שערי עזרה קסא

גט כ"א מצד החומרא כל דאיכא ריעותא אחרת אי"צ גט כלל ומותרת לינשא לכתחי'

ועיין בס' בירך משה ז"ל בסי' ג"ל דכתב דמצד ההסכמה כבר נודע מאי דשקלו וטרו הראשונים ז"ל ורובם עלו בהסכמה דמידי ס' ל"נ משום חומרא דא"א והוצרך לעשות ס"ס וכו' ושוב הביא העו"ש חאה"ע סי' ה' דעשה בנדונו ס"ס וכ' הוא ז"ל עליו דהך ספיקא דפלוגתא דרבוותא שכתב הרב לדידן שקבלנו הוראות מרן ז"ל ל"מ לן מידי שהרי כתב בתשו' סי' יו"ד דאפי' העדים היו בכלל החרם אדרבה אית לן למימר דמכאן ולהבא יפסלו ולעדות זו כשרים וכו' ע"ש. ובסי' ל"ה בתשו' רבני אר"ץ ז"ל על ספק שעשה מוהרמ"ג ז"ל מצד ההסכמה כתבו וז"ל הדברים הם תמוהים בעינינו שהרי לדידן דקבלנו הוראות מרן ל"מ לן מידי במקום דאיהו תפס בה לחומרא גם דשאר הפוס' תפסו בה לקולא וכמו שכן איהו גופיה מניר"ן תפס על מוהרש"ף ז"ל בס' עו"ש וכו'. וכיון שכן איך איהו גופיה שבקיה לתלמודיה ועביד ס"ס מכח ההסכמה שמא הלכתא כמאן דסבר דפקעי הקי' דלדידן דקבלנו הוראות מרן ל"מ דכבר ביאר לנו מרן התם ששר המסכים למ"ש הריב"ש והרשב"ץ דאין לסמוך להקל וכו' עש"ב

ואנכי העבד כפי ענ"ד אין מקום לתמיהתם דמלבד מש"ל דמרן לא גילה דעתו ד"ע דס"ל כהריב"ש והרשב"ש ז"ל וכנ"ל. עוד בה אף דנימא דסל"ה אי"כ מקום תמיהא דשנא ושנא היכא דמעיקר הדין הם בטלים ודוקא מצד חומרא דא"א אנו מחמירין להצריכה גט לחוש לס' מאן דס"ל דאין להקל למעשה. להיכא דמעיקר הדין הקי' הם קיימים. וא"כ מצד ביטול הקי' מחמת פסלות העדים דס"ל למרן ז"ל בראיות והכרחיות דאינן נפסלים כ"א מכאן ולהבא תו לא מצי"ל ס"ס בזה מאחר שזה הוא נגד דעת מרן שקבלנו הוראותיו. ולכן הק' מוהרמ"ג ז"ל על העו"ש דעשה ס' מצד פסלות העדים דהך ס' ל"מ לן מידי לדידן דקבלנו הוראות מרן ואיהו ס"ל דמדינא הם כשרים לאותה העדות. אבל כלפי ביטול הקי' מכח הסכמה והפקעת כסף הקי' דמצד החומרא בעלמא הוא דחייש למאן דס"ל דאין להוציאה בל"ג שפיר עבדי' ס"ס גם שהספק הוא נגד ס' מרן דאזיל לחומרא ולכן מוהרמ"ג ז"ל עשה ס"ס מצד זה וזה ברור

שוב אינה ה' לידי תשובה כיה"ק מוהרמ"ג ז"ל מה שהשיב לרבני אר"ץ ז"ל ע"כ דבריהם והיא לא עלתה ע"מ הדפוס וראיתי שכיונתי לדעתו ד"ע בזה דכתב וז"ל ולמאי דאמינא בעניותין דאיכא ס"ם משום ההסכמה ומכת"ר דחו לה מעיקר שורשוהי כיון דאנן בתריה דמרן ז"ל גררינן וכבר פסק בתשו' וכו' אחרי הס"ר אין הנדון דומה לראיה דבהסכמה שהסכים להפקיע הקי' אמת הוא שהצריך לה מרן גט ולפוטרה בלא כלום א"א מיהו ה"ד לחומרא בעלמא דאילו לענין דינא כבר כתב דהפקר בד"ה אלא דסיים עלה דלחומרא בעיא גט וכיון שכן כל כי האי מילתא מהנייא לן שפיר לענין ס"ס דמידי ס' ל"נ. משא"כ בההיא דהעו"ש דמרן ז"ל פסיק ותני להלכה ולמעשה דלא פסילי העדים אלא מכאן ולהבא ופלגינן דבורייהו לכן לא מצי' למיעבד מינה ס"ס. איברא דיומא כי האידנא זה מצאתי חדש ממש לה"ה ג"ע מופה"ד כמוהרח"א נר"ו בס"ה יעיר אוזן אות ס' סל"ב שכתב וז"ל אמנם נהירנא דכמה אח' עבדי ס"ס אף בדבר שפסק מרן לאסור כל שיש חולקים עושים ספק בזה ע"כ ואנהרינהו רב לעיינין בהאי כללא בין לענין ספק זה בין לענין ס"ם הנאמר לעיל עכד"ק ז"ל. הרי לך כמ"ש אני בעניותי לעיל ממש וששתי שכיונתי לדעתו ד"ע

