שערי עזרה קצה

והגם שהעולם קוראים לאבי המגרש אבראהים עכ"ז כתבנו אברהם דוקא כשעת קריאת שמו במילה ובש"ת שכן אנו נוהגים כמנהג ירושלם תובב"א דאין כותבין אלא אברהם עיקר קריאת השם כמ"ש הג"פ סי' קכ"ט סקס"ט והבי"ד הג"מ למוהרמ"ב ז"ל סינ"ז אות ו' גם הקנין הגוף במנהגי ירושלם או"כ הביא זה ג"כ ע"ש. וכפי"ז מהראוי היה דגם בשם אבי המתגרשת שלא נכתוב כ"א מרדכי עיקר השם אכן מאחר שראינו בס' ח"ש להחיד"א ז"ל בשם מראד דכתב שכצ"ל לכן מקודם סידרנו הגט על סדר זה בסדר ההתרות וביטול המודעות ובכולם אמרנו דמתקרי מראד וכן כתבנו בגט ג"כ עס"ז. ובשם המתגרשת עיין באות יו"ד מ"ש בזה. (ט"ז) בשנת תרנ"ז י"ד לירח מרחשון גרש מרדכי בן דמתקרי עבדו לאשתו צלחה בת יוסף. כתבנו דמתקרי עבדו הטעם הוא כמש"ל באות ג' ומכ"ש בכאן בשם אבי המגרש. ושם צלחה בה'א. ושלשנו בשם העד הראשון יען דשם אביו כשם אבי המתגרשת. ועיין בס' פרה"א ח"ג דל"ג דכתב בשם הלק"ט דז"ן ע"א דבשילוש אחד מהם סגי ואם ירצה להחמיר ישלש בשניהם ע"ש. ועיין בג"פ סיק"ך סקי"ט ובלח"ש דקמ"ז ע"ג ובפרה"א שם בדל"ב ע"ב. (י"ז) כ' לירח כסלו גרש נתנאל דמתקרי שחאדה בן אברהם לאשתו רחל בת נסים בן יוסף. כתבנו דמתקרי שחאדה עיין במש"ל באו"ב. ושלשנו בהאשה יען שהעד הראשון שם אביו כשם אביה של המתגרשת ולחומרא עצהי"ט שלשנו גם בשם העד הראשון עיין באות הקודם לזה. (י"ח) כ' לירח אדר ראשון גרש אברהם בן אהרן לאשתו פרידה בת צאלח. וכתבנו פרידה בה"א שהיא שם ערבי שהוא כלה"ק ובלא יו"ד בין הדל"ת והה"א כשם גאמילה וטירה. ותיבת צאלח עכשיו כתבנו אותה בלא יו"ד בין הלמ"ד ובין החי"ת הגם דבגט המובא באות ו' לעיל כתבנו אותו ביו"ד מהטעם האמור שם. הן עתה ראינו בס' אזן אהרן הנד"מ לכמוהרא"ע ז"ל במער' ג' במז"ג באומ"ז דכתב שנהגו בירושלם תובב"א לכתוב צאלח בלא יו"ד ע"ש. וכבר כתבנו ג"כ לעיל דהעולם רובם כותבים זה השם בלא יו"ד. וגם בכתובה זאת כתוב בלא יו"ד. לכן עתה כתבנוהו בלא יו"ד כמנהג ירוש' עיה"ק. וראינו ג"כ בס' תהלים נאוה תהלה דכתוב שם זה השם צאלח כמה פעמים בלא יו"ד לכן הסכימה דעתינו לכותבו מכאן ואילך בלא יו"ד. וכן בשם עבאד ג"כ בלא יו"ד דשוים הם במבטא. (יט) ד' לירח ניסן גרש משה בן נסים לאשתו פרידה בת מרדכי. ובשם פרידה עיין באות הקודם. (כ) כ"ז לירח ניסן גרש אברהם בן יוסף לאשתו דמתקריא עישה בת דוד. וכתבנו דמתקריא יען דבעת הלידה קראו אותה בשם אחר רוזא ונשתקע אותו השם ועכשיו הכל קורים אותה עישה. וכתבנו יו"ד בין אות עיין להשי"ן כדי שלא תהיה נקראת העין בפתח וגם השי"ן עשה. ובלא יו"ד בין השי"ן והה"א כשם פרידה עיין באות הקודם י"ח. ושלשנו בשם העד האחד יען דשם אביו כשם אבי המתגרשת ובשלוש אחד מהם די וכנז"ל. (כ"א) ט' לירח אייר גרש אליהו בן בצלאל לאשתו שמחה בת יוסף. ויען שאני וחבירי כמוהר"ן חבובא הי"ו קרובים להם לכן סידרו אחר בהשגחתינו ועמו ב' דיינים אחרים. (כ"ב) ז' לירח תמוז גרש שלמה דמתקרי סלים בן יעקב בן יוסף לאשתו שרה בת אברהם. וכתבנו דמתקרי סלים שכן קוראים אותו העולם. ושלשנו בשם המגרש ובהעד הראשון יען דשם אבי המגרש כשם העד הראשון. וגם שם אבי העד הראשון כשם זקנו של המגרש לכן שלשנו בשניהם בשם המגרש ובהעד הראשון. (כ"ג) כ' לירח הנז' גרש יצחק בן מרדכי לאשתו אסתר בת יצחק. (כ"ד) ח' לירח אלול גרש דוד בן אברהם לאשתו גאמילה בת יצחק. ובשם גאמילה עיין מש"ל באות ד'. (כ"ה) בשנת תרנ"ח ב' לירח מרחשון גרש דוד בן יהודה לאשתו מלכה בת דוד. (כ"ו) ט' לירח שבט גרש יוסף בן יעקב בן יוסף לאשתו גאמילה בת משה. ושלשנו בשם המגרש יען דשם העד האחד הוא כשם אבי המגרש. (כ"ז) ז"ך לירח אדר גרש שלמה דמתקרי סאלם בן דמתקרי עבדו לאשתו דמתקריא לילה בת רפאל וכתבנו דמתקרי סאלם יען שכן העולם קוראים אותו וגם כתבנו בשם אביו דמתקרי עבדו יען שכן העולם קוראים אותו. גם כתבנו בהמתגרשת דמתקריא לילה שכן קוראים אותה העולם ואין אנו יודעים אם בעת לידתה קראו שמה לאה או לולו ועכשיו הם קורים אותה לילה לכן כתבנו דמתקריא לילה כס' מוהרימ"ט ז"ל: סימן כ"א

