שערי עזרה קלו

להורות לשער עפ"י מהלך קרון זה יען שהוא מצוי במחוז זה. וסיים דאפי' שבאותו מקום שהיה עומד לא נמצא זה הקרון עכ"ז משערים בו כיון שהוא מצוי באותו מחוז אנו אומרים שהוא מקו"ק נחשב דאם היה מזומן שם הקרון היה יכול לבוא בו ביום הא'. והביא ראיה לזה ממ"ש בשבת דק"ן מותר אדם לומר לכרך פ' אני הולך למחר שאם יש בורגנין הולך ופירש"י שאם יש בורגנין מע"א ושירים לע"א ושירים הולך אפי' בשבת שהכל חשוב כעיר אחת. וכיון שהוא דבר שיש לו היתר ע"י תקנה בשבת מותר לאומרו אפי' במקום שאין שם ההיתר ע"ש. וא"כ גם ה"ה הכא אע"ג דלא נמצא זה הקרון באותו מקום שהיה בו זה האיש אפי"ה נוכל לשער בו ולו' שאם היה מצוי היה יכול להגיע בו ביום הא' חשיב מקו"ק מאחר דהוא מצוי במחוז ואינו רחוק מהשכל שימצא שיבוא אדם אחד רוכב בו לאותו המקום ויתנו לזה האבל וירכב בו. מיהו לא נשער עפ"י מסי"ב ש"א אי ליתיה כלל באותו מחוז כי מציאותו מחוסרת מעשה רב וממו"ר ואין לדמותו לבורגנין. אבל הקרון יש לדמותו לבורגנין במכ"ש. ואין לספק ולומר דזה הקרון צריך הרוכב בו להיות מורגל ומלומד איך יהיה רוכב בו וכיון דאדם זה אינו מורגל ומלומד בו איך אמרי' אם היה רוצה לרכוב בו וכו' והוא אינו מורגל וא"י לרכוב בו. זה אינו דאנן לא משגחינן באדם עצמו אלא בשיעור קירוב וריחוק של גוף הדרך של המקומות וכו' זת"ד עש"ב. ולדידי אנכי הפעוט אומר שהפליג להקל אף שבאותו מקום שהוא עומד בו זה האיש לא נמצא זה הקרון שעכ"ז משערים בו ואנו אומרים שהוא מקו"ק נחשב. דדינו שנשער בו אם הוא מצוי באותו מקום דוקא עפ"י סברת איזה פוס' התח' שכתב הוא יצ"ו ולהקל בזה. ולא שנקל ג"כ ולשער בו אף שאינו מצוי שם באותו מקום שעומד בו זה האיש ולומר שאם היה מצוי שם וכו' ולאפושי בפלוגתא בין הפוס' ז"ל. והראיה שהביא מע' יצ"ו מההיא דבורגנין ופירש"י ז"ל אחהמ"ר לא ברירא לי דשאני התם שהיא לגבי אמירה בעלמא שאומר כן לעיר פ' אני הולך למחר אמרי' דמותר לומר מאחר שהוא דבר שי"ל היתר ע"י בורגנין. משא"כ הכא לגבי מעשה אין לשער בכך ולומר אילי היה מצוי שם וכו' אלא עד שיהיה נמצא שם אזי משערים בו דדי לנו להקל בהכי וכנז"ל. והחילוק שנתן בין מסי"ב ש"א לזה הקרון דהתם מציאותו מחוסרת מעשה רב וממון רב ואין לדמותו לבורגנין אבל הקרון יש לדמותו לבורגנין. איני מכיר דכמו שהבורגנין שהם בתים כמו פונדק שמוכרים בהם מזונות לעוברים ושבים כמ"ש הוא יצ"ו מקודם שכן פי' הערוך. והם מחוסרים מעשה רב וממו"ר ואמרו בש"ס דמותר לומר וכו' דאמרי' אילו היה שם בורגנין וכו' ואיהו קאמר דלא אמרי' אילו היה מסי"ב ש"א וכו' ולא ניתן ליאמר לדמותו לבורגנין כן ג"כ לע"ד לגבי הקרון אם לא היה נמצא באותו מקום שעומד בו זה האיש אין לדמותו לבורגנין ולומר אילו היה מצוי וכו' והיינו משום דאמרי' דדוקא לגבי אמירה בעלמא התם שאינה דברי חול ממש ואינה בדרך מקח וממכר ומשא ומתן הקילו בזה. כן נלע"ד

