שערי עזרה קעח

אינה רוצה לישבע לא מפקי' מינה וכמ"ש הטור בסי' צ"ו וכל הנך שבועות דרבנן וכו' דאי קדמה ותפסה ואמרה לא משתבענא ולא מהדרנא דדידי שקלי ל"מ מינה ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד דמתנתה קיימת שהרי נכסיה היא לכל דבר ע"כ ע"ש. גם בחוט המשולש שם בסי' ח"י כתב דאפי' לסברת הסוברים דאין תפיסתה תפי' היינו בנכסים ומט' דעדיין מחוסרי גוביינא אינון וצריכין שומא בב"ד. אבל זאת האל' שתפסה דמים בעין לאו מחוסרי גוביינא אינון ויש לומר בהם מה שתפסה תפסה ומעשיה קיימים וההקדש קיים ע"ש. ועיין ג"כ בחח"מ סי' ק"י בסמ"ע סק"ו גבי יתו"ק מ"ש בשם רי"ו והוב"ד במרן ב"י ז"ל סי' ק"ח סכ"ג דאם תפס מעות שהניח להם אביהם בלא עדים וכו' ל"מ מיניה ואי"צ שבועה ואם תפס בעדים אם י"ל שטר אי"מ ממנו אלא משביעין אותו וכו' ע"ש. והש"ך שם בסק"ה כתב דגם הטור מודה לזה דכיון דתפס מעות הו"ל כנפרע כבר ואפי' בעדים ל"מ מיניה משא"כ במט' וכו' ושגם הבעה"ת מודה לרי"ו בתפס מעות ודלא כהב"ח שדחה לדברי הבעה"ת מקמי דברי רי"ו. וגם הב"ח כתב וכל דברי רי"ו הלכה פסוקה הם ע"כ ע"ש. וה' מראה הנוגה בחי' על ה"א פי"ח הביא דברי מוהר"ש דוראן ז"ל שבסי' ח"י בתפי' דמים בעיין דלאו מחוסרי גוביינא אינון דכ"ע תפי' תפיסה ובתחילה כתב דלא מצא לו חבר בחי' הלז והוא באחד בס"ז דלא כ"כ שום א' מהאח' ושוב הביא דברי ה' בני אברהם שכ"כ בסי' ל"ד ע"ש. וכבר כתבנו דהפ"מ ז"ל כ"כ ושגם הסמ"ע והב"ח והש"ך ז"ל בחח"מ סי' ק"י כ"כ גבי הבע"ח וגם נתבאר לעיל דס"ל להפוס' ז"ל שדין הבע"ח והאל' שוים הם וא"כ לאו חידושא הוא. עור"ל שם בדכ"ז דהביא דברי ראבי"ה ור"ב ור"ש ז"ל שהבי"ד המרדכי דס"ל דמה שתפס' תפסה ואם מכרה ונתנה מכרה ומתנתה קיימים אפי' שלנ"ש. וכתב דכונתם הוא אפי' שלנ"ש כלל והבי"ר שכן פי' דבריהם מדברי המבי"ט ז"ל ח"ב סי' טו"ב שכן הבין בדבריהם וכן מוהר"ש דוראן ז"ל בחוט המשולש סי' ל"ה ע"ש. ולא זכר שר לדברי מרן ז"ל בתשו' אבק"ר סי' ק"ג וק"ד שפי' דבריהם דבשעת המתנה לנ"ש אבל אח"כ קודם שמתה נשבעה עז"א דמתנתה קיימת משא"כ אם לנ"ש כלל גם אינהו סברי דאין במתנתה כלום ע"ש. ועיין עו"ש דהביא דברי הכנה"ג מ"ש בשם ה' כלב קאלאפו ז"ל הנז"ל וכתב דמסתמיות דבריו מוכח דס"ל דאפי' שהתפי' היא אחרי מיתת בעלה התפי' חפי' וזכה מקבל מתנה מכח קי"ל ושכן ראה להדייא מבואר בדבריו בס' בע"ח א"ה סי' י"ט שהעלה כן בפשיטות להלכה דאפי' שלא החזיקה כ"א אחרי מ"ב אפי"ה תפי' תפי' ואפי' בדאיכא עדים וראה דליכא מיגו. ושגם ה' בית שמואל סי' צ"ו סקי"ט כתב בפשיטות וכו' ושכ"ר בתשו' שער המים סיכ"ג שכ"כ והסכים עמו מר אביו ז"ל וכ"כ הפמ"א ח"ב סי' ע"ג ושגם מוהר"ש בולה הוב"ד בס' באמ"ח מוצירי בתשו' חיו"ד סיט"ו כ"כ בפשיטות. ומזה דן בנדונו דמקבלי המתנות הם מוחזקות מצ"ל קי"ל אפי' דהתפי' אחרי מ"ב וליכא מיגו ולנ"ש כלל ע"ש ושתשו' זו הובאה בחק"ל חאה"ע סי' ל"ח וששם הסכים ע"כ מאי דכתב יעו"ש. והנה התשו' הנ"ל היא הובאה בחק"ל שם סיל"ז והוא ז"ל בסיל"ח האריך בענין הנדוניא ובסוף כתב דראיתי מה שהשיב לעיקר הדין בכל פרטי השאלה ויפה דן ואין להשיב ע"ד וישר חיליה עכ"ד ע"ש. ועיין ג"כ בס' פרי הארץ ח"א חח"מ סי' יו"ד

