"ן דגם הוא ז"ל התיר בנ"ד דיוצא במכ"ש לנ"ד ע"ש. ובסוף תשובתו הביא לדברי הרב"ד ז"ל שבסי' צ"ח שחילק בין אם הוא מאותה העיר לאורח שבא מעי"א וכתב עליו דאין לסמוך ע"ז ודחה דבריו ובחברת החכמים התירוה לינשא ע"ש. וחפץ הייתי כעת להשתעשע בד"ק וכנראה דנעלם מעיני קדשם דברי הפוס' דזכרנו בעניותין לעיל ברם אין הפנאי מסכים. ומה גם דלא נ"מ מידי לענין דינא דכולהו רבנן מודו דאשה זאת מותרת לינשא לכן אין מן הצורך להאריך עוד וצוי"מ וימ"ן לשוני ע"ט ס"ט: סימן כ"ב

יבמה שנפלה לפני ב' אחים והגדול הוא דר במד"ה רחוק מעיר היבמה כו"כ ימים וחדשים והקטון ממנו הוא בעיר היבמה דאז דינא הוי דהמצוה מוטלת עליו ליבם או לחלוץ ויען שהוא נשוי וא"א ליבם כ"א לח' והוא בתחי' לא רצה לח' בט' די"ל פחד מהחליצה דלא