שערי עזרה קצד

בכתבו לאותו פ' שליח להוליך הגט לאשתו כשר מפני הגוי אינו עושה אלא מע"ק בעלמא. וציין על ס' יכין ובועז שכ"כ. וסיים שם דאמ"ל רבו דאין לנהוג כן אלא במקום עיגון דבלא"ה לעולם יש לעשות שליח הולכה או כתיקון המובא בס' תומ"י סיק"ב. ושם בעמו"ד בתחי' הביא נוסח שליחות גט לשעה"ד שלא נמצא שליח להוליך הגט וממנה הבעל שליח פ' העומד במקום האשה וכו' וציין ע"ד הגו"ר והביא תשו' תומ"י עש"ב. עו"ש בדקי"א בגט ושטר השליחות שבאו ממקו"א ע"י שליח שהיה בו כמה ריעותות וכו' ואסו"ד כתב דאם היה כתוב בשטר השליחות דנו"נ בפניהם או במתא פ' סגי בהכי וחשיב גט מקויים. אלא דעידי השליחות צריכין קיום והתיקון שעשינו לנד"ז כתבנו אגרת לעדים החתומים על הגט ואמ"ל שיכתבו לנו אם הם חתמו בגט פ' ויחתמו באגרת וקיום בשלשה כמ"ש להם דאז אעפ"י שאין מכירים עידי הקיום סגי וכו' ע"ש. אשר מכל האמור ומדובר ורשום לעיל נתבאר דבנ"ד ליכא שום צד פקפוק ולכתחי' ניתן הגט לאשה לינשא בו. וצויי"מ וימ"ן הנלע"ד כתבתי לשוני ע"ט ס"ט: מזכרת הגטין שניתנו על ידי בצירוף חו"ר אחרים

