שערי עזרה יג

וגם על הש"ך ק"ל לפי"ד החיד"א ז"ל בברכ"י ח"מ סי' ט"ז ועי' במה שאכתוב לקמן ע"ד הרב י"מ ז"ל במ"ש בדעת הש"ך ז"ל. ומ"ש דהרא"ש כתב בשם רש"י דאם כבר קנאה המצרן וכו' ולאפוקי מפירש"י וכו' והרא"ש לא כ"כ ע"כ. אחהמ"ר דעתי קלה לא כן נוטה די"ל דמ"ש הרא"ש ומסתברא מה"ט דאף אם קדם המצרן מסלק ליה שותף הוא גם אליביה דרש"י ז"ל. ומוכרחי' אנו לומר שכן הסמ"ע ז"ל הבין בדבריו ולזה כתב דלא מצא מי שחולק ע"ז ושכ"כ הב"י ז"ל בפי' וז"ל ואפי' אם קנאו המצרן וכו' בפ' הנז' כתב הרא"ש כן לדעת רש"י וכתב דמסתבר הכי וכתב ר"י דכן עיקר ע"ש וכ"כ ה' פני אהרן בסי' כ"א ע"ש. אחכ"ר לה' בע"ח חח"מ ח"א סי' קי"ב דתמה על הסמ"ע כן ושוב כתב דלק"מ דל"כ ה' ז"ל כלל זה אלא כשמתחיל בדין אחד ואומר ימ"ש בלא וא"ו העטף אבל כאן דכתב וי"א בוא"ו העטף ודאי שכונתו שיש מי שחולק וכו' ע"ש

ות'ם אני ע"ד דהרי בסי' כ"ו ול"ה מרן ז"ל כתב הדין בל' וימ"ש בוא"ו העטף ועל שניהם הוא אומר הסמ"ע ז"ל כלל זה שכן דרך המחבר וכו' אף דליכא פלוגתא. הרי דהסמ"ע מריה קמא דהאי כללא לא סבירא להו לחלק בין היכא דכותבו בוא"ו העטף להיכא דכותבו בלא וא"ו העטף דבכולהו איתיה להאי ללא. והיותר תימה דבסי' מ"ג גבי שטר שכתוב בשבת דכתב שם מרן וימ"ש דאם אמר אשתבע לי וכו' והכנה"ג ז"ל שם בהגה"ט אות כ"ח כתב לא מצאתי חולק בדברי הבעה"ט והב"י בס' הקצר כתבו בל' ימ"ש הוא כפי דרכו וכל סברא שאינו מוצא שנזכר ג"כ בשאר פוס' כותב בל' ימ"ש כמ"ש הסמ"ע סי' י"ו ובמקומות אחרים ע"כ. הרי דהוא בעצמו ס"ל בדעת הסמ"ע בהאי כללא שנתן דליכא חילוק בין היכא שכתוב בו וא"ו העטף ללא כתוב בו וא'ו העטף. ועיין בס' ריח שדה ד' כ"ו ע"א דרצה לחלק חילוק זה בדעת הסמ"ע וחזר בו מדברי הכנה"ג שבסי' מ"ג הנ"ל דס"ל שאין חילוק וגם מדבריו בחו"מ סי' ת"ך הגה"ט אות ט"ל דמוכרח דס"ל דלא שנא ע"ש. באופן שדבריו שבס' בע"ח הם תמוהים. ובודאי שהר"ש ז"ל לא שלטו עיניו בדבריו שבס' בע"ח הנ"ל דאילו ראה אותם היה מקשה ע"ד מיניה וביה וכנ"ל. שו"ר דהמט"ש ח"א סי' כ"ה בכללי הקי"ל אות כ"ד הק' על הכנה"ג כן ממקומות אחרים דהוא סותר א"ע יעו"ש. ועיין בס' משק ביתי בכללי מרן בש"ע ז"ל באות מ"ג. והרב אגורה באהלך ד' נ"ח ע"ד חילק כן בין וא"ו העטף וכו' וגם ה' מחזה אברהם ד' ל"ג ע"א הבי"ד מרן בש"ע או"ח סי' כ"ה דסתם בתחי' ושוב כתב וימ"ש וכו' ותמה עליו וכו' וכתב דלכאורה נר' להגיה אות הוא"ו וצ"ל ימ"ש וכו' ובזה לק"מ ע"ש דנר' דהוא ג"כ מחלק בזה ויש לתמוה עליה מכמה מקומו' הכתוב בהם וימ"ש ונראים הדברים בהם דלא לחלוק הם באים. ועיין בס' מאמר מרדכי שם בסי' כ"ה דבתחי' רצה לחלק בזה וסיים וז"ל אמנם באיזה מקומות ביו"ד מצאתי שכתב מרן ויש בוא"ו אף במקום שאינן חולקין ע"כ. וה' לבושי שרד שם כתב ע"ז וז"ל וימ"ש אין זה לשון פלוגתא אדלעיל ואין חולק כלל רק לפי שכתב תחי' שיניח ש"ר קודם שיכרוך והיינו כדי למעט ההפסק בין ש"י לש"ר לכן יש שרצו למעט עוד ההפסק ומוציאים תחי' ש"ר מהתיק וכו' לכן כתב דזה אסור משום דהוי כמעביר על המצוה ע"כ. ואין לידחק בצריכות הזה מאחר דבכמה מקומות כותב מרן וימ"ש בוא"ו אף שאינן חולקים וכמ"ש המאמ"ר וכנז"ל. וכלל הסמ"ע איתיה גם היכא שכותב מרן בתחי' בסתם ושוב וימ"ש בוא"ו העטף ומ"ש הר"ש ז"ל שם איברא שלא מצאנו וכו' אך מצאנו להסמ"ע בסי' הנז' וכו' ומהכא לא משמע אלא כשכותב מרן ימ"ש בלא וא"ו וכו' ע"ש. כבר כתבנו דהסמ"ע בעצמו בסי' כ"ו ול"ה דכתב שם מרן בל' וי"א וימ"ש כתב ע"ז הסמ"ע שם דדרך המחבר לכתוב כן אף דליכא פלוגתא כמש"ל בסי' י"ו ס"ב וכו' ע"ש. גם מ"ש הר"ש ז"ל דהכלל כך הוא היכא שראינו מי שחולק בזה אמרי' דמ"ש ימ"ש לחלוק והיכא שראינו שאין מי שחולק על ס"ז אמרי' דלדרכו אזיל לפי שהיא ס' יחידית ואין מי שיחלוק עליה ע"ש. כבר קדמו בזה הכנה"ג חח"מ סי' ת"ך. ולפי דבריהם אזד"ל תמיהת ה' י"א חאה"ע ח"א ד' צ"ו ע"ב שתמה דאיך כתב מרן ז"ל הסברא ההיא בשם ימ"ש כאילו היא הלכה פסוקה והלא כמה חולקין יש עליה ע"ש וכפי דבריהם ל"ק ול"מ

