שערי עזרה קצ

לעמוד ע"ד מדברי הרבנים ז"ל שהבאתי לעיל מ"מ איהו ז"ל הסכים כוותיה כס' הח"מ לדינא. גם אחכ"ר בס' ב"ד פאלקון ז"ל בד' י"ט ע"ג שהוק"ל בדהט"ו ובתי' הא' כתב דלעולם הטור אל כיוין לומר דבנכסי הזקן תטול הבת עישו"ן דזה לא מצינו אלא דר"ל אם אין נכסים לאב (ומוהר"א נבון הסכים לכונתי אלא שתי' דמיירי בגבתה האל' כתו' או שלא הניח קרקע) כלומר בשעה שרוצה להנשא אבל כשמת האב הניח נכסים ושמו העישור ואח"כ נאכלו הנכסים או נאבדו ונפלה להאחים ירושה מהזקן נפרעת היא מאותו הממון עישו"ן שהניח האב ועכשיו אינו בידם כיון שעכשיו בא להם זה הממון שהוא ראוי כיון דב"ח דידהו היא וכו' ובזה יתורצו הקי' שהק' הגם שצריך לידחות בל' מאוד ועוד תי' באו"א יע"ש. דלפי תירוצו הא' הנ"ל קאמר דאי"נ עישו"ן הזקן כ"א עישו"ן האב דוקא וכמ"ש הח"מ ז"ל והו"ל סרכין תלתא ג' הרבנים אזלי בסברא חדא דאי"נ הבת עישו"ן הזקן כ"א עישו"ן האב דוקא

מעתה אנכי הרואה דלענין דינא הגם דשאר הפוס' ז"ל אשלי רברבי כולהו פי' בדברי הטור ז"ל דברים כפשטן דגובה מה"ר של נכסי הזקן ובודאי דגם בדברי מרן בש"ע דכתב וגובה מה"ר כן מפרשים דבריו וממילא לדידן דאזלי' בעקבותיו של מרן ע"כ אשר יאמר כי ה"ז יוצא דיש לה לבת ליטול עישו"ן הזקן. מ"מ מאחר דהח"מ ז"ל כתב ע"ד מרן ז"ל דאי"נ עישו"ן הזקן רק עישו"ן האב וה' דרי"א ז"ל הסכים עמו וחיזק דבריו. וגם ה' ב"ד פאלקון ז"ל בתי' הא' על הטור כ"כ. מעתה מצו האחים המוחזקים לומר קי"ל כוותייהו דאי"נ רק עישו"ן האב דוקא ושכן י"ל בדעת מרן ז"ל. ואף דליכא בס' זו כ"א שני פוס' לבד נגד סברת שאר כל הפוס' כבר מודעת זאת דיכול המוחזק לומר קי"ל כוותייהו. מכ"ש בהצטרף עמהם סברא שלישית. האמנם היכא שיהיה האופן שהבת היא מוחזקת בנכסים אזי היא יכולה לומר קי"ל כמאן דס"ל דגם בנכסי הזקן יש לה עישו"ן ושכן הוא פי' דברי מרן בש"ע וכנז"ל זהו הנלע"ד מעיקר הדין. ומ"מ לפנים משו"ה יש לב"ד בזה"ז לסייע ביד הבנות ליקח עישו"ן גם מנכסי הזקן כדי שיקפצו עליהן נושאים וינשאו מהר יפשא"ק ולא יצא תקלה מהם בעוה"ר בזה"ז דרבו המתפרצים וכמ"ש ה' מים רבים בחאה"ע סי' י"ו גבי דינא דאין לו לאב ליתן יותר מעישו"ן לבתו דהוי כאעבורי אחסנתא ויש דס"ל דראוי הוא לנדוי ומסיק רמ"א ז"ל דאין נוהגים כן בזה"ז כתב המי"ר ז"ל שם דהטעם הוא משום שבעוה"ר האידנא לא שכיחא דליקפצו אינשי למיסב איתתא אם לא ע"י ממון רב. ומשו"ה כדי שלא יהיו הבנות מונחות בקרן זוית מוכרחים האבות להוסיף תת כחם והונם לנישואי הבת. ופוק חזי במדינת אשכנז ופולין שנוהגים לעשות שטח"ז וכ' מוהר"ם מינץ ז"ל בסי' מ"ז דלא הוי משום אע"א וכו' ש"מ שהגאון שכתב דראוי לנדות שמוסיף בפרנסת הבת על עישו"ן לא כ"כ אלא לפי זמנו ולפי מנהג עירו וכו' ע"ש. ועיין בס' זר"א חח"מ סי' ל' דקנ"ח מ"ש בשם מוהרימ"ט חח"מ סי' ה' ובמ"ש הוא ז"ל ע"ש. גם ה' ב"ד ז"ל בחאה"ע סו"ס ע"ה כתב בשם מוהר"א ן' יעיש ז"ל במי שהלך למד"ה ושהה זמ"ר מאוד עד, שבגרה בתו דיש רשות לב"ד לירד לנכסיו ולהשיאה לפי אומד שיאמידו בו כי אעפ"י שהוא אינו מחויב רק בעישור מ"מ זהו כשבא הוא לעכב בפי' אבל מסתמא כיון דרגילות הוא שכל העולם מוציאים ממון רב להשיא בתם גם זה אילו היה שם היה עושה כיוצא בהם ולכן מוכרים ונותנים לה כפי כבודו ודרכו וכו' ע"ש. והגם דיש בזה חשש איסור אעא"ח וכמו שמבואר בש"ס מ"מ מאחר דרגילות הוא עכשיו שכל העולם מוציאים מ"ר להשיא בתם וכו' לא חששו להא דאעא"ח. וכאשר דמיתי כ"ר בס' חת"ס סי' קמ"ה הוב"ד בס' פ"ת סק"ב דבתחי' כתב באבי האב שמת ונפלו נכסיו לפני נכדיו דאין מוציאין מהם עישו"ן להבנות ושכן עשו מעשה. וסיים וז"ל אמנם אם היו הבנים כולם גדולים בין הזכרים ובין הנקבות פשוט שהב"ד יכולים לכוף בדברים עכ"פ מטעם צדקה לסייע בסך מסוים לפי עשרם ואפי' אם הזכרים קטנים ורק הבנות הגיעו לפרק נישואין רשאי האפוט' ליתן סיוע לפי עשרם של הבנים לאחשובינהו וכו'. אבל אם הבנות קטנות להפריש עתה ממעות הזכרים קטנים משום הבנות לכשיגדלו אינו נכון. ומ"מ הכל לפי ראות עיני הדיינים אם יראו אם יגדלו הבנים לא ישמעו לקול מורים כדור הזה הפרוץ בעוה"ר וישבו הבנות עד שילבינו אפשר יש רשות לב"ד לקצוב המעשר מירושתם לחלק לבנות לכשיגיעו לנשואין והריוח יהיה עתה לזכרים וכו' ויש בזה קצת ועשית הישר והטוב וכו' זת"ד ז"ל ע"ש. גם ה' בארות המים בחאה"ע סי' ס' הבי"ד הרא"ש שכתב נ"מ למיגבי מה"ר ופי' כונתו דאי בת בע"ח דאביה היא אם מת אביה ואח"כ זקנה אי"ג עישו"ן מנכסי הזקן דבע"ח אי"ג מהראוי. אבל אי בת בע"ח דאחיה גובה מהם והביא דברי מוהראנ"ח ז"ל והרבה להשיב עליו. ושוב הוק"ל בדברי הטור שכתב אם לא היו נכסים לאביה והביא תירוץ מוהרשד"ם ומוהראנ"ח ז"ל ועמד עליהם והאריך. וגם עמד ע"ד מרן ז"ל בש"ע מס"ב לס"ג ועוד הביא דברי מוהרשד"ם ז"ל שכתב דזהו לפי הדין וכו' אבל צריך לפנים משו"ה לעשות וכו' יעוש"ב