יצ"ו

(א) ארבעה ימים לירח אב שנת תרנ"ד גרש משה בן נסים לאשתו רחל בת יעקב בן דמתקרי יחיה. ושלשנו בהאשה יען שעד האחד שמו יעקב כמו אבי האשה. וכתבנו דמתקרי יחיה יען שבעת המילה קראו אותו חיים וכן קוראים אותו בעליית ס"ת. אבל בפי העולם שגור שקוראים אותו יחיה לכן כתבנו כן כתיקון מוהרימ"ט ז"ל. (ב) בשנת תרנ"ה כ"ז לירח כסלו גרש מאיר בן דמתקרי שחאדה לאשתו נזהה בת יוסף. וכתבנו דמתקרי שחאדה יען שבעת המילה קראו אותו נתנאל וכן בס"ת אבל העולם קוראים אותו שחאדה. וכתבנו שחאדה מלאה באל"ף יען שכן קוראים אותו העולם החי"ת בהברת פתח והדל"ת צרי ומ"ש בס' דב"מ חאה"ע סיע"ב אוח"י לכתוב שחדה בלא אל"ף הוא בודאי משום שכן הם קוראים אותו שחדה כמו באר"ץ יע"א בלא הברת פתח. משא"כ לדידן שקוראים אותו זה השם בהברת פתח רחבה צריך לכותבו באל"ף כפי הקריאה וכן משפט כתיבת שם זה בערבי. ובלא"ה נודע שחסר שכתבו מלא כשר. וגם נזהה כתבנו אותה בשני ההי"ן כשם בלהה יען שהוא שם ערבי שהוא כלה"ק כמ"ש הפוס' ועיין בהלק"ט בשמות הגטין שכ"כ שם זה יעו"ש. (ג) ג' לירח אדר גרש דמתקרי עבדו בן יהודה לאשתו חוסן בת יוסף. וכתבנו דמתקרי עבדו יען דבעת המילה קראו אותו עבדיה וכן בס"ת אבל העולם קוראים אותו עבדו. וכתבנו חוסן מליאה וא"ו יען דבכתיבת לה"ק כותבין אותה בוא"ו. והגם דבהלק"ט ז"ל שם חסניה כתובה חסירה וא"ו מ"מ שם חוסן לא מצאנו אותו וחסר שכמ"ל כשר. ושלשנו בשם העד האחד יעקב וכו' יען ששם אביו יוסף כשם אבי המתגרשת. (ד) י"א לירח הנז' גרש יהודה דמתקרי אצלאן בן אהרן לאשתו גאמילה בת רפאל. וכתבנו דמתקרי אצלאן יען שבמילה קראו אותו יהודה וכן בס"ת והעולם קוראים אותו אצלאן והוא אינו יודע לחתום. וכתבנו גאמילה באלף בין אות ג' והמ' יען שכן מצאנו כתובה במוהריק"ש ז"ל ובס' אחרים. ועם שיש ספרים שכתובה בהם בלא אל"ף כתבנו אותה באל"ף דגם לפי סברתם ל"מ דחסר שכמ"ל כשר. משא"כ לס' השניה אם נכתבה חסירה איכא עיכובא. וכתבנו ה"א לבסוף שהוא שם ערבי וכ"כ בהרבה ספרים. והנחנו נקודה על אות ג' שכן קוראים אותה ומנהגינו בעירנו דמשק יע"א לכתוב נקודה. (ה) י"ז לירח נז' גרש שלמה דמתקרי סלים בן דמתקרי עבדו לארוסתו במבה בת מרדכי על יד שליח הולכה שמעין דמתקרי שמעה בן יוסף. וכתבנו דמתקרי סלים יען שהעולם קוראים אותו כן גם מ"ש דמתקרי עבדו שכן העולם קוראים אותו כן והוא אינו יודע לחתום. גם בהשליח כתבנו דמתקרי שמעה מהטעם הנז"ל. ואח"כ לא ניתן הגט ונשאר אצל השליח ושוב נתבטל (ו) י"ב לירח סיון גרש צאליח בן עאבד לאשתו מרים בת משה. וכתבנו תיבת צאליח ועאביד מלאים ביו"ד יען שכן הם נמצאו כתובים בכתובה וגם יש בני אדם שכ"כ אותם מלאים ביו"ד. והגם ששאלנו לכמה בני אדם ישראל וישמעאל שכותבים בטוב ואמרו שהם נכתבים בלא יו"ד עכ"ז כתבנום ביו"ד לחוש למקצת בנ"א וחסר שכמ"ל כשר וגם חששנו לס' הפוס' שס"ל דבמקום תנועת הצירי לכתוב יו"ד להורות על הצירי עיין בס' טל אורות בתשו' סי' בו"ג ובדב"מ בשניות סיק"ך ע"ש. (ז) ג' לירח תמוז גרש משה בן דמתקרי סלימאן לאשתי גאמילה בת דמתקרי רחמון. וכתבנו באבי המגרש והמתגרשת דמתקרי יען שכן העולם קוראים אותם כן והם אינם יודעים לחתום. ובשם גאמילה עיין באות ד' מ"ש שם (ח) בשנת תרנ"ו כ' לירח מרחשון גרש חיים בן אברהם לארוסתו גאמילה בת נסים. ועיין באות ד' בשם גאמילה. (ט) כ"ו לירח הנז' גרש עזרא בן משה לאשתו דמתקריא לילה בת אברהם. והגם דהישראלים והגוים קוראים לאבי המגרש מוסא עכ"ז כתבנו משה לחוד בלא דמתקרי מוסא יען שהוא לוי ועולה הרבה לס"ת והחזנים קוראים אותו במי שבירך משה והוא אינו יודע לכתוב ולחתום כלל. וסמכנו עמ"ש בס' קנין הגוף אות מ' ד"כ ע"א בשם ה' ידידיה שלמה ישראל ז"ל ע"ש. וגם שבכאן הוא אבי המגרש דיש להקל בו יותר. וכתבנו דמתקריא לילה יען דנסתפקנו אם בעת הלידה קראו שמה לאה כדרך הנהוג או לא ואין בידינו לעמוד על האמת לכן כתבנו דוקא זה דמתקריא לילה כדברי מוהרימ"ט ז"ל. (יו"ד) כ"ז לירח נז' גרש דמתקרי סלים בן עזרא לאשתו אסתר דמתקריא טירה בת יוסף. וכתבנו בהמגרש דמתקרי סלים יען שאמרו שבעת המילה דוקא קראו את שמו שבתי ושוב אח"כ קוראים אותו סלים. וכתבנו בשם המתגרשת אסתר דמתקריא טירה יען שכן קראו אותה בעת הלידה אסתר וגם אח"כ יש שקראו אותה כן ושוב אח"כ הורגלו הכל לקרותה טירה. (י"א) כ' לירח שבט גרש משה בן נתנאל דמתקרי שחאדה לארוסתו גאמילה בת נסים. וכתבנו בשם אבי המגרש כן יען דבעת המילה קראו אותו נתנאל וכן בס"ת ובחתימת ידו הוא חותם פעמים נתנאל ופעמים שחאדה אבל העולם שגור בפיהם שקורים אותו שחאדה. ועיין באות ב' מ"ש בתיבת שחאדה. ובאות ד' בשם גאמילה ע"ש. (י"ב) כ"א לירח נז' גרש נתנאל דמתקרי שחאדה בן אברהם לאשתו גאמילה בת אליהו. ועיין באות הקודם מה שכתבתי ובמה שציינתי שם (יג) כ"ז לירח אדר גרש נסים בן גבריאל דמתקרי גברא את אשתו חוסן בת רפאל וכתבנו דמתקרי גברא יען דבמילה קראו אותו גבריאל וכן בס"ת והעולם קוראים אותו גברא. וכתבנו תיבת חוסן מליאה וא"ו כמ"ש באות ג' ע"ש. (י"ד) ג' לירח אייר גרש יעקב בן אברהם לאשתו אסתר בת שמעון. וכתבנו תיבת אנתתי אעפ"י ששניהם מודים שלא בא עליה כ"א יחוד דוקא יען שמצאנו שהובא בספרים דיש סוברים שאפי' ארוסה שיכתוב אנתתי. ויען שיש קצת שעה"ד כתבנו הגט בחדש אייר וכתבנו תיבת אייר בשני יודין כמובא בספרים. ויען ששם אבי העד השני יעקב כשם העד הראשון עשינו עצהי"ט ושלשנו בהעד השני. (ט"ו) י"ב לירח תמוז גרש מנחם בן אברהם לאשתו אסתר דמתקריא טירה בת מרדכי דמתקרי מראד