ובענין זה אי עבדינן ס"ס נגד דעת מרן ז"ל אנכי בעוניי בזמן קדום עשיתי לי מעט ציונים על דבר הפוס' מערכה מול מערכה וראיתי להביאם ולצרפם כאן וזת"ד דהכנה"ג יו"ד סיק"ה ובס' קול ן' לוי סיק"מ וקמ"ה כתב דלא עבדי' ס"ס נגדו וכ' הרדב"מ חא"ח סי"ל שכן דעת הפ"מ ח"ב סינ"א ומוהראנ"ח ח"א סיב"ן ומוהריב"ף ז"ל גם בחיו"ד סיז"ן כתב דכל שאין הס' שקול דרובא הם קיימי לאידך גיסא אינו נקרא ס' להצטרף לס"ס ושכן דעת הפרמ"א ח"א סוסל"ב. גם מוהרח"א ז"ל בתשו' בס' אוהל יוסף סיכ"ט כתב כן. וכ"כ הכנה"ג בס' בע"ח חיו"ד סיק"ז עש"ב. גם ה' באר המים סיכ"ג מחיו"ד האריך להצריך שיהיה הס' שקול. גם החק"ל חיו"ד ח"א סיקכ"ו האריך בפרט הלז ובסיקכ"ז האריך בפרט אי עבדי' ס"ס נגד מרן ובחק"ל מ"ב חאה"ע סי' ב' ציין ע"ד הנ"ל וע"ע מ"ש שם. ולצד האחר מוהרי"מ ז"ל בתשו' אוהל"י הנ"ל פליג על מוהרח"א וס"ל דאפי' בס' יחיד נגד רבים ונקבעה הלכה כרבים מידי ס' ל"נ היכא דאירע עוד ס' אחר לעשותו ס"ס וכ"כ בקונ' ס"ס שלו ע"ש והרדב"מ בח"ג סי' ב' שינה טעמו ועיין בחס"ל חא"ח סי' י"ג דכתב שכן ס"ל למוהרי"ד ז"ל בחיו"ד סי' טו"ב וו' ושמ"ץ סי"ן גם ה' אהל יצחק כהן חיו"ד סי' ז' הביא בשם הרב"ד סיס"ו שכ"כ גם הביא בשם הון רב ח"ב סיע"ד שכן ס"ל אלא דבסוף התשו' חזר וכו' והאהל"י ז"ל נטה דעתו לזה ובסי' ב' כן ס"ל ובסי' י"ב כתב בפי' דאף אס נקבע הלכה כמרן אפי"ה מצי"ל ס"ס ובסיל"ג ול"ו דעבדי' ס"ס אפי' דאינו שקול. והחס"ל ז"ל שם כתב דגם הכנה"ג שינה את טעמו ועשה ס"ס וכונתו על מה שהתיר בסימ"ב הגב"י אוכ"ו עוף שלא נמצא לו מרה ונאבד הכבד. וה' באר המים שם כתב דאין להשיב מזה דיש לחלק וכו' והק' ע"ד הדב"מ ח"ג וכו' ע"ש. ויש לי לעמוד ע"ד האהל"י כהן ז"ל דבסיג"ל כתב וז"ל וראיתי להצ"ה ז"ל דכתב דכד מעיינינן שפיר ליתא דאין זה ס' שקול וכו' והק' עליו דס"ס זה מעלה ומהני אף שרוב חכמי יש' חלוקים עליו כמ"ש הכנה"ג ביו"ד סיט"ל הגב"י אוס"ה וכו' ועבדי' ס"ם אפי' בס' שאינו שקול ע"ש. ובסי' י"ד אחר שכתב דיש להתיר מטעם ס"ס וכו' שוב כתב דלבי מהסס טובא בס"ס זה משום שאינו שקול וכו' ע"ש. דדבריו סתראי נינהו. אם לא שנאמר דס"ל דיש לחלק בין ס' שאינו שקול מחמת מחלוקת הפוס' עבדי' ס"ס. אבל ס' שאינו שקול מחמת חסרון ידיעה אם נעשה בו זאת המעשה או לא דבס' שאינו שקול כזה לא עבדי' ס"ס כ"א בצירוף שאר ספיקות. באופן דדברים אלו הס בפלוגתא בין גדולי ישר' מערכה מול מערכה. ודע דאף למאן דס"ל דעבדי' ס"ס נגד רבים ונגד מרן ז"ל ה"ד היכא דס' אחד מהם מסכים כרבים או כמרן ז"ל וכהלכה שנקבעה. אבל היכא דשני הספיקות הם נגדם אזי לא עבדי' ס"ס כ"כ החס"ל שם ובחיו"ד סי' כ"ח וכ"כ האהל"י חיו"ד סיג"ל וסיל"ו ע"ש. זהו ת"ד הכתוב אצלי מקדמת דנא

שו"ר בס' פני יצחק לה"ה כמוהרי"א יצ"ו בח"א סי' י"ג דע"ד דהביא ענין זה ויש מכלל דבריו דברי. אך את זה ראה מ"ש שם דמוהרח"א ב"ד ז"ל בתשובה שבס' אה"י עבד ס"ס להקל אף נגד מרן וגם אפי' באתרא דנהגו להחמיר כמרן ואפי' ששני הספיקות הם המה נגד מרן דבתרוייהו פסק מרן להחמיר ונהגו כוותיה עכ"ז ס"ל למר דעבדי' שפיר ס"ס נגד מרן ונגד קביעות ההלכה יעו"ש וזהו דלא כהחס"ל בא"ח סי' י"ג ועיין בס' חיים וחסד לה' מהר"ח מוסאפייא ז"ל בתשו' סי' מ"ג יעו"ש עכ"ד יצ"ו. ועמתי בתו' כמוהר"ן חבובא יצ"ו הוק"ל ע"ד דבדברי מוהרח"א ז"ל שם לא קאמר דאפי' ששני הספיקות הם נגד מרן עכ"ז ס"ל דעבדי' ס"ס נגד מרן ונגד