אחז"ר ראיתי בס' שערי רחמים לה' החרי"ף יצ"ו בחאה"ע סי' י"ד דעמד בד"ז אי מוציאין עישו"ן להבנות מנכסי הזקן ואת"ל דלא אם תפסה הבת מאחיה שי' עישו"ן אי מהני או לא, והביא דברי החת"ס סי' קע"ז דס"ל דלא גביא והק' עליו מדברי הטור דמפורש יוצא היפך מדבריו והצ"ע. ושוב הביא דברי שי' מקו' דכתב בשם הרמ"ה ז"ל משם מר יאודאי גאון ז"ל והסכים עמו דאי"ג הבת עישו"ן מנכסי הזקן היפך מדברי הטור וכתב דאפשר דזהו טעמו של החת"ס שזיכה להבנים והוק"ל עליו דהי"ל להביא דברי הטור ולומר דלא קי"ל כוותיה להוציא מהמוחזק ונ"מ דאם תפסה הבת דאין מוציאין מידה והאריך עו"ש בזה וסו"ד כתב דלמאי דאתאן עלה הנה נתבאר דבפלוגתא מיתנייא ואי תפסה הבת אין מוציאין מידה וכדב' הטור ז"ל ותול"מ ע"כ. ואחהמ"ר נוראות נפלאתי עליו דאיך לא שלטה עינו בדברי מרן ז"ל בש"ע דפסק כס' הטור דהבת בעישו"ן נוטלת בראוי ואנן בתריה דמרן גרירן ע"כ אשר יאמר כי הוא זה ולדידיה מוציאין מהבנים ומגבים להבת מהראוי ואיך קאמר איהו יצ"ו דדוקא אם תפסה הבת ל"מ מינה מאחר דבפלוגתא מיתנייא. ובשלמא לה' חת"ס ז"ל דזיכה לבנים ל"ק דלדידהו אין הולכים בעקבותיו של מרן ואיכא דסברי לזכות הבנים לכן זיכה אותם. אבל לדידן דהולכים בתר הוראותיו קשה שלא העלה בזכור"ו דברי מרן ז"ל כלל וגם דברי הח"מ ודברי שאר הפוס' שהבאתי בעניותי לעיל דסברי כוותיה לא הביאם ופסקיה לדינא דבפלוגתא מיתנייא וכו' הא ודאי אתמהא. ואני בעוניי אעיקרא דדינא כבר הבאתי לעיל דברי מרן ז"ל בש"ע שפסק דגובה מה"ר ומה שפי' בדבריו הח"מ ז"ל ודברי דרי"א שהסכים עמו וגם מ"ש הב"ד פאלקון ז"ל דכפי דבריהם יוצא דגם לדידן בפלוגתא מיתנייא והמוחזק מצי"ל קי"ל וכנז"ל ותול"מ

גם ראיתי בס' בגדי ישע לכמוהר"י עטיה ז"ל בד' ל"ח שהביא לקושית הרמ"ל על הטור ושגם הנ"מ הק' כן והניחה בתימה ושמצא למוהראנ"ח בסי' ס"א דהק'