ואמת אגיד דבלומדי בענין זה עמדתי בדברי מוהרשד"ם ז"ל מסי' ק"ט למ"ש בסי' קי"ו במ"ש לענין אם כתוב נאמנות בכתו' דבסי' ק"ט כ' שאפי' היה כתוב הנאמנות בשט"כ בפי' אפי' על היורשים אפי"ה לא יפסיד יורשה"ב זכותו וכו' כלל הדברים וכו' ואפי' אם את"ל שיש נאמנות בכתו' אפשר דלא היה נאמנות מן היורשים ואפי' את"ל שהי"ל נאמנות בפי' מן היורשים עדיין היה מקום לזכות לן' לאה אלא כעת איני נכנס בזה ע"כ. ואילו בסי' קי"ו כתב דאם יש נאמנות בכתו' אפי' נאמנות וכו' שאז י"ל שהאמינה לה וליורשיה עליו ועל יורשיו דבאופ"ז אפי' שאינה מוחזקת ואין היורשים מוחזקים מגבין לה נדוניא כתו' ותוס' כמ"ש הריב"ש וגם הרשב"א והר"ן סל"ה ומורי מוהרלב"ח ז"ל כתב בתשו' על ד"ז דבכ"מ שאמרנו שהאל' נוטלת מהיורשים בל"ש ומתה בל"ש יורשיה יורשים אותו ע"כ ובנ"ד לא נתבאר אם היה נאמנות בכתו' שאז היתה גובה מן היורשים ואז יורשים גובים מן היורשים אפי' לנ"ש ע"כ. הרי דדבריו סתראי נינהו ובו בפרק עלה בדעתי לישב דבסי' ק"ט כשכתב זה לא עמד בדברי הפוס' באורך המדברים בזה ובסי' קי"ו כ"כ אחר שעמד וראה דברי הפוס' שכן ס"ל ודבריו האחרונים שבסי' קי"ו הם עיקר לדינא ועיין בכנה"ג ח"מ סי' ק"ח הגב"י אות ל"ה מ"ש ע"ד שבסי' ק"ט ומוהרש"ך סי' ק"ן עש"ב. שו"ר דהרב"ד ז"ל חאה"ע סי' נ"ח בד' מ"ו העיר בדבריו במ"ש בסי' ק"ט למ"ש בסי' קי"ו עש"ב גם ע"ש בד' מ"ח ע"א שהאריך באם הנכסים ביד שליש ונאמנות מפורש ע"ש. ועיין בגו"ר חאה"ע כלל ד' סי' ט' והרדב"מ ח"ג בחאה"ע סי' י"א לענין אם הנכסים ביד שליש גם במראה הנוגה דכ"ז

היוצא מהאמור דתפי' האל' וגם תפי' היורשים בנ"ד מהנייא להו כפי"ד הפוס' ז"ל המוצגים לעיל ועל יורשה"ב להביא ראיה. וכ"ר להמשכה"ר במער' כ' סי' א' דהאריך במה שהק' מרן ע"ד הרשב"ץ והוכיח מדברי מרן בעצמו דתפי' מהנייא ואין הפרש וחילוק בין חוב דעלמא לחוב של כתו' ואם הביא דברי מרן ז"ל שבב"י סי' ק"ז מ"ש בשם מ"כ וכו' והוק"ל מהם. וכתב דלא מפקי' מיד בן האל' ואפי' מאי דתפס אחרי מ"ב וכ"ש דאיכא מ"ד דתפי' דידיה דבן עדיפא דאמו לא מהנ"ל תפי' אלא בשבו' ואיהו ל"ב שבו' כמבואר בדברי הרבנים אשר הובאו בכנסיה לש"ש ויתר שאר האח' ז"ל. ועו"כ שם דהגו"ר באה"ע כלל ד' סיכ"ו העיד דסוגיא דעלמא אזלא דתפי' מהנייא להאל' שמתה ולנ"ש עש"ב. וכנראה דנעלם מעי"ק דברי ה' בני יאודה ח"ב סי' קכ"ב ודברי ה' שמחת יאודה דס"ב שכבר הם עמדו והאריכו והעלו בכל מה שעמד והאריך והעלה הוא ז"ל והבאנו דבריהם לעיל. וכ"ש בנ"ד דהיורשים הגבוה כתו' והוציאוה מבית בעלה ודרה לעצמה במ"א והיתה נו"נ לעצמה כמו ט"ו שנה באין פוצה פה ומצפצף דבודאי היא הוכחה גמורה דהגבו אותה באחד מב' פנים הנז"ל או דהשביעוה או דמחלו לה השבו' ועל יורשה"ב להביא ראיה בעדים דלא היה הדבר כן. וכ"ש דבנ"ד התפי' היא במעות וכבר כתבנו לעיל מ"ש הפוס' ז"ל דתפי' במעות דלא מחסרי גוביינא אינון לכ"ע התפי' תפי' ומעשיה במתנתה והקדשה הם קיימים. וכ"ש וק"ו בנ"ד דיש לה ממון לעצמה נ"מ שנפלו בירושה מבית אביה והבעל אפי' בחייו סילק עצמו מהה ומפי' וכו' עד עולם סילוק גו"ש כדין ואפי' בחייו היא היתה נו"נ ומרווחת בהם וגם אחרי מותו ג"כ. וברוב הימים אח"כ הלווים שהיתה מלוה להם בהכשר בתורת עיס' יש מהם שנשברו ואכלו המעות. דבודאי הגמור דכ"ע ס"ל דאמרי' בכה"ג דמה שנפסד מהמעות הם מה שבאו לידה מהיורשים בתורת גביון כתובתה ומה שנשארים כעת מהמעות הם מהנ"מ ומהריוח שלהם ויד היורשים ומקבלי המתנה וההקדש הם עה"ע דכל מה שהורישה