ובדרך אגב ראיתי להגאון החק"ל חיו"ד ח"ג סי' קמ"ט במי שמת לו מת ואינו יושב בבית האבל ולא הודיעו לו בסי' חולי כ"א עד יום ו' של אבילות ואינו יכול להלוך בבית האבל דגדול הבית שם אם מונה עמהם אעפ"י שלא נראה עמהם. דמלשון הש"ס והפוס' בטיו"ד סי' שע"ה נר' דוקא כשהולך במקום שגדול הבית שם בבית האבל אבל בלא"ה מול"ע. אכן ראיתי בתשו' הרשב"א סי' תע"ז הביאה ב"י שם ובב"ה דיש לדון מדבריו דגם כה"ג מונה עמהם וכן עשיתי מעשה עכ"ד. ואנכי נבער מדעת לא ידעתי מהיכן דן מדברי הרשב"א שם כן דאף שלא נר' עמהם מונ"ע דהתם קאמר הרשב"א דכל שבא אצלם ממקו"ק ביום הג' ואפי' ביום הז' לכדא"ל ולמכא"ל נעשה טפל להם והו"ל כאילו היה עמהם משעה ראשונה ומונ"ע כמנינם ואעפ"י ששוב אח"כ הלך זה לביתו ואי"צ להתעכב שם ולמנות עמהם ממש דאפי' בא ועמד עמהם יום ולמחר חזר למקומו מונ"ע דכיון שבא אצלם והיה טפל להם ונמנה עמהם שוב לא נתפרדה החבילה וכולם נמנים כאחד ומונ"ע דקאמר מונה כהם קאמר זת"ד ז"ל ע"ש. וא"כ מהיכן למד מדבריו דאף שלא נר' עמהם מונ"ע. ואדרבה משטח לשונו נר' יותר להיפך דמהצורך שיהא נר' עמהם בתחי' ושוב אם ירצה לחזור אח"כ למקומו ליכא עיכובא. ובס' ישרי לב חיו"ד מער' א' או"ח הבי"ד מ"א ז"ל והמגיה בנו שם ציין לס' מלאכת שלמה ד' צ"ג ובית אהרן מער' א' אוג"ד. וראיתי אני בס' מלא"ש שהביא דברי החק"ל בסתם ובס' בית אהרן לא הביא דבריו כלל. וה' בית עובד בד' רכ"ו הבי"ד החק"ל בסתם וכולם לא העירו מזה כלל ואנכי לא ידעתי למה? וה' כבוד יו"ט דאנון ז"ל בד' צ"ה נסתפק בהא דבא אצלם דמונ"ע אי הי"ד בבא מחוץ לעיר משא"כ במי שהוא תוך העיר וכתב דחיפש בס' הפוס' ז"ל ולא מצא גילוי לד"ז והאריך לומר דמשטחיות לשון הפוס' ז"ל נראה דדוקא הדבר תלוי בבא מן הדרך אמנם נר' דסוגיין דעלמא לא אזלא הכי עש"ב. ולא זכר ש"ר דדברי החק"ל ז"ל הנ"ל דהוי רבותא טפי ועכ"ז כתב דמונ"ע. שוב אח"כ הראוני שה"ה כמוהרח"פ ז"ל בס' חיים ביד סי' קטו"ב הק' על מ"ז החק"ל ז"ל כקושיתינו הנ"ל. והביא ג"כ שם לה' עיקרי הד"ט חיו"ד סי' ל"ו אות ח"י שהביא משם הרב"ך מריגו ז"ל שפסק להחמיר יעו"ש. ולע"ד דבדב"ז לא שייך לומר דהלכה כד' המקל באבל דאעיקרא זה הדבר מ"ש הכ"ד המקל באבל בפלוגתא היא מתנייא עיין בס' מחנה לויה בסי' פ"א אות פ' דכתב דמדברי מרן הב"י ז"ל בכמה דוכתי נר' דגם במח' הפוס' אמרי' הכי וציין על כמה מקומות ושגם החיד"א ז"ל בברכ"י סי' שצ"ז או"ג הביא שכמה פוס' כן ס"ל. וסיים מיהו מוהרשד"ם בחיו"ד סי' ר"א ומוהרא"ש ז"ל כתבו דאם באמוראים לא נאמר כלל זה כ"ש בפוסקים ושכ"ד הרדב"ז ח"ג סי' תקנ"ח ותקנ"ט ע"ש

ועם דאנן בדידן אזלינן בס' האומרים דגם במח' הפוס' אמרי' הכ"ד המקל. וכמו שכ"כ ה' עדות ביאוסף ן' סאמון ז"ל בקונט' לק"ט ד"ח דהאריך שם בזה וכ' בשם שכנה"ג או"ת סי' תקמ"ח דדעת מרן ז"ל דכלל זה נאמר אפי' במח' הפוס' ושכנ"ר להדיא מדברי מרן ז"ל בב"י סי' שצ"ו ושם יראה ג"כ דאפי' בתלמיד במקו' הרב אמרי' כן. ושהגו"ר ז"ל ס"ל בפשיטות דאף בפוס' האח' אמרי' כן, ועו"כ שם דאפי' ספק מחסרון ידיעה ספיקא מיקרי ואזלי' בה לקולא ע"ש. ועיין בס' חס"ל אלקלעי ז"ל חיו"ד סי' כ"ב שהביא ח' סעיפים בזה ובס' ג' הביא בשם מחב"ר או"ח סי' תקמ"ח דבמקום מנהג אין לומר כן. וכתב הוא ז"ל שכן יש להבין מדברי הרב"ד יו"ד סו"ס קצ"ח דקי"ב סוד"ה ובספר ע"ש. ובסע"ד הביא בשם מחב"ר דכתב שם בשם הרדב"מ ח"א חיו"ד סי' פ"ט דלא אמרי' הכ"ד המקל באבל נגד מרן דקבלנו הוראותיו. והוא ז"ל ציין עמ"ש שם בסי' כ"ה ושם בסי' כ"ה האריך בזה וסו"ד לא ברירא ליה מילתא בזה כיעו"ש. מ"מ כל זה הוא דוקא היכא דנחלקו הפוסקים קמאי או בתראי בדבר אחד וכל אחד מהם מביא ראיה לסברתו ויש פנים הנראים לכאן ולכאן אזי אזלינן להקל דאמרי' הכ"ד המקל באבל. משא"כ כנדון זה של החק"ל