שערי עזרה קלה

בפשיטות כן ושגם מוהר"ש הלוי ז"ל נראה מלשונו שכן ס"ל וכנז"ל. והסכימו עמו בזה לדינא כמה רבנים נגד סברת החולק עליו. וגם הביא שם דברי הריטב"א הנ"ל שכן ס"ל עש"ב. ואחר שכן מעתה בודאי הגמור דנקטי' כוותייהו להלכה ולמעשה ותול"מ

ולענין גדול הבית שבא ממקו"ק אם מול"ע או עם שאר האבלים. הנה הרשב"א ז"ל בסי' תקל"ב כ' גדול הבית שבא ממקו"ק מונה עם הקטני' הנמצאים בבית. והאח' ז"ל האריכו בדבריו שהם נגד מה שנראה מהש"ס וגם נגד דבריו שבסי' תע"ח ותע"ט. ובס' מלך שלם בד' ס"ח האריך והביא דברי הש"ס והתוס' וקאמר דהש"ס לא דיבר בדין גדול הבא ממקו"ק והתוספות הם מסתפקים בזה והרשב"א פשיט"ל דמונה עמהם. ושכן נר' דסובר הרמב"ם והרב"י בס' הקצר דכשגדול בא מהדרך לא דיבר הש"ס ולא פסק כמו שפסק הטור דמול"ע יעוש"ב. והמעיין יראה דלא נתישבו היטב דברי הרשב"א עם דבריו שבמ"א. גם דהרב"י סובר וכו' ולכן לא פסק דמונל"ע. אני אומר דכבר בב"י האריך והבי"ד הרמב"ן ז"ל בת"ה דכתב בפי' דגדול הבא ממקו"ק מול"ע ומה שלא פסק בס' הקצר כהטור דמול"ע י"ל דה"ה כמבואר והוא נלמד מסעיף ב' דפסק מי שדרכן לשלוח המת למדינה אחרת לקוברו דאם גדול המשפחה הולך עמו אף אלו שבכאן אינם מונים אלא משיקבר ועיין בהלק"ט שם סק"ב מ"ש בזה. וא"כ י"ל דדעת מרן לפסוק כהרמב"ן שהבי"ד בב"י. גם הרדב"מ חיו"ד סי' ס"ה כ"כ כה' מ"ש ולדינא הצ"ע. ולא זכר המ"ש ז"ל מדברי הרדב"מ ז"ל כלל ובמקום אחר מביא דבריו עיין בד' ס"ז ע"א והרב קה"י אלבעלי ז"ל בדרשות בד' ל"ו הבי"ד הרדב"מ דכתב דהרשב"א פשיט"ל וכו' ודחה אותם וכ' דגם הרשב"א ס"ל כפשט דברי הש"ס דגדול הבא ממקו"ק מול"ע וישב דבריו שבסי' תקל"ב ע"ש. ובס' זכו"ל אלקלעי ז"ל בד' ק"ע בה' אבל אות ג' ציין ע"ד הרדב"מ הנ"ל וסיים דה' מגן שאול סי' כ"ג כתב בזה דהלכה כדברי המקל והדין הוי כהרשב"א. ובספרו חס"ל חיו"ד סי' כ' בתחי' התשו' הביא מ"ש בס' זכו"ל ובסוף התשו' האריך בדברי המג"ש ולבסוף כתב דבעילה כ"ד יש לסמוך ע"ד המג"ש להקל דלמקל שומעין ע"ש ועיין בס' כבוד יו"ט דאנון ז"ל בד' צ"ה ע"ד שכן פסק דמונה עמהם מכח התשו' דהרשב"א הנ"ל יעו"ש

ולענין דינא דמקום קרוב איזה נחשב מקו"ק. עיין בס' זכור לאברהם אביגדור ז"ל בחיו"ד סי' כ"ג דכתב במי שמת לו מת בחוה"מ ואביו מנה אבילותו מיום האחרון של חג וזה בא ביום ו' לאבילות אביו וממקומו עד מקום אביו בדרך יבשה הוא יותר מט"ו פרס' אבל בים אפשר לבוא ביום א' אי מיקרי מקו"ק או לא. גם כיון שאביו התחיל האבילות ה' או ו' ימים אחר המיתה אף ביבשה היה יכול לבוא ולהתחיל עם אביו א"כ אף שהוא דרך רחוק בנד"ז דין מקו"ק הוא כיון שיכול לבוא בתוך ג"י הא' של האבילות שהרי הטע' שנתנו כשי' יו"ד פרס' כ' הרא"ש בשם הראב"ד ז"ל שהוא כדי שיוכל לבוא בתוך ג"י הא' של אבילות שעדין הוא תוקפו של אבל דאי שכיב שכבא וכו'. וא"כ זה שהי"ל זמן להשיג בתוך ג"י לאבלות נידון וכו' דנשאו ונתנו בדבר והסכימו דלא נתנו חז"ל דבריהם לשי' דא"כ יהיה הדין משתנה אם מת המת בבוקר שאז יש שהות יותר לשלוח השליח בו ביום שמת המת ויכול לבוא אפי' אם הוא רחוק יותר מיו"ד פר'ס וכ"ש אם מת בתחי' הלילה ולא מצאנו שנתנו חז"ל דבריהם לשי' לפי הענין אלא שיעור כולל שבין שימות בתחי' הלילה או בסוף היום שיעור מהלך יו"ד פר'ס יחשב קרוב ויותר ממנו יחשב רחוק. וגם לספק האחר כיון שיכול לבוא בדרך ים גם זה אי"מ להסתפק דא"כ בדרך יבשה נמי נחלק בין שעת הגשמים ואין אדם יכול להלך יו"ד פרס' ביום לימות החמה. א"ו כדאמרן שחכמים לא נתנו דבריהם לשי' אלא יו"ד פרס' בין דרך ים בין דרך יבשה בין בקיץ בין בחורף בין בחול בין בשבת עכ"ד. ואנכי הפעוט מצאתי סמך לדבריו דלא נתנו בזה חז"ל דבריהם לשי' בדבר הריטב"א ז"ל בחי' על מ"ק בדכ"א שהבאתי לשונו לעיל שאחר שכתב לשון הנז"ל כתב וז"ל ונר' עוד מזה הלשון קצת שאם קברוהו עם חשיכה בענין שלא היה יכול לבוא אעפ"י ששמע אינו מונה עמהם. אבל זה אינו דא"כ נתת דבריך לשי' ואפי' למקום אחד ולב' בני אדם אלא לעולם כל שהוא למהלך יום א' ראוי להצטרף עמהם כיון שיש כאן גדול הבית עכ"ד. הרי דהריטב"א ז"ל עלה בדעתו לתת חילוק שאם קברוהו עם חשיכה וכו' מלשון הרי"ף ז"ל ושוב דחהו מכח שלא נתנו חז"ל דבריהם לשי'. ובודאי שכן ג"כ ס"ל בנדון של הזכו"ל ז"ל דלא נתנו דבריהם לשי' וכנ"ל