שאלה איש א' אשכנזי בא מאר"ח ברדיטשוב מערי אשכנז לעי"ת פה מתא דמשק יע"א מזמן ל' שנה ויותר ונתישב כאן ונשא אשה ולא זכה ליבנות ממנה ונלב"ע וחלי"ש ואלמנתו רוצה לינשא ונתנו לה הב"ד יב"ץ רשות להנשא והלכה ונתקדשה ושוב נסתפקו שמא יש לבעלה בארץ מולדתו אחים והיא זקוקה ליבום ואין אתנו יודע אי לזאת עמדנו על שורת הדין לדעת איזה דרך ישכון אור אי אתתא דא שרייא לינשא יען כי מעולם לא נראה ולא נשמע שיש לבעלה אחים במקום אחר לא מפיו ולא מפי אחרים לא בכתב ולא בע"פ כלל מיום בואו ועד עתה. או"ד מאחר שהוא מעיר אחרת מאר"ח חיישי' שמא י"ל אחים וזקוקה ליבום ואסורה להנשא לאחר ושכמ"ה

תשו' לכאורה נר' דהיא אסורה לינשא דחיישי' שמא יל"א וזקוקה ליבם דאע"ג דכתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל נ"ב סי"ה ופסקו הטור וש"ע ז"ל בחאה"ע סי' קנ"ז ס"ו דאם לא היה מוחזק באחין ואמר י"ל אחים אינו נאמן בא אחד ואמר אני אחיו אינו נאמן ואפי' ע"א או קרוב מעיד עליו שהוא אחיו אינו נאמן להוציאה מחזקתה ע"כ. דלפי"ז נר' דכיון שלא היה מוחזק באחים ל"ח שמא יל"א וזקוקה ליבום ואפי' שבא ע"א ואמר יל"א אינו נאמן וא"כ נר' דאיתתא דא שריא להתנסבא מ"מ עדיין יש לעמוד שהרי ראינו למוהריט"ץ ז"ל סי' כ"ז ולהרב"ד חאה"ע סי' צ"ח ושב יעקב סי"מ הבי"ד בקיצור הי"א ז"ל הגה"ט או"ד וז"ל לא היה מוחזק באחין וכו' ה"ד באדם שהוא מאותה העיר דכיון שהוא מאותה העיר ולא הוחזק ה"ה בחזקת שאי"ל אחים, אבל באורח שבא מאר"ח שאין כאן מי שיודעו ומכירו לא שייך לומר הוחזק שאי"ל אחים דילמא י"ל אחים באר"ח ולא אתנו יודע מאומה ואסורה לינשא ע"כ. גם מדברי מוהרימ"ט ז"ל בח"א סי' פ"ב בויכוח שעבר בינו ובין מוהרמ"ג ז"ל יש להוכיח שסל"ה דכתב שם וז"ל והך מילתא ודאי לא מיקרי איתחזק היתרא שזה האיש מאר"ח בא וכו' ואימתי איתחזק זה בל"א וכו' ע"ש. הרי דגם מוהרימ"ט ז"ל סל"ה לחלק בין אם הוא בן עירו לבן עיר אחרת דבבן עיר אחרת ל"מ איתחזק שאי"ל אחים. וכ"כ ה' פ"מ ז"ל ח"א סי' י"א על שמו דשנא ושנא נדון הרא"ש והטור מנדונו דנדון הרא"ש והטור דהיה בן עירו ולא נודע לו אח בחזקת היתר לשוק קיימא ואין ע"א מוציאה מחזקתה. אבל בנדונו שהיה גר בארץ מאר"ח בא ולא נודע מאיזה עם הוא בכה"ג לא איתחזק שלא הי"ל אח וגברא זה לא הי"ל חזקה לא לכאן ולא לכאן דאיש נכרי הוא ולא נודע אם י"ל אח או לא דאפשר הכי ואפשר