והחיד"א ז"ל בס' שער"י בתשו' בד' ט"ו ציין על כמה רבנים דס"ל דבמקום שכותב מרן ימ"ש מוכח דאיכא מאן דפליג והן בכלל ציין על ה' בנ"י דקל"ט ריש ע"ג ותמה עליהם דאשתמיט מנייהו כלל הסמ"ע וכו' ע"ש. ובעוניי תמהתי על המראה דהרי הבנ"י ז"ל שם כתב להיפך דשם הביא בשם מוהרש"ה ז"ל דתמה על מרן איך כתב הסברא ההיא בל' י"א כיון שאין חולק עליו ותירץ דאי מהא ל"ק שכן דרכו של מרן שכותב ס' שאינה מפורשת בשם י"א אעפ"י שאין חולק עליו. וכ"כ בד' מ"ח ע"א וכ"ח ע"א ופ"ז ע"ג. ומה שהק' בד' פ"ז היא מיתרצת ע"ד מ"ש הר"ש עמ"ש הרבני' בד' מ"ח ע"ש דנראה דגם הרבני' ז"ל ס"ל להאי חילוקא דכתב הכנה"ג והר"ש מכח מ"ש בד' קל"ט תיבת אעפ"י כנ"ל

וזאת היא שקל"ט על הכנה"ג בחיו"ד סי' קכ"ב הגב"י אות ט"ל דתמה על מרן שם שכתב הדין בל' ימ"ש כיון דליכא חולק והניחה בתימה ע"ש. דהוא סותר א"ע דבכמה מקומות כייל לן לכללו של הסמ"ע וס"ל כן כנז"ל וכ"כ בשכנה"ג או"ח בכללים בדרכי הפוס' אות ל"א. וה' שע"י ז"ל בנ"ז הק' עליו דאשתמיטתיה כלל הסמ"ע ולא העיר עליו שהוא סותר א"ע וכנ"ל

וכל לגבי דידי יש לי להעיר על הסוברים דכשכותב מרן וימ"ש הוא דצריך לומר דאיכא דפליגי ודלא כהסמ"ע שהרי בחיו"ד סי' קי"ח ס"ח כתב מרן וימ"ש שאם הוא חשוד לאכול דברים שאין דרך הרבים להקל בהם אף הוא חשוד להחליף. ובסי' קי"ט ס"כ כתב זה הדין בסתמא כיעו"ש. ואם איתא כדבריהם ז"ל לא הו"ל למרן ז"ל להביאו בסתמא בסי' קי"ט. ועיין בס' מסגרת השולחן על יו"ד סי' קי"ט מ"ש על ס"כ. וה' שולחן גבוה ביו"ד סי' שפ"ט ס"ח עמ"ש מרן ימ"ש דהאידנא ליכי איסור גיהוץ וכו' כתב שם מפני שהסמ"ג חולק על הטור כתב רבינו בל' הזה ימ"ש ולא סתם וממילא משמע דיש מ"ש דלא פלוג רבנן ע"כ. ומלבד שאין מוכרח זה שהסמ"ג פליג די"ל שהוא מודה בזה ומ"ש ומ"מ משמע שם שרבא היה מחמיר כרשב"א בגיהוץ אף שהיה בבבל ע"כ. היינו לומר דמצד החומרא היה מחמיר רבא בזה וכל הרוצה להחמיר כוותיה תע"ב וזהו כונת מרן הב"י ז"ל שהבי"ד ולא לומר שהוא פליג. עוד בה דדבריו הם נגד דברי הסמ"ע ואשתמיט מיניה כללו ז"ל

ועיין לה' יד מלאכי בכללי הש"ע אות י"ב שציין על הספרים שכתבו ככללו של הסמ"ע ובכלל ציין על הפר"ח יו"ד סי' קכ"א סקט"ו ע"ש. ות'ם אני ע"ד שהרי הפר"ח ז"ל שם כתב בהיפך וז"ל ואעפ"י שכתב אח"כ שימ"ש שאם הכף של מתכת משערים בכולו ליתא להך דינא משום דהויא ס' יחידאה ולפיכך כתבו בשם ימ"ש וגם מתחי' סתם היפך זה ודעתו כסתם וכן בס"ז כתב וכו' הרי לך שדעת המחבר היפך סברת הימ"ש ע"כ. עו"כ הי"מ ז"ל שם ודע דלאו מילתא פסיקתא וכו' ובכלל ציין על הש"ך ז"ל סי' קכ"ו ס"כ דתמה למה זה כתבו בל'