גם ה' חס"ל אלקלעי ז"ל בחיו"ד סי' כ' כתב דשיעו"ז של מהלך יו"ד פרס' הוא מהלך אדם בינוני ברגליו ואין השיעור על רכיבתו על הסוס והביא הוכחה וראיה לזה מש"ס פסחים דצ"ד ת"ר היה עומד חוץ למודיעים ויכול ליכנס בסוסים ופרדים יכול יהא חייב ת"ל ובדרך לא היה והלה היה בדרך ע"כ. נמצא מקו"ק לא חשיב אלא מקום שיוכל לילך אדם בינוני ברגליו בנחת ביום אחד דהיינו י"ב שעות או אדם קל ברגליו ביו"ד שעות אבל כשהוא יותר מזה חשוב מקום רחוק עכ"ד. ולא זכר שגם הזכו"ל אביגדור ז"ל כ"פ לדינא עם הסכמת רבני' אחרים וכנ"ל. והן עתה ראיתי בסהנ"מ רב פעלים לה"ה מוהרי"ח יצ"ו ח"ב חיו"ד סי"מ דהביא דברי החס"ל וכ"ע אמנם יש כמה גדולים מן האח' דס"ל כל שהוא יכול לבוא למקום המת והאבלים ביום אחד אעפ"י שאינו מגיע לשם אלא ע"י הלוכו במסילת הברזל של אש שקורין אותה שימינדיפיר חשיב מקו"ק ומונה עמהם אפי' שהגיע לשם ביום האח' ש"א משום דהוה מצי לבוא במסילת הברזל ביום הראשון. והגם דאיכא אחרונים דפליגי בזה הא הלכה פסוקה היא דאמרו ה' כד' המקל באבל ועוד דהמקילים מסתבר טעמייהו וכו'. והוכחת החס"ל מהש"ס כבר בא חכם וישב ה' חכמת שלמה סי' י"ג דיש לחלק בין ענין חיוב לענין פיטור וכו' ולכן יש להורות בהיכא דאיכא מסי"ב שימינדיפיר דהיה יכול לבוא ביוש הראשון ביו"ש או ביב"ש חשיב מקו"ק אף שהוא לא בא ביום ראשון. ואפי' שהוא בא בדרך אחרת שלא רכב במסי"ב ולכך לא הגיע אלא עד יום האח' ש"א עכ"ז הוא מונ"ע ויוצא עמהם. ומיהו ודאי אם לא נמצא שם באותו מחוז מסי"ב ש"א לא אמרי' אילו היה שם מסי"ב הוה מצי להגיע ביום הא' ולהכי משערי' ע"ז החשבון כאילו הוה. דזה אינו דה"ז חסר כו"כ מעשים דמציאות מסי"ב צריכה ממון גדול ועסקים רבים עד שתהיה נעשית ואיך נחשוב לומר כאילו היא נעשית ונמצאת. אלא רק אם נמצאת והיתה שם נוכל לחשוב המקו"ק על מהלכה ואפי' שזה לא הלך בה ע"ש. ואנכי הדל לא ראיתי דברי גדולי האח' שכן ס"ל כמ"ש מע' יצ"ו בשמם יען דאינו מצוי תח"י ספרי דבי רב האח' ז"ל. ואדרבא מה שראתה עיני דברי הזכו"ל אביגדור והחס"ל ז"ל שכתבו להיפך וכנז"ל מ"מ מאחר שעדותו ש"ג יצ"ו שמעיד בגודלו שכ"כ רבני האחרונים תסגי לן ושכן ראוי לילך בעקבותיהם שהכ"ד המקב"א כנודע

ברם מ"ש עו"ש דבעיר בגדאד יע"א לא נמצא בכל המחוז מסי"ב ש"א רק קרון בא"י סכ'ל יש