שערי עזרה קסב

קביעות ההלכה. כ"א מדבריו שם נר' דבחדא ס' שהוא נגד מרן עבדי' ס"ס נגדו ברם כשהשני ספיקות הם נגד מרן לא קאמר דעבדי' ס"ס. ואנכי הפעוט ג"כ בלומדי בהשקפה בדברי מוהרח"א הוק"ל זה דלא דבר הז"ל מזה כשהב' ס' הם נגד מרן. וה' חיים וחסד בתשובה שם כתב דמתוך דברי מוהרח"א תראה דעבוד ס"ס בפלוגתא דרבוותא אע"ג דבכל חדא וחדא נהגינן כס' המחמיר ע"ש. ואין מזה ראיה דשם י"ל שדבריו הם דוקא כשהם נגד המנהג אזי עבדי' ס"ס להקל משא"כ אם הם נגד סברת מרן ז"ל. האמנם אמת אגיד שרבני האח' ז"ל הם ס"ל דאף שהב' צדדים הם היפך פסק מרן ז"ל עבדי' ס"ס עיין מ"ש אני הדל בזה חיו"ד סי' ב' ואכמ"ל. ועעו"ש בס' פנ"י דהאריך בהא דהסכמת הפקעת כסף הקי' וכתב דכל שיש עוד ס' אחר צורף עם ס' הנז' דיינינן להקל בס"ס אף להריב"ש ודע' המחמירים בההוא ס' לחודיה ושכ"כ בפי' הכנה"ג בדעת המחמירים באה"ע סיכ"ח הגב"י אול"ז ע"ש. הרי לך כמ"ש בעניו' לעיל

עוד יש סניף לריעותא בקי' דנ"ד מטעם דהוו בלילה ונודע שמוהר"י מינץ ז"ל בסדר הגט סינ"ז כתב דקי' בלילה הוו ספק. והכנה"ג ז"ל בחאה"ע סיכ"ו הגה"ט או"ז נ"ט לספיקו משום דמקישינן הויה ליציאה מדכתיב ויצאה והיתה ומה יציאה אין מגרשין בלילה אף הויה כן. גם בתשו' הרא"ם ח"ב סיל"ה כתב דר' ישעיה הראשון בתשו' להריא"ז ז"ל נסתפק אם מקדשין בלילה מטע"ז וכ' הכנה"ג שם דאם יכול לקדש ביום יש לחוש לס' ר"י הא' וכן הנהיג בתיריא ע"ש. ועם דשאר הפוס' לא חשו לזה עיין בס' פרמ"א ח"ב סיל"ה וקול ן' לוי דכ"ח ושו"ת ב"ח סיקי"ט ובודאי דלא שבקי' פשיטותייהו דשאר הפוס' מקמי ספקייהו דמוהרי"מ ור"י הא' ז"ל ובפרט דכבר הוקשו ע"ד מדברי הש"ס כמ"ש בהגהה שהובאה שם במוהרי"ע ז"ל וה' יא"ה סיכ"ו הגה"ט או"ה האריך בזה והעיד שבמתא סאלוניקי ולארסו נוהגין לקדש לכתחי' בלילה וגם הביא מדברי הרמב"ם דס"ל דלכתחי' מארסין בלילה והוק"ל ע"ד מוהרי"מ ור"י הא' ז"ל שנעלם מהם דברי הש"ס והרמב"ם. ואף שהכנה"ג חש לס' ר"י הא' ז"ל והנהיג בתיריא שלא לקדש בלילה היינו משום הי"ט לעשות לכתחי' בלא שום פקפוק כלל. משא"כ בדיעבד שכבר קידש בלילה אין לפצות פה ולצפצף כלל וכפי"ז בנ"ד ליכא ריעותא מצד זה. ועיין בס' דב"מ ח"א חאה"ע סוסכ"ט ופרה"א ח"ד דכ"ב וזכו"ל ח"ג חאה"ע או"ק וחוקי חיים סי' מ"ט דק"ה. מ"מ ה' אמרות טהורות דל"ב וה' קו"א בקונ' מחנה ישראל סיס"ט כתבו דיש לדחות הראיה מפ"ק דקי' וכו' ע"ש. דלפי"ז הלב מהסס קצת מצד דהוו קי' בלילה. הן אמת דמוה"ר מוהרח"ף ז"ל אחרון חבי"פ חביב בס' נשמת כ"ח ח"ב סי' ב' הרחיב הדבור בזה ודחה דברי האמ"ט והמח"י ז"ל והעלה להלכה דקי' בלילה הם שרירים וקיימים והביא שכן ס"ל להרבנים הראשו'. וכתב דמנהג אזמיר יע"א שלא לקדש בלילה ועכ"פ נר' דאם עבר וקי' בלילה יש לחוש לקדושין ע"כ. ומר בריה האדם הג' אברהם בראש יצ"ו בס"ה הנד"מ ויען אברהם חאה"ע סי' יו"ד בנ"ד דנתקדשה האשה בלילה האריך להביא דברי הרבנים ודברי מ"א ז"ל ואסו"ד כתב דכיון דהלכתא אזלא דקי' בלילה הוו קי' הרי אגידא ביה וכפי הנר' דהמעשה הזה היה במקום שנוהגין לקדש בלילה כמו מתא סאלוניקי ולארסו וכיון דמעיקר הדין יש לחוש לקי' והמנהג כך א"כ לא נשאר שום חשש בדבר עש"ב. אבל עכ"ז לא קאמינא אנא דהוי ספק גמור מצד זה כשאר הספיקות כ"א דהוי צד ריעותא שיצטרף לסניף לשאר הספיקות ובפרט למנהגנו בעי"ת דמשק יע"א שהוא כמנהג אזמיר יע"א שאין מקדשין בלילה דודאי חשיב שפיר סניף לשאר הספיקות שיש לחוש לס' הרבנים ז"ל דבאו לכלל ספק בקי' בלילה ואיכא סברת חד צו"מ שהוב"ד בס' פרמ"א ז"ל שם שרצה לפסול הקי' בלילה ע"ש וז"ב

נמצא דבנ"ד בקי' הנ"ל איכא כמה ספיקות וריעותות בדבר. חדא שהוא קרוב ע"א להמקודשת מצד האם ורוב הפוס' ומרן ז"ל מכללם ס"ל דקורבת האם פיסולא מדאו' והוי עדות בטילה דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וכאילו מקדש בלא עדים כלל. ואת"ל דהלכה כהרמב"ם דכתב דקורבת האם מד"ס שמא הלכה כהרשב"ץ ודעי' ז"ל שפי' בדעתו דאפי' הוא ס"ל דהוי מדאו'. ואף את"ל כשאר המפר' שפי' בדעת הרמב"ם דקורבת האם היא מדר' שמא הלכה כהרי"ף ז"ל דהמקדש בפסולי עדות מדר' אימ"ק דכל המקדש אדעתא דר' מקדש ואפקעינהו רבנן לקי' מיניה ודלא כהרמב"ם ודעי' ז"ל דס"ל דצריכה גט ואף את"ל דהלכה כוותייהו דהמקדש בפסולי עדות מדר' צריכה גט מ"מ ה"ד היכא דליכא ריעותא אחריתי בקי' ההם כ"א זו דוקא שקידש בפני פסולי עדות מדר' אזי אנו חוששין לס' המחמירין להצריכה גט משא"כ היכא דאיכא ריעותא אחריתי לא. ובנ"ד איכא ריעותא מצד החרם ופיסול העדים וביותר היא גדולה מצד הפקעת והפקרת כסף הקי' בודאי דתו ליכא למיחש להצריכה גט כלל. ועיין בתשו' הרב"א ז"ל סי' י"ט שהביא תשו' רב אחד שהחמיר להצריכה גט לחוש לס' הרמב"ם וכו' ואיהו ז"ל דחה דבריו ואסו"ד כתב דהדין פשוט דאי"כ בית מיחוש לקי' הללו כלל מפני קורבת העד בלחוד. ואם ימצא שום מחמיר משום ערוה החמורה דלא סגי ליה ה"ט דקורבה כשיצטרף טעמא דקורבה בטעמים אחרים סגי לבטל הקי' ההם ע"ש. ועוד כבר כתבנו דבנ"ד יש צד ריעותא ג"כ מצד דהוו הקי' בלילה והוי סניף בעלמא לשאר הספיקות ג"כ וכנז"ל

ועם דה' שמיו"ט ז"ל שם בסי' ע"ה בנדונו הצריכה גט היינו משום דהתם ליכא אלא תלתא ספיקי הראשונים הנ"ל ולכן הצריכה גט מטעמא דהרב"י והת"י ז"ל אף דבנדונם איכא נמי תלתא ספיקי הנז' עכ"ז חשו ומי יערב אל לבו להתיר שלא כדעתם שכ"כ הוא ז"ל ולא היה שם בנדונו הסכמה וחרם ופיסול העדים והפקרת כסף הקי'. משא"כ בנ"ד דאיכא ריעותות האלו שהם נוסף על הג' ספיקי הנ"ל מעתה תו ליכא למיחש להצריכה גט כלל. ואעיקרא דברי ה' שמיו"ט ז"ל הנ"ל החבי"ף ז"ל בס' חיים ושלום סיכ"ב הוק"ל עליהם מדבריו שבסי' י"א והוצרך לישבם. גם ה' שער אשר ז"ל חאה"ע סי' האריך גם הוא בדבריו ע"ש. גם ה' פני יצחק יצ"ו בסיו"ד דמ"ט האריך בדבריו ע"ש. באופן דבנ"ד אין אנחנו צריכין לזה דמלבד הג' ספיקות דאיכא כנדון השמיו"ט עוד בה דאיכא הריעותות הנ"ל תו אי"צ גט כלל. ובפרט דבנ"ד איכא חשש עיגון מצד דהבת המתקדשת היא כהנת וע"י הגט היא נפסלת לכהן וישראלים ולוים הם רוב ככל רחוקים מלישא כהנת ומיעוטא דמיעוטא שנושאים כהנת ואם אתה מצריכה גט היא נפסלת לכהן ויש חשש עיגון גדול בדבר תו אינו מן השם דכנ"ד דאיכא כמה ספיקי וריעותי בדבר להצריכה גט. וכבר נודע מ"ש המ"ב ז"ל דהיכא דאי"צ גט איכא חשש איסור בדבר להצריכה גט ולפוסלה לכהונה ע"ש. ועיין במוהרשד"ם ז"ל סיכ"א ומוהר"י אדרבי ז"ל סיז"ל שלבשו בגדי נקם ועשו כמה טצדיקי ואופני לבטל קי' הנעשו בחשאי כדי שלא יפלו בנות ישר' בכבלי העגון ע"ע. וה' החבי"פ ז"ל בס' חו"ש שם אחר שהאריך להביא שכמה מרבוותא החמירו להצריכה גט אפי' בג' ספיקי כתב דלענין הלכה להיות כי אני מיראי ההוראה לא מלאני לבי להתיר